פסקי דין על שמעון נעמן | פסקי דין על אורי נוטע יזמות | פסקי דין על אורי מיכאל נוטע |

7469-11/19 רעא     01/01/2020




רעא 7469-11/19 שמעון נעמן נ' אורי נוטע יזמות בע"מ, אורי מיכאל נוטע








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



רע"א 7469-11-19 נעמן נ' אורי נוטע יזמות בע"מ
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
ורדה פלאוט


מבקש

שמעון נעמן


נגד


משיבים

1.אורי נוטע יזמות בע"מ

2.אורי מיכאל נוטע




פסק דין


1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא מיום 25.09.19 (כב' הרשם הבכיר צ' לרנר), וזו לשונה "בקשה זו אינה אלא ניסיון להתווכח עם בית המשפט על החלטתו ונימוקיו, ואינה יכולה להוות עילה ל"עיון מחדש" (הליך שכמעט ואינו קיים, ממילא, בסדר הדין האזרחי). ככל שסבר המבקש כי ההחלטה שגויה, פתוחה היתה בפני
ו הדרך הערעורית, או כל דרך אחרת, אם ישנה. בקשה זו נמחקת אף היא".

2.
בקצרה יפורט כי המשיבים הגישו תביעה כספית ע"ס כ-70,000 ₪ כנגד המבקש. התביעה הוגשה בסדר דין מהיר. מאחר שלא הוגש כתב הגנה מטעם המבקש, ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה ביום 29.07.14 לפיו בית המשפט נעתר לתביעה ונחתמה הפסיקתא שצורפה לבקשה. ביום 10.03.19 הוגשה בקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד. בבקשה צוין כי החתימות המופיעות ע"ג אישורי המסירה שצורפו להליך זויפו, וכי כתב התביעה לא הומצאה כדין למבקש. כן נטען כי סיכויי ההגנה טובים ולמבקש נודע על פסק הדין רק לאחר ההליכים שננקטו נגדו בהוצל"פ ולאחר שב"כ צילם את פסק הדין מתיק ביהמ"ש (בסמוך למועד הגשת הבקשה לביטול פסק הדין). בית משפט קמא, בהחלטתו מיום 07.07.19, דחה את הבקשה. נקבע, כי היה על המבקש לפרט באופן מפורש את המועד שבו נודע לו פסק הדין ולהבהיר את שאלת חלוף המועד מאז ועד הגשת הבקשה. כן נקבע כי נוכח העובדה שננקטו כנגד המבקש הליכים במהלך השנים, חזקה כי חלף המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין ולפיכך, כאמור, נדחתה בקשתו.

המבקש הגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטה שניתנה ביום 07.07.19 ובקשה זו נדחתה בהחלטה נושא בקשת רשות הערעור שבכותרת.

3.
לטענת המבקש, בתמצית, שגה בית משפט עת דחה את בקשתו: המבקש ציין בבקשה את המועד שבו נודע לו פסק הדין; נקיטת הליכי הוצל"פ אין משמעותן כי המבקש ידע על פסק הדין שניתן נגדו; אין התייחסות לפגמים שנפלו בהמצאת כתב התביעה; לא נבחנו סיכויי ההגנה של המבקש; למבקש נודע על פסק הדין רק בסמוך למועד הגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

4.
מנגד טענה המשיבה, בתמצית, כי דין הבקשה להידחות: הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה בחלוף 5 שנים ממועד מתן פסק הדין והמבקש ידע על פסק הדין עוד קודם למועד הגשת הבקשה; הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר;
כתב התביעה הומצא למבקש בהתאם לכללי הדין; המבקש לא הגיש בקשה לארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין; אין שינוי בנסיבות המצדיק שינוי בהחלטה שניתנה ביום 07.07.19.

5.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, אני סבורה כי יש ממש בטענות המבקש ועל כן ניתנת רשות ערעור והבקשה תידון כערעור.

דין הערעור להתקבל כמפורט להלן.

6.

ההלכה היא כי בבקשה לביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד בשל אי הגשת כתב הגנה, יש לבחון שני תנאים מצטברים: האחד - את סיבת מחדלו של המבקש להגיש כתב הגנה, והשני - את סיכויי הצלחת המבקש בהליך אם פסק הדין יבוטל. הנתבע אינו חייב להראות כי הגנתו איתנה ובטוחה, אלא די לו כי יראה שהגנתו אפשרית. ככל שהתשובה לאחת מהשאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, כך קטן המשקל שיש לייחס לתשובה לאחרת, אך יש לבחון את שתי השאלות והתשובות להן, כאשר התשובה לשאלה השניה (סיכויי ההצלחה) היא החשובה יותר. ר' א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שתים עשרה, 2015 עמ' 642.

לעומת זאת, כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד הינו פגום (למשל פגם בהיעדר המצאה כדין למבקש) יבוטל פסק הדין מבלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה.
ביטול כזה נעשה מכוח "חובת הצדק" - פסק הדין הינו פגום ומשום כך אין לקיימו, ר' ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח, 395; ר"ע 526/83 פרושינובסקי נ' שריסון כלל, פ"ד ל"ז (4) 485.

7.

בענייננו, המבקש טען בבקשתו בהליך קמא כי בפסק הדין נפל פגם המחייב את ביטולו מכוח "חובת הצדק", שכן, לטענתו, כתב התביעה לא הומצא לו כדין. לחילופין, טען כי יש להורות על ביטול פסק הדין מחמת שיקול דעת ביהמ"ש וכי התקיימו שני התנאים הנדרשים.

בית משפט קמא בהחלטותיו לא התייחס לטענות אלו של המבקש- לא באשר לטענה בדבר פגם בהיעדר המצאה כדין, לא באשר לטענה כי אישורי המסירה זויפו ולא באשר לסיכויי הגנת המבקש.
בית משפט קמא ביסס את החלטתו הראשונה (מיום 07.07.19) על כך שהבקשה לביטול

פסק דין
הוגשה בחלוף 5 שנים מיום שניתן פסק הדין וכי המבקש לא הבהיר במפורש בבקשתו את המועד שבו נודע לו פסק הדין ואת שאלת חלוף הזמן. לאחר החלטה זו, הגיש המבקש בקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 07.07.19 ובמסגרתה טען כי הוא ציין במפורש את המועד שבו נודע לו פסק הדין וכי בית המשפט לא בחן את טענותיו. גם בהחלטה הנוספת שניתנה- ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור- בית משפט קמא לא התייחס לטענות אלו של המבקש, וממילא טענות אלו לא נבחנו, והורה על מחיקת הבקשה.
אפשר להבין מההחלטה הראשונה שניתנה ביום 07.07.19 שאם המבקש יתקן את בקשתו, תוך פירוט מדויק של המועד שבו נודע לו פסק הדין ושאלת חלוף הזמן- הרי שבקשתו תידון לגופה, תוך בחינת התנאים הנדרשים לביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד. חרף קביעת בית משפט קמא, איני סבורה כי הבקשה לעיון מחדש מהווה "ניסיון להתווכח עם בית המשפט", אלא המדובר בבקשת השלמה לבקשה הקודמת, והכל בהתאם להחלטה מיום 07.07.19.
בנסיבות בהן המבקש פירט את המועד שבו נודע לו פסק הדין ולאחר שהשלים את בקשתו לביטול פסק הדין (במסגרת הבקשה לעיון מחדש), היה על בית משפט קמא לקיים דיון פרונטאלי בבקשה, לרבות חקירת המבקש על תצהירו, ולאחר מכן ליתן החלטה מנומקת ומפורטת המתייחסת לכלל טענות המבקש.
ודוק, המדובר בטענות עובדתיות שעל הערכאה הדיונית לבררן. בשעה שלצדדים טענות עובדתיות קוטביות- הן באשר לשאלה האם כתב התביעה הומצאה כדין למבקש, הן באשר לאישורי המסירה שבתיק והן באשר לידיעתו (או העדר הידיעה) של המבקש אודות פסק הדין קמא – כאמור- היה על בימ"ש קמא לקיים דיון בבקשה לביטול

פסק דין
, אשר במסגרתה ייחקרו הצדדים על טענותיהם, ולא היה מקום לדחות את הבקשה בחלטה קצרה (בפתקית) שאינה מתייחסת באופן מנומק לטענות הצדדים.
בנסיבות אלו, אין מנוס מחקירת הצדדים ולכן אין מנוס מהחזרת הדיון לבימ"ש קמא, הן בסוגית אישורי המסירה והטענה בדבר הפגם בהמצאה והן בשאלת סיכויי הגנתו של המבקש.


8.
לפיכך אני קובעת כדלקמן:


החלטת בימ"ש קמא מבוטלת.

הדיון יוחזר לבימ"ש קמא על מנת שידון בבקשה לביטול

פסק דין
ויכריע בשאלת המועד שבו נודע למבקש פסק הדין, בטענות המבקש באשר לאישורי המסירה וקבלת כתב התביעה וכן בטענות בדבר סיכויי ההגנה של המבקש (הנתבע). כל זאת לאחר חקירות הצדדים.


המשיבים יישאו בהוצאות המבקש בסך 3,000 ₪.


העירבון שהופקד יוחזר למבקש באמצעות ב"כ.


ניתן היום,
ד' טבת תש"פ,
1 ינואר 2020,

בהעדר הצדדים.













רעא בית משפט מחוזי 7469-11/19 שמעון נעמן נ' אורי נוטע יזמות בע"מ, אורי מיכאל נוטע (פורסם ב-ֽ 01/01/2020)