פסקי דין על אסתר מלול | פסקי דין על רפאל מלול | פסקי דין על עיריית בת-ים

3070/19 עעמ     06/01/2020




עעמ 3070/19 אסתר מלול, רפאל מלול נ' עיריית בת-ים




פסק-דין בתיק עע"מ 3070/19
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים


עע"מ 3070/19


לפני:

כבוד השופט י' עמית


כבוד השופט מ' מזוז


כבוד השופט ד' מינץ


המערערים:
1. אסתר מלול


2. רפאל מלול


נ


ג


ד

המשיבה:
עיריית בת-ים

ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בעת"מ 56201-03-18 שניתן על ידי כבוד השופטת א' נחליאלי חיאט

תאריך הישיבה:
כ"ז בחשון התש"ף

(25.11.2019)

בשם המערערים:
עו"ד עידן אדרי

בשם המשיבה:
עו"ד מילי ויס-ורנו


פסק-דין
השופט י' עמית

:

1.
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 17.3.2019, במסגרתו עתרו המערערים לביטול חובות נטענים
שנוצרו לטענת המשיבה (עיריית בת ים, להלן:
העירייה
) בשל אי תשלום ארנונה, מים, וחיובים נוספים בסכום כולל של 1,100,000 ₪ (להלן:
החוב
). החוב רשום בספרי העירייה בגין שני נכסים שונים: האחד, דירת המגורים של בני הזוג (להלן:
הדירה ברחוב דנין
), והשני, קיוסק ברחוב ניצנה (להלן:
החנות
). בית המשפט קבע כי הטענות בגין החובות על הדירה ברחוב דנין יידונו במסגרת הליך ההוצאה לפועל שנפתח נגד המערערים טרם הגשת העתירה, והחובות בגין החנות ברחוב ניצנה ייבחנו מחדש על ידי העירייה. עוד נקבע כי תימחק הערת השעבוד בסכום שנרשמה.

2.
נספחי הערעור מגוללים את הסיפור הבא: בשנת 1992 המערערים קיבלו לחזקתם את החנות. ביום 9.12.1998 הופק דו"ח חקירת רכוש ויכולת לבקשת העירייה, המציין כי "החנות סגורה במספר מנעולים, חקירתנו בשטח העלתה כי החנות נסגרה על ידי העירייה. נכון להיום הקיוסק מלא בסחורה (...) במקום נודף ריח (...) לדברי בעלי העסקים הסמוכים יוצאים מהחנות עכברים וחולדות". לשאלת החוקרים בשטח מדוע נסגרה החנות, נענו כי "אין לה רישיון עסק". ביום 3.12.2013 בוצעה שוב ביקורת בחנות מטעם המחלקה לרישוי עסקים בעירייה, ובדו"ח צוין כי "אין שינוי בעסק מכירת צעצועים ומכשירי כתיבה פריט שאינו טעון רישוי". בחודש מרץ 2018, נרשמה הערת שיעבוד מטעם העירייה על הדירה ברחוב דנין, על סך 1,100,000 ₪ מכוח פקודת המסים (גבייה) (להלן:
הפקודה
) עקב אי תשלום ארנונה, מים וחיובים עירוניים נוספים בסכום הכולל של 1,100,000 ₪, בגין שני הנכסים. ביום 26.3.2018 עתרו המערערים לבית משפט קמא.

3.
בפסק הדין בעתירה צוין כי "כמעט כל טענה אפשרית במנעד הטענות טענו העותרים" כשמטרתם היא ביטול החוב. על טענות אלה חזרו המערערים גם במסגרת הערעור שבפני
נו. נטען כי המערערים רכשו את החנות מראש העיר דאז ושילמו עליה את מלוא התמורה, אך בשנת 1997, כשבאו נציגי העירייה ופינו אותם מהחנות לא עלה בידם להוכיח כי החנות בבעלותם. מכל מקום, עם פינויים, הם סברו כי שמם הוסר מהעירייה כמחזיקים בנכס, ולפיכך לא שילמו דמי ארנונה ושהלכו ותפחו עם השנים. בנוסף, העלו העותרים טענות משפטיות שונות, בין היתר כי "החוב מושא העתירה התיישן"; כי "חל משטר שיהוי"; וכי "המשיבה חייבה את הנכס ברחוב ניצנה ע"פ סיווג שגוי". באשר לדירה ברחוב דנין נטען, כי הם זכאים לקבל פטור מלא מתשלום ארנונה בשל היותם קשישים, חולים, פנסיונרים ונפגעי פעולות איבה.

4.
העירייה טענה בין היתר, כי קיים שיהוי בהגשת העתירה; כי המערערים החזיקו בחנות במשך כל השנים עד שפונו בכוח על ידי נציגי העירייה בשנת 2018; כי העירייה נקטה בהליכים רבים לגביית החובות נשוא העתירה במשך כל השנים מבלי שהמערערים הגישו כל השגה נגדו; כי המערערים היו מודעים להליכי האכיפה המנהליים שננקטו נגדם לכל הפחות משנת 2006; וכי אין בסמכותו של בית המשפט המחוזי לדון בטענות המערערים באשר לחוב הארנונה בגין הדירה ברחוב דנין, שכן טענות אלה מתבררות בבית משפט השלום במסגרת התנגדות להליכי הוצאה לפועל שהעירייה נקטה נגד המערערים.

5.
בית משפט קמא קיבל את טענת העירייה כי נושא חוב הארנונה של הדירה ברחוב דנין מתברר כיום במסגרת התנגדות שהגישו המערערים בהליכי הוצאה לפועל שננקטו כנגדם על ידי העירייה. באשר לחוב בגין החנות, התרשם בית המשפט כי "המשיבה עשתה שימוש בכלים העוצמתיים שהוענקו לה בפקודת המסים (גבייה) שלא בהתאם לאמות המידה הנדרשות במשפט המנהלי שלכלליו היא כפופה, ועל כן נראה כי בענייננו זה חזקת התקינות אינה עומדת לה". זאת, כיוון
שהערת השעבוד על סכום של 1,100,000 ₪ שנרשמה על הדירה ברחוב דנין להבטחת החוב, כוללת גם חוב שכר דירה עבור החנות, שלגביו העירייה נדרשת לפעול במישור המשפט הפרטי ולא במישור המשפט המנהלי. בנוסף, בית משפט קמא התייחס לעצם החיוב המיוחס לחנות, בהדגישו כי מבלי לקבוע מסמרות דומה שהחנות אכן ננטשה; כי משלל המסמכים שצירפה העירייה לא ניתן להסיק שהמערערים היו מודעים לחיובים ולעיקולים בקשר לחנות; וכי המסמכים המעידים לכאורה על ביצוע העיקולים, חסרים הודעות של הבנק המבצע או אינדיקציה כלשהי לאישור על ביצוע העיקול; וכי לא סביר שהעירייה לא תוודא את קבלת המכתבים ותמשיך במשך שנים לשלוח מכתבים לחנות שמהדו"חות לעיל עולה כי ננטשה. על רקע האמור לעיל הורה בית משפט קמא על החזרת עניינם של המערערים לדיון מחדש בעניין החובות באשר לחנות "שהוכנסו כולם תחת קורת גג פקודת מסים (גבייה)", וכן על מחיקת הערת השעבוד שנרשמה על הדירה ברחוב דנין.

6.
על כך נסב הערעור שבפני
נו, בו הלינו המערערים בעיקר על כך שבית המשפט קמא לא הכריע בסוגית החוב הנוגע לחנות, על סמך הטענות שהועלו על ידם.


דין הערעור להידחות. בית המשפט קמא קבע נכוחה כי נושא חוב הארנונה על הדירה ברחוב דנין, צריך לידון במסגרת ההתנגדות להליכי הוצאה לפועל, והמערערים אינם משיגים על כך. אשר לחוב הנוגע לחנות, הרי שבית המשפט החזיר את הכדור לשטחה של העירייה על מנת שתבחן שוב את הנושא, תוך הבחנה בין חוב ארנונה לבין חוב שכר דירה על החנות, ותוך התחשבות במסמכים הנוגעים למצב החנות במהלך השנים. בנסיבות אלה, וכל עוד לא התקיימה בדיקת העירייה, אין מקום להתערבותנו. מכל מקום, אם וכאשר ייקבע על ידי העירייה כי קיים חוב על החנות, טענות המערערים שמורות להם.

7.
אשר על כן, הערעור נדחה ובנסיבות העניין אין צו להוצאות.


בשולי הדברים נציין כי בתום הדיון ביום 25.11.2019 המלצנו לצדדים לסיים את הסכסוך במלואו (הן בגין החוב על הדירה והן בגין החוב על החנות), בסכום מסוים, שייגבה לאחר אריכות ימים ושנים של שני המערערים, ושלהבטחתו יירשם שעבוד או הערת אזהרה על הדירה ברחוב דנין. הצעה זו לא נסתייעה, כפי שעולה מהודעת הצדדים מיום 18.12.2019, אך עדיין לא נחסמה הדרך בפני
הצדדים להגיע להסכמה לגבי מכלול הסכסוך ברוח הצעת בית המשפט.

ש ו פ ט

השופט מ' מזוז

:

אני מסכים.
ש ו פ ט

השופט ד' מינץ

:

אני מסכים.
ש ו פ ט



הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט
י' עמית

.


ניתן היום, ט' בטבת התש"פ (6.1.2020).



ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט


_________________________



19030700_e09.docx

עכב
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,
http://supreme.court.gov.i

l







עעמ בית המשפט העליון 3070/19 אסתר מלול, רפאל מלול נ' עיריית בת-ים (פורסם ב-ֽ 06/01/2020)