פסקי דין על מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ | פסקי דין על דב לוי | פסקי דין על משה הר אדיר | פסקי דין על לריסה רקוביצקי |

61776-05/19 א     01/01/2020




א 61776-05/19 מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ נ' דב לוי, משה הר אדיר, לריסה רקוביצקי








בית משפט השלום בחיפה


ת"א 61776-05-19 רקוביצקי ואח' נ' מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
4

בפני

כבוד השופטת ג'אדה בסול


מבקשת/נתבעת

מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ


נגד

משיבים
/ תובעים

1. דב לוי
2. משה הר אדיר
3. לריסה רקוביצקי


החלטה

1.
לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף בטענה של העדר סמכות עניינית של בית משפט זה לדון בתביעה , העדר עילת תביעה והעדר יריבות.
2.
הטיעונים בבקשה מתייחסים למשיבה מס' 3 בנפרד ולמשיבים 1-2 בנפרד , וכפי שיובהר להלן בהמשך.
הצדדים והרקע להגשת התביעה:
3.
המבקשת , חברה בע''מ העוסקת בניהול קרנות פנסיה ותגמולים( תכונה להלן: מנורה מבטחים)
ושאצלה התנהלה , במועדים הרלוונטיים לתביעה
, וממשיכה להתנהל , קרן ביטוח פנסיוני על שם המשיבה מס'3
( תכונה להלן: גב' רקוביצקי ), כעובדת המועסקת ע''י בית החולים בני ציון בחיפה.
4.
המשיבים מס' 1 ו- 2 ( יכונו להלן בהתאמה : לוי והר אדיר) , שני אנשי עסקים ,כאשר לוי עוסק בין היתר בגיוס אשראי ומעקב הוצל''פ .
5.
לוי והר אדיר הלוו לגב' רקוביצקי סכום כסף לסילוק חובותיה אשר נצברו בתיקי הוצאה לפועל שנפתחו נגדה.
6.
גב' רקוביצקי צברה חובות בסכומים גבוהים ואף הוכרזה כחייבת מוגבלת באמצעים ע''י לשכת ההוצאה לפועל וחובותיה הגיעו לכדי כ- 185,000ש''ח.
7.
בניסיונה לסלק
את חובותיה, אשר הכבידו עליה עד מאוד , לרבות בשל מצבה האישי והבריאותי , ביקשה גב' רקוביצקי לפדות את הכספים שהצטברו לזכותה אצל
מנורה מבטחים
, כשהפדיון היה אמור לשמש לסילוק החובות הנ''ל , ובהתאם היא פנתה אל מנורה מבטחים
בבקשה לבירור זכויותיה ואפשרות פדיון הכספים שהצטברו בקופה , כאמור.
8.
בתשובה לפנייתה של גב' רקוביצקי, הודיעה לה מנורה מבטחים כי על הכספים שהצטברו לזכותה , הוטלו עיקולים ע''י לשכת ההוצאה לפועל בחיפה (נספח ג' לכתב התביעה הנושא תאריך 18/10/2018).
9.
בהמשך לאותו מכתב , נספח ג' לכתב התביעה , בתשובה לפניה שנעשתה דרך אתר האינטרנט באמצעות
הדוא''ל ששלחה גב' רקוביצקי אל מנורה מבטחים וצירפה טופס בקשה לפדיון כספי הפנסיה , התקבלה תשובה בדוא''ל הנושאת תאריך 24/10/2018
(נספח ד1- ד2)המנוסחת בזו הלשון:
"קיים עיקול בקרן הפנסיה מההוצאה לפועל חיפה. במידה ואת מבצעת פדיון הכסף עובר אל קופת הכינוס. יש להעביר אלינו מסמך מההוצאה לפועל על מנת שהעיקול יוסר והפדיון יועבר אל חשבונך".

10.
לפי טענת גב' רקוביצקי , מלשון ההודעה של מנורה מבטחים , ניתן היה ללמוד בבירור כי עם הסרת העיקולים , ניתן יהיה לפדות את הכספים שהצטברו בקרן , ועל כן , היא פנתה אל לוי על מנת שיסייע לה בגיוס הסכום הדרוש לשם סילוק העיקולים , כדי שתוכל למשוך את הכספים שהצטברו לזכותה בקרן הפנסיה .
11.
גב' רקוביצקי חתמה על מסמכים שונים להסדרת ההתקשרות בינה לבין לוי והר אדיר , אשר נתנו לה את הכסף הדרוש לשם הסרת העיקולים הנ''ל, והיא חתמה , בין היתר, על הוראה בלתי חוזרת המופנית אל מנורה מבטחים ולפיה, מתוך הכספים שישוחררו מקרן הפנסיה , יועבר סך של 210,000 ש''ח לידי מר לוי או מי מטעמו.
12.
כמו כן , חתמה
גב' רקוביצקי על שטר חוב לטובת לוי ו/או הר אדיר על סך 210,000 ש''ח.
13.
עם חתימת המסמכים הנ''ל , פנה לוי אל הר אדיר והלה העמיד לרשותו את הסכומים הדרושים לשם פרעון החובות בתיקי ההוצל''פ הרלוונטיים , לשם סגירת התיקים וביטול העיקולים.
14.
עם פרעון החובות בתיקי ההוצל''פ הרלוונטיים , פנתה
גב' רקוביצקי , שוב , אל מנורה מבטחים על מנת לברר מה היא הפרוצדורה שיש לבצע לצורך שחרור הכספים שהצטברו בקרן הפנסיה , ואם אכן העיקולים בוטלו.
15.
לטענת
גב' רקוביצקי , היא הופתעה לקבל ממנורה מבטחים תשובה הסותרת את הודעתם הקודמת (כפי שנרשמה בנספח ד2) , כשלפתע , ציינה מנורה מבטחים כי על פי תקנון הקרן , פדיון הכספים מקרן הפנסיה מותנה באישור מעסיק, מכתב סיום עבודה ומכתב שחרור פיצויים וטופס 161, וכי ללא מסמכים אלו, לא ניתן יהיה למשוך את הכספים" (נספח ט3 ו- ט4 לכתב התביעה).
16.
בהמשך לאותה תשובה של מנורה מבטחים , פנתה גב'
רקוביצקי , וכן מר לוי למשרדי מנורה מבטחים , הציגו את אותו כתב התחייבות שחתמה
גב' רקוביצקי לטובת לוי והר אדיר , בהסתמך על אותו מסמך ד2 , ובמענה לפשר האמור בהודעת הדוא''ל
נספח ד2
לכתב התביעה ,
תשובת נציגת מנורה מבטחים הייתה כי מדובר בטעות וכי עליהם לפנות למי שניסח את אותו מכתב תשובה.
17.
טענת המשיבים הינה כי הם הסתמכו על אותה תשובה של מנורה מבטחים, אותו נספח ד2 לכתב התביעה , ופעלו בהתאם לאמור לעיל , כאשר גם לוי והר אדיר הסתמכו על אותו מסמך תשובה , וכך התגייס לוי לסייע לגב' רקוביצקי לסילוק חובותיה , והר אדיר נתן את הסכום הדרוש לשם הסרת העיקולים.
18.
המשיבים מייחסים למנורה מבטחים התנהלות חסרת אחריות , רשלנית ומטעה , אשר גרמה להם לנזקים , ועל כן
מוטלת עליה חובה לשלם להם את הסכומים שנתבעו.
19.
עיקר טיעון המשיבים מתבסס על אותו מסמך נספח ד-2 לכתב התביעה ותשובת נציגת מנורה מבטחים כי מדובר בטעות , והפנייתה את לוי וגב' רקוביצקי למנסח המכתב.
20.
מבחינת המשיבים ,אותו מכתב תשובה ,נספח ד'2 לכתב התביעה , יש בו משום התחייבות של מנורה מבטחים לשחרור הכספים שנצברו לזכות גב' רקוביצקי בקרן הפנסיה .
21.
מנורה מבטחים , יחד עם כתב ההגנה שהגישה , במסגרתו אף טענה להעדר סמכות של בית משפט זה , מבחינת העניין , לדון בתביעה , וכן העדר עילת תביעה ויריבות , הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף , מטעמים אלו , ולחלופין , וככל שהעניין קשור לגב' רקוביצקי , להעביר את הדיון לבית הדין האזורי לעבודה , לאור מהות התביעה וזהות הצדדים.
22.
מדובר בתביעה הנתונה לסמכותו הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה מכוח הוראות סעיף 24א'(3) לחוק בתי הדין לעבודה , התשכ''ט-1969 (להלן: חוק בתי הדין לעבודה).
23.
באשר ללוי והר אדיר , טוענת מנורה מבטחים כי מעיון בכתב התביעה כלל
לא ניתן לראות על קיומה של יריבות בינם לבין מנורה מבטחים או על קיומה של עילת תביעה.
24.
גב' רקוביצקי הסכימה להעביר את הדיון בעניינה לבית הדין האזורי לעבודה , שלו הסמכות הייחודית מבחינת העניין לדון בתביעה, כמצויין לעיל.
25.
ב''כ המשיבים
, עם הגשת אותה הודעה כי היא נותנת את הסכמתה להעברת הדיון בתביעת רקוביצקי לבית הדין לעבודה , ביקשה להותיר את התביעה , בכל הקשור לעניינם של לוי והר אדיר בפני
בית משפט זה.
26.
אין בעצם מתן ההסכמה להעברת הדיון כדי להעניק לבית הדין את הסמכות מבחינת העניין לדון בתביעה .
בעניין זה ,ראו פסק

הדין

בענין

בג
"
צ
38/6016
לוי

נ
'
בית

הדין

הרבני
,
פ
"
ד

מח
)
4), 591 עמ'617

נקבע

כי:

"
במקום

שבו

נושא

ההתדיינות

אינו

מצוי

בסמכותו

של

גוף

שיפוט

פלוני
,
כל

הסכמה

שבעולם

אין

בכוחה

להעניק

לאותו

גוף

סמכות

שהחוק

אינו מעניק

לו
;
החוק

הוא

שנתן

והחוק

הוא

שיקבע

וייקח
.
ואם

הסכמה מפורשת

אין

בה

כדי

להעניק

סמכות
-
ונזכור

שסמכות

היא

אבן
-
הראשה
-
הסכמה

מכללא

והשתק

ומניעות

לא

כל

שכן

שאין

בכוחם

להעניק סמכות
.
השתק

ומניעות

וויתור

עשויים

לשמש

תחליף

להסכמה
,
אך

אין בכוחם

לכסות

על

חוסר

סמכות
."

ראו גם
פסק

הדין

בענין

בג
"
צ
38/6016
לוי

נ
'
בית

הדין

הרבני
,
פ
"
ד

מח
)
4), 591 עמ' 617 שם נקבע

כי:

"
במקום

שבו

נושא

ההתדיינות

אינו

מצוי

בסמכותו

של

גוף

שיפוט

פלוני
,
כל

הסכמה

שבעולם

אין

בכוחה

להעניק

לאותו

גוף

סמכות

שהחוק

אינו מעניק

לו
;
החוק

הוא

שנתן

והחוק

הוא

שיקבע

וייקח
.
ואם

הסכמה מפורשת

אין

בה

כדי

להעניק

סמכות
-
ונזכור

שסמכות

היא

אבן
-
הראשה
-
הסכמה

מכללא

והשתק

ומניעות

לא

כל

שכן

שאין

בכוחם

להעניק סמכות
.
השתק

ומניעות

וויתור

עשויים

לשמש

תחליף

להסכמה
,
אך

אין בכוחם

לכסות

על

חוסר

סמכות
."
27.



במקרה
דנן , לאור מהות התביעה , וזהות הצדדים ,הרי שלאור הוראות סעיף 24א' (3) לחוק בתי הדין לעבודה , הרי שהסמכות לדון בתביעתה של גב' רקוביצקי , היא של בית הדין לעבודה.
28.
ב''כ המבקשת הפנה לפסק הדין שניתן ע''י
בית המשפט העליון , תיק
רע''א 7513/15 מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע''מ נ' פלונית (פורסם בנבו) , בעניין סמכות בית הדין לעבודה בתביעות נגד קרנות הפנסיה והגמל , הרציונל של קביעת הסמכות העניינית , לאור הוראות סעיף 24א'(3) לחוק בתי הדין לעבודה , וקביעות בית המשפט שם אף מחזקות את המסקנה כי עסקינן בתביעה שהיא בתחום סמכותו של בית הדין לעבודה.
29.
וכך קובע בית המשפט העליון בתיק הנ''ל (כב' המשנה לנשיאה , כתוארו אז , השופט א.רובינשטין בעמ' 16 לפסק הדין):
" סבורני, כי
פרשנות המאפשרת הכללתן של כלל תביעותיהם של עובדים ומעסיקים נגד קופות הגמל, בלא תלות באופיה של המחלוקת או בסוג הקופה, בגדרי סמכותם של בתי הדין לעבודה, מתיישבת עם לשון
סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה
כמו גם עם תכליתם של בתי הדין לעבודה כפי שהוצגה מעלה

. הלוא הם העוסקים בתחום הביטחון הסוציאלי במובנו הרחב, ובהם יושבים שופטים מקצועיים ונציגי ציבור הצוברים מומחיות מיוחדת לעניין. פרשנות זו מעצבת כלל אחיד וברור, אשר יוביל – דומה – לחיסכון בהתדיינויות ובזמן שיפוטי וימנע כל מה שמערכת שיפוטית הוגנת ותכליתית תצפה להימנע הימנו.
לד.
בסיכומו של יום, מערך קופות הגמל, על כלל היבטיו ואפשרויותיו הביטוחיות, וחיוניותו העצומה לרווחת האדם העובד, נועד בראש וראשונה לשמר את בטחונו הסוציאלי של המבוטח ולהבטיח את רמת חייו ברגעי משבר ולעת פרישה. אין ערוך לחשיבות הדבר. אף כאשר המחלוקת בין הצדדים נושאת באופן משפטי-טכני אופי חוזי או מסחרי, שלצורך בחינתו לכאורה אין נדרשת מומחיותו של בית הדין לעבודה, הנה בבחינת המכלול, מדובר בתביעה הנוגעת במובהק בבטחונו הסוציאלי של אדם, בעתידו וברווחתו, וביכולתו לקיים את עצמו בכבוד. אשר על כן, נראה כי הערכאה המתאימה לדון בנושא, היא בית הדין לעבודה, שהתכליות הרחבות של שמירת בטחונו של האדם, כמובן על פי זכויות שצבר ומתוך הוגנות גם כלפי הגוף המבטח, עומדות לנגד עיניו. כך, כדי שתביעה של עובד או מעסיק וחליפיהם תבוא בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה בהתאם
לסעיף

24(

א

)(3)
לחוק, אין להידרש לאופיה של המחלוקת (בין אם ביטוחית-מסחרית היא או בעלת אופי סוציאלי במישרין) או להבחנה בין הסוגים השונים של קופות הגמל (ככל שהן נכנסות להגדרות המצויות בחוק הגנת השכר
לעניין קופת גמל). די בכך שהתביעות הללו נובעות, במבט רחב, "מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות", כלשון הסעיף. נעיר, כי בכל הנוגע לנזיקין חל האמור בפסקה 12 ל

הלכת אשבל,
קרי, ככל שהמדובר בעילות נזיקיות יחול האמור
בסעיף

24(

א

)(1)
ו-
24(

א

) (1

ב

)
לחוק בית הדין לעבודה,
הא ותו לא."

30.

פסק דין
נוסף שניתן להסתמך עליו בשאלת הסמכות של בית הדין ותחולת הוראות סעיף 24(א)(1) לחוק בתי הדין לעבודה ,
המסייג את סמכות בית הדין לעבודה בתביעות נזיקיות , ושהקביעות באותו

פסק דין
, מתאימות גם לענייננו , הוא פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק תא(ת''א) 41499-01-19 אפרת אליעזר נ' מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע''מ ואח' (פורסם בנבו) , שם התייחס בית המשפט בהחלטתו לעילת הרשלנות וכיצד נקבעת סמכותו של בית הדין לעבודה לדון בתביעה או שמא בית המשפט האזרחי.
31.
וכך קובע שם בית המשפט (עמ'11-12 לפסק הדין) :
" סיווג עילת התביעה יעשה מתוך ניסוחה בכתב התביעה. בהקשר זה נפסק מפי כב' השופטת דפנה ברק ארז ברע"א 2407/14
מורן רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ
, [פורסם בנבו] בפסקה 31 (14.10.2015) (להלן: "עניין רוחם"):
"יש להוסיף ולבחון מהי משמעותו של המונח עילת תביעה בהקשר זה. השופט (כתוארו אז) י' זוסמן כבר עמד על כך ש"הדיבור 'עילת התביעה' אינו חד-משמעי, ומשהוגדר, אין כוח ההגדרה יפה אלא לעניין פלוני בלבד" (
ע"א 167/63

ג

'

ראח

נ

'

ג

'

ראח

,

פ

"

ד

יז
2617, 2624 (1963)). משמעות המונח "עילה ביחסי עבודה" לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה
כבר נדונה בפסיקתו של בית משפט זה והובנה כמכוונת למכלול העובדות המולידות זכות (או חובה) הנובעת מיחסי העבודה או זכות שמקורה במשפט העבודה (
ע"א 6636/01
ארגמן טורס בע"מ נ' הוברמן, [פורסם בנבו] פסקה 10 (9.4.2003); עניין פי.או.אס, בעמ' 514). לעומת זאת, משמעות המונח "עילה בפקודת הנזיקין
" היא מצומצמת יותר ומכוונת לאותם מצבים שבהם מקור ההגנה על הזכות הנטענת בדין המהותי הוא עוולה בפקודת הנזיקין (גם אם מקורה של אותה זכות ביחסי העבודה). כאמור, תביעות שבין עובדים ומעסיקים שעילתן נזיקית הוצאו מגדר סמכותו של בית הדין לעבודה בסעיף זה. תביעות אלה אמורות להתברר בבתי המשפט האזרחיים. "
ובהמשך:
"המקור העיקרי למענה על השאלה מהי עילתו של הסכסוך הוא כמובן כתב התביעה."
(עניין רוחם, בפסקה 40).
מעיון מדוקדק בכתב התביעה עולה שממכלול העובדות המתוארות בכתב התביעה עולה שאלת הזכויות הפנסיוניות להם זכאי המנוח
כחבר בקרן.
ספק
אם עילת התביעה כנגד הקרן במהותה הרחבה
היא עילה נזיקית הגם שכתב התביעה מעלה כנגד הקרן טענת רשלנות והפרת חובה חקוקה. בחינת טענות אלה מלמדת שחובת הזהירות המיוחסת לקרן נובעת מחברותו של המנוח בקרן. הטענות נגד הקרן נובעות מחובותיה כלפי חברי הקרן כפי שנובעות מתקנון הקרן."
32.
דברים אלו כוחם יפה גם לענייננו , כאשר
בבחינת כתב התביעה דנן , עולה
כי עיקר תביעתה של גב' רקוביצקי הינה חוזית במהותה , כאשר העילה הנזיקית נטענה באופן כוללני .
33.
לאור מהות התביעה , לאור הוראות חוק בתי הדין לעבודה , כפי שצויין לעיל ,
ולאור האמור לעיל , הרי שאכן עניינה של תביעת
גב' רקוביצקי אמור להיות נדון בפני
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה .
34.
על כן , הדיון בתביעתה של גב' רקוביצקי יועבר לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה , שלו הסמכות , מבחינת העניין , לדון בתביעה.
35.
מאחר והתביעה מועברת רק בעניינה של גב' רקוביצקי , הרי שעליה להגיש כתב תביעה מתוקן , הכולל את עניינה היא
בלבד , והיא תעשה כן תוך לא יאוחר מ 14 יום מהיום.

תביעת לוי והר אדיר:

36.
האם אכן בית משפט זה יכול לדון בתביעתם של לוי והר אדיר נגד מנורה מבטחים?
37.
בית המשפט הורה לב''כ של לוי והר אדיר לפרט מה היא עילת התביעה אשר מכוחה מוגשת תביעתם של לוי והר אדיר נגד מנורה מבטחים , ובעקבות אותה החלטה , ציינה באת כוחם כי עסקינן בתביעה נזיקית , בעילת הרשלנות של מנורה מבטחים כלפיהם , ומכאן חבותה לפצותם על נזקיהם.
38.
לטענת לוי והר אדיר , הם הסתמכו על המצג הרשלני של מנורה מבטחים באותו מסמך , נספח ד' 2 לכתב התביעה , ממנו ניתן ללמוד כי
הכספים בקרן הפנסיה ניתנים לשחרור , ובהסתמך על אותו מצג , הם פעלו לתת את המימון לגב' רקוביצקי , להסיר את העיקולים שהוטלו על כספי הקרן , שעם שחרורם , הם היו אמורים לקבל את אותם כספי מימון חזרה.
39.
הטיעון שמעלים לוי והר אדיר בעייתי , בעיניי , בשני מובנים : האחד הוא ניסוח כוללני של כתב התביעה , ללא פירוט ראוי של טענת הרשלנות של מנורה מבטחים , רשלנות אשר יהיה בה , כפי הנטען , לחייבה בפיצוי לוי והר אדיר על נזקיהם , והשני הוא העובדה שתביעתם של לוי והר אדיר תלויה בקביעה אם אכן גב' רקוביצקי זכאית לקבלת אותם כספים ממנורה מבטחים.
40.
מדובר בכספים שהצטברו בקרן ביטוח פנסיוני , ולא חסכון רגיל , הכפופים להוראות הדין החל לרבות לתקנון אותה קרן , וההשלכות של היות הכספים מופרשים במסגרת יחסי העבודה של גב' רקוביצקי
, כאשר קביעת בית הדין לעבודה בשאלה אם אכן יש באותו מסמך כדי לחייב את מנורה מבטחים , בהעדר קיום התנאים הקבועים בתקנון הקרן , לשחרור אותם כספים , כדי להשליך גם על זכאותם של לוי והדר אדיר לקבלת אותם כספים.
41.
לוי והר אדיר תובעים את קבלת הכספים ממנורה מבטחים , בהסתמך על כתב המחאת הזכות שגב' רקוביצקי חתומה עליו , הווה אומר , צריכה להיות זכות של גב' רקוביצקי אצל מנורה מבטחים , כדי שניתן יהיה לקבל את אותן זכויות (כספים) ממנורה מבטחים , בהסתמך על אותה המחאת זכות.
42.
בהעדר זכאות לכספים של גב' רקוביצקי ממנורה מבטחים , אין ללוי והר אדיר זכות לקבלת כספים ממנה.
43.
הטענה לפיה , אותו מכתב תשובה , שאיננו כולל את ההסתייגות כי שחרור הכספים מהקרן הינו בכפוף לכללים שנקבעו
בתקנון הקרן , והיבטי המיסוי הכרוכים בשחרור הכספים , מקים חובה על מנורה מבטחים לשלם ללוי והר אדיר , כספים ללא כל זיקה לקביעה כי גב' רקוביצקי זכאית לקבלת אותם כספים , הינה מרחיקת לכת עד מאוד ואין לה בסיס שבדין.
44.
בנסיבות אלו , נראה כי אין לתביעת לוי והר אדיר זכות קיום עצמאית , טענת הרשלנות נטענה באופן כוללני ללא הפירוט המינימלי המתחייב , לפירוט יסודות עוולת הרשלנות.
45.
על מנת לקבוע קיומה של יריבות וקיומה של עילת תביעה , הרי שהדבר נבחן על פי הנטען בכתב התביעה , כך שבהנחה והתובע יוכיח את כל העובדות הכלולות בתביעתו, הוא יהא זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידו. "זהו שלב של בדיקה טכנית – פורמלית של כתב התביעה, שבו לא מתעוררת שאלה של נטל הוכחה או של מידת הוכחה.
די בכך שהתובע יראה על פני כתב התביעה כי בידיו עילה ( בעניין זה ראו ע''א 2967/95 מגן וקשת בע''מ נ' טמפו תעשיות (פורסם בפד''י נא(2) , עמ' 312) ) .
46.
על מנת לקבוע העדר קיומה של עילת תביעה או העדר יריבות ,
נדרש כי הדבר
, יעלה באופן ברור מכתב התביעה. (ראו לעניין זה ע''א 76/86 ד''ר יוסף פיישטין נ' ה.ש. מלונות בע''מ ( פורסם בפד''י מג(3) ,עמ' 124
) שם נקבע כי די בקיומו של ספק בדבר האפשרות שהתובענה תתקבל כדי לדחות בקשה לסילוק על הסף.
ראו גם ע"א 35/83 לאה חסין נ' רחל פלדמן
,

( פורסם בפד''י ל''ז(4) , 721 , עמ' 724
) שם נקבע כי
:
"
טעמו והגיונו של הכלל בדבר המחיקה על הסף בהעדר עילה, כמו גם טעמה והגיונה של ההלכה בעניין זה, הם שהעדר העילה - או העדר היריבות - צריך להיות ברור וגלוי מכתב הטענות עצמו, ודי בספק בעניין זה כדי להכשיל בקשת מחיקה על הסף
"

47.
נקודת המוצא, על בית המשפט לנהוג בבקשות לסילוק על הסף בטרם דיון ענייני בתובענה "בזהירות רבה ולהשתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן" (ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4) 721, 724 (1983); ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668, 672-671 (1986); ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות [פורסם בנבו] (4.6.2007).

זאת מבלי לגרוע, כמובן, מחובתו של בית המשפט לעשות כן במקרים המתאימים. (ע"א 2728/06 פלונית נ' מרכז רפואי סורוקה [פורסם בנבו]
(24.3.2008)
).

48.
מחיקת תובענה או דחייתה על הסף
הם בגדר אמצעי דרסטי , וגישת הפסיקה בסוגיה זו
היא ,כי פתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הוא לעולם עדיף ,
ורצוי שבית המשפט יברר תמיד דיון ענייני בפלוגתא, על פני פתרון דיוני פורמליסטי (ע"א 50/89, פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אליתה, פ"ד מה(4) 18(8.7.1991) פס' 13-14)).

49.
המקרה דנן , כך נראה , הוא המקרה להורות על סילוק התביעה על הסף , גם לאחר בחינת הדברים בזהירות המתבקשת והמתחייבת , לאור הדברים שצויינו לעיל, כאשר עילת התביעה מכוח אותה המחאת זכות (הוראה בלתי חוזרת) , עליה חתמה גב' רקוביצקי , מותנית בקיומה של זכות הניתנת להמחאה , וכל עוד לא קבע בית הדין לעבודה כי אכן זכות זו קיימת , הרי שלא ניתן לחייב את מנורה מבטחים להעביר סכומים כלשהם לידי לוי והר אדיר.

50.
כך גם לגב העילה הנזיקית של הרשלנות אשר נטענה באופן כוללני למדי ללא הפירוט המינימלי הדרוש , לגבי יסודות עוולת הרשלנות , בין אם לגבי חובת הזהירות המושגית , חובת הזהירות הקונקרטית , והפרת אותה חובה אשר גרמה לנזק הנטען בדמות אותו סכום נתבע.

51.
כפי שכבר ציינתי , טיעוני לוי והר אדיר באשר לקיומה של העילה הנזיקית , וללא הפירוט המינימלי המתחייב , נראה מרחיק לכת עד מאוד.

52.
בחינת עילת התביעה לה טוענים לוי והר אדיר מתבצעת על יסוד העובדות הכלולות בכתב התביעה ואין מקום להוסיף טיעונים או להרחיב את חזית המחלוקת , מעבר למה שנטען בכתב התביעה עצמו.

53.
עושה רושם , אך אין לפניי מספיק נתונים כדי לקבוע זאת , כי לא נעשתה בדיקה נאותה באשר לטיב זכויותיה של גב' רקוביצקי אצל מנורה מבטחים , בהתחשב בטיב הזכויות עליהן מדובר ומהות הכספים שנצברו לזכותה בקופת הקרן, בדיקה שלו הייתה מתבצעת כראוי , המצב אליו היא נקלעה היה נמנע , ויתכן וישנן דרכים אחרות לקבלת כספים מהקרן , דוגמת נטילת הלוואה
מהקרן על חשבון אותם כספים שהצטברו , אך , כאמור, אין בידיי לקבוע מסמרות בדבר באשר לתביעתה של גב' רקוביצקי ועם כל ההבנה למצב אליו היא נקלעה , לא ניתן להתיר את המשך קיומה של תביעת לוי והר אדיר נגד מנורה מבטחים במצב הדברים המתואר לעיל.

54.
לאור כל האמור לעיל , תביעתה של גב' רקוביצקי , וכפי שצויין לעיל בסעיף 34-35 לעיל , מועברת לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה , ולאור האמור לעיל , הרי שדין תביעתם של לוי והר אדיר להימחק על הסף.

55.
לוי ואדיר יישאו בהוצאות בקשה זו לטובת מנורה מבטחים על סך 5,000 ש''ח אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.
המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, ד' טבת תש"פ, 01 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 61776-05/19 מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ נ' דב לוי, משה הר אדיר, לריסה רקוביצקי (פורסם ב-ֽ 01/01/2020)