פסקי דין על יהונתן דודיאן

14455-04/19 חעמ     09/01/2020




חעמ 14455-04/19 מדינת ישראל נ' יהונתן דודיאן








בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב - יפו



חע"מ 14455-04-19 מדינת ישראל
נ' דודיאן




בפני

כבוד השופט דן סעדון


בעניין:

מדינת ישראל



המאשימה


נגד


יהונתן דודיאן



הנאשם


הכרעת דין

הנאשם מפעיל קיוסק ברחוב בוגרשוב בתל אביב. ביום 14.11.18 שעה 00.56 נרשם למאשם דוח על עבירה לפי סעיף 3 לחוק העזר לתל אביב יפו ( פתיחתן וסגירתן של חנויות) תש"ם – 1980 [ להלן: "חוק העזר"]. מעובדות הדוח עולה כי במועד האמור הותיר הנאשם את עסקו פתוח בשעות האסורות לכך על פי חוק העזר. הנאשם כפר במיוחס לו.

במסגרת פרשת התביעה העיד המפקח שחר גרבובסקי, עורך הדוח [ להלן: "המפקח"]. המפקח ציין כי ערך את הדוח וצילם תמונות של הנאשם והעסק במועד הרלוונטי. לדברי המפקח היה העסק צריך להיסגר כבר בחצות הליל אך בפועל נותר העסק פתוח גם בשעת עריכת הדוח, 00:56. מן התמונות שצילם המפקח עולה לכאורה כי הציוד השייך לעסק היה מצוי במועד הרלוונטי מחוץ לעסק, ללא סימן המעיד כי העסק סגור.
לדברי המפקח, לאחר שהודיע לנאשם כי הוא עומד לרשום לו דוח - סגר הנאשם את תריס העסק והדוח הושאר במקום. בחקירה נגדית הבהיר המפקח כי האדם הנצפה בתמונות שצילם הוא הנאשם.
במסגרת החקירה הנגדית שנערכה למפקח הציג המפקח לבית המשפט תמונה נוספת ממועד האירוע בה נראה הנאשם ( במטושטש) בתוך החנות [ ת/1]. המפקח ציין כי במועד הרלוונטי היו אורות העסק דולקים.

במסגרת פרשת ההגנה העיד הנאשם. לדבריו חזר מהשוק הסיטונאי ונתקל בקושי להגיע לקיוסק בשל מרוץ שהתקיים בעיר אותה עת. לדבריו, הגיע לקיוסק סמוך לשעת חצות והכניס את הסחורה לעסק. למעשה, טוען הנאשם, בעת שהגיע המפקח לעסק הייתה כל הסחורה בתוך החנות והיה עליו רק לסגור את התריס על מנת להשלים את סגירת העסק. בחקירה נגדית אישר הנאשם כי "יכול להיות" שהאדם הנראה בתוך הקיוסק הוא הנאשם. לדבריו, בעת צילום התמונה "יצאתי ועמדתי לסגור". בסיכומיה עמדה המאשימה על כך שמן התמונות שצולמו עולה כי טענת הנאשם כי האורות היו כבויים והעסק היה לקראת סגירה אינה עולה בקנה אחד עם התמונות שהוצגו לבית המשפט ולמעשה מגרסת הנאשם אין חולק כי הנאשם הגיע לעסק באיחור.
דיון והכרעה
סעיף 3 לחוק העזר אוסר על פתיחת עסק או הותרתו פתוח לאחר שעת חצות ללא היתר לילה. במקרה שלפני עולה מעדות הפקח והתמונות שהציג כי במועד רישום הדוח או סמוך לכך היה האור בעסקו של הנאשם דולק והדוכן ובו הפירות גלש לעבר הרחוב מעבר לנקודה בה סגירת התריס מלמעלה למטה הייתה עשויה להותיר את הדוכן בתחומי העסק. בעניין זה אני מאמץ את גרסת המפקח ודוחה את גרסת הנאשם שטען כי כביכול כל שנותר על מנת לסגור את העסק היה להוריד את התריס ותו לא. יתר על כן, אילו היה מצב הדברים כפי שציין הנאשם, היינו כל שנותר כדי לסגור את העסק היה להוריד את התריס (והנאשם ציין בבית המשפט כי סגירת התריס נעשית מחוץ לעסק -"אני סוגר את התריסים שלי מבחוץ וציין "כל הסחורה שלי בפני
ם. אני רק סוגר את התריס" [ ע' 6 ש' 25] הרי שגם לשיטתו לא היה לו דבר לעשותו בתוך העסק סמוך למועד רישום הדוח , כפי שצולם על ידי המפקח,
וזאת כאשר האור בתוך העסק דולק [ ראו ת/1]. על האמור יש להוסיף כי הנאשם היה יכול להביא ראיות לביסוס הטענה כי במועד הרלוונטי היה העסק סגור כמו למשל על ידי הצגת מצב הקופה באותו זמן. הנאשם לא הביא בדל ראיה בעניין והימנעות זו אומרת "דרשני" .

לסיכום, גרסת הנאשם לפיה הוביל סחורה לעסק ובמועד רישום הדוח כל שנותר היה לסגור את התריס רחוקה מלהתיישב עם ממצאי המפקח בשטח, עם התמונות שצולמו בזמן אמת ועם השכל הישר. בנסיבות אלה מצאתי לתת אמון מלא בגרסת המפקח. אשר על כן ולאחר שהזהרתי עצמי כי גרסת התביעה נשענת במקרה זה על עדות יחידה, מצאתי להרשיע את הנאשם בעבירה על סעיף 3 לחוק העזר.




ניתנה היום, י"ב טבת תש"פ, 09 ינואר 2020, במעמד הצדדים














חעמ בית משפט לעניינים מקומיים 14455-04/19 מדינת ישראל נ' יהונתן דודיאן (פורסם ב-ֽ 09/01/2020)