פסקי דין על החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש | פסקי דין על החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש (בית חורון) | פסקי דין על יוסף חוברה | פסקי דין על צבי הרשקוביץ | פסקי דין על בן ציון קאפח ואח' |

8158/19 רעא     16/01/2020




רעא 8158/19 החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש, החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש (בית חורון) בע"מ נ' יוסף חוברה, צבי הרשקוביץ, בן ציון קאפח ואח'




החלטה בתיק רע"א 8158/19


בבית המשפט העליון


רע"א 8158/19



לפני:

כבוד השופט נ' סולברג


המבקשות:
1. החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש


2. החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש (בית חורון) בע"מ



נ


ג


ד

המשיבים:

1. יוסף חוברה



2. צבי הרשקוביץ


3. בן ציון קאפח

4. יהודית קאפח

5. יוסף סבג

6. מרים סבג

7. מרדכי עטיה

8. אמנון מאייר

9. לידייה מאייר

10. פורמלי - אהרון קינדי ז"ל

11. יוסף טהרני

12. ישראל מדר

13. יהודה בן מנשה

14. משואל גובאני

15. יוכבד גובני

16. חיים מנצור

17. טלי מנצור

18. אהוד טוילי

19. סיגלית טוילי

20. המינהל האזרחי באיזור יהודה ושומרון - הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש

21. מועצה מקומית מודיעין עילית (פורמלית)

בקשה רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 5.11.2019 בת"א 7304-05 שניתנה על ידי כבוד השופט ת' בזק-רפפורט

בשם המבקשות:
עו"ד שחר סרור

בשם המשיב 20:
עו"ד מרווה בז'ה


החלטה

1.
במוקד הבקשה שלפנַי הליך משפטי שהחל בשנת 2005, נגמר בשנת 2010 ו'התעורר לחיים' בשנת 2019. עניינו ברישום זכויות במקרקעין הנמצאים ביישוב גני מודיעין, ואלו הן עיקרי העובדות הצריכות לשם הכרעה בבקשה: המשיבים 19-1 (להלן:
המשיבים
) רכשו מן המבקשות מגרשים ביישוב גני מודיעין, עליהם הקימו את ביתם. בשנת 2005 הגישו המשיבים תביעה נגד המבקשות, במסגרתה ביקשו, בין היתר, להורות כי הזכויות במגרשים ירשמו על שמם. ביום 11.3.2010 ניתן תוקף של

פסק דין
להסדר פשרה שאליו הגיעו הצדדים, ובו הוסכם, בין היתר, על העברת
"רישומי החברה המשכנת המתנהלים כעת על-ידי נתבעות 1 ו-2
[המבקשות – נ' ס']
במישרין לידי צד שלישי שייקבע על-ידי כב' בית המשפט אשר יפעל מטעמה על שם נתבעות 1 ו-2 אך יפעיל שיקול דעת עצמאי ברישום הזכויות ותעריפיו ייגבו בהתאם לדין. אותו צד שלישי יהיה מוסמך לחתום בשם נתבעות 1 ו-2 על כל עניין הנדרש לצורך רישום ו/או רישום התחייבות לרישום משכנתא, בהתאם לחובותיהן של נתבעות 1 ו-2 על פי ההסכם היסודי בין המשתכנים לבינן. אין באמור מעלה, בכדי לגרוע מההתחייבויות החוזיות של נתבעות 1 ו-2 כלפי התובעים
[המשיבים – נ' ס']
, כנטען, לרבות התחייבות לרישום המגרשים בטאבו לאחר פרצלציה"
.

2.
ביום 8.5.2019, בחלוף כ-9 שנים מיום שניתן פסק הדין, הגישו המשיבים 2-1 בקשה למתן החלטה בהתאם לפסק הדין. בבקשתם טענו כי חרף חלוף השנים, לא קוימה ההסכמה שעניינה העברת רישומי החברה המשכנת לצד שלישי,
"ככל הנראה עקב אי הגשת בקשה מתאימה"
. לפיכך ביקשו, כי בית המשפט יאפשר
"להמליץ בפני
ו על משרד עו"ד בעלי נסיון, הכרות עם בעיות המקום ויכולת לבצע את העבודה נאמנה"
. בתגובתם לבקשה טענו המבקשות, כי המשיבים 2-1 כלל לא היו צד להסכם הפשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
, ומשכך יש לדחות את בקשתם. בתשובתם לתגובת המבקשות טענו המשיבים 2-1, כי יש לדחות מכל וכל את הטענה כאילו לא היו צד להסכם הפשרה, והדגישו כי מהות בקשתם אינה אלא ישום פסק הדין שניתן בהסכמת הצדדים. בהחלטה מיום 26.8.2019 הורה בית המשפט המחוזי למשיבים 2-1 להמציא לכל הצדדים בהליך את בקשתם, את תגובת המבקשות, את תשובתם לתגובה ואת החלטות בית המשפט, והוסיף והורה כי
"הצדדים יתייחסו בתשובתם לזהות הצד השלישי אליו יועברו רישומי החברה המשכנת. הצדדים מוזמנים להציע במסגרת תשובתם עו"ד בעל ניסיון בניהול רישומי חברה משכנת, אשר מוכן לקבל על עצמו את ההתחייבויות בהתאם לפסק הדין"
.

3.
המשיב 20 (להלן:
המינהל האזרחי
) הגיש תגובתו, ובה הביע את עמדתו כי יש לקיים את הסכם הפשרה,
"כך שייבחר צד שלישי שיכנס בנעלי החברה המשכנת ויפעל מטעמה, על כל התחייבויותיה וחובותיה"
. המשיבים 2-1 הגישו תגובה מטעמם, ובה הציעו כי משרד עו"ד יואב ללום ושות' הוא שינהל את רישום הזכויות. ביום 5.11.2019 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בבקשת המשיבים 2-1. בית המשפט דחה את טענת המבקשות, לפיה המשיבים 2-1 אינם צד להסכם הפשרה, והורה כדלקמן:
"בחלוף למעלה מ-9 שנים מפסק הדין ובהיעדר התנגדות המשיבים, הריני מורה כמבוקש. משרד ללום ממונה בהתאם להוראות המפורטות בפסק הדין מיום 11.3.2010 וסמכויותיו יהיו כמפורט שם. כמו כן, ובהתאם לאמור בפסק הדין, אני מורה כי המשיבות 2-1
[המבקשות – נ' ס']
יעבירו את רישומי החברה המשכנת המנוהלים על ידן לידי משרד ללום עד ליום 15.12.2019"
.

4.
מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפנַי, במסגרתה טוענות המבקשות כי שגה בית המשפט המחוזי, כשהורה לכאורה – מבלי שנתבקש, ומבלי שנתבע סעד כזה על-ידי המשיבים – על העברת
כלל
הרישומים הנוגעים לבעלי הזכויות במגרשים ביישוב גני מודיעין, למשרדו של עו"ד יואב ללום. לטענתן, החלטה זו עומדת בניגוד לפסק הדין שניתן ביום 11.3.2010, לפיו רק רישומי הזכויות של המשיבים היו אמורים להיות מועברים לצד שלישי. כמו כן טוענות המבקשות, כי ההחלטה מגלמת פגיעה ממשית בזכויות בעלי המגרשים ביישוב, שקולם לא נשמע ביחס להחלטה, כמו גם במבקשות עצמן, אשר פעלו ופועלות לרישום זכויות בעלי המגרשים במינהל האזרחי.
"למבקשות אחריות כלפי כלל בעלי המגרשים ביישוב לניהול רישום הזכויות, ולא ניתן למחות ולמחוק התחייבות זאת משל לא הייתה קיימת מבלי להודיע על כך לכלל בעלי המגרשים ביישוב ולקבל את עמדתם"
(סעיף 18 לבקשה).

5.
עוד טענו המבקשות, כי
"העברה של מעל 1000 תיקים דורשת עבודה בהיקף אדיר שלא ברור בדיוק מי אמור לשאת בעלות זו. אין זה סביר כי מכוח תביעה של 19 בעלי זכויות תוטל על המבקשות הוצאה אדירה ביחס לכלל בעלי המגרשים ביישוב מבלי שאלה בכלל הסכימו לכך"
(סעיף 20.1 לבקשה). לבסוף נטען, כי בקשת המשיבים 2-1 הוגשה בשיהוי ניכר, ואין ספק כי אילו היתה מוגשת הבקשה בסמוך למתן פסק הדין, היה בית המשפט דוחה אותה על הסף, ככל שהיא מתייחס לכלל בעלי הזכויות. לפיכך ביקשו להורות על ביטול ההחלטה, ככל שהיא מתייחסת לכלל בעלי הזכויות במגרשים, שאינם המשיבים. בשולי הדברים הוסיפו המבקשות וטענו, כי יש להורות גם על ביטול מינויו של משרד עו"ד ללום – שאינו מוכר להן ואינו מקובל עליהן – ולמנות עו"ד אחר תחתיו. בד בבד עם בקשת הרשות לערער, הגישו המבקשות בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי. ביום 11.12.2019 נתתי צו ארעי לעיכוב ביצוע ההחלטה, ככל שהיא מתייחסת לכלל רישומי הזכויות, והוריתי על העברת רישומי הזכויות של המשיבים.

6.
המשיבים טוענים כי דין הבקשה להידחות. טענת המבקשות, לפיה הן כביכול מעולם לא נתנו הסכמתן למסור את כלל רישומי החברה המשכנת לצד השלישי שימונה על-ידי בית המשפט, היא טענה חדשה שאינה מתיישבת בשום אופן עם לשון הסכם הפשרה, ועם תוכן הדיון שהתנהל עובר לניסוח ההסכמות בין הצדדים. טענה זו משוללת היגיון, נוגדת את עמדתם של כל הצדדים המעורבים, ואינה אלא ניסיון נואל של המבקשות לחזור בהן מן ההסכמות שהושגו זה מכבר וקיבלו תוקף של

פסק דין
. הטענה בדבר פגיעה ממשית בזכויותיהם של שאר בעלי הזכויות במגרשים, אף היא אין לה על מה שתסמוך. הסכם הפשרה אינו גורע בכהוא זה מהתחייבויותיהן של המבקשות כלפי בעלי הזכויות, אלא רק מעביר את האחריות לגביהן לצד שלישי. גם את הטענות בדבר העלויות הכספיות הכרוכות בהעברת כלל רישומי הזכויות, והטענות נגד מינויו של עו"ד ללום, יש לדחות. טענות אלו נטענו בעלמא, מה גם שלא נטענו לפני בית המשפט המחוזי.

7.
המינהל האזרחי השיב בקצרה לבקשה, ציין כי אין לו עמדה ביחס לזהות הגורם המנהל את רישום הזכויות, והותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט. לצד זאת ציין, כי לעמדתו
"ישנה עדיפות לכך שיהיה גורם אחד אשר ינהל את כל הרישומים של היישוב בגני מודיעין. פיצול בין שני גורמים שונים אשר מבצעים רישומים ובדיקות עבור קרקעות שונות באותו היישוב עלול ליצור קושי בניהול המרשם אצל הממונה. עוד יצוין, כי בין המבקשות לבין הממונה ישנן הסכמות ביחס לאופן ניהול המרשם. ככל שיוחלט על העברת הטיפול בניהול הרישומים לצד שלישי אשר יכנס בנעלי המבקשות, אותו צד שלישי מתבקש לפעול בהתאם לנהלים ולהסכמות אלו"
.

8.
לאחר עיון בטענות הצדדים מזה ומזה, ובנספחים שצורפו להן, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הסכם הפשרה בין הצדדים, שקיבל תוקף של

פסק דין
; החלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשה שלפנַי; החלטת בית המשפט המחוזי מיום 26.8.2019 (פסקה 2 לעיל); תגובת המינהל האזרחי בבית המשפט המחוזי (פסקה 3 לעיל) – מלמדים כולם כי העברת רישומי החברה המשכנת שדובר בה, בהתאם לפסק הדין, עניינה בכלל הרישומים, ללא סייג כלשהו. הפרשנות שמציעות עתה המבקשות, לא זו בלבד שאינה מתיישבת עם הדברים ככתבם וכלשונם, אלא שהיא גם לא מתיישבת עם הגיונם. כפי שציין המינהל האזרחי בתשובתו, ישנה עדיפות לכך שגורם אחד ינהל את כלל הרישומים; פיצול האחריות בהקשר זה בין שני גורמים,
"עלול ליצור קושי בניהול המרשם אצל הממונה"
. אין זה מתקבל אפוא על הדעת, כי הסכם הפשרה התייחס להעברת הרישומים של המשיבים בלבד, כפי טענת המבקשות. גם את יתר טענות המבקשות יש לדחות. אשר לפגיעה הנטענת בזכויותיהם של בעלי המגרשים, אין חשש כזה בענייננו. הסכם הפשרה מעגן במפורש את חובתו של הצד השלישי, שייכנס בנעליהן של המבקשות, לעמוד בכל ההתחייבויות החוזיות שבין המשתכנים לבינן. טענת המבקשות לגבי העלויות הכספיות 'האדירות' הכרוכות לכאורה בהעברת הרישומים נטענה בעלמא, ומכל מקום, בהתאם להסכם הפשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
, זוהי חובתן, והן אינן רשאיות להתנער ממנה כעת. טענת המבקשות ביחס למינויו של עו"ד ללום – שלא נטענה בבית המשפט המחוזי, ונטענה כאן בשפה רפה – נדחית גם היא.

9.
סוף דבר: הבקשה לרשות ערעור נדחית; הצו הארעי מבוטל; המבקשות יעבירו לאלתר את
כלל
רישומי הזכויות, בהתאם להחלטות בית המשפט המחוזי.


אין צו להוצאות.


ניתנה היום, י"ט בטבת התש"פ (16.1.2020).








ש ו פ ט

_________________________



19081580_o02.docx

שצ
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,
http://supreme.court.gov.i

l







רעא בית המשפט העליון 8158/19 החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש, החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש (בית חורון) בע"מ נ' יוסף חוברה, צבי הרשקוביץ, בן ציון קאפח ואח' (פורסם ב-ֽ 16/01/2020)