פסקי דין על עידו יניב | פסקי דין על יעקב לנקרי

34281-06/15 הפ     12/01/2020




הפ 34281-06/15 עידו יניב נ' יעקב לנקרי








בית משפט השלום בעפולה


ה"פ 34281-06-15 לנקרי נ' יניב




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
13

בפני

כבוד השופט ויסאם חיר


מבקש

עידו יניב



נגד


משיב
יעקב לנקרי




החלטה


בפני
י בקשה למתן הבהרה ל

פסק דין
מיום 22.7.15, שניתן בתיק שבכותרת על ידי כבוד השופטת תמר ניסים שי, במסגרתה התבקש בית המשפט להבהיר, כי פתרון הניקוז שהוגש לבית המשפט במסגרת תכנית שסומנה מש/1 אינו כולל בניית חומת בטון וכן לקבוע במפורש, כי לפי פסק הדין שנתן תוקף להסכמות הצדדים, אין כל חובה על הנתבע לבנות חומת בטון בגבול החלקות שבין חלקתו לחלקת התובע.
במקביל, המשיב/התובע הגיש בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט (בקשה מספר 14) ובקשה לביצוע מדידה בפועל של תכנית הניקוז (בקשה מספר 15). בקשות מספר 14-15 נדחו על ידי בהחלטה מיום 6.1.19.
רקע

ביום 16.6.15 הגיש מר לנקרי (להלן :"התובע") בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני, צו עשה זמני וצו מניעה קבוע, כאשר במסגרת הבקשה לצו עשה, ביקש התובע צו המורה למר עידו יניב
(להלן : "הנתבע") להסדיר ולהתקין תשתיות ניקוז בתחום משקו או להסדיר פתרון ניקוז על מנת למנוע זרימות של מי נקז עילי וסחף אדמה משטח משקו אל שטח משקו של התובע ופתרון לסילוק מי הנגר העילי ממשקו של הנתבע היישר אל מובילי הניקוז המרכזיים.
בית המשפט נעתר לבקשה למתן צו מניעה ארעי רק בנוגע לגדר הארעית שהקים התובע בגבול המשקים בהתאם למדידה מיום 14.6.15. דיון בבקשה על כך מרכיביה, ובכלל זה בנוגע להסדרת תשתיות ניקוז, נקבע ליום 29.6.15 במעמד שני הצדדים.
ביום 29.6.15 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, הכוללת בין היתר: "...
מוסכם כי בתוך 14 ימים יציג המשיב למבקש תוכנית הנדסית לעניין פתרון בעיית הניקוז בכל החלק אשר בגבול החלקות.
ככל שיודיע המבקש בתוך 7 ימים לאחר מכן כי נחה דעתו בפתרון זה, יינתן

פסק דין
אשר יתקף את הקביעות המוסכמות ובכך יבוא לקיצו הסכסוך דנן. בהעדר הסכמה לעניין פתרון הניקוז, זכאי המבקש בתוך 7 ימים ... לחזור ולפנות לביהמ"ש ולעמוד על שמיעתו של צו המניעה. מוסכם, כי במידה ומהנדס הניקוז יקבע כי יש לבנות חומה בגבול החלקות בחלקת המשיב והדבר יהיה מוסכם גם על הצד שכנגד, יעשה המבקש כדי לאפשר את הקמת החומה, לרבות מתן אפשרות להציב תמיכה לחומה ככל שתוקם...
".
בהתאם להסכמות אלו, בתאריך 8.7.15 הציג הנתבע תכנית ניקוז, הכוללת קולטנים ותעלת ניקוז בחלק הצפוני של גבול החלקות. לאחר בחינת פרטי התכנית התובע הודיע לבית המשפט, כי דעתו לא נחה מאותו פתרון ניקוז, בעיקר מהטעם שפתרון זה לא התייחס לכל החלק הדרום מערבי של גבול החלקות, בניגוד להסכמה הנ"ל לפיה על התוכנית להתייחס ל- "כל החלק אשר בגבול החלקות", ועל כן ביקש לקבוע את הבקשה לסעד הזמני לדיון.
ביום 15.7.15 הנתבע הגיש הודעה במסגרתה הבהיר, כי ללא קשר לתביעת התובע, האדריכלית של הפרויקט של בניית ביתו של הנתבע, פנתה למחלקת הנדסה במועצה איזורית גלבוע בתהליך של בקשה להגשת תכנית שינויים להיתר הבניה. צוין, כי תכנית מתוקנת נמצאת אצל השרטטת ותוגש על ידי האדריכלית בהקדם לוועדה המקומית לתכנון ובניה. תכנית השינויים כוללת:

א.
העתקת שביל הגישה לבית מהצד המזרחי אל הצד המערבי.

ב.
הצגת פתרון ניקוז למגרש (לפי תוכנית של חברת ש.י.ב. תשתיות – יועץ ניקוז),

ג.
בקשה לבניית חומה תומכת לאדמה שמולאה במגרש,

ד.
שינויי מפלס הבית,

ה.
הגדלת שטח הבנייה,

ו.
הגדלת שטח הבית הבנוי.
תכנית השינויים הוגשה לתיק בית המשפט ביום 19.7.15. דיון במעמד שני הצדדים התקיים ביום 20.7.15. במעמד הדיון נמסר עותק מתכנית השינויים לידי התובע, אשר ביקש שהות על מנת לבחון את התכנית ביחד עם מומחה מטעמו.
בתאריך 22.7.15 הגיש התובע בקשה למתן

פסק דין
, במסגרתה ציין, כי סקיצת הניקוז שהוגשה על ידי הנתבע ביום 8.7.15 אינה עונה על כל בעיות הניקוז שעלולות להיווצר בחלקת התובע כתוצאה מעבודות הפיתוח שביצע הנתבע בנחלתו. לעומת זאת, חומת הבטון המסומנת בתכנית הניקוז שהוגשה על ידי הנתבע ביום 20.7.15, ונמסרה לתובע רק במעמד הדיון, עשויה בהחלטה למנוע סחף ונגר עיליים לכיוון חלקת המבקש. נטען, כי ישנו שוני מהותי בין תכנית הניקוז הראשונה לשניה, שכן תכנית הניקוז הראשונה לא כללה חומת בטון/קיר מפריד, בחלק המערבי של בית המגורים של הנתבע ומדרום לו, למניעת נגר עילי וסחף מחלקת הנתבע, דבר הנכלל רק בתכנית הניקוז השניה. להודעה זו, התובע צירף חוות דעת מטעם המומחה מר שמואל ארבל. לאור האמור התובע הודיע, כי נחה דעתו בפתרון המוצע בתכנית הניקוז השנייה. במסגרת ההודעה דנן, ביקש התובע לחייב את הנתבע בהוצאות.
לאחר הגשת הודעה אחרונה זו, ניתן על ידי בית המשפט (כבוד השופטת תמר ניסים-שי), ביום 22.7.15,

פסק דין
, הנותן תוקף להסכמות הצדדים, בו גם נקבע, כי "מובהר כי התוכנית ההנדסית המחייבת בהתאם לפסק הדין הינה התוכנית השניה אשר הוגשה לבית המשפט ביום 20.7.2015, וסומנה מש/1".
למען השלמת התמונה יצוין, כי בתאריך 24.7.15, במסגרת התייחסות הנתבע לבקשת התובע מיום 22.7.15 לחיוב הנתבע בהוצאות, התייחס הנתבע לסוגיית החומה וביקש לחדד, כי אין תכנית ניקוז ראשונה ותכנית ניקוז שניה. אלא, יש תכנית ניקוז אחת ויחידה שפעם שורטטה בכתב יד על גבי התכנית ופעם שניה שורטטה על ידי שרטטת בתכנית הלגיטימציה שהוגשה על ידי האדריכלית למחלקת הנדסה של מועצה אזורית גלבוע. שתי התכניות שהוגשו משקפות אותה תכנית לפתרון בעיית הניקוז וזו אינה קשורה כלל להקמת גדר. עוד נטען, כי הסיבה שצורפה תכנית הלגיטימציה היא כדי להשתיק באופן סופי את טענת התובע, כי הנתבע פועל ללא היתר בניה.
ביום 5.10.15 ניתנה החלטה על ידי בית המשפט בעניין הבקשה לחיוב בהוצאות.
הנתבע חזר על טענותיו לעניין החומה גם בתגובה שהוגשה מטעמו בתאריך 12.10.15.
על אף האמור, הנתבע לא עתר ולא ביקש הבהרת פסק הדין מיום 22.7.15 בסמוך למועד נתינתו אלא רק שנתיים מאוחר יותר, בשלב אישור תכנית השינויים בוועדת התכנון.
מכאן הבקשה שבכותרת.
הליך הדיון בבקשה
הבקשה להבהרת פסק הדין נקבעה לדיון בפני
י במעמד שני הצדדים. בדיון שהתקיים ביום 23.1.18 ולאחר דין ודברים בין בעלי הדין, שני הצדדים הסכימו להמלצת בית משפט למנות מהנדס ניקוז אשר יחווה את דעתו בשאלה האם החומה שסומנה במש/1 הינה חלק מפתרון הניקוז ונדרשת כחלק מהפתרון, או לא. בפרוטוקול הדיון ב"כ התובע ציין, כי "לאחר התייעצות נוספת, אנו מקבלים את המלצת בית המשפט למינוי מהנדס ניקוז אשר יחווה את דעתו בשאלה האם החומה שסומנה במש/1 הינה חלק מפיתרון הניקוז ונדרשת כחלק מהפיתרון, או לא".
בנוסף, הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, אשר קיבלה תוקף של החלטה, בזו הלשון:
"לעניין זהות המומחה – נשאיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט. אין לנו מומחה מוסכם. שכ"ט המומחה ישולם על שני הצדדים בחלקים שווים.
מקובל עלינו שהסוגיה שהמומחה יידרש לתת הינה הסוגיה המצומצמת של החומה אשר סומנה במש/1. חוות דעתו תהיה סופית. על מינויו יחולו כל הכללים הרלוונטיים למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתקנות סדר הדין האזרחי".
בהתאם להסכמה הדיונית כמפורט לעיל, מונה המהנדס רונן שטרנברג כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה מונה לאחר קבלת עמדת שני הצדדים לשאלת זהותו של המומחה. התובע ציין בהודעה מיום 6.3.18, כי "כעולה מהחלטת בית המשפט הנכבד על מינוי המומחה, רונן שטרנברג וכעולה מבירור שערך הח"מ מטה באינטרנט בקשר להכשרת המומחה וניסיונו עולה, כי המומחה המוצע אינו בעל הכשרת ו/או מומחיות של "מהנדס ניקוז". יחד עם זאת, לאור הכשרתו הרחבה וניסיונו המקצועי של המומחה המוצע כמהנדס – כעולה מאתר האינטרנט- אין לח"מ התנגדות למינויו כמומחה מטעם בית המשפט, בכפוף לכך שלמומחה אין כל היכרות עקיפה ו/או ישירה עם מי מהצדדים ו/או מי מטעמם ו/או עם ב"כ" [ההדגשה במקור- ו.ח.].
המומחה, מר רונן שטרנברג, קבע בחוות דעתו, כי "לסיכום, הקיר המסומן בתוכנית מש/1 אינו מהווה חלק מפתרון הניקוז, ואין בבנייתו צורך הנדסי למניעת הצפה ו/או מניעת זרימת מים לשטח השייך לתובע" (ראו, סעיף 8 לפרק המסקנות בחוות הדעת).
דיון והכרעה
התובע טען בסיכומיו, כי אינו חוזר בו מההסכמה שהושגה בין הצדדים ביום 23.1.18 אך ההסכמה לא כללה כל עיקר הסכמה לביטול פסק הדין הנותן תוקף לתוכנית השנייה, ו/או לביטול ההסכמה בין הצדדים בדבר מתן פתרון ניקוז ל- "כל החלק אשר בגבול החלקות", באופן שהמשפט יתחיל מראשיתו, כאילו לא הושגו הסכמות ו/או ניתן

פסק דין
כאמור. לדידו של התובע, מטרת ההסכמה הנ"ל, הייתה אפוא שהמומחה מטעם בית המשפט יחווה את דעתו בנוגע להיבטים המקצועיים של המחלוקת, שבאו לידי ביטוי בחוות דעת המומחים, תכניות פרוטוקולים, וביתר המסמכים שהומצאו למומחה, על מנת לסייע לביהמ"ש בשאלה האם חומת הבטון שמסומנת בתוכנית מש/1, אשר הינה התוכנית הקובעת, על פי פסק הדין, הינה חלק מפתרון הניקוז, בהתאם לפסק הדין הנותן תוקף להסכמות הצדדים, ולא שמומחה בית המשפט יערוך חוות דעת חדשה, אשר מתעלמת מכל החומר שעמד בפני
בית המשפט שנתן את פסק הדין. נטען, כי ההסכמות בין הצדדים למתן תוקף של

פסק דין
לתוכנית מש/1, התבססו כאמור על חוות דעת, תכניות ומסמכים הנדסיים/מקצועיים, שעל המומחה היה להבהירם ולהבהיר מהו פתרון הניקוז ל- "כל החלק אשר בגבול החלקות", שבא לידי ביטוי בתוכנית הקובעת (מש/1) ובמסמכים הרלוונטיים, דבר שהוא נמנע מלעשותו והתעלם לחלוטין מכל המסמכים המקצועיים האמורים, מחדל שמשמעותו החטאה מוחלטת של כל מטרת מינויו.
נראה כי בכך מבקש התובע לחזור בו מההסכמות שהושגו בדיון מיום 23.1.18 לעניין צמצום המחלוקות.
השאלה שהובאה לפתחו של בית המשפט במסגרת הבקשה מספר 13, הינה האם פתרון הניקוז שהוגש לבית המשפט במסגרת תכנית שסומנה מש/1 כולל או לא כולל בניית חומת בטון.
בדיון שהתקיים ביום 23.1.18 ולאחר שבית משפט בירר את הסוגיות שבמחלוקת ובניסיון להביא לסיום המחלוקות בין הצדדים ולמנוע התדיינויות נוספות, ובכלל זה הגשת תביעה לביטול פסק הדין שנתן תוקף להסכמות הצדדים בטענה כי ההסכמות הושגו עקב טעות או הטעייה, הוצע לצדדים למנות מומחה שיכריע בסוגיה המקצועית. בהמשך לכך הודיע ב"כ התובע כי "לאחר התייעצות נוספת, אנו מקבלים את המלצת בית המשפט למינוי מהנדס ניקוז אשר יחווה את דעתו בשאלה האם החומה שסומנה במש/1 הינה חלק מפיתרון הניקוז ונדרשת כחלק מהפיתרון, או לא (ראו, פרוטוקול, עמוד 5, שורות 18-20).
בסעיפים 1-7 ובמיוחד בסעיף 9 לסיכומי התובע, התובע בעצם מנסה לחזור בו מההסכמה דלעיל, שקיבלה תוקף של החלטה, בהעלותו כל מיני טיעונים לפיהם "לא היתה כוונה לפתוח את כל התיק מראשיתו" או "לבטל את הסכמות הצדדים" או כי "היה על המומחה להבהיר מהו פיתרון הניקוז לכל החלק אשר בגבול החלקות".
כפי שהמומחה כתב בסעיף 1 לחוות דעתו, עמוד 2, הסוגיה שהיה על המומחה לדון בה הינה האם החומה שסומנה בתכנית מש/1 הינה חלק מפתרון בעיית הניקוז והינה נדרשת כחלק מהפיתרון. זו בעצם מטרת ההבהרה שהתבקשה והכרעה בה פותרת את הסוגיה שהונחה בפני
בית המשפט במסגרת הבקשה מספר 13.
המומחה קבע בחוות דעתו בעמוד 28, כי "הקיר המסומן בתוכנית מש/1 אינו מהווה חלק מפתרון הניקוז, ואין בבנייתו צורך הנדסי למניעת הצפה ו/או מניעת זרימת מים לשטח השייך לתובע".
במסגרת ההסכמה הדיונית כמפורט לעיל, הסכימו הצדדים כי חוות דעת המומחה תהיה סופית. בשים לב, כי הצדדים הסכימו שעל המינוי יחולו הכללים הרלוונטיים למינוי מומחה מטעם בית משפט, לאחר קבלת חוות דעת המומחה, התובע קיבל אישור לשלוח שאלות הבהרה למומחה. המומחה השיב לשאלות ההבהרה של התובע, ולמעשה חזר ואישר גם בתשובותיו לשאלות ההבהרה, את מסקנותיו בחוות דעתו. התובע לא הסתפק בכך וביקש לחקור נגדית את המומחה. לאור זאת, המומחה זומן למתן עדות בבית המשפט ונחקר נגדית על ידי שני הצדדים. במסגרת חקירתו הנגדית, המומחה הבהיר ונימק את מסקנותיו. תשובותיו היו מקצועיות וענייניות ומהחקירה הנגדית הארוכה לא עלה,כי נפלה שגגה או טעות מהותית בעבודתו של המומחה.
המומחה הבהיר בצורה ברורה לגמרי, כי למרות קיומה של הגבהה של השטח של הנתבע ביחס לשטח של התובע באיזור בית המגורים החדש בלבד, הרי אין כל שיפוע לכיוון חלקתו של התובע. בצילומים שבגוף חוות הדעת רואים, כי השיפוע הוא לכיוון פנים החלקה של הנתבע, היכן שממוקם הבית הישן. המומחה השיב על השאלה כך:
"אני מציע לפתוח את התמונה האמצעית בעמ' 18 שבה מופיע הרכב . אני מצביע על קצה החניה בערך מסומן 68.29 בתכנית ואני מסמן בעיגול 1. [על גבי מוצג מ/5- ו.ח.] הנקודה הזו אכן גבוהה מהמגרש של התובע . בפתיח של החקירה דיברנו על הפרשי הגבהים. מנקו' 1 לכיוון הבית הישן כלומר שמאלה בתמונה לכיוון שמאלה הגובה של השביל הוא 68.02 כלומר יש שיפוע של 30 ס"מ לכיוון הבית הישן לנקו' שאני קורא לה 2 . לכן בעצם המים מתנקזים לכיוון המבנה הישן. מפנה לנקו' נוספת 3. ישנם הפרשי מפלסים בין מגרש יניב למגרש לנקרי ואין על כך חולק. כל החלק שדיברנו עליו במבנה החדש הוא מוגבה משמעותית הוא מגיע עד 80 ס"מ ואין מחלוקת על כך. הכוונה במילה שיפוע זה לא הפרש מפלסים מצוק כי שיש מצוק זה לא שיפוע אלא מצוק ושיש הפרש מפלסים זה יכול להיות בנפילה חדה כמו הפרס מפלסים מהרצפה ועד לכביש פה בעפולה. אין שיפוע ויש הפרש מפלסים וזה המצב שיש פה.
מפנה לנק' 3 שיש שם 68.02, יש 30 ס"מ הפרש
מפלסי והשיפוע הוא לכיוון הבית הישן. אפשר לראות בתמונה שאמנם יש הפרשי מפלסים בין החלקות אבל השיפוע הוא נוטה פנימה.
ש. תפרט מה השיפוע באותה נקודה שציינת לעומת החלקה של התובע.
ת. אני חוזר ואומר שאין שיפוע אלא יש הפרש מפלסים. הסברתי את ההבדל בין שיפוע לבין הפרשי מפלסים."
(ראו, פרוטוקול, עמוד 17, שורות 3-16).
המומחה הבהיר, כי החלק הדרומי של החלקה אין הפרשי גבהים בין חלקת התובע לחלקת הנתבע, שכן הפרש המפלס באיזור הכביש הוא ב"גובה אפס" ועולה מהכביש לבית המגורים החדש באופן איטי. ההגבהה קיימת באיזור בית המגורים (ראו, פרוטוקול, עמוד 21 שורות 29-35). עמדה זו מקבלת חיזוק מהתמונות שצורפו (מ/3), מהן עולה, כי שיפוע כביש הכורכר הינו כלפי פנים החלקה של הנתבע וכי ההגבהה לאור כביש הכורכר הינה מינורית ואין בה כדי להביא לסחף ונגר עילי.
במהלך החקירה הנגדית, התובע ביקש להציג בפני
המומחה שני סרטונים (מתאריך 27.12.18 ומתאריך 14.1.19), שכביכול מחזקים את טענתו לעניין זרימת מים מחלקתו של הנתבע. הסרטונים הוצגו בפני
המומחה והוגשו לתיק על אף התנגדותו של הנתבע, שבבסיסה אי גילוי הסרטונים מבעוד מועד (ראו, מ/6). לגופו של עניין, מצפייה בשני הסרטונים עולה, כי אין המדובר בסחף או בנגר עילי אלא בזרזיף קטן של מים. המומחה התייחס בחקירתו לשני הסרטונים. לעניין הסרטון מתאריך 27.12.18, המומחה ציין:
"נראה כי יורד גשם שוטף, למרות זאת שביל הגישה בלי שלוליות ונראה שהמים מתנקזים לאיזה שהוא כיוון. למרות הטענה שהשביל גבוה אפשר לראות בדיוק הפוך ששביל הכורכר ברובו נמוך מהמגרש של התובע, כמובן שמה שרואים זו זרימה קטנה של מים אבל בגשם שוטף ישנה זרימה לכל כיוון ואפשר לראות את המבנה הישן שהוא נמוך משמעותית מהכורכר."
ולעניין הסרטון מתאריך 14.1.19, המומחה ציין:
"ת. לאחר עיון בסרטון שהוצג בפני
י התייחסותי הינה, שרואים תמונות תקריב של שלוליות והיקוות מים מאחר ובמדינת ישראל יורדים כמות מים גדולה של 10-20 מ"מ ביום אחד ואפילו יותר, אתמול (16/1/18)
היו 30-50 מ"מ ביום אחד כלומר שברור שיהיו שלוליות מים והיקוות.
ש.
אתה יכול למקם את הנק' בה ראית את ההיקוות מים בסרטון על גבי התכנית.
ת. לא."
(ראו, פרוטוקול הדיון, עמוד 21).
מהאמור לעיל עולה, כי שני הסרטונים, אשר צולמו בתקריב, אינם מעידים על קיומה של בעיית סחף ונגר עילי המצדיקים או מחייבים מתן פתרון ניקוז ובכלל זה באמצעות חומה, ואינם סותרים את מסקנותיו של המומחה מטעם בית משפט או את עדותו בבית המשפט, אלא דווקא מחזקים אותם.
בסיכומיו, התובע הפנה מספר פעמים לשתי חוות דעת של מומחים מטעמו בתחום הניקוז, מר שמואל ארבל ומר אבנרי ליבנה, ואף ביקש להעדיפם של פני חוות דעת המומחה מטעם בית משפט. בהקשר זה יצוין, כי חוות הדעת של מר אבנרי ליבנה אינה ערוכה כחוות דעת מומחה בהתאם לדין. עסקינן במכתב רגיל הממוען לתובע. שנית, שתי חוות הדעת לא הוגשו כראיות, לא בהליך שהתקיים בפני
י ולא במסגרת ההליך העיקרי. חוות הדעת צורפו לתגובות שהוגשו מטעם התובע, אך בפועל במסגרת ההליך העיקרי לא התקיים דיון לגופו, חוות הדעת לא הוגשו כראיות והמומחים לא נחקרו נגדית על ידי הצד שכנגד. שלישית, במסגרת ההסכמה הדיונים שגובשה בין הצדדים, במסגרת ההליך שהתקיים בפני
י, הצדדים הסכימו, כי חוות דעת המומחה מטעם בית משפט תהיה סופית. כמו כן
, הצדדים הסכימו של על מינוי המומחה מטעם בית משפט יחולו הכללים הרלוונטיים למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתקנות סדר הדין האזרחי. לעניין זה רלוונטית תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, לפיה "
יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא נתקבלו כראיה

".
מהאמור לעיל עולה, כי לא מצאתי ממש בטענות התובע כנגד ממצאי או מסקנות חוות דעת המומחה.
לא אחת עמד ביהמ"ש העליון על חשיבותו של מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש ועל מעמדו המיוחד כידו הארוכה של בית המשפט. בית המשפט רשאי לסטות מחוות דעתו של מומחה מטעמו ולהגיע למסקנה שונה, כאשר עולה ממכלול הראיות שמסקנת המומחה הושתתה על עובדה שגויה, או כאשר התשתית העובדתית עליה היא נשענת אינה מהימנה (ראו, ע"א 2541/02 לנגר נ' יחזקאל, פ"ד נח(2) 583 (2004)). לא כך הדבר במקרה דנן. ההתרשמות הינה כי המומחה עשה את עבודתו נאמנה, במקצועיות ובמסגרת המנדט שניתן לו על פי כתב המינוי. הן במסגרת המענה לשאלות ההבהרה והן במסגרת החקירה הנגדית, המומחה נתן תשובות ענייניות ומקצועיות, לא ניסה להתחמק, הסביר ונימק את מסקנותיו מספר פעמים, לשאלות בא כוח התובע. המומחה עמד מאחורי מסקנותיו בחוות הדעת ולא היה בחקירה הנגדית כדי לכרסם או להפריך את המסקנות. לאור כל האמור לעיל, מצאתי לאמץ את חוות דעתו של המומחה מטעם בית משפט ואת מסקנותיו, כמפורט בחוות הדעת.
בנוסף לטענות כנגד ממצאי ומסקנות חוות דעת המומחה לגופם, התובע העלה מספר טענות נוספות, המצדיקים לגישתו פסילת חוות דעת המומחה. להלן אבחן טענות אלה.
ראשית, הועלו טענות כנגד כשירותו של המומחה בתחום הניקוז. בהקשר זה, מצאתי לדחות את הטענה הן לגופה והן בשל המועד בו הועלתה. כפי שצוין כבר לעיל,
לאחר שבית המשפט הציע למנות את אינג' רונן שטרנברג כמומחה מטעם בית משפט, התובע הגיש הודעה בה ציין כדלקמן: "המומחה המוצע אינו בעל הכשרה ו/או מומחיות של מהנדס ניקוז. יחד עם זאת לאור הכשרתו הרחבה וניסיונו המקצועי של המומחה המוצע כמהנדס- כעולה מאתר האינטרנט- אין לח"מ התנגדות למינויו כמומחה מטעם בית המשפט" (ראו, הודעת תובע מיום 6.3.18). בנוסף אציין, כי לצורך ההכרעה בשאלות שהוגדרו בכתב המינוי של המומחה, אין כל צורך להיות מומחה פורמלי בתחום הניקוז, כפי שהבהיר המומחה בעדותו בבית המשפט, לפיה "
תכנון ניקוז זה משהו אחר לגמרי זה לתכנן את השכונה החדשה בעפולה לכיוון נקז מרכזי ... ובזמן שמגישים גרמושקה לבית נעזרים בתכנית מדידה של מודד, לא צריך שום מומחה לניקוז אלא כל מהנדס מסוגל להבין כיוון משטר הנגר ואם מומחה חושב שיש חשש להצפה הוא צריך להסתובב על תכנית ולהציע פתרון ובטח לא קיר אלא פתרון כפי שהציעו בצד הצפוני וכפי שהושם ישנה תעלת ניקוז לאורך כל המגרש ... לא רלוונטי לכביש גישה לבית.
"
(ראו, פרוטוקול, עמוד 19 שורות 3-9). זאת ועוד. השאלה שבמחלוקת נשוא כתב המינוי של המומחה היתה ידועה לתובע וככל שהיה סבור, כי נדרש שהמומחה יהיה בעל התמחות בניקוז, היה מצופה כי ההתנגדות תועלה בשלב המינוי ולא לאחר הגשת חוות הדעת. נראה, כי הטענה הועלתה לאחר קבלת חוות דעת המומחה ולאור תכנה של חוות הדעת.
שנית, הועלו טענות כנגד התנהלותו כביכול של המומחה. נטען, כי המומחה נפגש בשטח עם הצדדים כל אחד לחוד, כי המומחה כבר נפסל פעמים רבות בתיקים אחרים על רקע התנהלות זו, וכי המומחה חבר בפייסבוק עם הנתבע וכי חברות זו נוצרה לאחר המפגש במעמד צד אחד עם הנתבע ולפני מתן העדות בבית המשפט.
לעניין המפגש עם בעלי הדין כל אחד לחוד, המומחה הסביר, כי במקרה דנן הצדדים סירבו להיפגש יחדיו ועל כן במקרה זה דיבר עם צד אחד ואחר כך נסע לביתו של הצד השני (ראו, פרוטוקול הדיון, עמוד 9). בנסיבות העניין, אין בכך לכשעצמו כדי להביא לפסילת המומחה.
בהקשר זה ראוי להדגיש ולהעיר, כי התובע לא הכחיש, כי גם הוא נפגש עם המומחה במעמד צד אחד במהלך הביקור בשטח (ראו, סעיף 4 לסיכומי התשובה מטעם התובע). על כן, התנהלות המומחה "הפסולה", כנגדה טוען התובע בשלב זה, היתה ידועה לתובע כבר במעמד הביקור בשטח ובטרם השלים המומחה את עבודתו והגיש את מסקנותיו. לא ברור ולא ניתן על ידי התובע כל הסבר, לא כל שכן הסבר המניח את הדעת, מדוע כבש את טענותיו ולא העלה אותם בפני
בית המשפט בזמן אמת. מדוע לא עתר התובע לפסילת המומחה כבר במעמד הפגישה בשטח והמתין עד לאחר שהמומחה השלים את מלאכתו והגיש את חוות הדעת. לתובע הפתרונים.
כך גם לעניין הטענות לפסילת המומחה עקב התנהלות דומה בתיקים אחרים (ראו, מ/2). קיומם של התיקים האחרים, בהם כביכול המומחה נפסל, היה ידוע מבעוד מועד ועל כן היה מקום להעלותם בשלב המינוי ולא לאחר הגשת חוות דעת המומחה והצגת מסקנותיו. בהקשר זה, אפנה שוב להודעת התובע מיום 6.3.18 בעניין מינויו של מר שטרנברג כמומחה מטעם בית המשפט.
לעניין החברות בפייסבוק, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה, כי בנסיבות העניין עסקינן בחברות "וירטואלית" בלבד שאין בה לכשעצמה כדי להצביע על ניגוד עניינים או על משוא פנים, לא כל שכן כזה המצדיק פסילת חוות דעת המומחה. זאת להדגיש, כי המומחה מר שטרנברג אפילו לא זכר קיומה של חברות זו. בחשבון הפייסבוק של המומחה קיימים כ- 900 חברים. המומחה העיד, כי "רוב רובם של חבריי לפייס אני מעולם גם לא ראיתי אותם" (ראו, פרוטוקול, עמוד 8). מעבר לעצם קיומה של החברות, לא הוצגו תכתובות בין המומחה לנתבע במסגרת הפייסבוק ולא הוצגו ממשקים הדדיים בין המומחה לבין הנתבע, בין אם זה באמצעות תיוגים, שיתופים לייקים וכיוצ"ב. לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי טענה זו מצטרפת לטענות האחרות, אשר הועלו בדיעבד לאחר הגשת חוות דעת המומחה ולאור תוכנה של חוות הדעת.
לסיכום, לא מצאתי מקום לקבל את טענות התובע כנגד חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.
בטרם סיום
יצוין, כי עקב טעות קולמוס נרשם בהחלטה המורה על הגשת סיכומים, כי התובע יגיש סיכומיו תחילה, אף שההליך דנן עניינו בקשה להבהרת

פסק דין
שהוגשה על ידי הנתבע, ומשכך היה על הנתבע לסכם טענותיו תחילה. הצדדים לא העלו טענות בהקשר זה והתובע אכן הגיש סיכומיו תחילה. לאחר מכן, הנתבע הגיש את סיכומיו. בשל כך, מצאתי לנכון להתיר לתובע להגיש סיכומי תשובה. בסופו של דבר ולאחר שלתובע ניתנה האפשרות להגיש סיכומי תשובה, מצאתי כי לא היה באמור כדי לפגוע בזכויותיו הדיוניות או המהותיות של מי מהצדדים ולא היה באמור כדי לגרום לעיוות דין לתובע.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה, כי יש מקום לקבל את בקשת הנתבע להבהרת פסק הדין מיום 22.7.15. על כן, אני מבהיר, כי פתרון הניקוז שהוגש לבית המשפט במסגרת תוכנית שסומנה מש/1 אינו כולל בנית חומת בטון וכן להבהיר כי לפי פסק הדין מיום 22.7.15, אין כל חובה על הנתבע לבנות חומת בטון בגבול החלקות שבין חלקתו לחלקת התובע.
בנסיבות העניין, בשים לב לעלויות בהן נשאו שני הצדדים ועל מנת שלא להכביר מדון בין הצדדים שהינם שכנים, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תעביר החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ו טבת תש"פ, 12 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.












הפ בית משפט שלום 34281-06/15 עידו יניב נ' יעקב לנקרי (פורסם ב-ֽ 12/01/2020)