פסקי דין על ויסאם חואיטה | פסקי דין על חוסין תאופיק חביבאללה | פסקי דין על מוחמד חביבאללה | פסקי דין על מוחמד חוסיין חביבאללה ואח' |

187/20 בשא     19/01/2020




בשא 187/20 ויסאם חואיטה נ' חוסין תאופיק חביבאללה, מוחמד חביבאללה, מוחמד חוסיין חביבאללה ואח'




החלטה בתיק בש"א 187/20



בבית המשפט העליון


בש"א 187/20



לפני:

כבוד השופט ד' מינץ


המערער:
ויסאם חואיטה


נ


ג


ד

המשיבים:
1. חוסין תאופיק חביבאללה


2. מוחמד חביבאללה


3. מוחמד חוסיין חביבאללה

4. תאופיק חוסיין חביבאללה

ערעור על פסק דינה של כב' הרשמת ש' עבדיאן
בע"א 57/19 מיום 17.12.2019

בשם המערער:
עו"ד מג'יד עאבד




פסק דין



לפנַי ערעור על פסק דינה של כב' הרשמת
ש' עבדיאן
בע"א 57/19 מיום 17.12.2019 במסגרתו הורתה על מחיקת ערעור שהגיש המערער בשל איחור בהגשתו.

1.
ביום 3.1.2019 הגיש המערער ערעור לבית משפט זה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט
י' אברהם
, ה"פ 5477-04-16) מיום 28.10.2018 אשר הכריע בסכסוך בין הצדדים בקשר לבעלות בנכס מקרקעין. במסגרת פסק הדין הורה בית המשפט כי זכותו של משיב 2 להירשם כבעל זכות במקרקעין עדיפה על זו של המערער. ביום 6.11.2018 ניתנה החלטה נוספת תחת הכותרת "

פסק דין
משלים", בה הורה בית המשפט על מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת המערער, ועל רישום הזכויות במקרקעין על שמו של משיב 2.

2.
בפתח הערעור שהוגש, טען בא-כוח המערער כי בשל תקלות טכניות בפתיחת קבצים במחשב שבמשרדו, נודע לו על פסק הדין שניתן "רק לפני כשבועיים". בתגובה לבקשת משיב 2 למחיקת הערעור, טען המערער כי יש למנות את המועד להגשת ערעור החל ממתן ההחלטה הנוספת (6.11.2018) הואיל ומדובר ב"תיקון" פסק הדין, כאשר החלטה זו הגיעה לידיעתו ביום 31.12.2018.

3.
ביום 17.12.2019 הורתה הרשמת על מחיקת הערעור. בפסק הדין נקבע כי יש למנות את מניין הימים להגשת הערעור ממועד מתן פסק הדין, ולא ממועד ההחלטה מיום 6.11.2018 אשר לאור מהותה, אופן ההשגה עליה הוא כ"החלטה אחרת" שהערעור עליה ברשות. משהומצא פסק הדין למערער כבר ביום 31.10.2018, באמצעות משלוח לכתובת הדואר האלקטרוני, הרי שהערעור שהוגש ביום 3.1.2019 הוגש באיחור. עוד נקבע כי אף אם הייתה מתקבלת טענת המערער כי יש למנות את הימים ממועד ממתן ההחלטה הנוספת מיום 6.11.2018, לא היה בכך כדי לסייע לו, נוכח העובדה שההחלטה הנוספת הומצאה לו באמצעות משלוח לתיבת הדואר האלקטרוני כבר ביום 9.11.2018 והיא אף נצפתה קודם לכן כבר ביום 6.11.2018. בעניין זה הובהר כי לא הוכח שלא התקיימו התנאים שנקבעו בדין לעניין המצאה בדרך זו. עוד נדחתה טענת המערער כי נפלה בידיו טעות "סבירה", בחשבו כי מניין הימים להגשת הערעור נמנה החל ממועד מתן ההחלטה הנוספת, והדבר מצדיק היעתרות לבקשתו להארכת מועד. זאת שעה שטעות שבדין אינה משמשת, בדרך כלל, צידוק לאיחור בהגשת הליך ערעורי. בעניין השיבושים הטכניים שבגינם נטען כי פסק הדין לא נצפה, נקבע כי בא כוח המערער לא סתר את החזקה הקבועה בתקנה 497ג(א) שלפיה יראו כתב בי דין שהומצא באמצעות דואר אלקטרוני ככתב שהומצא במסירה אישית לנמען ביום ובשעה שצוינו באישור המסירה האלקטרוני. כל שעולה מטענות בא-כוח המערער הוא כי נתגלו קשיים בפתיחת הקובץ ולא כי הוא לא נשלח. מכאן הערעור שלפנַי.

4.
בא-כוח המערער חזר על הטענות שהעלה לפני הרשמת, ובעיקר כי היה מקום לקבוע כי מניין הימים להגשת הערעור חל מיום מתן ההחלטה הנוספת, כי תקלה טכנית במחשבים במשרדו גרמה לכך שפסק הדין וההחלטה הנוספת הגיעו לידיו באיחור, וכי קיימת הצדקה להאריך את המועד להגשת הערעור בשל טעות שנפלה בהבנת הדין. עוד מוסיף המערער וטוען כי לאחר שניתן פסק דינה של הרשמת התברר לו כי עיון במערכת נט המשפט מגלה כי "משלוח ההודעות נכשל" ולפיכך כלל לא הייתה מסירה כדין.

5.
דין הערעור להידחות. שיקול דעת רשם בית משפט בעניינים מעין אלו הינו רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו לאחרונה:
בש"א 8446/19
פלוני נ' פלוני
(29.12.2019); בש"מ 4446/19
ג. עופר ייצור ושיווק בשר בע"מ נ' מקסימה המרכז להפרדת אויר בע"מ
(3.7.2019))
. בענייננו, לא נפל פגם בהחלטת הרשמת המצדיק התערבות ערכאת הערעור.

6.
הרשמת בפסק דינה יישמה כראוי במקרה זה את המבחנים שנקבעו לעניין ההבחנה בין

פסק דין
ל"החלטה אחרת". זאת מאחר שמהותה של ההחלטה שניתנה ביום 6.11.2018 היא ביחס לאופן ביצוע פסק הדין שניתן כאמור ביום 28.10.2018
(וראו: ע"א 178/16
כהן נ' עו"ד מיכה צמיר, בתוקף תפקידו ככונס נכסים
(23.1.2017); ע"א 3502/16
הללי נ' סיקרסקי
(2.1.2017); ע"א 3680/11
aig
ישראל חברה לביטוח בע"מ נ' קידר
(17.7.2011))
. הואיל וכך, אין בכוחה של ההחלטה מיום 6.11.2018 שניתנה לאחר מתן

פסק דין
, להאריך את המועד להגשת הערעור על פסק הדין (ראו: בש"מ 1059/11
אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' הועדה המקומית נתניה
(29.5.2011)). אין גם מקום לספק כי בגדרי ההחלטה הנוספת, נתן בית המשפט המחוזי הוראות אופרטיביות בלבד לביצוע פסק הדין. מכאן אפוא אין כל עילה להתערב בקביעת הרשמת בדבר המועד ממנו החל מניין הימים להגשת ערעור.

7.

בנוסף, מעיון באתר "נט המשפט" ניתן לראות כי כבר ביום 6.11.2018 נערכה צפייה בהחלטה. יתרה מכך, המערער הגיש ביום 25.12.2018 ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בנצרת. הגשה זו לערכאה הדיונית אמנם הייתה בטעות, אך ממנה נלמד שהמערער ידע היטב כי עליו להגיש את הערעור עוד לפני שנודע לו על ההחלטה האחרת, כאשר את הערעור לבית משפט זה הגיש רק בחלוף 9 ימים נוספים. כל זאת, ללא קשר לכל הכשלים "המחשוביים" שלו.

8.
לא זו אף זו, בצדק גם קבעה הרשמת כי גם אם הייתה מתקבלת טענת המערער כי יש למנות את הימים החל ממועד מתן ההחלטה הנוספת, לא היה בכך כדי לסייע לו, שכן גם ביחס למועד שבו הומצאה החלטה זו לידיו, הערעור הוגש באיחור. גם אין כל מקום לשעות לטענות המערער בדבר מועד ההמצאה (הן של פסק הדין והן של ההחלטה הנוספת מיום 6.11.2018). מעבר לכך שטענותיו בעניין כשלים טכניים במחשביו לא פורטו כנדרש, כפי שקבעה הרשמת, הרי שגם האסמכתא אותה צירף המערער לערעור שלפנַי (צילום מסך מתוך מערכת נט המשפט על פיה "מצב ההמצאה" הוא "נכשל"), מתייחסת להחלטה מיום 27.1.2019 ולא לאף אחת מההחלטות הרלוונטיות לענייננו.

9.
עוד יצוין כי חרף העובדה שהמערער הבהיר כבר בפתח ערעורו בהליך העיקרי כי הערעור מוגש באיחור (מטעמים מוצדקים, לשיטתו), הרי שכלל לא הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת הערעור. הארכת מועד התבקשה לראשונה רק במסגרת תגובת המערער לבקשה שהגישו המשיבים למחיקת ההליך, בה טען לחלופין כי האיחור נגרם עקב טעותו בהבנת הדין. ממילא, כפי שגם קבעה הרשמת, טעות בהבנת הדין אינה מהווה טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד למעט כאשר הוכח כי מדובר בטעות שאדם סביר יכול היה להיקלע אליה (
בש"פ 8497/19
פודים נ' ועדת האתיקה במחוז ירושלים של לשכת עורכי הדין
, פסקה 12 (31.12.2019); בש"מ 6229/11
דון – יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה
, פסקה 8 (10.1.2012)).


הערעור נדחה אפוא. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.


ניתן היום, כ"ב בטבת התש"ף (19.1.2020).




ש ו פ ט

_________________________



20001870_n01.docx

רד
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,
http://supreme.court.gov.i

l







בשא בית המשפט העליון 187/20 ויסאם חואיטה נ' חוסין תאופיק חביבאללה, מוחמד חביבאללה, מוחמד חוסיין חביבאללה ואח' (פורסם ב-ֽ 19/01/2020)