פסקי דין על אבי חסון | פסקי דין על יעקב בניסטי |

3262/05 פ     23/03/2006




פ 3262/05 מדינת ישראל נ' אבי חסון , יעקב בניסטי





מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
3262/05 פ
נ ג ד
1. אבי חסון

2. יעקב בניסטי
הנאשמים

ב"כ המאשימה - עו"ד לאה נהרי

ב"כ הנאשמים - משה וייס
( ממשרד עו"ד אבי חימי)
נוכחים:

פרוטוקול

הנאשמים:
אנו מסכימים ל רצות את המאסר בדרך של עבודות שרות.

גזר דין

הנאשמים, אבי בן רפאל חסון, יליד 1975, ויעקב בן מאיר בניסטי, יליד 1964, הודו במסגרת הסדר טיעון במיוחס להם בכתב האישום.
שניהם מיוצגים ע"י עוה"ד אבי חימי.
על פי כתב האישום המתוקן, ברקע לאירוע, הקמת בניין-בית דו משפחתי, עבור הנאשם 1.
עובר לתאריך 22.6.05 ובסמוך לו, שכר הנאשם 1 את שירותיו של קבלן בניין - יהודה גניאל, לצורך בניית שלד של הבית בפתח תקווה. בהמשך התגלה סכסוך כספי בין הקבלן לנאשם 1, והקבלן עצר את העבודות במקום, כך שקבלן בניין אחר התחיל לעבוד באתר.
בשל כך, ביום 22.6.05 הגיע יחד עם עובדים לאתר הבניה כדי לפרק ולאסוף ציוד ששיך לו.
הנאשמים גם הם הגיעו למקום, הנאשם 1 ניגש אל אחד העובדים של הקבלן, ששמו צאלח אבו פאנון, גידף אותו, פצע אותו שלא כדין בכך שחתך אותו באמצעות כלי חד ברגלו השמאלית, בעוד הנאשם 2 פצע אותו באמצעות מקל שהחזיק בידו, והיכה ברגלו הימנית.
המתלונן, אבו פאנון, צעק "דקרו אותי דקרו אותי" ועובד נוסף של הקבלן, האני עוואד שהיה במקום, צעק לעבר הנאשמים למה עושים כך, ובתגובה איים הנאשם 1 על אותו פועל, באמרו שישתוק, אחרת יהרוג אותו, בכוונה להפחידו.
בהמשך, התקרב הנאשם 1 אל הקבלן וניסה לתקוף אותו באגרופיו, איים עליו ועל אחיו יואב, אמר לקבלן: "אני אראה לך מה זה, אני אפוצץ אותך", ועל אחיו איים שירצח אותו.
כתוצאה מהמעשים המתוארים, נפצע הפועל אבו פאנון, כך שבשוק הימני נגרמה לו רגישות ונפיחות, ובשוק השמאלי נגרם לו חתך באורך סנטימטר, והוא נזקק לטיפול רפואי והחתך נתפר.
במעשים אלו פצעו הנאשמים את המתלונן אבו פאנון שלא כדין, כשהם נושאים נשק קר ובנוכחות שניים שחברו יחדיו לביצוע המעשה.
על כך ,הורשעו שניהם בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 334 יחד עם 335 (1) וכן 335 (2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, והנאשם 1 הורשע גם בעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק, ובעבירה של נסיון לתקיפה לפי סעיפים 379, יחד עם 25 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.
בישיבת 15.9.05, הוצג לי הסדר שגובש בין הצדדים, לפיו תוקן כתב האישום, בהמשך הנאשמים הורשעו ונתבקש תסקיר בטרם הטיעונים לעונש.
מלכתחילה אמורה הייתה התביעה לעתור לעונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח למשך 6 חודשים, וכן מאסר על תנאי ופיצוי מוסכם בגובה 5,000 ש"ח לטובת המתלונן, והתחייבות להמנע מביצוע עבירות ואילו ההגנה תוכל לטעון טיעון פתוח, ובעניין הנאשם 2, התביעה הצהירה שתעתור ל-3 חודשי מאסר שיכול שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי והתחייבות, וגם במקרה זה, ההגנה תוכל לטעון כאוות נפשה.
לקראת ישיבת יום 2.2.06 התקבלו תסקירים בעניינם של השניים.
באשר לנאשם 1 - נלמד מתוך התסקיר כי הוא נשוי ואב לילד, מצפה לילד שני, מזה כ-10 שנים עובד כעצמאי בחברה לקבלני בניין, נעדר הרשעות קודמות ואין לו תיקים פתוחים נוספים. כל חייו עבד כעצמאי, תאר קשר משפחתי עמוק וחם עם בני ביתו, סיים 11 שנות לימוד, בגיל 17 עזב את לימודיו בעקבות קשיים כלכליים אליהם נקלע העסק של אביו והתחיל לעבוד עמו, שירת שירות צבאי בחיל תחזוקה, ועם שחרורו המשיך לעבוד עם אביו, וכאשר המשיכה ההתדרדרות במצב הכלכלי המשפחתי - לקח על עצמו את תפקיד המפרנס העיקרי במשפחה, והשקיע מאמצים בשיקום העסק המשפחתי.
הוא הצליח ואושש את העסק, ואף הקים את החברה שבבעלותו.
מהתסקיר עולה, כי הנאשם אדם נורמטיבי, הפנים את הפסול שבמעשיו, תופס את האירוע כחריג מהתנהגותו בד"כ, ורואה בו מעידה חד פעמית, וכל זאת על רקע של תגרה שהוסלמה ויצאה מכלל שליטה, שעה שחווה את התפרקות המבנה שנבנה עובר לנטילת החומרים ע"י המתלונן.
הוא שלל פציעה מכוונת של המתלונן או כוונה לממש איומיו.
עוד עולה מהתסקיר, כי הנאשם הדגיש את מצוקתו הרגשית לאורך ההליך המשפטי, ומעצר הבית הממושך בו שהה, כמו גם תקופת המעצר מאחורי סורג ובריח והתנאים המגבילים להם הוא נתון, ותאר הדרדרות במצבו הכלכלי מאז האירוע וקשיים בניהול החברה.
גם אם ביקש הנאשם להמשיך ולעמוד בקשר עם שירות המבחן, התרשם שירות המבחן כי הבקשה נובעת ממצוקה בשל המצב המשברי בו נתון, והחרדה מההשלכות העונשיות של ההליך המשפטי, ולאו דווקא מתוך צורך לערוך שינויים בדפוסי התנהגות ועריכת שינוי.
לפיכך, שירות המבחן לא רואה יעילות בהמשך הקשר הטיפולי.
לסיכום, עולה תמונה של אדם שזו הסתבכותו הראשונה והיחידה עם החוק, שביטא קושי בקבלת התנהגותו האלימה ואיבוד השליטה במהלך האירוע, להערכת שירות המבחן, קיימת הבנה כי פעל בצורה הרסנית, ולפיכך, קצין המבחן ממליץ על הטלת מאסר בדרך של עבודות שירות כענישה מוחשית ומרתיעה, עם אלמנט של פיצוי חברתי.
מהתסקיר של נאשם 2 עולה, כי המדובר במי שמנסה להבליט כוחות תפקודיים חיוביים, ולצד זאת מפחית מאחריותו לעבירות בהן היה מעורב, הן בעבר והן בתיק הנוכחי.
בשנת 2001, הורשע באיומים ותקיפת בת זוג, ולטענתו חמותו היא שהסיטה את אשתו כנגדו, וקידמה הגשת תלונה.
כמו כן הורשע בעבירת איומים ושימוש במסמך מזוייף וקבלת דבר במרמה באותו תיק, ומעבר לזאת אין לו הסתבכויות עם החוק.
בסיכום גם בעניין זה, ממליץ שירות המבחן על הטלת מאסר לביצוע בדרך של עבודות שירות, משום שהמדובר באדם נורמטיבי דרך כלל, כי האירוע אירוע חריג להתנהגותו, וכי בפועל בא לעזור ולסייע למעביד שלו שנקלע לביצוע עבירה, ומביע על כך צער וחרטה, ומסביר שניסה להגן גם על עצמו מחשש לפגיעה ממשית.
לאורך השנים, עבד בעבודות שונות, מפרנס את עצמו ואת משפחתו, ועם הנאשם 1 הפסיק לעבוד לאחר ביצוע העבירה, להערכת שירות המבחן, קשור הדבר לקשייו להתמודד עם מצבים בהם חש מאויים.
לאחר שהתקבלו התסקירים, שמעתי את טיעוני הצדדים לעונש.
התביעה עתרה להשתת עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות בעניינם של השניים, ולאחר שהתרשמה מהאמור בתסקירים.
עוה"ד חימי חזר ועמד על הנסיבות האישיות, והביע הערכתו לעמדתה ההוגנת של התביעה.
שקלתי בכובד ראש את עמדת הצדדים, וסבורה אני כעולה מתסקירי שירות המבחן, כי אמנם ניתן למנוע המשך מסוכנות של שני הנאשמים במתכונת הענישה שהוצעה, שהרי לגבי שניהם, המדובר בהסתבכות חריגה ויוצאת דופן בעבירת אלימות.
נראה מתיאור האירוע, כי אמנם המדובר בהסתבכות חד פעמית של שניים שמעולם לא גילו מעורבות במעשי אלימות או איומים, וכי האירוע התפתח בעקבות לחץ נפשי הנובע מפגיעה בנכס שלא ניתן היה למנוע אותה בהידברות בשל מעשי הצד השני.
מובן הדבר, כי פתרון סכסוכים בדרך של אלימות הוא אסור ופסול, וראוי לתגובה עונשית מחמירה.
אם לא החמרתי עם הנאשמים, הרי זה רק בשל הנסיבות האישיות, ונסיבות העבירה כמתואר ע"י הצדדים ובתסקיר, ובהתחשב בכך שמידת מסוכנותם בעתיד אינה מהגבוהות.
מצאתי לכבד את עמדת התביעה, ולמעשה עמדת הסניגוריה כפי שנוסחה בזהירות ובהגינות ע"י עוה"ד חימי, תואמת ברובה את עמדת התובעת.
עוה"ד חימי, בתבונה, טען לענישה של מאסר בדרך של עבודות שירות, ובעיקר כדי להרתיע ולהתריע, וכאשר המדובר בשימוש במכשיר חד, ופגיעה בגופו של אדם ובאיומים.
אשר על כן - מטילה אני על הנאשם 1 שהחל באירוע ופגע תוך שימוש במכשיר חד במתלונן - 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל, וכן 6 חודשי מאסר אותם לא יישא אלא אם תוך 3 שנים מהיום יעבור על אחת העבירות בהן הורשע.
בנוסף, מחייבת אני את הנאשם 1 לחתום על התחייבות בגובה 15,000 ש"ח, שתוקפה ל-3 שנים מהיום, ותנאיה כפי התנאי שהוטל. לא תחתם ההתחייבות - ירצה 7 ימי מאסר תחתיה.
כמו כן מוטל 5,000 ש"ח פיצוי לטובת המתלונן, סכום זה הופקד בקופת בית המשפט ויועבר לטובת המתלונן. בהסכמתו ולאחר שהתקבלה חוו"ד של הממונה על עבודות שרות ועל פי עמדת הצדדים, ירצה את ששת חודשי המאסר שהוטלו עליו במתנ"ס י'- י"ג ברחוב קק"ל 90 . ת.ד. 139 אשדוד, טלפון : 8648585-08. בימים א - ה מהשעה 8.00 ועד השעה 16.00, ובערבי חג מהשעה 8.00 ועד השעה 13.00 בעבודות אחזקה וסיוע, שרותים או מנהלה בפיקוחו של מר מאיר כנפו, טלפון: 6278760-050 החל מיום 23.4.06. במועד זה בשעה 8.00 בבוקר יתייצב במפקדת גוש דרום, ת.ד. 741 ב"ש ליד כלא ב"ש לצורך קליטה והצבה, אוטובוס אגד מתחנה מרכזית ב"ש, קו 46.

אשר לנאשם 2 - שבמקום למנוע המשך המעשה, חבר לנאשם 1 והיכה גם הוא את המתלונן, מטילה אני עליו 3 חודשי מאסר לריצוי בפועל וכן 6 חודשי מאסר על תנאי ל-3 שנים שלא יעבור על העבירות בהן הורשע.
גם הוא יחתום על התחייבות בגובה 5,000 ש"ח שתנאיה כפי התנאי שהוטל.
לא תחתם ההתחייבות - ירצה 4 ימי מאסר תחתיה.
לקחתי בחשבון לגבי שני הנאשמים את תנאי השחרור בערובה, ולגבי הנאשם 1 - את העובדה שגם שהה במעצר, ולאחר מכן במעצר בית מלא, כאשר כיבדתי את ההסדר.
לאחר שהתקבלה חוו"ד שבעניינו שלה נאשם מטעם הממונה על עבודות השרות ובהסמכתו ירצה את שלושת חודשי המאסר שהוטלו עליו במתנ"ס עוזיאל. ת.ד. 290 אשדוד. טלפון : 8531554-08 בימים א - ה משעה 8.00 עד 16.00, ובערבי חג משעה 8.00 עד 13.00 בעבודות סיוע אחזקה וסיוע שרותים או מנהלה בפיקוחו של מאיר כנפו, טלפון:
6278760-050. החל מיום 23.4.06. גם הוא יתייצב בבוקרו של 23.4.06 בשעה 8.00 במפקדת גוש דרום לצורך קליטה והצבה.

חרטתם של הנאשמים נראית לי כנה, ולפיכך מורה אני כי אינטרס הציבור במסגרת הסדר זה - בא על סיפוקו, ותוך התחשבות הולמת בטובת ההנאה שניתנה לנאשמים.

האלה אשר נתפסה תושמד.

הודעתי לנאשמים והם התחייבו לעדכן את משרד הממונה בכל שינוי בכתובת מגוריהם ולעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות הפתע, והצהירו שהבינו כי כל הפרה של עבודות השירות עשוייה להביא להפסקה מינהלית, ולריצוי יתרת העונש במאסר ממש.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום כ"ג באדר, תשס"ו (23 במרץ 2006) במעמד הצדדים.

ליה לב און
, שופטת
ב"כ הנאשמים:
לגבי הנאשם 1 - אבקש לקזז את הסכום שהופקד בקופת בית המשפט, ב"ש 2667/05.
לגבי הנאשם 2 - אבקש לקזז את הסכום שהופקד בקופת בית המשפט.
החלטה

יתרת פקדון שנמצאת בב"ש שקשור לתיק זה תוחזר למפקיד.

ניתנה היום כ"ג באדר, תשס"ו (23 במרץ 2006) במעמד הצדדים.
ליה לב און
, שופטת








פ בית משפט שלום 3262/05 מדינת ישראל נ' אבי חסון , יעקב בניסטי (פורסם ב-ֽ 23/03/2006)