פסקי דין על קיר מסך אוורסט | פסקי דין על יאיר פנחסי | פסקי דין על רונית סעדי | פסקי דין על פנחסי-קיר מסך מתכות | פסקי דין על שלום פנחסי ואח' |
9700-05/19 עע 20/01/2020
עע 9700-05/19 קיר מסך אוורסט בע"מ, יאיר פנחסי נ' רונית סעדי, פנחסי-קיר מסך מתכות בע"מ, שלום פנחסי ואח'
administrator
administrator
1
0
2020-01-26t12:25:00z
2020-01-26t12:25:00z
2
1638
8192
microsoft corporation
68
19
9811
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית הדין הארצי לעבודה
ע"ע 9700-05-19
ניתנה ביום
20 ינואר 2020
1.קיר מסך אוורסט בע"מ
2.יאיר פנחסי
המערערים
-
1.רונית
סעדי
2.פנחסי-קיר
מסך מתכות בע"מ
3.שלום
פנחסי
4.יפה
פנחסי
המשיבים
בשם המערערים – עו"ד תומר שובלי
בשם המשיבה 1 –
עו"ד אורי דניאל
החלטה
הרשמת אפרת קוקה
1.
לפני שתי בקשות
: בקשת המשיבה 1 (להלן
גם: הגב' סעדי) לסילוק הערעור על הסף מפאת איחור בהגשתו, ובקשתם החלופית של
המערערים להארכת מועד להגשת הערעור מטעמם.
רקע הבקשות
2.
בבית הדין האזורי לעבודה
בתל-אביב התבררה תביעתה של הגב' סעדי נגד המערערים ונגד המשיבה 2 (להלן: קיר
מסך מתכות בע"מ) והמשיבים 3-4 (מר שלום פנחסי והגב' יפה פנחסי) לתשלום פיצויי
פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, תמורת הודעה מוקדמת, אי תשלום שכר והלנת
שכר, דמי חגים, פדיון חופשה, החזר הוצאות נסיעה, פדיון דמי הבראה, פיצוי בגין העדר
הפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה, פיצוי
מכח
חוק הגנת השכר
, תשי"ח-1958
בגין אי הנפקת תלושי שכר כדין ופיצוי בגין עגמת נפש.
3.
ההליכים נגד המשיבים
3-4 עוכבו על ידי בית הדין האזורי נוכח הליכי חדלות פירעון המתקיימים בעניינם, ופסק
דינו של בית הדין האזורי ניתן בהתייחס למערערים ולמשיבה 2 בלבד.
4.
בפסק דינו מיום
20.3.2019, קיבל בית הדין האזורי את תביעתה של הגב' סעדי באופן חלקי, וחייב את
המערערים ואת המשיבה 2 , יחד ולחוד, לשלם לה זכויות שונות בסך כולל של 51,942 ש"ח,
בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ש"ח. זאת, תוך שנקבע בפסק
הדין, כי המערערים והמשיבה 2 היו מעסיקים במשותף של הגב' סעדי לאורך כל תקופת
העסקתה וכן כי מוצדק להרים את מסך ההתאגדות ולהורות על חיובו של המערער 2 בחובותיה
של המערערת 1 (כבוד השופטת הבכירה עידית איצקוביץ ונציגי הציבור הגב' הילה ידיד
ברזילי ומר משה הרץ; סע"ש 15437-06-16, להלן: פסק הדין).
5.
המערערים הגישו ערעור
על פסק הדין ביום 5.5.2019. סמוך לאחר הגשת הערעור, פנו המערערים לבית הדין בבקשה
לעיכוב ביצוע פסק הדין. בהחלטה מיום 19.5.2019, ניתן צו ארעי לעיכוב ביצוע פסק
הדין עד מתן החלטה בבקשה.
6.
הגב' סעדי הגישה לבית
הדין בקשה למחיקת הערעור על הסף מן הטעם שהוגש באיחור. המערערים הגישו לבית הדין
תשובתם לבקשה. לחלופין, ביקשו המערערים מבית הדין ליתן הארכת מועד להגשת הערעור
מטעמם. מכאן הבקשות שלפני.
תמצית טיעוני הצדדים
7.
המשיבה 1 טענה, כי עותק
מפסק הדין, בצירוף מכתב דרישה לתשלום הסכומים שנפסקו במסגרתו, נשלח ביום 20.3.2019
על ידי בא כוחה לבא כוחם ומייצגם דאז של המערערים, עו"ד מייק קיסוס. זאת, הן באמצעות
הפקס והן באמצעות דואר אלקטרוני. עוד נטען, כי עו"ד קיסוס אישר את קבלת פסק
הדין בהודעת דואר אלקטרוני חוזרת מטעמו ביום 21.3.2019. כך שהמועד האחרון להגשת
הערעור, בהתחשב בימי פגרת הפסח, חל לטענת המשיבה 1 ביום 28.4.2019, והערעור אשר
הוגש בפועל ביום 5.5.2019, הוגש באיחור של שבעה ימים.
8.
המערערים ביקשו מבית
הדין להורות על דחיית הבקשה לסילוק הערעור על הסף, תוך שטענו כי הערעור הוגש במועד.
לטענתם, פסק הדין לא הומצא להם כדין והובא לידיעתם לראשונה ביום 27.3.2019, עת
נשלח להם באמצעות דואר אלקטרוני על ידי עו"ד קיסוס. לטענת המערערים, שליחת פסק
הדין לעו"ד קיסוס בפקס ובדואר האלקטרוני על ידי ב"כ המשיבה, אינה מהווה
המצאה כדין ואינה מתחילה את מרוץ הימים להגשת הערעור מטעמם. עוד טענו המערערים, כי
אין להחיל עליהם את 'כלל הידיעה', שכן לא הוכח כי הייתה להם ידיעה ידיעה ממשית
אודות תוכן פסק הדין לפני יום 27.3.2019 או כי נהגו בחוסר תום לב. לחלופין, עתרו
המערערים להארכת מועד להגשת הערעור עד למועד הגשתו בפועל. זאת, נוכח מידת האיחור
בהגשת הערעור; בשים לב לכך שנדרשו להחליף מייצג לאור חילוקי דעות שנתגלעו בינם
לבין עו"ד קיסוס; ונוכח סיכויי הערעור הגבוהים לטעמם.
9.
בתשובתה לבקשה החלופית
להארכת מועד הוסיפה המשיבה 1, כי אין להיעתר לבקשת המערערים למתן ארכה להגשת הערעור.
זאת, הואיל והמחלוקות בין המערערים לבין בא כוחם אינם בבחינת 'טעם מיוחד' להארכת
מועד, ומאחר שהסתמכה על סופיות ההליכים.
עוד טענה המשיבה 1, כי לחלופין יש להחיל את 'כלל
הידיעה' על המערערים, שכן עו"ד קיסוס - אשר ייצג את המערערים באותה עת - אישר
מפורשות בכתובים את קבלת פסק הדין לידיו ביום 21.3.2019.
הכרעה
10.
לאחר בחינת טיעוני
הצדדים בבקשות ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה כי הערעור הוגש
באיחור, וכי דין הבקשת להארכת מועד להגשתו להידחות.
11.
תקנה
73
ל
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין)
,
תשנ"ב-1991
(להלן: תקנות בית
הדין לעבודה) קובעת, כי המועד להגשת ערעור על
פסק דין
של בית דין אזורי הוא 30
ימים מיום שימוע פסק הדין, או מיום שבו הומצא למערער פסק הדין אם ניתן בהעדר
הצדדים.
12.
במקרה שלפני
, לא מצוי במערכת נט
המשפט תיעוד לביצוע המצאה של פסק הדין לצדדים על ידי בית הדין. עם זאת, ב"כ
המשיבה 1 צירף לבקשה לסילוק על הסף אישור שליחת עותק פסק הדין לב"כ המערערים
באותה עת, עו"ד קיסוס, ביום 20.3.2019, הן באמצעות דואר אלקטרוני והן באמצעות
הפקס. המערערים לא הכחישו את קבלת פסק הדין בידי עו"ד קיסוס באמצעות הפקס
והדואר האלקטרוני מאת ב"כ המשיבה 1, אולם טענו שאין המדובר בהמצאה כדין המתחילה
את מירוץ הימים להגשת הערעור. אכן, שליחת פסק הדין לעו"ד קיסוס על ידי
ב"כ המשיבה 1 באמצעות הפקס ביום 20.3.2019 אינה מהווה המצאה כדין. זאת, נוכח
תקנה 497א(א)(3)
לתקנות סדר הדין
האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות) ומאחר שפסק הדין מחזיק למעלה
מעשרה עמודים. אולם, משלוח פסק הדין לעו"ד קיסוס באמצעות הדואר האלקטרוני
ביום 20.3.2019, מהווה המצאה כדין למערערים בהתאם לתקנה 497ג לתקנות. עיון
בהודעת הדואר האלקטרוני מיום 20.3.2019, אשר צורפה לבקשה לסילוק הערעור על הסף
מעלה, שב"כ המשיבה 1 שלח לב"כ המערערים דאז את פסק הדין ביום 20.3.2019,
באמצעות תיבת הדואר האלקטרוני שנמסרה על ידי עו"ד קיסוס לבית המשפט (
[email protected]
). זאת, כנדרש ב
תקנה 497ג
לתקנות
החלה על הליכים בבית הדין לעבודה מתוקף תקנה
129 לתקנות בית הדין לעבודה. המערערים לא חלקו על עובדה זו והסתפקו
בטענה כללית לפיה "המצאה בדואר אלקטרוני אינה המצאה כדין", טענה אשר
אינה עולה בקנה אחד עם הוראת
תקנה 497ג(א)
לתקנות. יתרה מכך, ב"כ המשיבה 1 צירף לבקשה לסילוק הערעור על
הסף עותק מתשובתו של עו"ד קיסוס בדואר אלקטרוני מיום 21.3.2019 ממנה עולה כי
קיבל את ההודעה.
מסקנת הדברים היא, כי פסק
הדין הומצא כדין למערערים ביום 20.3.2019, באמצעות הדואר האלקטרוני, והערעור הוגש
באיחור של שבעה ימים.
יוער המובן, כי המצאת
פסק הדין לעו"ד קיסוס, בטרם ניתנה הודעה על החלפת ייצוגם של המערערים, מהווה
המצאה כדין של פסק הדין למערערים, ויש לדחות את טענתם של המערערים לפיה יש למנות
את הימים להגשת הערעור מהמועד בו הובא פסק הדין לידיעתם האישית בפועל ביום
27.3.2019.
13.
למעלה מן הנדרש אוסיף,
שאף אם הייתי יוצאת מנקודת הנחה, לפיה שליחת פסק הדין לב"כ המערערים באמצעות
הדואר האלקטרוני ביום 20.3.2019 אינה מהווה המצאה כדין, ואיני קובעת כך, יתכן שהיה
מקום להחיל בנסיבות העניין את "כלל הידיעה" ולמנות את הימים להגשת
הערעור ממועד שליחת פסק הדין לב"כ המערערים בדואר אלקטרוני ובפקס. זאת, במיוחד
נוכח אישור קבלת הדואר האלקטרוני על ידי ב"כ המערערים ביום 21.3.2019, המצביע
על ידיעה ממשית וברורה אודות פסק הדין. מכל מקום, האמור אינו דרוש להכרעה בבקשה
ונאמר למעלה מן הצורך.
הבקשה להארכת מועד
14.
תקנה 125
לתקנות בית הדין
לעבודה, מסמיכה את בית הדין או הרשם להאריך מועדים שנקבעו בחוק או בתקנות
"מטעמים מיוחדים שיירשמו".
בית המשפט העליון קבע
בפסיקתו עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים" כדלקמן:
"
...במקרה שבו סוכלה
הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהנם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות,
מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך
אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול
בקטגוריה זו, ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הניתנת לגילוי על ידי
בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה"[1]
.
הלכה פסוקה היא, כי גישתו הסלחנית של בית הדין בהכרה
בקיומו של טעם מיוחד "תעמוד למבקש הארכת מועד רק אם יעלה בידו להוכיח כי
הסיבה לעיכוב מקורה, ולו בחלקה, בנסיבות חיצוניות שהן מחוץ לשליטתו"[2]
.
הצורך להצביע על
"טעם מיוחד" נובע מכלל סופיות הדיון, לגביו נפסק[3]
כדלקמן:
"סופיות
הדיון מחייבת תחימת מועדים להתמשכותם של הליכים, כאשר בחלוף זמן סביר מסיומם,
מתגבשת צפייתו של הצד שכנגד כי מסכת ההתדיינות בה נטל חלק תהפוך לנחלת העבר...
לאור עקרון "סופיות הדיון" עומדת לצד שכנגד הזכות לכלכל ענייניו מבלי
שחרב הערעור תהא תלויה על צווארו זמן ממושך".
סיכויי הערעור
מהווים אף הם שיקול
מרכזי ומכריע בהחלטה בדבר הארכת מועד[4]
.
מן הכלל אל הפרט
15.
המערערים לא העלו בבקשה
להארכת מועד 'טעם מיוחד' המצדיק היעתרות לבקשה. בהתאם להלכה הפסוקה, טענותיהם של
המערערים בעניין חילופי ייצוג ותקלות במערכת היחסים שבינם לבין בא כוחם הקודם, אינן
מהוות טעם מיוחד להארכת מועד
[5]
. העובדה שמדובר באיחור
בן שבעה ימים בהגשת הערעור, אף היא אינה מצדיקה היעתרות לבקשה. זאת, משלא מדובר
באיחור של מה בכך בהגשת הערעור ונוכח ההלכה הפסוקה, לפיה ככלל, איחור של ימים
בודדים או אף של יום אחד בלבד בהגשת הערעור אינו מהווה לכשעצמו 'טעם מיוחד' ויהא
טעון תרוץ והצדקה
[6]
. בהעדר טעמים אחרים
להצדקת האיחור, אין במידת האיחור בהגשת הערעור במקרה שלפני משום הצדקה להארכת
המועד
.
16.
אשר לסיכויי הערעור
- עיון בפסק דינו של
בית הדין האזורי ובהודעת הערעור מעלה, כי לא ניתן לקבוע שסיכויי הערעור מובהקים או
טובים במידה המצדיקה לכשעצמה היעתרות לבקשה. אכן, בית הדין האזורי
קבע בפסק דינו, כי בתקופה הרלוונטית לתביעה המשיבה 1 הועסקה במשותף על ידי
המערערים והמשיבה 2, (אף שבאופן פורמלי הועסקה על ידי המערערת 1 והמשיבה 2 בלבד),
וכי קיימת הצדקה להרמת מסך ההתאגדות בין המערער 2 למערערת 1.
עם זאת, מסקנותיו אלה של בית הדין האזורי מבוססות
על קביעות עובדתיות מובהקות, אשר ערכאת הערעור ממעטת להתערב בהן
[7]
. נוכח מכלול הראיות שהובאו
לפני בית הדין האזורי, לא ניתן לקבוע שסיכויי הערעור בהתייחס לתוצאת הדברים בפסק דינו
הם גבוהים.
יוער, כי עיון בסעיף 9 לפסק
הדין מעלה, שבית הדין האזורי היה ער לכך שהמערער 2 הינו בעל מניות במערערת 1 ולא
במשיבה 2. יוער עוד, כי אף שעל פני הדברים נפלה בפסק הדין טעות בציון תאריך ההודעה
לעובד שנמסרה למשיבה 1, שוכנעתי כי במכלול נסיבותיו של ההליך אין בכך די על מנת
ללמד על סיכוייו הטובים של הערעור.
סוף דבר
17.
הערעור הוגש באיחור.
הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור נדחית.
18. כפועל יוצא, מתייתר
הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע, והצו הארעי לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן בתיק זה ביום
19.5.2019, מבוטל.
19. אין צו להוצאות.
מזכירות בית הדין תסגור
את התיק.
ניתנה
היום,
כ"ג טבת תש"פ (20 ינואר
2020) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
[1]
ע"א
(עליון) 6842/00
ידידיה נ' קסט
, פ"ד נה
(2) 904.
[2]
דב"ע
(ארצי) נג/59 -9
אליעזר גת – הבנק הבינלאומי
הראשון
, פד"ע כה 552.
[3]
עא"ח 49/06 איגור סומרוקוב - מדינת ישראל, 21.12.2006.
[4]
בש"א 604/05
טובה
אירלנדר נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה,
21.8.2005; ע"ר 25156-09-16
איקיוטק דיגיטל
וויז'ן בע"מ – רחל סילמו, 15.5.2017;
עא"ח 19/07
חיים גלעד – צים חברת השיט הישראלית בע"מ,
28.6.2007.
[5]
בש"א 4460/00
עזבון
אלחסיד נ' הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם, 1.7.2000.
[6]
עא"ח
30/06
רוני שמעון בע"מ – חארבי
עליאן
, 20.12.2006.
[7]
ע"א 501/84 "מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' מירון,
פ"ד מב (2) 89; ע"א 3546/10 מישאל נ' קליין, 18.4.2012.
עע בית הדין הארצי לעבודה 9700-05/19 קיר מסך אוורסט בע"מ, יאיר פנחסי נ' רונית סעדי, פנחסי-קיר מסך מתכות בע"מ, שלום פנחסי ואח' (פורסם ב-ֽ 20/01/2020)