פסקי דין על בוריס בוטרשוילי | פסקי דין על מרים בוטרשוילי | פסקי דין על דני בוטרשוילי | פסקי דין על אולגה מוטושונוק
47340-01/20 ברע 23/01/2020
ברע 47340-01/20 בוריס בוטרשוילי, מרים בוטרשוילי, דני בוטרשוילי נ' אולגה מוטושונוק
administrator
administrator
1
0
2020-01-29t07:12:00z
2020-01-29t07:12:00z
2
1848
9240
microsoft corporation
77
22
11066
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.10
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית הדין הארצי לעבודה
בר"ע 47340-01-20
ניתנה ביום
23 ינואר 2020
1
.
בוריס בוטרשוילי
2
.
מרים בוטרשוילי
3
.
דני בוטרשוילי
המבקשים
-
אולגה מוטושונוק
המשיבה
בשם המבקשים –
עו"ד זוהר יפת
החלטה
השופט רועי פוליאק
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי באר שבע (השופטת יעל אנגלברג שהם; סע"ש
31606-01-18) מיום 2.1.2020, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים לתיקון כתב הגנה.
רקע והליכים קודמים
1.
המבקש
3, בנם של המבקשים 1 ו – 2, הוא הבעלים הרשום של "קפה פינתי" באשדוד (להלן
– העסק). כנטען בכתב התביעה, המשיבה עבדה בעסק,
כעובדת שעתית, החל מחודש ספטמבר 2001 ועד לחודש
נובמבר 2018.
2.
ביום
15.1.2018 הגישה המשיבה, בעודה עובדת בעסק, תביעה נגד המבקשים, אשר לטענתה הם מעסיקיה
ביחד ולחוד, לקבלת זכויות שונות כעובדת. המבקשים הגישו כתב הגנה ביום
25.3.2018. בעקבות סיום העבודה הוגש ביום
11.12.2018 כתב תביעה מתוקן, הכולל עילות נוספות הנובעות מסיום יחסי העבודה, אשר הסכום
הנתבע בו עומד על 590,589 ₪. בהתאם הוגש כתב הגנה מתוקן ביום 17.1.2019.
3.
בכתבי
ההגנה נטען כי המבקש 3 הוא הבעלים היחיד של העסק, כך שיש לסלק את התביעה נגד הנתבעים
הנוספים בהיעדר יריבות, ואין הכחשה של תקופת ההעסקה ורציפותה. ביום 1.5.2019 לאחר שהתקיימו
שלושה דיוני קדם משפט בתיק והליך גישור שלא צלח, ניתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית.
בהמשך נקבע כי ישיבת ההוכחות תתקיים ביום 16.1.2020.
4.
ביום
13.12.2019 הגישו המבקשים "בקשה דחופה לתיקון הגנת הנתבעים ולמתן צו לגילוי מסמכים"
(להלן – בקשת התיקון). בבקשת התיקון נטען, כי אגב היערכות המבקשים להגשת תצהירים
נתגלו לבא כוחם עובדות חדשות ומשמעותיות, לפיהם מתנהל העסק על ידי שני בעלים ומפעילים
נפרדים. המבקש 3 הוא הבעלים והמפעיל במשך חודש ושבוע בכל 60 ימים ואילו דודו של המבקש
3 (להלן – הדוד) הוא הבעלים והמפעיל ביתרת התקופה. ההפעלה מתבצעת, כך נטען,
בשתי קופות רושמות נפרדות וכל אחד מהבעלים שילם למשיבה את שכרה במזומן בנפרד. המשיבה
ידעה על מתכונת ההעסקה, אך לא ציינה אותה בכתב התביעה. הודאות המבקשים בכתב ההגנה באשר
לשכר ולהיקף המשרה הן, על כן, שגויות ואין להכביר מילים על נחיצות הגשת כתב הגנה מתוקן.
עוד התבקש בית הדין האזורי ליתן צו למשיבה או למוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד)
להצגת אישור תקופות ביטוח ומעסיקים ופירוט התביעות שהוגשו למוסד על ידי המשיבה. לבקשת
התיקון לא צורפו תצהיר התומך בעובדות הבקשה ונוסח כתב ההגנה המתוקן שמבוקש להגישו.
5.
המשיבה
התנגדה לבקשת התיקון, אשר הוגשה לטענתה בחוסר תום לב בסמוך למועד הקבוע להגשת תצהירי
המבקשים ולמועד הקבוע להוכחות, ללא כל אסמכתא לתמיכה בטענותיהם. לטענת המשיבה מדובר
בבני משפחה אחת שניהלו עסק משותף, להבדיל משני עסקים נפרדים כטענת המבקשים, מבלי שלמשיבה
כל מידע על ההסדרים הפנימיים ביניהם, אך לטענתה הבעלים של העסק ומי שהמשפחה סרה למרותו
הוא המבקש 1. המשיבה צרפה את אישור המעסיקים מהמוסד לפיו היא הועסקה על ידי מעסיקים
שונים בתקופת עבודתה בעסק. ממחצית שנת 2005 ועד לשנת 2007 המשיבה רשומה במוסד כעובדת
של המבקש 1; בשנים 2008 – 2010 היא רשומה כעובדת של "קיוסק אילן", שהוא לטענתה
(שלא הוכחשה על ידי המבקשים) הדוד; בשנים 2011 עד 2018 הועסקה לפי הרישומים במוסד על
ידי המבקש 3. המשיבה מוסיפה וטוענת כי ממילא המעסיק האחרון אחראי לתשלום פיצויי הפיטורים
וכן לחובותיהם של מעסיקים קודמים מכוח סעיף 30 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. אף
המשיבה לא תמכה תשובתה בתצהיר.
6.
בית
הדין האזורי דחה את בקשת הסילוק מארבעה טעמים: האחד, המידע כולו היה מצוי בידי המבקשים
ואין מדובר בנסיבות חדשות; השני, מדו"ח המעסיקים עולה כי לאורך תקופת ההעסקה בגינה
הוגשה התביעה (למעט רכיב פיצויי פיטורים) הועסקה המשיבה על ידי המבקש 3 בלבד; השלישי,
משהמבקשים טוענים כי מדובר במקום עבודה אחד, ממילא ספק אם יש מקום לטענת ההפרדה בכל
הקשור לתשלום פיצויי הפיטורים; הרביעי, הבקשה לא נתמכה בתצהיר שיש בו כדי להסביר הן
את נסיבות העיכוב בהעלאת הטענות והן בתמיכה לטענות עצמן. על רקע טעמים אלה ולנוכח עיתוי
העלאת הטענה ומתן ההחלטה, לאחר הגשת שני כתבי הגנה וכשבועיים לפני מועד ההוכחות, נדחתה
הבקשה תוך חיוב המבקשים בהוצאות בסכום של 1,500 ₪ (להלן – ההחלטה).
7.
לאחר
מתן ההחלטה על דחיית בקשת הסילוק הגישו המבקשים בקשה לעיון חוזר ובקשה לדחיית מועד
ישיבת ההוכחות עקב כוונתם להגיש בקשת רשות ערעור (להלן – הבקשה לעיון חוזר).
בבקשה לעיון חוזר, החוזרת על הטענה על חלוקת הפעלת העסק לפי תקופות, מקשים בין היתר
המשיבים "האם יכול כב' בית הדין להדוף טענה זו כלאחר יד, רק בהסתמך על תגובת התובעת
הנעדרת תצהיר???" וטוענים כי לא יכולה להיות מחלוקת כי מי ששילם את השכר הוא בעל
דין דרוש וחיוב המבקשים אינו צודק.
בית הדין האזורי דחה את הבקשה לעיון
חוזר, בין היתר מאחר שאף היא, כבקשת הסילוק, לא נתמכה בתצהיר, אך נעתר לבקשה החלופית
לדחיית מועד ההוכחות, כנגד תשלום סכום הוצאות המשפט שנפסקו בבקשת הסילוק. לאחר שהומצאה
הודעה על תשלום הוצאות המשפט נדחתה ישיבת ההוכחות ליום 1.3.2020.
8.
המבקשים
הגישו בקשת רשות ערעור. לגישתם, תיקון כתב ההגנה יתרום לייעול הדיון ולהכרעה בשאלות
הנדרשות על פי הנסיבות הרלוונטיות. המבקשים טוענים כי הם חשופים לתביעה בסכום גבוה,
בנסיבות בהן המשיבה אמנם הועסקה במשרה מלאה בעסק אך במשרה חלקית בלבד על ידי המבקש
3. בהתייחסם לטעמי בית הדין האזורי אשר דחה את בקשת הסילוק, נטען כי אף אם היה על המבקש
3 לפרוש בפני
בא כוחו את מלוא העובדות, אין להענישו בתשלום מלוא זכויות המשיבה. נימוק
דומה הועלה ביחס לטעם של אי הגשת תצהיר, תוך ציון העובדה שגם המשיבה לא תמכה טענתה
בתצהיר. עוד נטען, כי ענייננו בהעסקה במקביל, לאורך כל תקופת העסקת המשיבה, כך שעל
כל מעסיק לשלם את חלקו הן ברכיבי השכר הנתבעים והן בפיצויי הפיטורים.
דיון והכרעה
9.
לאחר
בחינת בקשת רשות הערעור וכלל חומר התיק, הגעתי למסקנה לפיה דין בקשת רשות הערעור
להידחות אף ללא קבלת תשובת המשיבה. להלן אנמק בתמצית החלטתי.
10.
הכלל
הוא כי אין ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות דיוניות של הערכאה הדיונית
האמונה על ניהול הדיון
(י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, פרק
21 עמ' 22 (מהדורה חמישית, 2016); ראו גם ח' בן נון – ט' חבקין, הערעור האזרחי,
203 (מהדורה שלישית, התשע"ג-2012)) והיא אינה מחליפה את שיקול דעתה של הערכאה
הדיונית בשיקול דעתה. הדברים נכונים אף באשר להחלטה על תיקון כתבי טענות, אשר ערכאת
הערעור "תטה להתערב בה רק במקרים חריגים בהם האיזון שנעשה על ידי הערכאה הדיונית
מהווה טעות משפטית" (בר"ע (ארצי) 4527-02-15 חרט הגליל בע"מ
– גרויסמן. פסקה 14 והאסמכתאות המפורטות בה (24.2.2015)), בהיותה "החלטה
דיונית מובהקת, בה יש לערכאה הדיונית 'יתרון מובנה' על פני ערכאת הערעור"
(בר"ע (ארצי) 47035-09-19 שוורץ – מדינת ישראל. פסקה 10 (2.1.2020)). בענייננו,
לא מצאתי לסטות מכלל זה, מאחר שהנמקת בית הדין האזורי מבוססת, לטעמי, היטב.
11.
ככלל,
"ככל שהבקשה
[לתיקון
כתב טענות – ר.פ]
מוגשת בשלב מוקדם יותר של ההליך, כך תגבר נטייתו של בית
המשפט להתיר את התיקון; וככל שבקשת התיקון מוגשת בשיהוי ובשלב מאוחר של ההליך, כך תגבר
הנטייה שלא להיעתר לה" (בר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק
חפר. פסקה 8 (22.11.2012)). בהליך שבפני
בקשת הסילוק הוגשה בשיהוי רב. קבלתה תחייב
להחזיר את ההליך לנקודת המוצא הגם שחלפו כשנתיים מהגשת התביעה. המבקשים סבורים כי יש
מקום לצרף את הדוד, בן משפחה ושותף לניהול העסק, כבעל דין דרוש. אם תתקבל בקשת
התיקון, התנהלות סבירה של המשיבה עשויה לחייבה לתקן את כתב התביעה ולצרפו מטעמי זהירות
כנתבע נוסף. קבלת בקשה לתיקון כתב טענות בשלב זה, תפגע בזכות המשיבה להליך הוגן
ובה בעת באינטרס הציבור להקצאה יעילה של משאבים
שיפוטיים (לאיזון בין האינטרס של מבקש התיקון לבין האינטרס של הצד שכנגד ואינטרס הציבור
ראו: יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי 472 למטה).
במקרה בו הוגשה באיחור בקשה לתיקון כתב תביעה פסק חברי, השופט
[כתוארו אז]
אילן
איטח, כך:
"אין בגישתו
הליבראלית של בית הדין כדי לשים לאל את סדרי הדין וכדי להביא להשחתת זמנם של הצדדים
ושל בית הדין ואין משמעות הדבר שכל אימת שתוגש בקשה לתיקון כתב התביעה יעתר לה בית
הדין. בקשה לתיקון כתב תביעה מחייבת איזונים בין האינטרסים של הצדדים להליך, בינם לבין
עצמם, ובין האינטרסים של הציבור. לא הרי בקשה המוגשת בתחילתו של ההליך, אפילו חלף זמן
לא מבוטל מתחילתו, כבקשה המוגשת על סיפה של ישיבת ההוכחות ולאחר שכל ההליכים המקדמיים
מוצו. במלאכת האיזון יש להביא בחש[ב]ון שהזכות להליך הוגן אינה רק נחלת התביעה אלא
גם נחלת ההגנה. לפיכך, יש להביא בחשבון לא רק את האינטרס של התובע למיצוי עילות תביעתו
אלא גם את 'עינוי הדין' שנגרם לנתבע ואשר לא בהכרח ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות.
עוד יש להביא בחשבון את התנהלות התביעה, שכן זכות הגישה לערכאות אינה זכות מוחלטת ואין
להתיר מצב בו זכות הגישה של האחד חוסמת את זכות הגישה של האחר. ניהול לא יעיל של הליכים
ושל משאבי ההתדיינות פוגע בזכות הגישה של הציבור לערכאות".
(בר"ע (ארצי) 14760-03-12 אפלברג – מכון היהלומים
הישראלי בע"מ. פסקה 16 (15.7.2012)).
12.
אוסיף
ואציין, כי על פי הדיווחים למוסד, המבקש 3 הוא מעסיקה של המשיבה בשמונה שנות עבודתה
האחרונות. על כן, כל עוד לא יעלה בידי המבקש 3 לשכנע כי אין להסתמך על דיווחיו שלו
למוסד, אין משמעות לרישומו של הדוד כמעסיק בעבר הרחוק במישור היחסים שבין המשיבה למבקש
3 (להבדיל ממערכת היחסים שבין האחיין, המבקש 3, לדוד). על המבקש 3 יהיה לחצות מכשולים
לא פשוטים על מנת לסתור את הרישום במוסד ובתלושי השכר שהתבצע לפי דיווח מטעמו. אף אם
ייעשה כן, לא מן הנמנע כי יוסק כי המבקש 3 חב ביחד ולחוד עם הדוד. הנה כי כן, ספק רב
אם התיקון המבוקש, יסייע בקידום ההתמודדות עם השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין
ולא מן הנמנע כי יביא להתדיינויות צדדיות ומיותרות שלא תקדמנה את עניינם של המבקשים.
בהקשר זה יובהר, כי כדי לאפשר לקבוע האם יהיה בכתב הטענות
המתוקן לאפשר להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים וכדי למנוע
אי בהירות וקושי בהבנת גדר המחלוקת בקשר לתיקון כתב טענות, בעל הדין המגיש בקשת תיקון
ייטיב לעשות אם יצרף כנספח לבקשת התיקון את הנוסח המתוקן של כתב הטענות או למצער
של הסעיפים שתיקונם מתבקש (השוו: בר"ע (ארצי) 9620-06-11 זידנר – קופת חולים
מאוחדת. פסקה 11 (8.8.2011)).
13.
בין
כך ובין כך, המבקשים לא סיפקו כל הסבר מדוע לא טענו בהזדמנות הראשונה להעסקה נפרדת
על ידי הדוד ונמנעו מלבסס טענות עובדתיות, שאינן נתמכות במסמכים, בתצהיר.
אכן, החובה לפי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
(להלן – תקסד"א) להגשת תצהיר לתמיכה בטענות עובדתיות שתכללנה בכתב טענות
מתוקן, אשר הפרתה תביא כשלעצמה לדחיית בקשה בכתב (רע"א 1807/04 ביטון (רגב)
נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (26.4.2004)), אינה מופיעה בתקנה 41 לתקנות בית
הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, והגישה בספרות המשפטית היא כי בבתי
הדין לעבודה "היעדר תמיכה בתצהיר לבקשת התיקון אין בה כדי לסכל את הצלחתה"
(יצחק לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה פרק 9 עמ' 16 למטה (מהדורה חמישית,
2016)).
עם זאת, בתי הדין לעבודה אימצו את מוסד הבקשה בכתב שבתקנות
240 – 241 לתקסד"א (ראו בין היתר: דב"ע (ארצי) נב/3-5 שלמה בוחבוט, ראש
המועצה המקומית מעלות תרשיחא – שהין, פד"ע כג 350, 357 (1991). להלן – עניין
שהין) ונפסק כי "שאלת הצורך בתצהיר התומך בבקשה שאינה בקשה לסעד זמני
[בגינה נקבע קיומו של צורך
להגשת תצהיר בעניין שהין – ר.פ]
צריכה להבחן בשים לב לסוג
הטענות המועלות בבקשה, לשאלה האם העובדות שנויות במחלוקת ולחשיבותן של העובדות להכרעה
השיפוטית"
(ע"ע (ארצי) 36731-09-12 כנאען – מפעל מתכת חניתה
בע"מ. פסקה 44 (17.1.2013)).
14.
בנסיבות
בקשת התיקון, אשר הוגשה למעלה משנה וחצי לאחר הגשת כתב ההגנה הראשון וכחודש לפני מועד
ישיבת ההוכחות, כאשר בבסיס הבקשה לתיקון, כמו גם בטענות לגוף העניין, עומדות עובדות
שאינן נתמכות במסמכים ואינן מובנות מאליהן, קיימת נחיצות להגשת תצהיר. נוכח מגוון נימוקי
בית הדין האזורי לדחיית בקשת התיקון, איני נדרש לשאלה האם די היה בעצם אי תמיכת בקשת
התיקון בתצהיר כדי להביא לדחייתה. עם זאת אציין כי אי הגשת התצהיר, בנסיבות העניין
כמפורט לעיל, אכן מהווה שיקול כבד משקל בגדרם של כלל השיקולים לדחיית בקשת התיקון.
בהקשר זה אבהיר, כי אכן אף המשיבה לא צרפה תצהיר לתשובתה, אך הנטל בבקשת הסילוק רבץ
על המבקשים. אוסיף ואציין, כי הימנעות המבקשים מלצרף תצהיר בבקשה לעיון מחדש בהחלטה
שנתנה משקל לאי הגשת תצהיר מלכתחילה, עשויה להצביע, ולו בדיעבד, על חולשת הטיעונים
העובדתיים של המבקשים שאלמלא כן חזקה עליהם שהיו תומכים את הבקשה לעיון מחדש בתצהיר.
15.
סוף
דבר
– לא נמצא מקום להתערב בהחלטה. בקשת רשות הערעור נדחית.
משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה
היום,
כ"ו טבת תש"פ (23 ינואר
2020) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
ברע בית הדין הארצי לעבודה 47340-01/20 בוריס בוטרשוילי, מרים בוטרשוילי, דני בוטרשוילי נ' אולגה מוטושונוק (פורסם ב-ֽ 23/01/2020)