Google

מחמוד אגבאריה - ג'האד אגבאריה

פסקי דין על מחמוד אגבאריה | פסקי דין על ג'האד אגבאריה

29926-09/18 א     27/01/2020




א 29926-09/18 מחמוד אגבאריה נ' ג'האד אגבאריה








בית משפט השלום בחיפה


ת"א 29926-09-18 אגבאריה נ' אגבאריה




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת ג'אדה בסול


תובע

מחמוד אגבאריה


נגד

נתבע
ג'האד אגבאריה









החלטה

1.
לפניי בקשה מטעם הנתבע לחייב את התובע לאפשר לו
עיון במסמכים שגולו בתצהיר גילוי המסמכים, שהוגש מטעם התובע.
2.
בישיבת קדם המשפט אשר התקיימה בתיק ,הודיעו הצדדים כי ההליכים המקדמיים ביניהם הסתיימו, ומכאן מקור המחלוקת , לשיטת התובע , כפי שיובהר בהמשך.
3.
התובע המציא לנתבע תצהיר גילוי מסמכים
שבהמשך אליו ביקש הנתבע בתאריך 14/11/19 להעביר לעיונו מסמכים אשר גולו בתצהיר, וסומנו ע"י התובע ב-
4ג, 4ה, 4ו, 4ז (להלן: "המסמכים"), אך בקשתו לא נענתה.
4.
מכאן הגשת בקשה זו.
5.
התובע התנגד לבקשת הנתבע, טען כי מדובר בבקשה שהוגשה באיחור ניכר לאחר יותר מ- 8 חודשים מיום המצאת האחרון שבמסמכים מטעמו לידי הנתבע. בבקשתו הסתמך התובע על תקנה 149 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"), כך שמשלא העלה הנתבע טעמים מיוחדים שיירשמו וטעמי עיוות דין,
מנוע
הוא מלבקש לדון בעניין שבנדון בשלב הזה של המשפט, כאשר בקדם המשפט שני הצדדים
הצהירו , כאמור , על השלמת ההליכים המקדמיים.
6.
הנתבע בתשובתו לתגובת התובע, טען שהוא העביר לתובע עוד מתאריך 15/12/18 מכתב להעברת המסמכים , אולם, התובע לא נענה מידית, והוא שלח בשתי הזדמנויות שונות מסמכים שהתברר בדיעבד שהם "חלקיים" – תוך שהוא סובר בטעות כי מה שנשלח אליו
כלל את
כל המסמכים , לרבות המסמכים נשוא הבקשה.
7.
אם אכן התובע לא המציא מלכתחילה את כל המסמכים שהוא גילה במסגרת גילוי המסמכים , ולאחר שנדרש לעשות כן ע''י הנתבע ,לא ברורה לי כלל התנגדותו כעת להמצאת אותם מסמכים.
8.
ויש להבהיר, אין עסקינן בבקשה לגילוי מסמך ספציפי , אלא בבקשה לעיון במסמכים שכבר גולו , אז מה התכלית בהתנגדות לאפשר עיון באותם מסמכים?
9.
אמנם ,
ככלל, יש לכבד החלטות שהתקבלו במסגרת הליכי קדם משפט ואין לסטות מהן.
בעניין זה נקבע
בתקנה

149(

א

)
לתקנות כדלקמן: "עניין שהוחלט בו בקדם-משפט אין לפתוח בשנית במשפט, והמשפט יתנהל על פי ההכרעות בקדם-משפט, זולת אם ראה בית המשפט הדן בתובענה לשנות מהן, מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש למנוע עיוות דין".

10.
אולם, ספק אם ניתן לראות בהחלטה שניתנה על ידי ביהמ"ש שבה
נרשם מפי הצדדים כי ההליכים המקדמיים הסתיימו" כ"עניין שהוחלט בו" כמשמעו
בסעיף

149(

א

)
לתקנות. לעניין זה ראו
רע"א 6092/04

י

.

מזרחי

קבלנות

כללית

בע

"

מ

ואח

'

נ

'

בנק

דיסקונט

למשכנתאות

בע

"

מ

פ

"

ד

נ
ט(2), 198, בו נדונה סמכותו של בית המשפט לסטות מהחלטה שניתנה בהסכמת הצדדים במסגרת קדם משפט, ונקבע שם בעמודים 205-206:
"אכן, מדובר "בהחלטה" (מוסכמת) בקדם-משפט. אין המדובר ב"הכרעה" במחלוקת שקדם לה דיון, הצגת עמדות סותרות ו"הכרעה". יהא אשר יהא דינה של "הכרעה" בקדם משפט, בענייננו ידי בית המשפט אינן כבולות, ומדובר באופן בו מפעיל הוא את שיקול דעתו".
11.
במקרה דנן, קביעות ביהמ"ש הינן בגדר הוראות פרוצדוראליות כלליות וסטנדרטיות, אשר ניתנו במטרה לייעל את הדיון. לא מדובר בהכרעה שניתנה בעקבות דיון בעניין שהיה שנוי במחלוקת בין הצדדים.

12.
אולם מכל מקום, אף אילו היה מקום לפרש את הוראות ביהמ"ש כמונעות קבלת ראיות נוספות לתיק, ולהחיל עליהן את
תקנה

149 (

א

)
לתקנות, רשאי בית משפט זה לשנות מאותן החלטות שניתנו בקדם המשפט "

מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש למנוע עיוות דין".
13.
עסקינן בבקשה המוגשת עוד בטרם החל דיון ההוכחות, כאשר התובע כלל בתצהיר גילוי המסמכים כי
הוא מחזיק במסמכים נשוא הבקשה . בנסיבות אלה, ולאור חשיבותם וחיוניותם של המסמכים לצורך הכרעה בתיק,
ואם נתור אחר טעם מיוחד דרוש הרי הנני סבורה כי ישנם טעמים מיוחדים לקבלת אותם מסמכים , ושאם לא
יעשה כן ,
ייגרם לנתבע עיוות דין בניהול הליך הוגן.

14.


יובהר כי בתי המשפט התירו בעבר השלמת הליכים של גילוי מסמכים לאחר קיום קדם משפט ואף בשלבים מאוחרים של הדיון (ראו למשל
רע"א 6772/01
צבי אוד נ' הסוכנות היהודית לא"י
תק-על 2002(2), 842). לפיכך ומכוח קל וחומר, ברי כי ניתן להורות על השלמת הליכי גילוי ועיון מסמכים עוד בטרם החל דיון ההוכחות.

15.
הלכה מושרשת היא, כי
השיטה לפיה יפורשו ההליכים המקדמיים היא של "קלפים פתוחים" [
רע"א 3312/04
אשורנס ג'נרל דה פרניס נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ
, פ"ד ס' (3) 245 (2005)].
הליכי הגילוי והעיון מטרתם להביא לייעול ההליך המשפטי ולקדם את הצדדים לבירור המחלוקת האמיתית ביניהם, תוך גילוי מרבי של המסמכים המצויים בידם וניהול המשחק ב"קלפים פתוחים". ראה דברי כב' הנשיא גרוניס ברע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד נ' פלץ ( פורסם בנבו, 14/08/05) .

16.
בבוא בית המשפט לבחון בקשה לעיון במסמך כזה או אחר, עליו להכריע ברלוונטיות של המסמך למחלוקת שבין הצדדים. "ככלל, נוהגת גישה ליברלית ומרחיבה בבחינת הרלוונטיות של מסמכים בהם מבקשים בעלי הדין לעיין, וזאת על מנת לקיים את ההליך המשפטי, עד כמה שניתן, "בקלפים פתוחים", ולמען קידום חקר האמת, היעילות וההגינות דיונית. נוכח האמור, נקבע כי המבקש לעיין במסמך זה או אחר אינו נדרש להוכיח באופן ודאי את הרלוונטיות של מסמך זה כאמור, אלא די בכך שיוכיח כי המסמך

עשוי

להיות רלוונטי לבירור התביעה
(
רע"א 5906/19
פלוני נ' לאומית שרותי בריאות
(2019) בפסקה 11)

[הדגשות שלי ב.ג.].

17.
על החיוניות והרלוונטיות של המסמכים ניתן ללמוד מגילוי הדעת של התובע עצמו בתצהיר שהוגש מטעמו עת הצהיר כי למסמכים אלה יש נגיעה לתביעה שהוגשה מטעמו, כן ממהות התביעה עצמה.

18.
לא למתור לציין, במקרה דנן, מאחר והמסמכים גולו, תקנה 114 לתקסד"א
קובעת כדלקמן:
"114. מסמך שנזכר בכתבי טענותיו של בעל דין או בתצהיריו, רשאי בעל דין אחר לדרוש ממנו, בכל עת,......, שיראה לו או לעורך דינו את המסמך לעיון ולהעתקה.

(ההדגשה שלי ב.ג.)



משהוזכרו המסמכים בתצהיר גילוי המסמכים , יש לאפשר את העיון בהם בכל שלב.
19.
יודגש כי המדובר במסמכים שגולה לצד השני, זמן מה לפני מועד ההוכחות. אל לתובע להתעלם מ
תקנה

114

א
לתקנות הקובעת בנוסף שגם אלמלא גולה המסמך, וכאשר בעל הדין
לא
נענה לדרישה לפי
תקנה

114
, לא יהיה ניתן להגיש את המסמך כראיה מטעמו או להשתמש בה בשלב הראיות אלא ברשות בית המשפט "לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו" וכי ביהמ"ש "רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לענינים אחרים".
20.
התובע כבר העביר לנתבע את רוב החומר שגולה בתצהירו, כך שכל גרסה מעורבת פרושה לפני הנתבע. מדוע לא ניתן היה גם למסור את המסמכים נשוא הנדון, דווקא נוכח אופי התביעה - לא מצאתי לכך טעם שבדין.

21.
אמנם, קביעה זו ניתנה כבר לפני קרוב לארבעה עשורים , אך עדיין רלוונטית לימינו לאופן ניהול ההליך בין הצדדים לבין הערכאה השיפוטית, ובעיקר, בין הצדדים לבין עצמם – קבע בית המשפט העליון בע"א 189/66 ששון נ' קדמה, פ"ד כ(3) 477, בעמ' 479 :

"הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר מינן. הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את עניינו בצורה מלאה ושלמה... לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני
עצמה. אין להעלות את האסקופה לדרגת מטרה. העיניים צריכות להישאר נשואות תמיד אל המטרה היחידה של כל משפט והיא עשיית משפט צדק בין הצדדים על יסוד ברור הוגן והולם של גוף העניינים האמיתיים השנויים במחלוקת ביניהם."
22.

5129371
אשר על כן, ולאור השיקולים שפורטו לעיל, אני מורה על העברת המסמכים לעיון ב"כ הנתבע. התובע יעשה כן תוך 7 ימים .

23.
ניתן היה בנקל שלא להידרש לבקשה זו , לו היה התובע טורח להמציא לנתבע את המסמכים , כפי שנדרש ,
ולא ברור לי כלל מדוע היה צורך בהכרעת בית המשפט בעניין כה מובן מאליו , לטעמי
, כך שנגרם בזבוז זמן מיותר ללא כל תכלית.
24.
על כן , בנסיבות אלו , יישא התובע בהוצאות בקשה זו על סך 3,000 ש''ח אשר ישולמו תוך 14 יום מהיום.


ניתנה היום, א' שבט תש"פ, 27 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 29926-09/18 מחמוד אגבאריה נ' ג'האד אגבאריה (פורסם ב-ֽ 27/01/2020)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים