פסקי דין על יהודה יקואל | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי
7757-07/19 בל 01/02/2020
בל 7757-07/19 יהודה יקואל נ' המוסד לביטוח לאומי
administrator
administrator
1
0
2020-01-13t08:50:00z
2020-02-06t10:10:00z
2020-02-06t10:10:00z
2
1280
6405
microsoft corporation
53
15
7670
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית דין אזורי לעבודה בחיפה
ב"ל 7757-07-19
לפני: כב' השופטת קרן
כהן
ה
מערער
יהודה יקואל
ע"י
ב"כ עו"ד צבי יעקב פרדיס
-
ה
משיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י
ב"כ עו"ד אריק יעקובי
פסק דין
1.
לפניי ערעור
על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ביטוח נכות) מיום 2.6.2019.
העובדות
2.
המערער,
יליד 1956.
3.
ביום
4.2.2019
קבעה ועדה
מדרג ראשון כי למערער נכות יציבה בשיעור 0% מיום 1.1.2020[1]
.
יצוין כי
הוועדה מדרג ראשון קבעה למערער נכויות צמיתות מנופות (10% בגין יתר לחץ דם לפי
פריט ליקוי 9(3)(ב)(
i
) ו-10% בגין מחלת אבנים לפי פריט ליקוי 22(9)(א) לתקנות הביטוח
הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) ,התשט"ז-1956 (להלן: התקנות)).
המערער
הגיש ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון.
4.
ביום 2.6.2016
התכנסה ועדה רפואית לעררים לדון
בעניינו של המערער (להלן: הוועדה)[2]
.
הוועדה שמעה את תלונות המערער וטענות בא כוחו, בדקה את המערער ופירטה את ממצאי
הבדיקה הקלינית, באופן הבא:
"
מבחינה אורטופדית:
הליכה מעט לא יציבה, עם זאת מסוגל להלך על אצבעות ועקבים, מבחן שובר בכיפוף לפנים
6 ס"מ. בע"ש מותני, צלקת ניתוחית לאורך ע"ש המותני. צלקת עדינה,
שטוחה מאוד, בהירה ולא רגישה. מבחן הרמת רגל ישרה – 80 מעלות מימין, 90 משמאל, תוך
כדי תחושת מתח ולחץ מאחורי שתי הירכיים. ישיבה זקופה בברכיים ישרות. לציין כי ממנח
של ישיבה זקופה בברכיים ישרות מסוגל להתכופף קדימה ומגיע עם קצות אצבעותיו לקרסוליים.
לציין גם כיפוף מעמידה זקופה אל הרצפה להתרת שרוכי הנעליים. הוועדה דוחה את הערר
מבחינה זו. לעניין טענת ב"כ התובע כי בגין קיבוע ע"ש יש להפעיל סעיף
37(3)(א) הוועדה מציינת כי המצב אינו תואם לניתוח של קיבוע שלוש חוליות אלא מדובר
במחלת מפרקים בע"ש מותני 'אנקילוזיס' – מחלה שלמעשה פוגעת בכל עמוד השדרה
במפרקים שונים ולכן קיבוע עקב מחלה זו הוא זה שמאפשר נתינת נכות של 30%. מאידך
גיסא, על פי התנועתיות היום, למעשה ההגבלה היא מינימלית, מלווה בכאבים, לכן מבחינה
זו הוועדה מסתפקת בדחיית הערר. מבחינה נוירולוגית: מ/א אירוע מוחי 2018, לפי הרישומים
מדובר בחולשה ימנית אטאקטית. אושפז ברמב"ם ולאחר מכן בשיקום בבית חולים
אלישע. בדיקת
mri
מוח מ-2018 - בסיכום אוטם ישן, קטן בפונס וטאלאמוס
בכל צד, ראש גרעין זנובי משמאל וחלקו השמאלי של הקורפוסקלוזום. כמו כן דווח על
שינויים המתאימים למיקרואנגיופתיה בחומר הלבן בשתי ההמיספרות. בבדיקה - הליכתו מעט
מסורבלת, ברומברג נטיה להתנדנד, עצבים קרניאליים תקינים, אין ניד, ברוטציה קלה של
יד ימין, כוח שמור בארבעת הגפיים מבחן אצבע – אף ועקב – ברך תקינים, תחושה תקינה,
החזרים גידיים ירודים בצורה כללית. בחומר הרפואי שהוצג קיים מעקב נוירולוגי במסגרת
קופ"ח. לאור ממצאי הבדיקה הקלינית, תוצאות בדיקות הדמיה ופרטים אנמנסטיים,
הוועדה מקבלת את הערר וקובעת 10% צמיתה לפי 29(10)(א)"
.
לסיכום
קבעה הוועדה שלמערער זמנית משוקללת בשיעור 28% מיום 1.3.2019 ועד ליום 31.12.2019
ונכות יציבה בשיעור 10% מיום 1.1.2020 (נכות זמנית בשיעור 20% בגין מצב אחרי ניתוח
גב לפי פריט ליקוי 37(7)(ב) לתקנות עד 31.12.2019; נכות יציבה בשיעור 10% בגין יתר
לחץ דם לפי פריט ליקוי 9(3)(ב)(
i
) לתקנות (נכות מנופה); נכות יציבה
בשיעור 10% בגין מחלת אבנים לפי פריט ליקוי 22(9)(ד) לתקנות (נכות מנופה); נכות
יציבה מותאמת בשיעור 10%
בגין אטקסיה לפי פריט
ליקוי 29(10)(א) לתקנות).
5.
על החלטה זו
הוגש הערעור שלפניי.
טענות
הצדדים
6.
ואלה טענות המערער
בתמצית:
6.1.
נפלו פגמים
משפטיים בעבודת הוועדה.
6.2.
התחום האורתופדי
: המערער עבר ניתוח לקיבוע חוליות עמוד השדרה המתני
ולכן יש ליישם את פריט ליקוי 37(3)(7) לתקנות הקובע נכות בשיעור 30%. הוועדה
ציינה, שפריט הליקוי מיושם בגין קיבוע שלוש חוליות אולם אין בו אזכור למספר
החוליות המקובעות והוא דן בקיבוע ב"מצב נוח" או ב"מצב שאינו נוח".
6.3.
התחום הנוירולוגי
: לא ברור מדוע הוועדה קבעה שנכותו בתחום זה היא בשיעור
10% בלבד לפי פריט ליקוי מותאם ולא יישמה פריט ליקוי ספציפי חרף הממצאים החמורים שנמצאו
בבדיקה.
יצוין כי
בהודעת הערעור נטענו טענות גם בנוגע לתחום א.א.ג. עם זאת, בדיון שהתקיים ביום
17.12.2019 חזר בו המערער מטענות אלה[3]
.
7.
ואלה טענות המשיב
בתמצית:
7.1.
טענות
המערער מופנות כלפי קביעות רפואיות מובהקות של הוועדה ולכן יש לדחותן.
7.2.
ה
תחום האורתופדי
: הוועדה הסבירה שלא ניתן ליישם את
פריט
ליקוי 37(3)(א) לתקנות במצב של ניתוח קיבוע שלוש חוליות אלא רק במקרים של מחלת
האנקילוזיס הפוגעת בכל עמוד השדרה שבעקבותיה מבוצע קיבוע המצדיק קביעת נכות בשיעור
30%. הוועדה הוסיפה שהתנועתיות שהודגמה בבדיקת המערער מבטאת הגבלה מינימלית מלווה
בכאבים ולכן, הסתפקה בדחיית הערר. הוועדה נהגה עם המערער בגישה מקלה.
7.3.
התחום
הנוירולוגי
:
הוועדה יישמה פריט ליקוי מותאם 29(10)(א) לתקנות על
יסוד הממצאים שעלו בבדיקה הנוירולוגית. הוועדה סבורה כי ממצאיה תואמים נכות בשיעור
10% ולכן התאימה פריט ליקוי. מדובר בקביעה רפואית מובהקת ומנומקת המאפשרת להתחקות
אחר הלך מחשבתה.
הכרעה
8.
לאחר
ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות
, כמפורט להלן.
9.
כידוע, בית
הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות.
כאשר כבר נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה
מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה[4]
.
עוד נקבע כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות
מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן[5]
.
10.
הלכה היא כי
אחת מהחובות המוטלת על הוועדה הרפואית לעררים, שהיא גוף מעין שיפוטי היא חובת
ההנמקה על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה[6]
.
בעניין לביא[7]
נפסק כי
"ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק
רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על
כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק"
.
11.
התחום
האורתופדי
:
הוועדה בדקה את המערער ומצאה שהממצאים הקליניים מצביעים על הגבלה מינימלית בתנועות
עמוד השדרה המותני. על אף ממצאים אלה הסתפקה הוועדה בדחיית הערר ולא בהפחתת אחוזי
הנכות שנקבעו למערער. קביעת הוועדה היא קביעה רפואית מובהקת ואין לבית הדין את
הסמכות או הכלים להתערב בה.
כמו כן,
לא מצאתי שיש ממש בטענות המערער שיש ליישם בעניינו את פריט ליקוי 37(3)(א) לתקנות,
ואסביר.
ואלה הסעיפים
הרלוונטיים לענייננו בפריט ליקוי 37 הדן ב"בעמוד השדרה":
"......
(3)
קבוע עמוד השדרה המותני (
lumbar ankylosis
)
(א)
במצב
נוח
30%
(ב)
במצב
בלתי נוח
40%
(ג)
במצב
של דפורמציה קשה עם הפרעה בולטת ביציבה
50%
.......
(7)
הגבלת התנועות בעמוד השדרה המותני (
lumbar spine
)
(א)
בצורה
קלה
10%
(ב)
בצורה
בינונית
20%
(ג)
בצורה
קשה
30%
"
(ההדגשות
הוספו – ק.כ)
.
מפרוטוקול הוועדה עולה שהוועדה התייחסה לטענת המערער בנוגע
ליישום פריט ליקוי 37(3)(א) לתקנות ודחתה אותה. הוועדה הסבירה שפריט ליקוי זה
מתייחס למחלת מפרקים בעמוד השדרה המותני בשם "אנקילוזיס (
ankylosis
)", הפוגעת בכל עמוד השדרה ובמפרקים שונים ולכן רק קיבוע עמוד
השדרה המותני עקב מחלה זו מאפשר קביעת נכות בשיעור 30%. המערער לא טען (ואף לא
הוכח) שהוא סובל ממחלת האנקילוזיס ולכן לא יושם בעניינו פריט ליקוי 37(3)(א)
לתקנות. הוועדה הוסיפה שעל אף הקיבוע בחוליות עמוד השדרה של המערער נמצאה בבדיקה הקלינית
הגבלה מינימלית בתנועות המלווה בכאבים. לפיכך, הוועדה החליטה להותיר על כנה את
הנכות הזמנית בשיעור של 20% לפי פריט ליקוי 37(7)(ב) לתקנות, שקבעה הוועדה מדרג
ראשון.
מדובר בקביעה רפואית מובהקת ומנומקת הנסמכת על שיקול דעתה
הרפואי-מקצועי של הוועדה ולא מצאתי כי נפל בה פגם משפטי.
12.
התחום
הנוירולוגי
:
הוועדה עיינה בחומר הרפואי שהוצג לפניה, לרבות בדיקת ה-
mri
מח
משנת 2018 ובדקה את המערער. על יסוד ממצאי הבדיקה הקלינית מצאה הוועדה שלמערער
נכות נוירולוגית בשיעור 10%. הוועדה החליטה להתאים למערער נכות בגין אטקסיה לפי
פריט ליקוי 29(10)(א) לתקנות. לא מצאתי שנפל פגם משפטי בקביעה זו.
פריט
ליקוי 29 לתקנות דן ב"תסמונות מוחיות, פגיעות בעצבי המוח והפרעות נוירולוגיות
מפושטות" וקובע כך:
".....
(10)
אטקסיה ממקור צרבלי או ספינלי
(א)
בצורה
קלה מאוד - תסמינים וסימנים קלים בצד אחד של הגוף, בלא הגבלה תפקודית
10%
........"
.
הוועדה פעלה
בהתאם לסמכותה המעוגנת בתקנה 14(ב) לתקנות וקבעה דרגת נכות מותאמת על יסוד החומר
הרפואי שעמד לפניה, לרבות בדיקות ההדמיה, והבדיקה הקלינית ממנה עולה כי הליכתו מעט
מסורבלת, עם נטייה להסתובב במבחן ברומברג וגידים ירודים בצורה כללית. מדובר בקביעה
רפואית מובהקת הנמצאת בשיקול דעתה הבלעדי של הוועדה.
13.
בנסיבות
אלה, לא מצאתי כי עלה בידי המערער להצביע על טעות משפטית בעבודת הוועדה.
סוף
דבר
14.
הערעור
נדחה. אין צו להוצאות.
על פסק הדין ניתן להגיש בקשת רשות ערעור
לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.
ניתן היום, ו' שבט התש"ף, (1 פברואר 2020), בהעדר
הצדדים ויישלח אליהם.
[1]
סעיף 2 לפרוטוקול
הוועדה הרפואית לעררים מיום 2.6.2019 – צורף לכתב התשובה.
[2]
פרוטוקול הוועדה צורף
לכתב התשובה.
[3]
דברי ב"כ המערער –
עמ' 3 לפרוטוקול ש' 31 – 32.
[4]
עב"ל (ארצי) 10014/98
יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999).
[5]
עב"ל (ארצי) 217/06 יוסף
בן צבי – המוסד לביטוח לאומי, (22.6.2006)
.
[6]
דב"ע (ארצי)
ם/1318-01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60.
[7]
דב"ע (ארצי) מג/1356
– 01 לביא – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130.
בל בית דין אזורי לעבודה 7757-07/19 יהודה יקואל נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 01/02/2020)