פסקי דין על כלל חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על איילון חברה לביטוח בע"מ סאלח עלו

67661-03/19 תאמ     30/01/2020




תאמ 67661-03/19 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ סאלח עלו








בית משפט השלום בנצרת


ד' שבט תש"פ, 30 ינואר 2020

תא"מ 67661-03-19 כלל חברה לביטוח בע"מ
נ' אילון חברה לביטוח

תיק חיצוני
:



בפני

כב' הרשמת הבכירה, שרונה צור גינור


תובעת

כלל חברה לביטוח בע"מ


נגד


נתבעים

1. איילון חברה לביטוח בע"מ
2.
סאלח עלו
-

פסק דין
בהעדר הגנה



פסק דין



העובדות וטענות הצדדים
1.
התובעת הגישה תביעתה בסך 14,859 ₪ בגין נזקים לרכב המבוטח אשר אירעו, לטענתה, ביום 28/05/18, כאשר הרכב המבוטח נפגע מהרכב הפוגע שיצא מדרך צדדית מצד שמאל תוך אין מתן זכות קדימה וחוסר זהירות וגרם להתנגשות כלי הרכב.
2.
התביעה הוגשה בהתאם לזכות התחלוף.
3.
הנתבע 2 הנהג ברכב הנתבעים לא הגיש כתב הגנה וביום 26/11/19 ניתן כנגדו

פסק דין
בהעדר הגנה.
4.
הנתבעת 1 בכתב ההגנה מטעמה הודיעה כי אין היא מייצגת את הנהג וכי האירוע לא התרחש כפי הנטען או לא התרחש כלל אלא בוים ע"י המבוטח או ע"י מבוטח התובעת או מי מטעמו. לטענתה, רכב המבוטח מעולם לא היה מעורב במקרה נשוא התביעה ככל שאירע, ולכן היא פטורה מכל חבות כלפי התובעת.
5.
הנתבעת 1 טענה כי המבוטח מסר לה פרטים כוזבים בכוונת מרמה ולכן היא פטורה מכל חבות. לטענתה, הנזק לרכב התובעת לא אירע כפי המתואר במקרה נשוא התביעה ולכן לא חלה על הנתבעת 1 חובת פיצוי כלפי המבוטח ו\או כלפי התובעת.
6.
הנתבעת הגישה חוות דעת מטעמה מטעם המומחה מר פדילה סלאח, אשר לפי חוות דעתו הוא בעל תעודות שמאות רכב, חוקר ומשחזר תאונות, בורר וכמפורט בחווה"ד.
7.
מומחה הנתבעת פירט בחוות דעתו כי מלימוד ושחזור המקרה, תמונות ובדיקה לרכב המבוטח יש לקבוע באופן חד משמעי כי אין התאמה בין הנזקים לכלי הרכב המעורבים, לכאורה, הן מבחינת הנזק לרכב התובעת למול "אין נזק" לרכב הנתבעת, הן מבחינת כיוון הנזקים, עוצמת הפגיעות וספיגת אנרגיה, גובה הנזקים ומיקומם ולסיכום הוא לא מצא התאמה כלשהי בין נזקי התובעת לבין רכב הנתבעים, אשר כלל לא נפגע ולכן קבע כי אין לרכב הנתבעים מעורבות במקרה.
8.
מטעם התובעת העיד הנהג והמומחה מר אביטל. לא התבקש זימון וחקירת מומחה הנתבעת לפי תקנה 130 א לתקנות ולכן לא העיד המומחה.
דיון
9.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את העדויות מטעם התובעת והתרשמתי ישירות, עיינתי בחווה"ד ושמעתי סיכומי ב"כ הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.
10.
בהתאם להוראות תקנה 214טז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ינומק פסק הדין בתמצית.
11.
בדיון מיום 27/11/19 העיד הנהג מטעם התובעת מר סולימאן. לטענתו, הוא היה בירידה והרכב בא משמאל הוא "לקח", כלשונו, ימינה והרכב פגע בו בכנף ודלת קדמית.
12.
העדות מטעם נהג התובעת היתה בלתי סדורה ומהוססת ולא התרשמתי לחיוב מגרסת העד. בעדות התגלו סתירות הן ביחס לפרטים אשר מסר הנתבע 2, הן ביחס לתמונות הנזק.
13.
העד העיד בחקירתו הראשית כי הוא ברח ימינה והיה קיר, אולם בחקירתו הנגדית טען כי הקיר לא גרם לנזק בצד ימין ולא הייתה לו פגיעה ישירה עם הקיר (בפרוטוקול בעמוד 1).
כן הוא העיד כי אחרי שהרכב השני פגע בו הוא המשיך ואין התאמה לקיום נזק בדלת אחורית שמאלית וכנף שמאלית אחורית.
14.
דהיינו, נהג התובעת בעדותו העיד כי רכבו ניזוק בכנף ודלת קדמית שמאלית
(בפרוטוקול בעמוד 2) בעוד התמונות מראות נזקים גדולים בדלת השמאלית אחורית. סתירה נוספת היא כי בעוד נהג מטעם הנתבעים טען בהודעתו כי פח אשפה גדול הפריע את דרכו, מבוטח התובעת טען כי "אף אחד לא הפריע לו" (בפרוטוקול עמוד 3 שורה 3).
15.
נהג התובעת העיד בחקירתו הנגדית כי לרכב הנתבע 2 לא נגרם כל נזק, לא שפשוף ולא כל נזק אחר (בפרוטוקול עמוד 3 שורות 21-24 ואילו נהג הנתבעת בהודעתו דיווח על נזק בסך 70 ₪). הוא גם הכחיש בהתחלה היכרות עם הנהג השני ולאחר מכן העיד כי הוא מכיר אותו מהכפר (בפרוטוקול בעמוד 3 שורות 25-28).
16.
כמפורט לא התרשמתי לחיוב מהעדות נהג התובעת, בעדותו היו סתירות רבות וטענתו אשר אינן מתיישבות עם תמונות הנזק והמקום, בנוסף, כאמור, בעוד הנתבע 2 טען כי בהודעתו בפני
מומחה הנתבעת כי היה על הכביש "צפרדע – פח אשפה" ולכן הוא סטה, נהג התובעת הכחיש קיומו של פח אשפה כאמור. סתירות חלו גם ביחס לעדות מומחה התובעת אשר בעדותו חזר ואמר כי נגרם נזק לרכב הנתבעת, בסתירה לעדות הנהג, באופן תמוה.
17.
מבוטח התובעת העיד באופן מפורש כי לא נגרם כל נזק לרכב הנתבעים, זאת לעומת נזקים גדולים ברכב התובעת ואילו הנתבע 2 בהודעתו אמר למומחה הנתבעת כי היה לו נזק קטן אשר תיקן בסך 70 ₪ עבור חלק מפלסטיק. הוא אישר בהודעתו כי לרכב שלו לא נגרם כל נזק, לא לכנף, לא לגלגל למעט אותו חלק פלסטיק.
18.
מאחר והנתבעת 2 טענה כי מדובר בתאונה מבוימת ולאור העובדה כי לא ניתן כיסוי ביטוחי לנתבע 2 וניתן כנגדו

פסק דין
בהעדר הגנה, הנתבעת 2 ביססה את הגנתה הן על חוות דעת המומחה מטעמה והן על הסתירות בראיות התובעת.
19.
התובעת, כאמור, לא ביקשה לזמן את מומחה הנתבעת לעדות ולפיכך חוות דעתו מתקבלת במלואה.
20.
האמור בחוות דעת מומחה הנתבעת לא נסתר. מדובר בחוות דעת מפורטת, מנומקת, יסודית
ומעמיקה הכוללת תמונות, מדידות, בדיקה בשטח, התייחסות לטיב הנזקים וזווית הרכבים ובפרט למהות הנזק ברכב התובעת למול העדר נזק ברכב הנתבעת. כמו כן, התייחס מומחה הנתבעת לחריצים בדלתות רכב התובעת אשר יכלו להיגרם לפי חווה"ד מפגיעה קשה למבנה הרכב לרבות קרעים, חריצים ודלתות בעוד ברכב הנתבעת לא היה כל סימן פגיעה או שפשוף בצבע. מומחה הנתבעת מדד את גובה הנזקים וקבע כי אין התאמה בין הגבהים. כמפורט חוות דעתו לא נסתרה ויש לקבלה כראיה.
21.
התובעת במענה לחוו"ד הנתבעת הגישה חוות דעת מומחה מטעמה מר אביטל, אשר זומן לעדות ע"י הנתבעת. מר אביטל בחוה"ד ביקש לבסס את המסקנה כי הנזקים ברכב התובעת נגרמו מפגיעת רכב הנתבעת ואולם חווה"ד אינה משכנעת, אינה מספקת כל הסבר להבדלים בין היקף הנזק לרכב התובעת ומהותו – חריצים, חלקים שבורים ומעיכה למול העדר נזק לרכב הנתבעת.
22.
בכל הכבוד, הטענה לתיקון נזק בסך 70 ₪ יכולה להתייחס לתיקון מינורי ביותר, בוודאי לא לתיקון כפי שהיה נדרש בנסיבות הללו.
23.
העדות מטעם מומחה התובעת הייתה מתחמקת, בלתי רלוונטית ולא משכנעת. בוודאי לא היה בה לסתור חוו"ד מומחה הנתבעת כפי שביקשה התובעת לטעון או לספק הסבר סביר להבדלי הנזקים והקשיים העולים מגרסת התובעת.
24.
מומחה התובעת התחמק ממתן מענה ענייני לשאלות המהותיות ובפרט להעדר נזק ברכב הנתבעת למול הנזק הרחב ברכב התובעת וכן מהות הנזק כולל קרעים וחריצים בצד.
25.
מומחה התובעת אף העיד בסתירה לנהג התובעת שכן בעוד נהג התובעת העיד מפורשות כי לא היה נזק ברכב הנתבעים (בעדות הנהג בפרוטוקול בעמ' 3 שורות 21-24), המומחה טען כי היה נזק ואף הגדיל וביקש לבסס את מסקנותיו על כך כי היה נזק ברכב הנתבעת והוא תוקן בעלות של 70 ₪. בכל הכבוד, טענה זו מוטב לולא הייתה עולה. הטענה אינה עולה בקנה אחד עם עדות עד התובעת הנהג ברכב ומעדות מומחה אשר ניסתה לבסס, מסקנה כי נזק התובעת נגרם ע"י פגוש שלם ונקי של רכב הנתבעת אשר לכל היותר תוקן בעלות 70 ₪.
26.
בסתירה לעדותו ואף לעדות נהג התובעת בדבר העדר נזקים ברכב הנתבעת, מומחה התובעת בחקירתו הנגדית כאשר התבקש להסביר הבדלי הנזקים העיד כי החריצים ברכב התובעת יכלו להיגרם מפירוק חלקים ברכב הנתבעת (ראה בפרוטוקול בעמ' 9 שורות 14-21) ואולם בכך הוא סתר את עצמו שכן ככל שהיו נזקים כאלה ברכב הנתבעת אשר יכלו לגרום לחריצה המדוברת ברכב התובעת, ואין כל סימן לאלה,
הרי עלות התיקון הייתה עולה בבירור על סך
70 ₪.
27.
לסיכום, חווה"ד מטעם הנתבעת התקבלה כראיה והאמור בה לא נסתר כלל וכלל. חוו"ד מומחה התובעת נסתרה הן בעדותו, הן בעדות נהג התובעת, הן בתמונות הנזק ובחוו"ד מומחה הנתבעת.
28.
התובעת הפנתה טענותיה לסע' 25 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981
(להלן : "החוק"). התביעה הנדונה אינה תביעת המבוטח למבטחת אלא תביעה לצד שלישי. טענות הנתבעת הינן ביחס למבוטחה – הנתבע 2 אשר כנגדו ניתן

פסק דין
.

ראה בספרו של י. אליאס, דיני ביטוח (דין וביטוח, מהדורה שלישית 2016) בעמ' 1052 והפסיקה שם – ת"א 3687/98 הייתם נ' להואני (פורסם בנבו) בו נקבע כי :
"...התובע ניסה להגדיל את נזקיו שלא כדין ובכך שמט את זכותו לקבל את נזקיו האמיתיים. אילו היה מסתפק התובע בתביעת הנזק האמיתי אשר נגרם למכוניתו, יש מקום להניח כי הנתבעת היתה נעתרת לתביעה. לא היה צורך בניהול משפט זה אשר גרם הוצאות מיותרות הן לתובע עצמו והן לנתבעת, והיה בו משום ניצול לרעה של הליכי המשפט".
29.
אכן, למראה תמונות הנזק לרכב התובעת למול רכב הנתבע 2 ללא כל נזק (אף אם בוצע בו תיקון קסמים בסך 70 ₪) לרבות המעיכות, החריצות, המריחות אשר מודגמים בתמונות ופורטו בחוו"ד מומחה הנתבעת, עולה כי יש לקבל את המסקנה מאת מומחה הנתבעת אשר לא התבקש להעיד וחווה"ד מטעמו לא נסתרה במאום.
30.
טענות הנתבעת עולות באשר לביום התיאור. ביחס למבוטחה ניתן פס"ד בהעדר הגנה, הוא לא התייצב ולא זומן אף ע"י התובעת לתמוך בטענותיה לאחר שעמדת הנתבעת ידועה היתה לה. הגנת הנתבעת התבססה על עדות מומחה סדורה ומפורטת, כאמור והגנה זו הוכחה – ראה בספרו הנ"ל של אליאס בעמ' 1053. ראה גם הפניה לסע' 68 לחוק הקובע כי כל טענה אשר עומדת למבטחת כלפי מבוטחה יפה גם כלפי הצד השלישי.
31.
באשר התובעת לא הוכיחה כי הנזקים הנתבעים ארעו בשל הרכב מבוטח הנתבעת והנתבעת עמדה בנטל להוכיח טענות הגנתה, דהיינו, כי הנזקים נשוא התביעה לא אירעו באופן הנטען בכתב התביעה. פרט לתמונות הנזק, חווה"ד המבוססת, תמכה הנתבעת הגנתה גם
בסתירות בעדות נהג התובעת ועדות המומחה מטעמה. ההתרשמות מהעדויות הללו פורטה, כאמור.
32.
התובעת לא הוכיחה כי קמה לה חבות מאת הנתבעת ולכן דין התביעה להידחות.
התובעת תשא בהוצאות הנתבעת בסך 2,500 ₪.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים
.



ניתן היום,
ד' שבט תש"פ, 30 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 67661-03/19 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ סאלח עלו (פורסם ב-ֽ 30/01/2020)