פסקי דין על קרן מקפת מרכז לפנסיה ולתגמולים א.ש. בע"מ | פסקי דין על מלכה ניצן

1390/04 עע     03/04/2006




עע 1390/04 קרן מקפת מרכז לפנסיה ולתגמולים א.ש. בע"מ נ' מלכה ניצן





בית הדין הארצי לעבודה



ע"ע 001390/04




קרן מקפת מרכז לפנסיה ולתגמולים א.ש. בע"מ

המערערת



מלכה ניצן

המשיבה

הרכב: השופטת נילי ארד
, השופטת ורדה וירט-ליבנה
, השופט רמי כהן

נציג עובדים מר יהודה יעיש נציג מעבידים מר בנימין ליברמן

בשם המערערת - עו"ד אלישע שור

בשם המשיבה - עו"ד זבולון שליש


פסק-דין
השופטת ורדה וירט-ליבנה


1. הערעור שבפני
נו נסוב על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת יהלום הדס ונציג עובדים מר אבישור; עב 2122/04), אשר קיבל את התביעה של המשיבה וקבע כי שיעור הפנסיה המשולם למשיבה יחושב על פי ויתקה בקרן מקפת בלבד, מבלי להפחית משיעור הפנסיה בשל התקופה בה היתה מבוטחת בעבר בקרן מבטחים.


הרקע העובדתי

2. המשיבה עבדה במשרדי ממשלה שונים בתקופות שונות ובמסגרת עבודתה זו הייתה מבוטחת בקרן הפנסיה "מבטחים" (להלן: מבטחים) מחודש אפריל 1970 ועד חודש יולי 1970 וכן מחודש ינואר 1979 עד לחודש מרץ 1979.



בין לבין עבדה בתקופות קצרות נוספות במשרדי ממשלה אך משכה חלק מן הכספים שהצטברו ב"מבטחים" בחלק מאותן תקופות.

3. המשיבה לא עבדה ולא הייתה מבוטחת בקרן פנסיה כלשהיא במשך תקופה של כשנתיים, עד שבשנת 1981 המשיבה החלה לעבוד בקבוצת "רסקו" חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ (להלן: רסקו) במסגרת עבודתה זו הצטרפה לקרן מקפת מרכז לפנסיה ולתגמולים א.ש. בע"מ
היא המערערת שבפני
נו (להלן: קרן מקפת). המשיבה הייתה חברה בקרן מקפת ברציפות מחודש יולי 1981 עד שפרשה לגמלאות בסוף חודש דצמבר 2002.

4. עם פרישתה לגמלאות ערכה קרן מקפת למשיבה חישוב של אחוזי הפנסיה המגיעים לה מהמשכורת הקובעת לפני יציאתה לפנסיה, כשהחישוב נסמך על המידע שהיה בידי קרן מקפת בחודש פברואר 2003. החישוב נערך על פי לוחות פנסיה "מועדפים" בהם שיעור הפנסיה הנצבר גבוה מ-2% לשנה, זאת בהתאם ללוח הפנסיה של קרן מקפת.

5. ביום 18.2.03, קרן מקפת שלחה למשיבה מכתב ובו פירוט אחוזי גימלת הפנסיה שלה. בהתאם למכתב זה הפנסיה היא בשיעור של 52.217% מהמשכורת הקובעת. כך, שהחל מחודש פברואר 2003 ועד לחודש אוגוסט 2003 שולמה למשיבה פנסיה בסך 2,729 ₪ לחודש.

6. לאחר שהמשיבה פרשה לגמלאות, מבטחים הודיעה לה כי היא זכאית לפנסיית יסוד מוקפאת בגין התקופות בהם עבדה במדינה מחודש אפריל 1970 ועד לחודש יולי 1970 וכן מחודש ינואר 1979 עד לחודש מרץ 1979.

בעקבות הודעה זו של מבטחים פנתה המשיבה, לתומה, לקרן מקפת על מנת לברר האם היא זכאית לתוספת אחוזים לגימלת הפנסיה שלה.

או אז הודיעה לה קרן מקפת ביום 10.7.03, כי לא רק שאין היא זכאית להגדלת אחוזי הפנסיה, אלא שיש להפחית את האחוזים מ-52.217% ל-45.80% ובהתאם גובה הגמלה הופחת לסכום של 2,327.27 ₪ בלבד. ההסבר שניתן למשיבה להפחתה זו הוא קיומו של הסכם רציפות בין מבטחים לבין קרן מקפת, לפיו תחילת תקופת חברותה בקרן הפנסיה היא חודש אפריל 1970 ובהתאם לכך יש לחשב את אחוזי הפנסיה שצברה.

בתגובה, המשיבה הודיעה לקרן מקפת כי היא מוותרת על זכויותיה במבטחים והיא מבקשת את זכויותיה אך ורק מקרן מקפת.

בתשובת קרן מקפת אל המשיבה הוסבר לה, שאינה יכולה לוותר על זכויותיה, לכן גובה הגמלה נשאר בעינו.

7. בגין הקטנת הגמלה הגישה המשיבה תביעתה לבית הדין האזורי, שכאמור קיבל את התביעה והורה לקרן מקפת להחזיר את שיעור הגמלה המקורי, דהיינו לשלם למשיבה את הגמלה הגבוהה יותר.

על כך הגישה קרן מקפת את הערעור שבפני
נו.


המסגרת הנורמטיבית

8. אין חולק כי על מערכת היחסים בין הצדדים חלים ההסכמים הבאים:

א. תקנון קרן פנסיה מקפת מהדורת יולי – 1988 (להלן: "התקנון"), שהוא חוזה מחייב בין העמית לקרן ובינו לבין שאר חברי הקרן. הנוסח המחייב הינו כנוסחו בשנת 2002 ערב פרישתה של המשיבה עת קמה לה הזכאות לפנסיית זקנה.
(בג"ץ 6460/02 אליאב ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' ניתן ביום 8.2.06; דב"ע שן/60-3 עמיקם ברקן ואח' - קרן הגימלאות, פד"ע כב, 258 וגם ע"ע 701016/98 יהושע פאול נ' תנובה עבודה ארצי ל"ג 29 פסקה 7 א').

ב. תקנות רציפות זכויות הפנסיה בין קרנות הפנסיה של ההסתדרות (להלן: "הסדר הרציפות") מהוות חלק בלתי נפרד מהתקנון בהתאם לסעיף 85 לתקנון מטרת הסדר הרציפות לשמור על הרצף בצבירת הזכויות על אף המעבר בין קרנות הפנסיה השונות.

ג. הסכם לבר חוזי בין קרן מקפת לבין "רסקו" - לבין וועד עובדי "רסקו" שנחתם ביום 17 לפברואר 1978, וצורף לראשונה בשלב הערעור. (להלן: "הסכם רסקו").

הכרעתו של בית הדין האזורי

9. בית הדין האזורי קיבל כאמור את תביעתה של המשיבה וקבע כי:

הוראות הסדר הרציפות חלות על המשיבה בהתאם לסעיף 85 לתקנון. הואיל והמשיבה צברה תקופת אכשרה של למעלה מ-120 חודשים רצופים חל עליה סעיף 11 א' להסדר הרציפות, לפיכך יש לחשב ולשלם את הפנסיה לפי התקנון ואילו קרן מבטחים תשתתף בתשלום הפנסיה על פי תקנוניה.

בית הדין האזורי הוסיף שחישוב הפנסיה יעשה מכוח סעיף 16 לתקנון ולא מכוח סעיף 17 א'. לדעתו, המונח קרן פנסיה בסעיף 17 א' משמעו קרן מקפת לכן לצורך חישוב הפנסיה נמנה את השנים בהם היא חברה בקרן מקפת בלבד.

עוד קבע בית הדין האזורי כי אין היגיון שאחוזי הפנסיה של המשיבה יופחתו בגין חודשים בודדים בהם בוטחה בעבר בקרן אחרת, לשם כך בדיוק נועד סעיף 11 ב' להסדר הרציפות. על פי ההסכם יש לערוך למשיבה את החישוב המיטיב עם המשיבה, כלומר לפי סעיף 16 לתקנון.

בהתאם קבע בית הדין האזורי שקרן מקפת תשלם למשיבה את זכויותיה ללא קשר לעובדה שהיא בוטחה בעבר בקרן מבטחים. דהיינו, פנסיה בשיעור של - %52.217 כמו-כן קרן מקפת תשיב את הכספים שנוכו מהגמלה החל מחודש ספטמבר 2003.

תמצית טענות הצדדים

10. בא כוח קרן מקפת טען בערעור שבפני
נו כי על המשיבה חל הסדר הרציפות, לכן יש להתייחס לתאריך המוקדם ביותר שבו רשום לזכות המשיבה ותק פנסיוני בקרן פנסיה כלשהיא. וזאת מהטעמים הבאים:

א. פירוש סעיף 17 א' לתקנון, משמעות המילים "קרן פנסיה" היא קרן פנסיה כלשהיא. הטעם לכך, כל אימת שתקנון מתייחס לקרן מקפת הוא נוקב במילה "קרן" וכל אימת שהוא מתייחס לקרן פנסיה אחרת הוא נוקב במונח "קרן פנסיה".

ב. פסק הדין של בית הדין האזורי נוגד את ההלכה הפסוקה בדב"ע
נד/15-6, דוניבסקי - קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ, עבודה ארצי כ"ח (1) 102 וכן נוגד את ההקשר התעשייתי והנוהג.

ג. לפי סעיף 5 להסדר הרציפות - התקופה כוללת את כל השנים מיום ההצטרפות לקרן הראשונה ועד ליום הפרישה.

ד. סעיף 11 א' להסדר הרציפות - עוסק בתשלום פנסיה למי שהגיע לגיל פרישה בקרן אחת המשלמת, אך טרם הגיע לגיל פרישה בקרן אחרת. קובע, כי אם החבר צבר תקופת אכשרה בקרן המשלמת על פי תקנותיה הוא יקבל ממנה פנסית זקנה ובמועד מאוחר יותר, כשיגיע לגיל פרישה בקרן האחרת לפי תקנותיה תשתתף הקרן הנוספת בתשלום הפנסיה.

ה. פסק הדין של בית הדין האזורי נוגד את תכליתו הסוציאלית של הסדר הרציפות לעודד אנשים לצבור זכויות פנסיה גבוהות ככל האפשר, ולא להקפיאן בשלב מוקדם ולאבד זכויות. ומאידך, לא להקנות שיעורי פנסיה גבוהים מ-2% לשנה למי שיכול היה לצבור זכויות בקרן הפנסיה, אך נמנע מלעשות כן.

ו. ההסכם בין וועד קבוצת "רסקו" לבין קרן מקפת אינו רלבנטי לערעור.
11. בא כוח המשיבה סומך ידו על פסק הדין של בית הדין האזורי וטוען שככל ששנות הביטוח ארוכות יותר הפנסיה לה זכאי החבר גבוהה יותר:

א. הפנסיה של המשיבה תחושב על פי סעיף 16 לתקנון, זו היא דרך המלך לפיה חושבה הפנסיה עת פרשה.
הואיל וקרן מקפת ניסחה את התקנון, העדר הגדרה למונח "קרן פנסיה" בסעיף 17 לתקנון יזקף לחובתה. במיוחד נוכח סעיף 85 לתקנון בו צוין במפורש "קרן פנסיה הסתדרותית אחרת" .

התקנון דן במערכת היחסים בין הקרן לבין חבריה, ואילו ברציפות זכויות חבר שעבר מקרן פנסיה הסתדרותית אחת לקרן פנסיה הסתדרותית אחרת דנות אך ורק תקנות הרציפות. לפיכך המונח "קרן פנסיה" בסעיף 17 לתקנון משמעו קרן מקפת.

ב. הניסיון ללמוד "גזירה שווה" מתקנוניהם של קרנות אחרות לא יצלח. הואיל ובתקנונים האחרים יש סעיפים מפורשים הקובעים ש"חישוב הפנסיה הוא ממועד ההצטרפות הראשונה לתוכנית פנסיה אחרת עימה יש לאגודה הסדר הבטחת זכויות". בנוסף לכך, בתקנונים של קרנות אחרות יש סעיף מפורש שמבדיל בין אותה קרן לקרן אחרת כלשהיא.
העדר סעיפים אלו בתקנון יוצר מצב משפטי שונה בקרן מקפת מאשר ביתר הקרנות. משכך פסקי-הדין שצוטטו אשר אינם מתייחסים לקרן מקפת אינם רלבנטיים.

ג. לחלופין, התקופה הכוללת היא מהיום בו הצטרפה המערערת לקרן פנסיה לראשונה עד שפרשה מהקרן, למעט הפסקות בקרן פנסיונית, לפיכך אין למנות במניין השנים את השנים בהם המשיבה לא היתה מבוטחת.

ד. לאור סעיפים 8 ה' ו-11 ב' להסדר הרציפות, אם סכום הפנסיה הכוללת לפי הסדר הרציפות נמוך מהפנסיה לו זכאי החבר על פי התקנון יחושב שיעור הפנסיה רק על פי התקנון.

ה. קרן מקפת לא ידעה לאורך השנים שהמערערת בוטחה בעבר מספר חודשים, אי לכך שינוי התחשיב לאחר פרישתה הינו עשית עושר ולא במשפט. יובהר, כי קשייה הכלכליים של קרן מקפת אינם מצדיקים הפחתת הפנסיה.

ו. לפי הסכם רסקו שמחייב את קרן מקפת, יש לחשב למשיבה את הפנסיה מהיום בו החלה להיות חברה בקרן מקפת ברציפות כפי שכתוב בהסכם רסקו.

דיון והכרעה

המועד ממנו נמנה הוותק

12. השאלה העומדת להכרעה, היא מהו המועד ממנו מונים את הוותק הפנסיוני? כאשר אין מחלוקת שהמשיבה היתה מבוטחת קודם ב"מבטחים" ולאחר מכן ב"קרן מקפת" ושתיהן מחויבות בהסדר הרציפות.

13. סעיף 5 להסדר הרציפות מבהיר חד משמעית, כי מועד ההצטרפות לראשונה לקרנות הוא המועד הקובע כדלקמן:

"...התאריך המוקדם ביותר שבו רשום או שהיה רשום לזכותו של החבר וותק פנסיוני מזכה בקרן כל שהיא או מתאריך תחילת עבודתו של החבר במקום עבודה המקיים תוכנית פנסיה אחרת עמה יש לקרן הסדר להבטחת רציפות זכויות הפנסיה ובכפוף לקבוע בתקנות הקרן".


הסדר הרציפות מגדיר את התקופה הכוללת כך:

"מספר השנים הכולל מאז "הצטרפות לראשונה לקרן" של החבר ועד הגיעו לגיל פרישה לרבות התקופות המפורטות להלן:

14. התקנון מתייחס למועד הקובע בסעיפים 16 ו-17 .

סעיף 16 א' לתקנון, קובע כי החישוב הרגיל לקביעת שיעור הפנסיה יתבסס על מספר שנות החברות בקרן מקפת. להלן:

"חישוב שיעור הפנסיה מבוסס על שנות חברות רצופות מכניסת החבר לקרן ועד לגיל הפרישה".

לכלל זה סייגים המעוגנים בסעיף 17 לתקנון. הסייגים מתייחסים למי שחברותו בקרן פנסיה לא היתה רציפה. להלן נביא את סעיף 17 (א) כלשונו:

"כאשר תקופת החברות המתחילה ביום בו הצטרף החבר לראשונה לקרן פנסיה ומסתיימת במועד הפרישה, אינה רצופה, יחושב שיעור הפנסיה לחבר ע"י מכפלת שיעור הפנסיה השנתי הממוצע במספר שנות החברות בקרן, כשבכל מקרה לא יעלה שיעור הפנסיה על 70%".


15. סלע המחלוקת בין הצדדים הוא מה משמעות המונח "קרן פנסיה" בסעיף 17 א' לתקנון. האם משמעו קרן מקפת בלבד, או כל קרן פנסיה הסתדרותית.

בפרק א' לתקנון הוגדרה קרן מקפת כ- "הקרן":

"הקרן": "קרן פנסיה מקיפה של האגודה"

בסעיף 85 (א) מכונה "מבטחים" כ- "קרן פנסיה הסתדרותית" ובזו הלשון:

"רציפות זכויות הפנסיה לחברים העוברים כבודדים מקרן פנסיה הסתדרותית אחת לקרן פנסיה הסתדרותית אחרת, תוסדר על פי ההסדר לרציפות זכויות הפנסיה בין קרנות פנסיה של ההסתדרות כפי שיהיה מזמן לזמן.

לצורך סעיף זה קרן פנסיה הסתדרותית היא אחת מאלה:

(1) "קרן מקפת" – מרכז לפנסיה ותגמולים, אגודה שיתופית בע"מ.

(2) "מבטחים" – המרכז לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ
(3) "קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ.

(4) "קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים בישראל".

(5) "קרן ביטוח ופנסיה של פועלי בניין ועבודות ציבוריות". אגודה שיתופית בע"מ.

(6) "נתיב – קרן הפנסיה של פועלים ועובדי מפעלי משק הסתדרות - בע"מ".


16. בתקנון אין הגדרה למונח "קרן פנסיה". העדר הגדרה של המונח קרן פנסיה פועל כנגד המנסח. לפיכך גם בבית הדין האזורי היה מוטל על קרן מקפת הנטל להוכיח את משמעות המונח "קרן פנסיה" בסעיף 17 א' לתקנון.
לצורך תמיכה בטענתה זו נסמכה קרן מקפת על הוראות התקנון והסדר הרציפות ולמדה גם מלשונן. אף אנו נלך בדרך זו ונסקור את הוראות התקנון והסדר הרציפות הרלבנטיות. נבחן האם משמעות המונח "קרן פנסיה" הוא "קרן מקפת" או כל קרן הסתדרותית החברה בהסדר הרציפות.

בסעיף 79 לתקנון "פרק ט – תחת הכותרת זכויות בעת הפסקת עבודה, נקבו באותו מונח "קרן פנסיה" כדלקמן:


"המשכת חברות בקרן לאחר הפסקת העבודה: הפסיק חבר את עבודתו במפעל – ולא עבר לעבוד במפעל אחר הקשור בקרן פנסיה או שיש בו הסדר של פנסיה תקציבית – רשאית הנהלת האגודה, לפי בקשת החבר, לאפשר את המשך חברותו בקרן כחבר בודד, בהתאם לתנאים שייקבעו בהסכם מיוחד בינו לבין הקרן ובכפוף לכל התנאים שלהלן".


כך ראה גם בסעיף 18(1) לתקנון, מחד, משתמשים במונח "קרן" כאשר מתכוונים לקרן מקפת וסעיף 18(2) לתקנון מאידך, נוקט במונח "קרן פנסיה" כאשר מתכוון לקרנות אחרות, זאת כדלקמן:

"חבר העומד לפרוש לפנסיה בהתאם לתקנות, חייבים הוא והמפעל להודיע לקרן על רצונו של החבר לקבל פנסיה:

(1) 3 חודשים מראש לפני מועד הפרישה.

(2) 6 חודשים מראש לפני מועד הפרישה – אם לחבר זכויות קודמות בקרנות פנסיה אחרות."


בסעיפים שונים בתקנון קיימת האבחנה בין חברות ב"קרן" שאז הכוונה ל"קרן מקפת" לבין המונחים "קרן פנסיה", קרן כלשהיא, או "קרן פנסיה הסתדרותית".
שימוש זה במונחים בתקנון אכן מלמד, שמנסחי התקנון השתמשו במונח "קרן פנסיה" עת התכוונו לקרן של ההסתדרות אשר חברה בהסדר הרציפות. פירוש המונח "קרן פנסיה" בסעיף 17 א' באותו אופן ייצור הרמוניה בתוך התקנון ובינו לבין הסדר הרציפות.

17. בדב"ע נד/15-6 גנאדי דוניבסקי נ' קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות עבודה ארצי, כרך כח (1), 102 השופט אליאסוף קבע כי המועד הקובע הוא המועד בו הצטרפה המשיבה לקרן פנסיה כלשהיא שחברה בהסדר הרציפות:

"התאריך המוקדם ביותר שבו היה רשום לזכותו של המערער ותק פנסיוני מזכה בקרן "מבטחים", שהיא קרן פנסיה שהסדר הרציפות חל עליה, הוא חודש אוגוסט 1974. לפיכך, בדין חישבה קג"מ את זכויות הפנסיה של המערער על בסיס תאריך זה, ועל פי הוראות תקנות קג"מ והסדר הרציפות."



ברוח הלכה זו נפסק גם בדב"ע מד/4-6 ז'ניצה פוזמנטיר – מבטחים, מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, פד"ע טז, 249, בעמוד 253 .

18. נוכח האמור לעיל, קרן מקפת הרימה את נטל ההוכחה, כי משמעות המונח קרן פנסיה בסעיף 17 א' כולל בחובו גם את קרן "מבטחים". שכן פירוש המונח "קרן פנסיה" כקרן פנסיה הסתדרותית מתיישב עם, התקנון, הפסיקה, הנוהג והאופן בו מפורש הסדר הרציפות בכל הקרנות החברות בהסדר הרציפות. לכן הפנסיה של המשיבה תחושב מהמועד בו הצטרפה.

הוותק כולל גם את התקופות בהם המשיבה לא היתה חברה בקרן פנסיה

19. סעיף 8(א') להסדר הרציפות, נושא את הכותרת, חישוב שיעור פנסיה מוקפאת לזיקנה:

"שיעור הפנסיה המוקפאת לזיקנה יחושב כלהלן:
א. כל קרן תחשב לפי תקנותיה את אחוז הפנסיה שצבר החבר בתקופת הכוללת, למעט הפסקות בוותק הפנסיוני.
...
8(ד) "שיעור הפנסיה הכוללת המגיע לחבר יהיה מורכב מסה"כ שיעורי הפנסיה המוקפאת שצבר החבר בכל קרן, אולם בכל מקרה לא יעלה שיעור הפנסיה על 70%".

משמעות ההפסקות בוותק הפנסיוני בסעיף 8(א') להסדר הרציפות מובהרת בסעיף 5 להסדר הרציפות, ויש לפרש אותן כמקשה אחת.

סעיף 5 להסדר הרציפות מגדיר תקופה כוללת כדלקמן:

"מספר השנים הכולל מאז "הצטרפות לראשונה לקרן" של החבר ועד הגיעו לגיל פרישה לרבות התקופות המפורטות להלן:

א. תקופה שבעדה קיבל החברה פנסיה או הטבות פרישה לאחר 1.4.71 ממקום עבודה עימו יש לקרן הסכם להבטחת פנסיה.

ב. תקופת חברות אשר בגינה קיבל החבר החזרת הכספים שהצטברו לזכותו בקרן או בקרנות לאחר 1.1.72 או לאחר כל תאריך מוקדם יותר בהתאם לתקנות הקרן ממנה הוצאו הכספים. "


הפסקה בוותק
פנסיוני מזכה - "תקופה שבעבורה לא שולמו דמי גמולים לקרן, ותקופה
בעבורה הוחזרו דמי הגמולים במלואן או חלקם להוציא
תקופות אלה:

א. תקופה בה שירת חבר שירות חובה בצה"ל.
ב. תקופה בה עסק החבר בלימודים בהיקף מלא עד גיל 30 שנה ושלא עבד.
ג. תקופת חופשה על-פי חוק עבודת נשים תשי"ד - 1954.
ד. תקופת עבודה בה קיבל החבר דמי פגיעה על-פי החוק.
ה. הפסקה מכל סיבה שהיא בחברות שקדמה
ל-1.1.62."


מלשון סעיפים אלו עולה, כי הוותק הפנסיוני כולל גם את התקופות בהן המשיבה לא היתה חברה בקרן פנסיה כלשהיא. לפיכך, נמנות במניין הוותק כל השנים מיום ההצטרפות לקרן פנסיה של ההסתדרות לראשונה ועד ליום הפרישה.

20. בדב"ע מד/4-6 ז'ניצה פוזמנטיר – מבטחים, מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, פד"ע טז, 249. נדונה השאלה, האם תקופות בהן התובע לא היה מבוטח נכללות במניין הוותק? נפסק שגם השנים בהן הופסק הביטוח נכללות במניין השנים.

ראו גם בדבע נז/6-6 "מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים נ' אהרון ינטיס עבודה ארצי ל (1), 105 .

21. מאחר והסעיף החל על המשיבה הוא סעיף 17 א' לתקנון, נוצרה התאמה בין אופן החישוב בהסדר הרציפות לבין אופן החישוב לפי התקנון, לכן התייתר הצורך לבחון את פרשנות סעיף 11 וסעיף 8 (ה) להסדר הרציפות ולבחון איזה הסדר גובר.



מכאן לאור סעיף 17 א' לתקנון, קרן מקפת חישבה נכונה את זכויותיה של המשיבה גם אם היה בחישוב זה כדי להפחית מזכויותיה.

22. לעניין זה נוסיף לסיום כי אכן, לכאורה נוצרה התוצאה המצטיירת נראית כבלתי צודקת כלפי המשיבה. אולם כנגד טיעוני המשיבה עומדים טיעוניו של בא כוח קרן מקפת המקובלים עלינו והם:

לא ראוי שהמשיבה תקבל כספים שלא כדין עקב טעות שנעשתה בחישוב שיעור הפנסיה לו זכאית המשיבה בטרם נתגלתה עובדת היותה של המשיבה מבוטחת במבטחים.

תכליתו של הסדר הרציפות היא לשמור על רצף בצבירת הזכויות של החברים, על אף המעבר בין קרנות הפנסיה השונות, כך ליצור שוויון בין מי שבוטח בקרן פנסיה אחת לבין מי שבוטח בקרנות פנסיה שונות. פירוש המונח "קרן פנסיה" כקרן מקפת בלבד אינו מתיישב עם הרציונל של הסדר הרציפות ומפלה בין מי שבוטח באותו קרן באופן לא רציף לבין מי שבוטח בקרנות שונות באופן לא רציף.

זאת ועוד, תקנות הרציפות כוללות מנגנון "האצה" לחברים שהצטרפו בעבר בגיל מאוחר, כך שאחוזי הפנסיה לשנה גדלים. לחברים שהצטרפו בגיל מוקדם אין מנגנון האצה שכזה, ושיעור הפנסיה לו הם זכאים עומד על 2% לשנה. מהות מנגנון זה הוא לעודד את החברים לשמור על חברותם ולהפקיד כספים, ולא ליצור הפסקות ארוכות בתשלום דמי התגמולים. הכוונה היא לעודד חברים לדאוג לביטוח הפנסיוני שלהם, כך שבבוא יומם לפרוש לזקנה, יפרשו כשמירב הזכויות והוותק עומדים לרשותם.

כפועל יוצא, תקנוני הרציפות שומרים לעובדים על זכות של 2% לשנה לפחות. המשיבה החלה את ביטוחה במבטחים בגיל צעיר, לפיכך היא אינה זכאית לצבירה מואצת, שכן אילו המשיכה להפקיד את הכספים ברציפות היתה מגיעה על פי שיעור צבירה של 2% לשנה, לשיעור הפנסיה המקסימלי של 70%.

הצבירה המואצת נועדה למי שלא יכול היה לצבור את הזכויות במלואן כפי שפורט בדב"ע שן/ 60-3 עמיקם ברקן נ' קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ, פד"ע כב 258, 267:

25. הסבריה של קג"מ לשינויים בסעיף 27 של תקנון הפנסיה משנת 1977 (סעיפים 29 ו-30 בתקנון הפנסיה משנת 1981) מוצאים ביטוי בתצהירה של הגב' ציונה סיני מיום
30.11.1987, כדלקמן:

"11. כאשר נוסדה הקרן היא שמה לה למטרה, על-פי עקרונות שפורטו לעיל, להביא לכך שאבות היישוב העברי בארץ אשר פעלו להקמת המדינה שבדרך, במערכת בלתי ממוסדת, וכן פליטים ועולים חדשים שמקרוב באו בגיל מבוגר, יוכלו לרכוש זכויות פנסיה. אנשים אלו, מעטים במספר מול אוכלוסיה צעירה בתהליך של צמיחה מהירה, הקדישו את רוב שנות עבודתם ואונם להקמת המדינה או שהגיעו אליה בגיל מבוגר יחסית כפליטי רדיפות ושואה, ולא היה הסיפק בידם לחסוך די הצורך לרכישת ביטחון לעת זיקנה.

12. לטובת אלו הנזכרים לעיל נקבע בתכניות הפנסיה המקוריות מסלול מועדף. מסלול זה איפשר להם לצבור תוך 10 שנים 35% פנסיה. כמובן, שצבירה כה מהירה היה בה משום אסון אקטוארי לכל קרן (שאינה תקציבית!). הקרנות נשאו בצבירה זו לטובת האוכלוסיה אשר עליה דובר לעיל ממניעים חלוציים וסוציאליים ויכלו לעמוד במעמסה באשר היו מעטים שנתמכו מול ציבור של אוכלוסיה צעירה ויחסית גדולה של התומכים.

13. עם חלוף השנים, ובראשית שנות השבעים התברר לקרן כי הפתח שבתקנות נוצל במלואו למטרה שלשמה הותקן, והמטרה מוצתה. עתה נוצר מצב בו מתבצעת רכישת פנסיה בתנאים מועדפים ביותר ותוך סבסוד עצום של ציבור אנשים שהצטרפו למערכת בגיל מבוגר לאחר שעברו עשרות שנים מחוץ למערכת המבוטחת, צברו חסכון ופנסיה ממקורות אחרים ואין סיבה כלשהי לתת להם עדיפות על יתר המבוטחים.

14. בנסיבות אלה הוכנסו השינויים המתאימים להלכות הגמלאות ומכוחם בתהליך הדרגתי הוקטנו העדיפויות של הפורשים מצבירה של 35% ל-10 שנים עד ל-20%. ההדרגתיות מתבטאת בכך שמי שצברו זכויות בעבר ממקומות אחרים הוקטנה הפנסיה שלהם כאמור להלן, ולגבי אחרים בוצע מהלך הדרגתי שהביאם בשלבים עד 1984 לתוצאה הרצויה". (יצויין כי ההפרשות בשיעור 16% כאמור לעיל, הן מיום 1.4.1988 בשיעור 17.5% - ראה סעיפים 3: (א) (2)
ו-14 (א) (2) לתקנון הפנסיה). "


23. לאחרונה ניתן משנה תוקף לחשיבותו של התקנון בבג"צ 6460/02 משה אליאב ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה מיום 8.2.06 שאישר את פסק דינו של בית הדין הארצי. נפסק כי הסכם ספציפי כפוף לתקנון ואם הוא מעניק זכויות יתר לקבוצת מבוטחים מסויימת, הוא אינו יכול להבטיח זכויות גם עתיד לבוא, בשל הפגיעה בשוויון בין החברים.

לאור הלכה זו, טענת המשיבה שתקנה 16 היא דרך המלך כי כך הוסכם בהסכם רסקו – נדחית, וזאת מאחר והתקנון גובר על כל הסכם.

גם לגופו של עניין התניה בהסכם רסקו, אשר מחילה את תקנה 16 על עובדי רסקו, אינה חלה על המשיבה. הואיל ולפי הרישא להסכם רסקו, רשימת השמות שהינה נספח להסכם רסקו וההבהרות מיום 9.1.79 - התנייה חלה על מי שהיו עובדי רסקו בתאריך - 1.1.77 בלבד.
המשיבה הצטרפה לרסקו רק בשנת 1981.

24. סיכומו של כל האמור לעיל הוא, שדין הערעור להתקבל. שיעור אחוזי הפנסיה של המשיבה יחושב על פי התקנון והסכם הרציפות, כך ששיעור אחוזי הפנסיה שהמשיבה צברה במועד פרישתה בקרן מקפת יעמוד על 44.59% מהמשכורת הקובעת שלה. לכך יוספו שיעורי הפנסיה שהמשיבה צברה במבטחים – 1.2% ובסך הכל שיעור הפנסיה הכולל לא זכאית המשיבה הינו – 45.80% ממשכורתה הקובעת.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

השופטת נילי ארד

הנני מסכימה לפסק דינה של חברתי, השופטת ורדה וירט-ליבנה
.

השופט רמי כהן

הנני מסכים לפסק דינה של חברתי, השופטת ורדה וירט-ליבנה
.

נציג מעבידים מר יהודה יעיש
הנני מסכים לפסק דינה של השופטת ורדה וירט-ליבנה
.

נציג מעבידים מר בנימין ליברמן
קראתי בעיון את פסק דינה המנומק של כב' השופטת ורדה וירט ליבנה ולצערי הגעתי למסקנה אחרת, לדעתי יש לדחות את הערעור הן מנימוקיו של בית הדין קמא והן מנימוקים נוספים.

לא בכדי כותבת כב' השופט וירט ליבנה בפסק דינה (סעיף 22) "כי אכן, לכאורה התוצאה המצטיירת, נראית בלתי צודקת כלפי המשיבה". יתכן שהקטנת קצבת המשיבה בכ-12.3% בגלל העובדה שהיתה מבוטחת בקרן מבטחים במשך שבעה חדשים, שנים לפני שהצטרפה במסגרת עבודתה ב"רסקו" לקרן מקפת אינה נראית כה בלתי נסבלת אך עקרונית התוצאה בלתי סבירה. נתאר לעצמנו שהמשיבה הייתה "מבוטחת" כאמור ב"מבטחים" במשך חודש או חודשיים בלבד וזאת עשרים שנה או יותר לפני התחת הבטוח ב"מקפת". האם גם במקרה כזה, כאשר המשיבה היתה מאבדת מחצית או יותר מקצבתה היינו אומרים לה, מצטערים, אך אלה התקנות? בית הדין קמא הגיע לכלל מסקנה שאין הגיון בהפחתת אחוזי הגמלה בגין החודשים הבודדים שהמשיבה בוטחה בהם בעבר וכי יש לערוך חישוב המיטיב עם המשיבה לפי סעיף 16 לתקנון הקרן. אני סבור שבית הדין קמא טעה כאשר קבע שקרן "מבטחים" תשתתף בתשלום הפנסיה על פי תקנוניה וקביעה זו היא שהטעתה גם את חברי למותב. שבעת החודשים שבהם המשיבה היתה מבוטחת ב"מבטחים" אינם מקנים לה כל זכות לפנסיה. זכות לפנסיה מוקנית לפי תקנות הקרן ובעיקר לאחר מינימום מסוים של ותק המוגדר כתקופת הכשרה.


לית מאן דפליג שהפקדות של שבעה חודשים אינן מקנות זכות כל שהיא למעט הזכות לקבל בתנאים מסויימים החזר של הכספים שהופקדו.
כספים אלה שהמשיבה אפילו לא היתה כנראה מודעת לקיומם היו בבחינת "עושר השמור לבעליו לרעתו". המשיבה שהודיעה על כך לקרן "מקפת" כמוה באותו ביש גדא שבא לבקש ירושה ונאלץ לשלם את דמי הקבורה.
אין במקרה זה ויכוח על העובדות וגם הניתוח המשפטי המפורט בפסק דינה של כב' השופטת וירט ליבנה הוא נכון, דא עקא שהוא מבוסס על ההנחה שבעת הצטרפותה של המשיבה לקרן "מקפת" היו לה זכויות לפנסיה במבטחים, ולא היא, לכן כל הנימוקים המתבססים על עקרונות הרציפות והתכלית הסוציאלית לעודד עובדים לצבור זכויות פנסיה ככל שהם זכאים אינם רלבנטים למקרה שלפנינו. להסדר הרציפות יש מקום כאשר נוצרו למבוטח זכויות פנסיוניות בקרן אחת ולאחר מכן בקרן שניה. במקרה זה כאשר המשיבה החלה לעבוד ב"רסקו" ובוטחה במקפת, לא היו לה זכויות פנסיוניות במבטחים (אלא אם כן היתה אולי מחדשת את ביטוחה בקרן) וממילא לא ניתן היה לשמור על רציפות כלשהיא.
סעיף 5 להסדר הרציפות אכן קובע ש"התאריך המוקדם ביותר שבו רשום או היה רישום לזכותו של החבר וותק פנסיוני מזכה (ההדגשה שלי ב.ל.) בקרן כלשהיא או מתאריך תחילת עבודתו של החבר במקום עבודה המקים תוכנית פנסיה אחרת עמה יש לקרן הסדר הבטחת רציפות זכויות הפנסיה (ההדגשה שלי ב.ל.) ובכפוף לתקנות הקרן". מאחר ולמשיבה, כך סבורני, לא היה בעת הצטרפותה ל"מקפת" לא ותק פנסיוני מזכה ולא זכויות פנסיה כלשהן כל עקרונות הרציפות אינם תופסים. בפסק הדין דב"ע שן/60-3 עמיקרם ברקן נ' קג"מ פד"ע כב' 258 נאמרו מפי כב' השופט אליאסוף (ע' 265) הדברים הבאים: "נציין כי על פי ההלכה נקבעת זכותו של עובד לגימלה לפי הוראות החוק או תקנון הפנסיה כפי שהם ביום שבו מתגבשת הזכות ולא ביום שבו התחיל לעבוד או הצטרף לקרן הפנסיה". ובהמשך "הזכות לפנסיה של עובד, משתכללת ומשתנה במשך תקופת עבודתו, ומתגבשת לפי המצב המשפטי ביום אירוע העילה לתשלום הפנסיה". משמעות הדבר לעניינינו היא ש"אות הקין" שהוטל במשיבה כאשר הצטרפה בזמנו ל"מבטחים" ושכביכול לא ניתן להסירו או לבטלו, לא היה בעל נפקות כשנוצרה העילה לתשלום הפנסיה למשיבה.
הצטרפותה של המשיבה לקרן "מקפת" יצרה בינה לבין הקרן הסדר חוזי וזאת במסגרת תקנון הקרן. ככל הסדר חוזי גם על הסדר זה חלות הוראות חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973. ראה בעניין זה את מאמרו של נ. גוטמן "ביטוח קצבה בקופת גמל" ספר בר ניב עמוד 121, 127 וכן את דב"ע מג/2-6 ד"ר יעקב שטיין נ' מבטחים בע"מ (לא פורסם).
במסגרת יחסים חוזיים אלה מוטלת על הצדדים החובה להתנהג בתום לב. הייתי לכן מצפה שהמערערת המודעת לתקנונה והוראותיו תביא לידיעת המצטרפים לקרן את ההוראות הרלבנטיות הנוגעות להם כדי שיוכלו לשקול אם להצטרף לקרן בכלל או למשוך את הכספים העומדים לזכותם בקרנות אחרות ולהעבירן לקרן או כל הסדר אחר שימנע את קיפוחם בעתיד. ראה בעניין את האמור במאמרו של מנחם גולדברג "תום לב במשפט העבודה ספר בר ניב עמוד 139. זאת ועוד, אם הסעיף שבגינו מבקשת המערערת להקטין את זכויות הפנסיה של המשיבה הוא חריג, אולי יש לראות בו "סעיף מקפח" כמשמעותו בחוק החוזים האחידים תשמ"ג-1982? לפי סעיף 14 לחוק רשאי בית המשפט לראות את התנאי המקפח, כולו או מקצתו, כתנאי בטל. אין ספק שמשמעות הסעיף עליו נסמכת המערערת עלול לקפח את חברי הקרן ונותן לה יתרון בלתי הוגן. האם אין מקום לשאלה (התיאורטית) מה היתה כוונת הצדדים כאשר חתמו על החוזה (בעניינינו הצטרפות המשיבה לקרן)? האם בית דין זה האמון על עשיית הצדק, במסגרת החוק כמובן, אינו יכול להוסיף תנאי מכללא שיבטא את כוונות הצדדים כך שעשית הצדק גם תראה? האם הקטנת הגימלה למשיבה אינה בגדר של אפליה בהשוואה לעובדים אחרים בעלי אותו ותק ב"מקפת" אשר לא עבדו קודם לכן או עבדו במקומות עבודה שבהם לא היה בטוח פנסיוני?
אחרית דבר – לו דעתי היתה נשמעת היה הערעור נדחה, ולמשיבה תשולם הגמלה שנקבעה לה בראשונה. כדי שהצדק יעשה גם עם המערערת, הייתי מורה למשיבה להעביר למערערת כל הסכומים שנצטברו לטובתה ב"מבטחים".

סוף דבר

הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת ורדה וירט ליבנה. לאמור – הערעור מתקבל כך ששיעור אחוזי הפנסיה של המשיבה יחושב על פי התקנון, והסדר הרציפות בהתאם לזכויות שהמשיבה צברה במועד פרישתה מקרן מקפת הוא 44.59% מהמשכורת הקובעת שלה. לכך יוספו שיעורי הפנסיה שהמשיבה צברה במבטחים – 1.2% ובסך הכל שיעור הפנסיה הכולל לא זכאית המשיבה הינו – 45.80% ממשכורתה הקובעת.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.


ניתן היום ה' בניסן תשס"ו (3 באפריל 2006) בהעדר הצדדים.



השופטת נילי ארד


השופטת ורדה וירט- ליבנה

השופט רמי כהן




נציג עובדים מר יהודה יעיש

נציג מעבידים מר בנימין ליברמן











עע בית הדין הארצי לעבודה 1390/04 קרן מקפת מרכז לפנסיה ולתגמולים א.ש. בע"מ נ' מלכה ניצן (פורסם ב-ֽ 03/04/2006)