פסקי דין על שמואל עובדיה | פסקי דין על עירית תל-אביב-יפו

50629-09/19 עתמ     07/02/2020




עתמ 50629-09/19 שמואל עובדיה נ' עירית תל-אביב-יפו








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 50629-09-19 עובדיה נ' עירית תל-אביב-יפו




לפני
כבוד השופטת
אסתר נחליאלי חיאט


עותר

שמואל עובדיה


נגד


משיבה

עירית תל-אביב-יפו
ע"י ב"כ עו"ד גלי זוסמן

, השירות המשפטי





פסק דין


1.
עובדיה שמואל הגיש עתירה, לא ממש ברורה, ועל כן בסיוע כתב התשובה של המשיבה ניסיתי להבין את תוכנה, את העילה שבבסיסה ואת הסעד המבוקש, וגם - האם עתירה מנהלית היא ההליך המתאים.

מה שברור מהעתירה הוא שבסיפא לכתב העתירה הקצר והבלתי מובן מבקש העותר "לבטל את כל העיקולים הפיקטיביים המנהליים וההוצל"פ לבנקים לקיצבה חודשית מביטוח לאומי והביטוח הרפואי לאלתר היות והם בניגוד גמור לחוק במידה והעירייה תרצה לבצע עיקולים עליה לפנות לבית משפט ושם אוכל לטעון את צדקתי" (עמ' 3 ואחרון לעתירה). לטענתו "הנני מעוקל עיקולים מנהליים 22 שנה בניגוד גמור לחוק... בית המשפט לא יכול להתעלם מזכות בסיסית של חסר ישע" (עמ' 2 לעתירה). לעתירה צרף העותר מסמכים מהביטוח הלאומי ומסמכים רפואיים שלו ושל אשתו, כמו גם אסופת מסמכים, ללא הסבר והקשר.
הפכתי בעתירה ולא הבנתי מדוע בחר העותר בהליך דנא, וכיצד הסעד המבוקש "ביטול עיקול" מתיישב עם ההליך. בפתח הדיון בקשתי מהעותר להסביר את העתירה, ותשובתו היתה: "אני מבקש לבטל את העיקולים המנהליים שיש נגדי. אם הם רוצים שיפנו לבית משפט לפי החוק" (עמ' 1 לפרוטוקול).

2.
מתשובת המשיבה לעתירה ומהחומר שצרפה עולה כי העותר רשום כמחזיק מזה שנים בנכס המורכב ממספר יחידות שלהם ששה חשבונות נפרדים, ברחוב לובטקין 19 תל אביב, ומאחר שאינו משלם תשלומי חובה, הצטברו לו חובות הרשומים בספרי העירייה, בסך של למעלה מ-2 מיליון ₪ נכון לנובמבר 2019. מקור החובות הללו, כך לדברי המשיבה, באי תשלום ארנונה, מים היטל שמירה והוצאות אכיפה, המתייחסים כאמור לשנים רבות לאחור.

3.
מתשובתה המפורטת של המשיבה, אליה צורפו מסמכים לתמיכה בעובדות הנטענות, עולה כי הליכים רבים התנהלו נגד העותר. כך ניתן

פסק דין
כבר ב-3.4.1995(!) ובגינו נפתח תיק הוצל"פ במרץ 1996 (נספח 2 לתשובה) כמו כן ננקטו לאורך השנים הליכי גבייה מנהליים מכוח פקודת מיסים (גבייה), ננקטו הליכי רישום מעוקלים, נעשו נסיונות להוצאת מעוקלים, העיריה אף ביצעה חקירות, כן בוצעה פעולת הוצאה על דרך פריצה, נשלחו הודעות דרישה, נערכה חקירה כלכלית, כל אלה מפורטים בהרחבה ובפירוט רב בסעיפים 30 – 35 לתשובת המשיבה, ונתמכים במסמכים רבים בנספחים 2 - 7, והמתייחסים לששת החשבונות (לא ראיתי לחזור ולתאר את הפעולות המנויות בפירוט בתשובה).

לא רק זאת אלא שמסתבר כי בשנת 2015 פנה העותר לבקש הגנת פקודת פשיטת רגל מפני נושיו. ביום 12.12.16 ניתן צו כינוס המגן על העותר מפני נושיו, וכך עוכבו הליכי האכיפה והגבייה של המשיבה. במסגרת צו הכינוס מונה לעותר בעל תפקיד, שאליו הגישה המשיבה ביום 13.6.17 תביעת חוב, כמתחייב על פי דין. והנה, ביום 18.6.19 בהתאם להחלטת כבוד השופט מאור, בוטל ההליך ועמו בוטלה הגנת הדין (ראו תיק פש"ר 5810-12-16, נספחים 8, 9 לתשובה). מכאן שהחל מיוני 2019, בהעדר כל הגנה לעותר, מתאפשר לכל הנושים לשוב ולנשות בעותר שראה להגיש את העתירה דנא בספטמבר 2019, כשלושה חודשים לאחר ביטול הליכי הפש"ר, וכפי שציין בעתירה, זו הוגשה כדי "לבטל את כל העיקולים הפיקטיביים המנהליים וההוצל"פ...".





4.
לטענת העיריה – העותר הוא "סרבן מס, שמשתמט מתשלום חובותיו. תחת תשלום כאמור עושה העותר כל אשר לאל ידו, במשך שנים במטרה להתחמק מתשלום, להערים הליכים
בערכאות שונים (כך במקור-א.נ.ח) כמו גם בפני
בית המשפט הנכבד, שלא לצורך, שכל מטרתו לנסות ולאיין את החוב נגדו..." (עמ' 3 לתשובה).



עוד ציינה העיריה כי מדובר ב"עתירה רביעית שמוגשת על ידי העותר בגין אותו נכס ובאותו סעד מבוקש ("עיכוב הליכים וביטול עיקולים ללא עילה נטענת" -עמ' 2 לתשובה).
עיון בעתירות הקודמות (שפרוטוקול הדיון וההחלטות על מחיקתן צורפו כנספחים 11 -13 לכתב התשובה) מלמד כי טענת העותר עקבית, וכי טענות רבות בפיו נגד עצם החובות וגם נגד היקפם, ובכל העתירות הוסכם על הצדדים כי המקום הנכון לבירור הטענות הללו הוא אצל המשיבה עם הגורמים המוסמכים ובודאי לא בבית משפט מנהלי, כשעניינן של העתירות הוא בירור החובות ולא תקיפת החלטה כלשהי. כך בעת"מ 27741-07-12 הגיעו הצדדים להסכמה כי "ייערך ביקור במקום..." כי "ייערך דיון בנוכחות העותר ובא כוחו..." וכי "יתבצע בירור הדדי... על מנת להגיע להסכמות...", הסכמה שקיבלה תוקף של

פסק דין
. כך בעת"מ 49136-02-15 נמחקה העתירה ובית משפט המליץ "לעותרים לבוא בדברים עם המשיבה על מנת להסדיר את חובותיהם" זאת לאחר שהעיריה שבה והזמינה את העותר להגיע להסדר שיתאפשר ככל ש"יהיה רצון כן ואמיתי לנהל מו"מ רציני.." (עמ' 9 לפרוטוקול נספח 13).



5.
מהאמור לעיל, עולה כי טענותיו של העותר על פני שנים כה רבות מצריכות בירור ממשי וכן שיתוף פעולה כן ואמיתי של הצדדים כדי שניתן יהיה לסיים את המחלוקת ארוכת השנים.
חזרה לבית משפט בהגשה חוזרת ונשנית של עתירה סתמית לביטול חובות, לא תוכל לסייע לעותר ובודאי שלא תעלים מעצמה את החובות, ככל שלא יתבררו לגופם. גם אם יש ממש בטענות העותר, הרי העובדה כי העותר מוצא לומר אמירות ומסקנות באופן סתמי ומניח לפתח בית משפט אסופת מסמכים, לא תוכל להועיל לו. שבעתיים כך כשחלה החזקה כי ספרי העירייה תקינים, ומכאן שעד שלא נסתרה חזקת התקינות אין לבית המשפט אלא להניח כי הכתוב בהם מחייב. להבהיר כי אינני קובעת כך, ורק מדגישה את נחיצות הפנייה של העותר למשרדי העיריה כשהוא מצוייד ב"רצון כן ואמיתי לנהל משא ומתן רציני" (כדברי העירייה בעמ' 9 לנספח 13), כדי לקדם את ענייניו.

6.
למשיבה טענות מקדמיות רבות, שאינן נטולות יסוד. כך הטענה כי במסגרת העתירה אין העותר תוקף החלטה מנהלית של הרשות, וממילא אין מדובר בהליך המשפטי הנכון; כך נטען לשיהוי בהגשת העתירה; העדר תום לב; הגשה חוזרת ונשנית של אותו הליך; כי העתירה טורדנית, וכי הוגשה כ"עתירה מנהלית במסווה לתביעה כספית". העירייה גם והציגה מסמכים רבים להוכחת קיומם של החובות, מקורם והפעולות הרבות שנעשו לגבייתם.

אלא שלא ראיתי לדון בטענות אלה מאחר שכפי שאמרתי לעיל, העתירה שכל עניינה ומטרתה 'לבטל עיקולים' אינה מבוססת, נעדרת בסיס עובדתי ראוי ועל כן ראיתי ממילא לדחותה.

ככל שהעותר סבור כי בידיו טענות משפטיות ראויות להשמע בבית המשפט המנהלי, או בכל ערכאה אחרת עליו לגבש כתב טענות ראוי ומבוסס ונתמך במסמכים כדבעי, ולא לפעול בדרך שבה נקט קרי, כתיבה סתמית והגשת אסופת מסמכים ללא פשר והקשר.
דרך זו אינה יכולה לצלוח.

7.
אני דוחה אפוא את העתירה שהוגשה במתכונת זו.
רק בשל נסיבות העותר, וכדי לעודד את קידום עניינו, איני מחייבת בהוצאות, הגם שאין לי ספק כי המשיבה טרחה בהכנת התשובה כמו גם באיסוף המסמכים, וזאת - פעם נוספת לאחר העתירות הקודמות. בנסיבות שתארתי לעיל, ולאור עמדת המשיבה לאורך העתירות האחרות כפי שהוצהר בבית המשפט - אני שבה וממליצה לעותר, לפנות למשיבה ולקיים פגישה עם הגורמים המוסמכים כדי לנסות ולהבין את מקור החובות ולנסות לסיים את המחלוקות.
ככל שהעותר יקבל את המלצתי, ונראה כי אין לו מנוס אלא לקבל ההמלצה כדי שאפשר יהיה לנסות ולסיים את 'הסאגה' ארוכת השנים – אני מורה לעירייה לשמוע את טענות העותר בפתיחות, ללא כל דיעה מוקדמת, ולנסות לסייע בנסיבות שנוצרו, כדי לפתור את המחלוקות ביניהם.
כדי לעודד את העותר לעשות כך, אני מעכבת כל הליך גבייה/ אכיפה של המשיבה עד ליום 30.4.20.

ניתן היום,

י"ב שבט תש"פ
, 07 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.













עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 50629-09/19 שמואל עובדיה נ' עירית תל-אביב-יפו (פורסם ב-ֽ 07/02/2020)