פסקי דין על עמותת עיר הצדק ע.ר. ו-57 אח' | פסקי דין על אלונים בעיר ניהול ויזמות נדל"ן | פסקי דין על רענן אלוני | פסקי דין על ארז - מרווה החזקות |

68068-11/17 א     03/02/2020




א 68068-11/17 עמותת עיר הצדק ע.ר. ו-57 אח' נ' אלונים בעיר ניהול ויזמות נדל"ן בע"מ, רענן אלוני, ארז - מרווה החזקות בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 68068-11-17 עמותת עיר הצדק נ' אלונים בעיר ניהול ויזמות נדל"ן בע"מ








לפני כבוד השופט גרשון גונטובניק

התובעים:
עמותת עיר הצדק, ע.ר. ו-57 אח'
על-ידי באי-כוחם - עורכי-הדין איתמר כץ
, דוד קוגן
ויהב בטיטו

נ
ג
ד

הנתבעים:
.1
אלונים בעיר ניהול ויזמות נדל"ן בע"מ
.2
רענן אלוני
.3
ארז - מרווה החזקות בע"מ
על-ידי בא-כוחם - עו"ד שי דנן

בקשה למחיקת כתב הגנה

החלטה

לפניי בקשת התובעים למחיקת כתב הגנתם של הנתבעים בשל אי מתן תצהיר גילוי מסמכים כללי וספציפי, ובשל אי מענה לדרישה לפרטים נוספים.
1.
התובעים הם חברי קבוצת בניה, המאוגדים בעמותת עיר הצדק (התובעת 1, להלן: העמותה). הנתבעת 1 (להלן: אלונים) התקשרה בהסכם עם התובעים לצורך ניהול פרויקט הבנייה, הכולל בניית עשרות יחידות מגורים בשכונת מורדות גילה בירושלים. הנתבע 2, מר רענן אלוני
, הוא יזם ואיש עסקים, שמכהן כדירקטור יחיד באלונים, ומחזיק באמצעות חברה שבשליטתו המלאה את כל מניותיה (להלן: מר אלוני). הנתבעת 3, חברת ארז מרווה החזקות בע"מ (להלן: חברת ארז מרווה), היא יוזמת פרויקט מגורים בשכונת רמות בירושלים. חברת ארז מרווה התקשרה באמצעות מר אלוני בהסכם לרכישת המקרקעין לצורך הקמת הפרויקט במסגרת קבוצת רכישה. הסכם הניהול בוטל על ידי התובעים ביום 28.3.17. התובעים טוענים כי הביטול מוצדק, שכן ההסכם הופר, והנתבעים שלחו יד בכספי התובעים.
לפיכך הגישו התובעים את התביעה שברקע הבקשה, בה עתרו לפיצוי כספי בסך של 5 מיליון ₪ (לצרכי אגרה). לטענתם, הנתבעים שלחו יד בכספי התובעים בסך כולל של 3.2 מיליון ₪, וכן גרמו לנזק בשל עיכוב בהכנת תכניות אדריכליות, ובעטיו עתרו לפיצוי כספי, בנוסף להשבת הכסף שגזלו, בסך של 1.8 מיליון ₪.

2.
בדיון (ביום 20.1.19) נקצבו מועדים לגילוי מסמכים ומענה לשאלון, ונקבע שככל שיוותרו מחלוקות, תוגש הודעה מתאימה ושהצדדים יצרפו טבלה משותפת המסכמת אותן (עמוד 5 לפרוטוקול, ש. 19-18).

3.
נראה כי הליכי גילוי המסמכים לא התקדמו, והתובעים הגישו בקשה למחיקת כתב ההגנה. ביום 15.8.19 ניתנה החלטה לפיה על הנתבעים להשלים את המענה לדרישות גילוי המסמכים, ככל שלא עשו כן, וזאת עד ליום 25.8.19. מאחר שהנתבעים לא ביקשו אורכה מבית המשפט להשלים את הגילוי הם חויבו בהוצאות הבקשה (בסך 2,500 ₪). ביום 21.8.19 נשלח לתובעים גילוי מסמכים כללי וספציפי בצירוף המסמכים עצמם, אך ללא תצהיר מטעם הנתבעים, אלא בצירוף מכתב של בא כוחם שאינו מהווה תצהיר.
בהחלטתי בסוף דיון קדם המשפט (מיום 7.11.19) קבעתי כי ככל שלא ניתן עדיין מענה לדרישות כאלה ואחרות, לרבות דרישה לפרטים נוספים, ניתן יהיה לפנות בבקשה מתאימה (עמוד 7 לפרוטוקול, ש. 4-1), וכך נעשה.
4.
התובעים הגישו הבקשה שבנדון בה עתרו למחיקת כתב ההגנה של הנתבעים בשל סירובם להשיב לדרישות הגילוי והמענה, ולחילופין, ככל שיוארך המועד להגשת התצהירים מטעם הנתבעים, יש להאריך המועד להגשת בקשות משלימות בעניין ההליכים המקדמיים.
יצוין כי בכל הנוגע במענה לשאלון שהציגו התובעים לנתבעים, עולה מהבקשה כי דרישתם נענתה.
מכל מקום, לא הוצג בפני
טיעון פרטני כי מענה זה אינו כדין. הבקשה הנוכחית נוגעת בתצהירי גילוי מסמכים כללי וספציפי, ובמענה לדרישת פרטים נוספים. אפנה אפוא להכריע בה.
5.
כאמור, התובעים ציינו בבקשתם שגילוי המסמכים שביצעו הנתבעים לא גובה בתצהיר, אלא במכתב בא כוחם, דבר המנוגד לדין. הנתבעים בתשובתם צירפו לרשימת המסמכים שגילו, תצהיר גילוי מסמכים מטעם מר אלוני, הנתבע 2 עצמו, המתייחס לכל המסמכים שמסר. אכן, לפי תקנות 113-112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות), חובה לגבות את המענה בתצהיר, ואינני מקבל את טענת הנתבעים שניסו להצדיק התנהלותם ב"פרקטיקה מקובלת" לפיה ניתן להסתפק במכתב של בא-כוח.
התובעים לא התייחסו בתגובתם לתשובת הנתבעים לבקשה לגופה. לפיכך ככל שיהיו להם השגות בעניין יוכלו להגיש בקשה מתאימה עד תאריך 17.2.20.

6.
אשר לבקשת התובעים לפרטים נוספים, הנתבעים שינו טעמם בעניין הסיבה שבגינה הם פטורים, לכאורה, ממענה. בהודעה מיום 7.11.19 טענו כי התשובות שמסרו לשאלון מספקות גם לצורך הדרישה לפרטים נוספים, מאחר שהפרטים הנוספים שנדרשו זהים במהותם (פיסקה 4 להודעה). יחד עם זאת, הם לא הפנו לסעיפים הספציפיים בתשובות לשאלון שעונים על הדרישה לפרטים נוספים. בתשובה לבקשה ציינו הנתבעים כי הם פטורים להשיב מסיבות נוספות. האחת, מאחר שהבקשה הוגשה ביחס לכתב ההגנה המקורי, ולא לכתב ההגנה המתוקן. השנייה מאחר שהדרישה לפרטים נוספים צריך שתיעשה במסגרת שאלון ולא במסגרת דרישה לפרטים נוספים, שנועד להשלים עובדות עיקריות ומהותיות שחסרות בכתב ההגנה. אולם מאחר שהנתבעים פירטו את כתב הגנתם כדבעי, ומאחר שהתובעים כבר הגישו שאלון והוא נענה כדין על ידם, דין הבקשה להידחות. השלישית, כי כאשר טוען בעל דין בכתב הגנתו טענה עובדתית, אין המקום להציג לו בגדר בקשה לפרטים נוספים את השאלה מכוח מה הוא טוען את אותה טענה.
אינני סבור שניתן לקבל את עמדת הנתבעים על טעמיה השונים, מלבד הטענה האחרונה שהיא אכן נכונה, ביחס לחלק מהמידע המבוקש, ואתייחס לכך בהמשך.
כך, הנתבעים לא הגישו כתב הגנה מתוקן, אלא הסתפקו בהודעה לבית המשפט בה ציינו כי יש לראות בכתב הגנתם המקורי בתור כתב ההגנה הרלוונטי גם לכתב התביעה המתוקן. בנוסף, אין לומר כי דרך הבקשה להוספת פרטים חסומה בפני
התובעים. תקנה 65 לתקנות, שכותרתה "הוספת פרטים על פי דרישת בית המשפט", קובעת כך:
65. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לדרוש פרטים נוספים ומפורטים יותר לכל ענין הנזכר בכתב טענות או נוגע לו, ולהורות שהפרטים העובדתיים יוגשו בתצהיר; כן יוכל להורות בדבר הוצאות וענינים אחרים הנגזרים מדרישתו להוספת פרטים, ככל שנראה לו.
תקנה 122 לתקנות, שכותרתה "הפרת צו", קובעת:
122
. בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון, צו לגילוי מסמכים, צו לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים לפי תקנה 65, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו.
משעומדת הדרישה לפרטים נוספים בהוראות הדין אין מקום להימנע מלהשיב לה נוכח המענה לשאלונים. ככל שניתן מענה מפורט דיו בעבר, ניתן יהיה להפנות אליו באופן ספציפי (במקום בהפניה כללית הנשענת על אמירה כללית).
לפי הפסיקה, בדרישה לפרטים נוספים, ניתן לדרוש פירוט והבהרה לטענות כלליות שצוינו בכתב ההגנה, כדי שבעל דין ידע את שעתיד לעמוד מולו בבית המשפט; יוכל להכין ראיותיו בהתאם; יוכל לצמצם את כלליות הטיעון; להגדיר את העניינים השנויים במחלוקת; וכדי להבטיח היצמדות הצד שכנגד לטיעוניו המפורשים (ראו משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי – הלכה ומעשה 754 (כרך ראשון,2007))(להלן: קשת).

7.
בהתאם לתכליות אלה אדרש לפריטי הדרישה לפרטים נוספים, לפי סדרם:
א)
שאלה מספר 1 - התובעים ציינו בתגובתם לתשובה (בסעיף 21) כי הם מוותרים על דרישתם בשאלה מספר 1 , ולפיכך מתייתר הצורך להכריע בשאלה זו.
ב)
שאלה מספר 2 - פרטים נוספים ביחס לסעיף 14 לכתב ההגנה – כאן הנתונים המבוקשים אמורים לבסס הטענה שמחצית הרווח בגין 6 הדירות שנוספו לפרויקט הוא 1,513,750 ₪. אני סבור כי אין מקום להורות לנתבעים להשיב בעניין זה. חזקה עליהם כי יוכיחו מרכיב זה בראיות, וככל שלא יעשו כן, יוכלו התובעים לחדש בקשתם, או לטעון כי הנתבעים לא עמדו בנטל הראיה המוטל עליהם. מדובר בנתון שבאופן מובהק יצריך פירוט ראייתי בהמשך, ואין מקום להפוך את הליך הדרישה לפרטים נוספים לחזרה כללית לשלב ההוכחות. מתכונת הגשת הראיות בעניין זה תוכל להיות מלובנת בהמשך בקדם המשפט הבא.
ג)
שאלה מספר 3 – פרטים נוספים ביחס לסעיף 16 לכתב ההגנה – פירוט חברי ועד העמותה שנטען על ידי הנתבעים שהם פעלו מטעמים זרים, פירוט המקורבים שנטען שהועדפו על ידי אותם חברי ועד ממניעים זרים, פירוט המניעים הזרים והפסולים שמיוחסים לכל אחד מחברי ועד העמותה, ופירוט טענות הסרק שהועלו נגד אלונים. פרטים אלה
מתאימים לדרישת פרטים נוספים, מאחר שמדובר בטענות כלליות מדי בכתב ההגנה שלא ברורים תוכנן ופרטיהן (ראו החלטת של כבוד הנשיא זוסמן בהמ' 684/76 היועץ המשפטי לממשלה נ' אלי בן עזרא, פ"ד לא(1) 418 (1976) בפסקה 4). מדובר בעובדות מהותיות שצריכות פירוט, כדי לאפשר לתובעים להתמודד עמן.
ד)
שאלה מספר 4 – פרטים נוספים ביחס לפסקה השלישית של סעיף 31 לכתב ההגנה – "אלונים הגדילה לעשות ונשאה בתשלומים שעל העמותה לשאת". טענת הנתבעים היא אכן כללית וסתומה ומצריכה פרטים. יתר על כן, בסעיף 61.4.4 לכתב ההגנה הנתבעים טענו טענת קיזוז, בין היתר, בשל רכיב של "החזר הוצאות ישירות לספקי ויועצי המשיבה" בסך של 813,553 ₪. לפיכך, זוהי דרישה סבירה מצד התובעים במסגרת הדרישה לפרטים נוספים, לבקש כי הנתבעים יפרטו באיזה תשלומים מדובר ואת פרטי נסיבותיהם. נתונים שכאלה בהחלט מתאימים לדרישת הפרטים הנוספים, שכן מדובר בהרחבה עובדתית נדרשת (להבדיל מהראיות המבססות אותה).

8.
באשר לבקשת התובעים כי יימחק כתב ההגנה של הנתבעים, אין לכך מקום. בסופו של דבר נרשמה התקדמות מבחינת הטיפול בבקשות המקדמיות, ומחיקת כתב הגנה אינה אלא בגדר מוצא אחרון. יש לנקוט אמצעים מתונים יותר לאכיפת הציות, כגון באמצעות הטלת הוצאות (ראו קשת בעמ' 759-758). יפים לענייננו דבריה של כבוד השופטת ברון ברע"א 9989/17 ניו ספורט אנד מרקטינג בע"מ נ' עמית זילברג (פורסם במאגרים, 2018) בפיסקה 16:
הסנקציה של מחיקת כתב תביעה או כתב הגנה היא חריפה ומרחיקת לכת שכן היא נושאת בקרבה פגיעה בזכות הגישה לערכאות ובזכותו של בעל דין להליך הוגן [...]. משכך, הלכה מושרשת היא כי השימוש באמצעי זה שמור למקרים קיצוניים – רק כאשר ניכר כי בעל דין פעל בזדון או הביע זלזול בבית המשפט; וכדברי השופט (כתוארו אז) מ' חשין "בית-משפט לא ינקוט אותה אלא אם שוכנע, שכלו כל הקצין וכי אין להבין את התנהגות הנתבע אלא כהסתוללות ביריבו ובבית המשפט וכזלזול ברור וגלוי בחובתו" [...]. ואכן, סקירת הפסיקה של בית משפט זה בנוגע לתקנה 122 מעידה כי השימוש בה נעשה במשורה, בנסיבות חריגות בלבד; וככל שישנן אינדיקציות כי בעל הדין פעל בתום לב או מתוך חוסר הבנה – ולוּ ברשלנות – יימנע בית המשפט ממחיקת כתב התביעה או כתב ההגנה
[...].
לפיכך לא מצאתי בשלב זה כי יש למחוק את כתב ההגנה.
מאידך, אין בסיס לטענת הנתבעים כי לפי תקנה 66 לתקנות, הסנקציה בגין אי מתן פרטים נוספים חייבת להתמצות בתיקון כתב הטענות. כל מה שקובעת תקנה 66 לתקנות, שכותרתה "מתן זמן לאחר פרטים", היא כי לאחר מתן הפרטים הנוספים, תינתן לצד שביקש את הפרטים ארכה לתקן את כתב טענותיו בהתאם לפרטים הנוספים שנמסרו בידו:
66.
בעל דין שעל פי בקשתו נמסרו פרטים, יינתן לו זמן להגיש כתב טענות לאחר מסירת הפרטים כזמן שעמד לרשותו בשעה שהגיש בקשתו לפרטים, זולת אם יש בצו בית המשפט או הרשם הוראה אחרת; חוץ מן האמור בתקנה זו, אין בצו למסירת פרטים כדי לעכב הליכים או ליתן ארכה, אלא אם כן יש בו הוראה אחרת.
תקנה 122 לתקנות היא ברורה בנושא זה, ומסדירה סנקציות אפשריות בגין אי מתן פרטים נוספים.
התוצאה
9.
לאור האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה באופן חלקי:
א)
גילוי מסמכים כללי וספציפי, בשלב זה, נענה על ידי הנתבעים. ככל שנותרו מחלוקות תפעל התובעת בהתאם לאמור בפסקה 5 לעיל.
ב)
בקשת התובעים למתן צו לפרטים נוספים התקבלה בכל הנוגע בפסקאות 7(ג)-(ד), ועל הנתבעים להשיב במענה ערוך כדין על דרישת הפרטים הנוספים האמורים, וזאת עד תאריך 17.2.20.
למען הסר ספק, הצדדים ימסרו את ההשלמות עליהן הוריתי זה לזה, ולא לתיק בית המשפט.

10.
לאור העובדה שצירוף התצהיר של מר אלוני נעשה רק בתשובה לבקשה זו, ולאור העובדה שהבקשה לחייב את הנתבעים במתן פרטים נוספים נתקבלה בחלקה, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים את הוצאות בקשה זו בסך של 6,000 ₪. אי תשלום ההוצאות תוך 30 יום מהיום יוסיף להן הפרשי ריבית והצמדה כדין (מהיום).
המזכירות מתבקשת להמציא עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' שבט תש"פ, 03 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 68068-11/17 עמותת עיר הצדק ע.ר. ו-57 אח' נ' אלונים בעיר ניהול ויזמות נדל"ן בע"מ, רענן אלוני, ארז - מרווה החזקות בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/02/2020)