פסקי דין על לינדה טריפון | פסקי דין על גיורא טריפון | פסקי דין על יובל נח הררי | פסקי דין על יצחק יהב | פסקי דין על עופר קרניאל ואח' |
55590-03/16 א 04/02/2020
א 55590-03/16 לינדה טריפון, גיורא טריפון נ' יובל נח הררי, יצחק יהב, עופר קרניאל ואח'
administrator
administrator
1
0
2020-02-13t14:59:00z
2020-02-13t14:59:00z
2
1064
5320
microsoft corporation
44
12
6372
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת"א 55590-03-16 הררי ואח' נ' טריפון ואח'
תיק חיצוני: בקשה
66
בפני
כבוד השופט רמי חיימוביץ
מבקשים (נתבעים 1-2)
1
.
לינדה
טריפון
2
.
גיורא
טריפון
נגד
משיבים (התובעים)
1.
יובל
נח הררי
2. יצחק יהב
נתבעים 3 – 4
3. עופר קרניאל
4. עפרה זיו
ב"כ המבקשים:
עו"ד צביקה שטוירמן, עו"ד רותם
פרמינגר
ב"כ
המשיבים:
עו"ד עמוס ון-אמדן, עו"ד שלומית
הראל שוורץ
החלטה בבקשה חוזרת לצמצום
עיקולים (בקשה 66)
בקשה
חוזרת לצמצום עיקולים.
1.
התובעים רכשו מהמבקשים (נתבעים 1-2) בית בישוב כרמי יוסף. נתבע
3 הוא אדריכל ונתבעת 4 היא עורכת הדין שייצגה את הנתבעים בעסקה. לטענת התובעים (בתמצית)
המצגים שהוצגו להם בעסקה לא תואמים את המציאות ולכן הגישו נגד הנתבעים תביעה כספית
על סך
2,564,051 ₪.
2.
ב-27/3/16 ניתן צו המורה על עיקול נכסי החייבים עד לסכום של
2,564,051 ₪. בכלל זה הוטלו עיקולים על
דירת
החייבים, חשבונות בנק שכללו פיקדון מזומן (פר"י) בסכום של כ-800,000 ₪ ותיק
ניירות ערך בסכום דומה, רכב, וחסכונות נוספים.
3.
ב-20/4/16 הגישו המבקשים בקשה לצמצום העיקולים בטענה כי
שווי הנכסים המעוקלים עומד על למעלה מ-4.2 מיליון ₪ בעוד שהעיקול הוא על 2.6
מיליון ₪ בלבד. לכן ביקשו להסיר את העיקולים מנכסיהם, למעט העיקול שהוטל על הדירה
ששוויה, לטענתם, כ-2.7 מיליון ₪.
4.
בקשה זו נדונה במשך מספר שנים והתקיימו בה ארבעה דיונים. ב-10/7/19
נדחתה הבקשה משום שלא הוגשה חוות דעת שמאי בנוגע לשווי הדירה.
5.
ב-4/11/19 הגישו המבקשים בקשה חדשה לצמצום העיקולים ולה
צירפו חוות דעת שמאי לפיה שווי הדירה כ-
3.65
מיליון ₪. לכן ביקשו לבטל את יתר העיקולים שהוטלו.
6.
המשיבים הסכימו לביטול העיקול שהוטל על הרכב, אך התנגדו ליתר
חלקי הבקשה בנימוק שמימוש הדירה עשוי להיתקל בקשיים נוכח ההגנות המצויות בסעיף 33
לחוק
הגנת הדייר [נוסח משולב]
, תשל"ב-1972 וסעיף 38 לחוק
ההוצאה לפועל
, תשכ"ז-1967. מחוות דעת שמאית שהגישו עלה כי ערך
הדירה הוא אמנם כ-3.5 מיליון ₪ אך שוויה כ"תפוסה", בהינתן ההגנות החוקיות,
כ-1.1 מיליון ₪ בלבד.
7.
בתגובה הודיעו המבקשים כי הם מסכימים לוותר על זכות הדיירות
המוגנת בדירה ויתחייבו לאפשר מימושה כפנויה, ככל שיינתן
פסק דין
חלוט לחובתם ויהיה
צורך בנקיטת הליכי הוצאה לפועל לגביית הפיצוי שיפסק (הודעותיהם מ-16/12/19, 3/2/20
ובדיון). לשיטתם התחייבות זו מבטיחה את זכויות המשיבים בסכום גבוה מסכום העיקול ותאפשר
פינוי הדירה במהירות אם יינתן
פסק דין
חלוט שלא יפרע.
8.
המשיבים סבורים כי אין די בהתחייבות זו, שכן היא מתנה את
הפינוי ב
פסק דין
חלוט, ואינה מגינה מפני בקשות לעיכוב מימוש הדירה, אך הם מסכימים להטלת
שיעבוד מדרגה ראשונה על הדירה ולצמצום העיקול לפקדונות המזומן בסך 800,000 ₪ , כך
שתיק ניירות הערך ישוחרר ויתר העיקולים ישוחררו (בקשה מ-18/12/19 ועמדתם בדיון).
9.
ב-27/1/20 התקיים דיון שגם בו לא
עלה בידי ב"כ הצדדים להתקרב כהוא זה.
הבקשה מתקבלת בחלקה
10.
מטרת העיקול היא להבטיח את זכויות התובע אם יזכה בדין. ל.
אין זכות לבחור את זהות הנכס המעוקל אלא יש להבטיח עיקול על נכסים כלשהם עד לגובה
החוב. אמנם התובע
רשאי
להעדיף עיקול מזומן על פני עיקול
נכס מקרקעין מפני שנוחות מימוש הבטוחה אינו זהה
(ע"א 272/71
בן דוד נ' החברה לתפעול וניהול הימוי ספורט
, פ"ד כ"ו(2) 103 (1972); רע"א 1554/16
י.ש. אבן ישראל נ' שולמן
(5/6/16)). אך יש לזכור כי
הדגש במתן צו העיקול
עבר מהצורך לייחד נכסים לשם ביצוע עתידי של פסק הדין, לצורך למנוע שינוי מצבו של
התובע לרעה עד למועד פסק הדין, וכי רצונו של תובע להקל על הגביה בסיום ההליך אינו
מצדיק הטלת עיקול (ע"א 8420/96
מרגליות
נ' משכן
,
פ"ד נ"א (3) 789 (1997)).
בית המשפט נדרש אפוא לשקול הן את שוויה
של הבטוחה והן את אופן מימושה ביחס לבטוחות אחרות, ולאזן בין זכויות הצדדים בהתחשב
בשווי הבטוחה ביחס לגובה העיקול, בקושי לממש, בלוח הזמנים למימוש, בצורך להבטיח את
זכיית התובע ובפגיעה שנגרמת לנתבע מהטלת עיקול על נכס מסויים.
יישום ההלכה על המקרה שלפנינו
מוביל למסקנה כי ניתן להסתפק בהטלת עיקול על דירת הנתבעים ששוויה גבוה משמעותית
מהסכום לעיקול בתוספת עיקול מזומן בהיקף מצומצם
.
11.
שווי הדירה הוא (לשיטת התובעים) 3.5
מיליון ₪ או 3.2 מיליון במימוש מהיר. סגום זה גבוה משמעותית מן הסכום לעיקול
(כ-2.6 מיליון ₪) ומכאן שמטרתו הראשונית של העיקול –
למנוע שינוי לרעה במצבם של התובעים עד למועד פסק הדין – מתקיימת וזכויותיהם
העתידיות של התובעים, אם יזכו בדין, מובטחות.
12.
אמנם יש קושי אינהרנטי לממש דירת מגורים, ומדובר
בבטוחה קשה למימוש אך הנתבעים
הפחיתו
קושי זה באופן ניכר שכן הצהירו
כי הם מסכימים "לוותר על זכות הבעלות המוגנת בדירה ויתחייבו לאפשר מימושה
כפנויה, ככל שינתן
פסק דין
חלוט לחובתם ויהיה צורך בנקיטת הליכי הוצאה לפועל
לגביית הפיצוי שיפסק". הצהרה זו אינה מאיינת לחלוטין את הקושי במימוש הדירה,
אך היא הופכת את אפשרות המימוש לקלה בהרבה ומבטיחה את זכויות התובעים בהמשך.
13.
יתרה מכך, התובעים לא הוכיחו כי הנתבעים
לא יוכלו לפרוע חוב שיוטל עליהם, אם יוטל, שכן היקף נכסיהם גבוה משמעותית מהסכום
לעיקול. לא הוכחה גם כוונת הנתבעים להבריח נכסים. מכאן, שלנתבעים נכסים נוספים
שהתובעים יוכלו להיפרע מהם וממילא הצורך במימוש הדירה הינו שיורי אם לא יצליחו
להיפרע מנכסים אחרים של הנתבעים.
14.
נמצא אפוא כי קיימת בטוחה בשווי גבוה שמימושה העתידי מובטח ובקלות יחסית. לכאורה,
די היה בבטוחה זו, אולם, כפי שמציינים התובעים, הסכמת הנתבעים מותנית ב
פסק דין
חלוט בעוד שתשלום כספי, אם יזכו, אמור להתבצע סמוך לאחר פסק הדין בערכאה הדיונית.
מכאן שיכולתם להיפרע מן הבטוחה עשויה להתעכב.
בנסיבות אלו, הם מבקשים לשמר בידיהם בטוחה
כספית משמעותית (800,000 ₪) לפרעון מיידי אם יזכו בדין. בהתאם לפסיקה למעלה יש טעם
מסויים בטענות התובעים וברצונם לשמור בטוחת מזומן מסויימת, אולם נקודת האיזון בין
זכויות התובעים לזכויות הנתבעים, שמוטל עיקול על קניינם, משתנית, ונוטה
לצמצום
סכום המזומן שיעוקל כבטוחה לצד בטוח הדירה.
15.
בהתחשב במכלול הנתונים - שווי הבטוחה
לעומת שווי העיקול, קלות המימוש נוכח ויתור הנתבעים על דיירות מוגנת, משך הזמן
הפוטנציאלי ל
פסק דין
חלוט אם יוגש ערעור, קיומם של נכסים אחרים בהיקף משמעותי
שהתובעים יוכלו להיפרע מהם, וזכותם הקניינית של הנתבעים לעשות שימוש בכספם, מצאתי
לצמצם את העיקול על פקדון הפר"י לסכום של 300,000 ₪, לצד השארת העיקול על
הדירה, ולהורות על ביטול יתר העיקולים שהוטלו על נכסי הנתבעים.
סכום זה הינו סכום
משמעותי שיהווה בטוחה לתובעים אם יזכו בדין, ולצדה יוכלו לפעול לקבלת יתר הכספים
מנכסיהם האחרים של הנתבעים. אם האחרונים לא יוכלו לפרוע את פסק הדין עדיין תעמוד
לתובעים בטוחת הדירה אף שהזמן לפדיונה עשוי להיות ממושך יותר. אעיר כי בקשת
הנתבעים להשארת העיקול על תיק ניירות הערך ולא על פקדון המזומן נדחית, שכן לא ברור
שוויו של התיק וממילא מדובר בבטוחה תנודתית.
16.
סוף דבר:
הבקשה מתקבלת בחלקה. העיקולים אשר הוטלו על נכסי המקרקעין של הנתבעים ישארו
על כנם. העיקול שהוטל חשבונות הבנק של הנתבעים יצומצם לסכום של 300,000 ₪ שישמרו
בחשבון פר"י. יתר העיקולים, כולל העיקול שהוטל על נכסי הנתבעים בחברת מנורה
וברשות המיסים יבוטלו.
17.
אין צו להוצאות.
ניתן בסמכותי כרשם
ניתנה היום, ט' שבט תש"פ, 04
פברואר 2020, בהעדר הצדדים.
א בית משפט מחוזי 55590-03/16 לינדה טריפון, גיורא טריפון נ' יובל נח הררי, יצחק יהב, עופר קרניאל ואח' (פורסם ב-ֽ 04/02/2020)