פסקי דין על עו"ד חכם חזי | פסקי דין על גן אור יואל | פסקי דין על אונגר רלי | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה |

7089/04 בשא     26/02/2006




בשא 7089/04 עו"ד חכם חזי נ' גן אור יואל,אונגר רלי,כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה




1


בתי המשפט
בית משפט מחוזי חיפה
בשא 007089/04

בתיק עיקרי: פשר 000413/02

בפני
:
כב' השופט כ. סעב

תאריך:
26/02/2006



בעניין:
עו"ד חכם חזי





המבקש

נ ג ד



1 . גן אור יואל

2 . אונגר רלי

3 . כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה





המשיבים
החלטה

מונחת בפני
בקשתו של נאמן על נכסי החייב כי אורה על ביטול הסתלקותו של החייב מחלקו בעיזבון אמו המנוחה ואקבע כי הסתלקותו מעיזבון אמו המנוחה הנה הענקה בטלה כלפי הנאמן כמשמעותה בדיני פשיטת הרגל.

עובדות המקרה

משיב 1, (להלן: "החייב") יחד עם אחותו רלי (להלן: "משיבה 2") הם ילדיה של קלרה אונגר שהלכה לעולמה ביום 8.4.02. כנגד החייב שהיה בבעלותו עסק להפצת ספרות משפטית נוהל תיק פשיטת רגל במסגרתו ניתן ביום 16.2.03 - עפ"י בקשת בנק הפועלים, (להלן: "הבנק"), צו כינוס נכסים. ביום 8.10.03 הוא הוכרז פושט רגל והמבקש מונה לנאמן על נכסיו.

ביום 26.4.02 חתם החייב על תצהיר הסתלקות מחלקו בעיזבון אמו לטובת אחותו, ושלושה ימים לאחר מכן הגישה משיבה 2 לרשם לענייני ירושה בתל אביב, בקשה לצו ירושה בעניין עיזבון אמה תוך שהיא מסתמכת על הסתלקות אחיה – החייב, מחלקו בעיזבון. בקשתה האחרונה של משיבה 2 נתקלה בהתנגדותו מצד הבנק, העניין הועבר לבית משפט לענייני משפחה בכפר סבא וההליכים שם, עוכבו בהתאם להחלטת בית משפט זה.



טענת הנאמן

מעשהו של החייב שהסתלק מעיזבון אמו בעת שהיה חדל פירעון ובתוך שלושה חודשים טרם הגשת בקשת פשיטת הרגל נגדו, הוא מעשה חסר תום-לב, ודינו להתבטל.

הנאמן מוסיף וטוען כי הסתלקות החייב מעיזבון אמו בנסיבות המקרה, היא בגדר הברחת נכסים מנושי החייב, שעומדת בסתירה להוראות פקודת פשיטת הרגל (להלן: "הפקודה") ובניגוד להוראות חוק החוזים ועל כן, דינה להתבטל.

טענות המשיבים

החייב ואחותו חוזרים על טענותיהם שהעלו בתגובתם להתנגדות הבנק לבקשת האחות למתן צו ירושה, שהגישו לבית המשפט לענייני משפחה. הם חוזרים וטוענים כי הסתלקותו של החייב מחלקו בעיזבון לטובת משיבה 2, מבטא רצונה של אמם המנוחה. על-פי הנטען, החייב קיבל את חלקו ברכוש בחייה של אמו עת שהזרימה לו כספים לעסקו תוך התנאה שאם הכספים לא יוחזרו לאם בחייה, ייחשבו כחלקו של האח בעיזבון האם ומשיבה 2 תזכה לקבל את שאר רכושה. החייב ואחותו טענו עוד כי להסתלקות האח מחלקו בעיזבון לטובת משיבה 2 אין כל קשר לחוב החייב והוא היה עושה זאת בכל מקרה אף אם לא היה חייב כל חוב שהוא.

עוד טענו המשיבים כי אמם המנוחה חסכה סכום כסף ששוויו 100,000$ והחזיקה דירת מגורים בה התגוררה בשווי דומה.

החייב נזקק בשנת 1998 להזרים לעסקו כספים לשם כיסוי חובות ובעיקר חובות הבנק. כמובן שהמקור לתזרימים הייתה המנוחה שהתנתה העברת המזומנים לרשות החייב בהחזרתם וכי אם כספים אלה לא יוחזרו לידיה כל עוד היא בחיים, לחייב לא יהיו זכויות בדירה.

בין השנים 98 עד 2002 העבירה המנוחה לחייב סכומי כסף שהסתכמו בסך 459,950 ₪. כספים אלו הופקדו בחשבון החברה של החייב שהתנהל בבנק.

בתקופה זו חלתה המנוחה באופן סופני ונבצר ממנה לערוך צוואה ובה תצווה את הדירה למשיבה.
דיון והכרעה

אכן הנהנה מירושה רשאי למחות על זכותו בדרך של הסתלקות ממנה מרצון, אולם השימוש בזכות זו, צריך וחייב להעשות בדרך מקובלת ובתום-לב. מקום שההסתלקות באה כדי להבריח נכס מנושה והדבר נעשה שלא בתום לב ומתוך מניע פסול כדי לגרום נזק לזולת, יש בכך כדי לפגוע בזכויותיהם ובציפיותיהם הלגיטימיות של הנושים מהיורש. יש לזכור שהסתלקות מעיזבון היא פעולה משפטית במובן סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג 1973 וחלות עליה הוראות הדין שעניינן "פעולה משפטית", בעיקר שימוש בתום-לב בזכות – ומנגד, שימוש לרעה בהליכי משפט.

בית המשפט העליון התייחס בע"א 4372/91 סיטין נ' סיטין, פד"י מט(2), 120, לנסיבות שבהן תחשב הסתלקות מבחינת הדין הסובסטנטיבי כפגיעה בלתי צודקת בזכויותיהם של צדדים שלישיים כלפי היורש וקבע כי :

"בהתקיים נסיבות המעלות חשד לפגיעה בזכויות צדדים סמוכים, ייבחן מעמדו של היורש שבחר לנטוש את ירושתו במסגרת הדינים הכלליים הרלוואנטיים קרי דיני פשיטת הרגל אם הוכרז החייב פושט-רגל, דיני החוזים, דיני הבטוחות, ואף, במקרים מיוחדים, לפי הילכות השיתוף בין בני-זוג כפי שנתגבשו בבית-משפט זה".

סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי אדם שהעניק נכסים ונעשה פושט רגל, לפני שעברו שנתיים מיום ההענקה, להענקה זו לא יהיה כל תוקף כלפי הנאמן.

המטרה העומדת ביסוד הליך ביטול הענקות עפ"י סעיף 96 לפקודה, הנה להביא לביטול הגריעה ממצבת נכסי פושט הרגל אשר אירעה עקב הענקת נכס בלא תמורה בעת שהחייב היה חדל פירעון, ובטרם נעשה פושט רגל.

החייב העניק לאחותו את חלקו בירושה בטרם נעשה פושט רגל בלא תמורה. טענתו לפיה קיבל את חלקו ברכוש בחייה של אמו עת שהזרימה לו כספים לעסקו תוך התנאה שהכספים ייחשבו כחלקו של האח בעיזבון האם, היא טענה בעלמא ולא נתמכה בראיות.

בל נשכח כי עפ"י טענת המשיבים הזרמת הכספים לעסקו של החייב התבצעה בשנת 1998 כאשר אמם המנוחה נפטרה ארבע שנים לאחר מכן (ביום 8.4.02).

אין ספק כי אם היה רצונה של המנוחה לשלול מן הבן את זכותו למחצית הדירה ולייחד את כל הזכויות בדירה לבת כי החייב קיבל בחיי האם – המנוחה, את הכספים שהוזרמו לעסקו, עמד לרשותה זמן רב, לעשות כך.

אין חולק כי הויתור שביצע החייב נעשה בתוך פרק הזמן של השנתיים עובר להכרזו כפושט רגל, (ההענקה הייתה ביום 26.4.02 כאשר החייב הוכרז כפושט רגל ביום 8.10.03 , קרי שנה וחצי לאחר ההענקה).

ברי אם כן, כי לאור לשונו הברורה של סעיף 96 (א) לפקודה; הרי מדובר בהענקה שהיא בטלה כלפי הנאמן.

גם אם נבחן את הסוגיה עפ"י דרישת תום - הלב כאמור בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "החוק"), מכוח סעיף 61(ב) לחוק; לכן נגיסה ביכולת ההיפרעות של הנושים, אגב הסתלקות החייב, הנה בניגוד לחובת תום הלב ועל כן היא ניתנת לביטול.

אין חולק שהמנוחה לא השאירה כל צוואה ולא הוצג כל הסכם הלוואה הנוגע להזרמת המזומנים אל החייב. על כן, ובנסיבות הנ"ל , ברי, כי החייב זכאי לרשת את המנוחה ולזכות לחלק מהעיזבון שכולל את הדירה.

גם אם נניח כי החייב לא פעל מתוך רצון להבריח נכסים ולא הייתה לו כוונת מרמה בהסתלקותו מן העיזבון עדין מתחייבת תוצאת ביטול ההענקה.

תמצית הרציונל לביטול הענקות מכח סעיף 96 לפקודה היא בכך כי בפרק זמן מוגדר הקודם למעשה פשיטת רגל, כאשר אדם יודע שמצבו הכלכלי מצוי בשפל, עליו להיות בראש ובראשונה הוגן כלפי נושיו בטרם יהא נדיב כלפי קרוביו, ועליו לדאוג לשלם את חובותיו בטרם ייתן מתנות לאחרים.

ראה לעניין זה ע"א 5709/99 לוין נ' שילר, עו"ד – פד"י נה(4) 925, ע"א 3853/98 סדן, עו"ד נ' רוזנטל , פ"ד נז(4) 699.

על פי האמור בפסקי הדין הנ"ל נתקבלה גישה פרשנית מרחיבה על-פיה, ההענקה שבה מדובר בסעיף 96 לפקודה אינה מחייבת קיומה של כוונת תרמית מצד המעניק או כוונה להבריח נכסים מפני נושים או כל פגיעה אחרת בעיקרון מוסרי, גם קיומם של טעמים אובייקטיביים להעברת נכס, שאינם קשורים בנושים, עשוי להכשיר את הקרקע לביטול הענקות, בהתאם לרוח הוראות הפקודה.

לאור האמור לעיל ועל יסוד כל אשר הובא לעיל, אני מקבל את הבקשה ומורה על ביטול הסתלקות החייב מעיזבון אמו המנוחה.

בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא עותק לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח בשבט התשס"ו (26 בפברואר 2006).


כ. סעב
, שופט



הקלדנית: אלה. ש









בשא בית משפט מחוזי 7089/04 עו"ד חכם חזי נ' גן אור יואל,אונגר רלי,כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה (פורסם ב-ֽ 26/02/2006)