פסקי דין על אבנר גבעוני | פסקי דין על טל פרודניקוב

30623-09/19 תק     11/02/2020




תק 30623-09/19 אבנר גבעוני נ' טל פרודניקוב








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה



ת"ק 30623-09-19 גבעוני נ' פרודניקוב





בפני

כבוד השופטת
קרן מרגולין-פלדמן

התובע
אבנר גבעוני


נגד

הנתבע
טל פרודניקוב



פסק דין


הנתבע שכר מאת התובע דירה ובה ניהל, כך התברר בדיעבד, מעבדת סמים.
התביעה שלפניי, עניינה בנזקים אשר נגרמו לדירתו של התובע ובדרישתו לפיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות נלוות.

הנתבע איננו מכחיש את הדברים, אך סבור כי סכום התביעה בגין הנזקים הנטענים גבוה משיעורם של הנזקים שנגרמו בפועל, וכי חלקם לא נגרמו על ידו או באשמתו.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ראיתי לנכון לקבל את עיקר התביעה ולחייב את הנתבע לשלם לתובע סך כולל של 31,680 ₪, מהנימוקים שלהלן:

1.
אין מחלוקת בנוגע לכך שעפ"י הסכם השכירות שנערך בין הצדדים, אמור היה הנתבע לשלם לתובע סך של 2,200 ₪ מדי חודש בחודשו, החל מיום 1/4/19, מועד הכניסה אל המושכר, ועד ליום 31/3/20.
הנתבע שילם את התשלום הראשון במזומן ומסר המחאות ביחס ליתרת התחייבויותיו, אך המחאות אלה -בהתאם למסמכים אשר הוצגו לפניי - חוללו.

2.
התובע טוען כי לאחר שאותרה מעבדת הסמים בדירה ע"י משטרת ישראל, לאחר שהנתבע נעצר ולאחר שמשטרת ישראל שחררה את הדירה לידיו של התובע (שליטתו כחודש וחצי לאחר שנפרצה הדירה על־ידה), פעל כדי לתקן את הליקויים בדירה אשר נגרמו ע"י הנתבע ולהשכיר את הדירה לאחרים.

לשיטתו, מצא שוכר אשר נכנס אל המושכר החל מיום 15/9/19, ועל כן הוא מבקש לחייב את הנתבע בתשלום דמי השכירות עד למועד זה.

3.
הנתבע טוען כי היה על התובע להראות כיצד פעל לצמצום נזקיו בדרך של פרסום הדירה קודם למועד זה, וכן טען כי מעצרו ע"י משטרת ישראל מהווה סיכול של חוזה השכירות באופן שיש בו כדי לאיין את חובתו לשלם את דמי השכירות.

דומני כי השימוש שעשה הנתבע בדירתו של התובע בניגוד להסכם השכירות (שם התחייב לעשות במושכר שימוש לצורך מגורים בלבד), הוא שהוביל למעצרו של הנתבע, וממילא אין לראות במעצר זה כסיכול בנסיבות העניין, אלא כתוצאה טבעית של ההפרה של הסכם השכירות ע"י הנתבע.
במצב דברים זה, עפ"י הסכם השכירות, מחויב הנתבע בתשלום דמי השכירות ביחס למלוא יתרת תקופת השכירות, ולמעשה עומדת לתובע הזכות לדרוש פירעון מיידי של מלוא דמי השכירות ביחס לתקופת השכירות הנקובה בהסכם במקרה של הפרה כאמור.

4.
לאחר עיון באסמכתאות שהציג התובע לתיק, ובהתחשב בטענותיו בדיון כאן לפיהן החזיקה משטרת ישראל בדירה במשך כחודש וחצי, ובשים לב להיקף התיקונים והשיפוצים שנדרשו, כעולה מהאסמכתאות אשר הוצגו לפניי (ראה פירוט בהמשך), דומני כי יש לקבוע שהתובע פעל כנדרש לצורך הקטנת נזקיו אם מצא שוכר חלופי אשר נכנס אל המושכר החל מיום 15/9/19 ואילך.

5.
מכל האמור עד כה, אני מקבלת את טענת התובע, לפיה יש לחייב את הנתבע לשלם דמי שכירות ביחס ל-4.5 חודשים אשר בגינם לא שולמו דמי השכירות, בסך כולל של 9,900 ₪ (2,200 ₪ כפול 4.5 חודשים).

6.
התובע טען כי נגרמו נזקים לדירת השכנה אשר מתגוררת מתחת לדירתו, כתוצאה מנזילה של מים אל תקרת דירתה.

תמונות שהציג התובע מלמדות על כך שבדירת התובע הועמדו מיכלים המכילים חומר נוזלי כלשהו, וכן כי נגרמו נזקים לכאורה לאסלת השירותים ולאמבט.

כל אלו ביחד, יש בהם לכאורה כדי לתמוך בגרסת התובע לפיה בשל הליקויים שנגרמו לדירתו, נגרם נזק אף לדירת השכנה.


התובע נתן הסבר בנוגע לאופי העבודות אשר נדרשו בדירתו בשל הפגיעה באמבט ובאסלה וכן בנוגע למצבה של רצפת החדר שבו הוצבו המיכלים ואף נתן הסבר בנוגע למועד שבו לכאורה נדרש לשלם לשכנה פיצוי, וכל הסבריו יחדיו, יש בהם כדי לבסס את הטענה כי הנזק לדירת השכנה נגרם בשל הליקויים שנגרמו לדירתו על ידי הנתבע או מי מטעמו.

זאת ועוד, אני מקבלת את טענת התובע לפיה משטרת ישראל, לאחר הפריצה אל הדירה, ניתקה את אספקת המים והחשמל לדירתו והחזירה את החזקה בדירה לידיו רק בחלוף כחודש וחצי.
הנתבע טען כי השכנה לא פנתה אליו במהלך התקופה בה החזיק במושכר כדי להלין על רטיבות בדירתה.
הנה כי כן, דומני כי סביר יותר להניח שהרטיבות בדירת השכנה נגרמה בשל אופי השימוש בדירת התובע ע"י הנתבע, אשר הוביל לחלחול מים לימים אל תקרת דירתה מאשר שמדובר בנזק שנגרם לאחר יציאת הנתבע מהמושכר ובמהלך התקופה שבה היתה הדירה מנותקת מאספקת המים.

בהקשר זה יצוין כי התובע צירף אסמכתאות המעידות על העברת סך של 500 ₪ לידיה של השכנה (אסמכתא על העברה בנקאית ואישור בכתב יד מאת השכנה) ואולם, בכתב התביעה, בסעיף 23ב', דרש סך של 600 ₪ עבור רכיב זה.
בנסיבות אלה, אני קובעת כי הנזק שנגרם לתובע בשל אותה רטיבות בתקרת השכנה, עומד ע"ס של 500 ₪.

7.
אין מחלוקת בין הצדדים בנוגע לכך שמשטרת ישראל פרצה את דלת הכניסה אל הדירה.

התובע הציג קבלה על הזמנת מנעולן לנעילה ראשונית של הדלת וכן אסמכתא המעידה על החלפת דלת הפלדלת בדירה.

התובע העיד על מצבה של הדלת בעקבות פריצת המשטרה ואף הוסיף וסיפר כי הדלת, אשר לא נסגרה בצורה תקינה לאחר פריצת המשטרה, הותירה מקום לפריצות חוזרות ונשנות אל הדירה לאחר מכן, אשר הובילו לנזק נוסף.


במצב דברים זה, אני מקבלת את טענת התובע, לפיה לא היה מנוס מהחלפת דלת הפלדלת במלואה.


התובע צירף קבלה המעידה על החלפת הדלת לאחר הפריצה, בסך של 2,400 ₪ ואני מקבלת את טענת התובע כי זהו הנזק שנגרם בגין רכיב זה, כמפורט בסעיף 23א' לכתב התביעה.

8.
אשר לשיפוץ אשר נערך בדירה – תמונות שהציג התובע מלמדות על נזק של ממש, הן לחלונות הדירה והן למערכת החשמל, ובנוסף ניכר כי נגרמו נזקים בחדר הרחצה, במטבח, בשירותים, במערכת החשמל וברצפת המושכר, ובסה"כ דומני כי יש לקבל את עיקר טענות התובע בנוגע לשיעור ההוצאות אשר נדרש להוציא בקשר עם שיפוצה של הדירה בעקבות הנזקים.

9.
התובע המציא קבלה המעידה על תיקון חלונות חדר השינה (תיקון התריס) וכן פוליש שנערך לדירה, בסך כולל של 1,750 ₪.


יובהר בהקשר זה כי התובע הבהיר מהו הנזק שנגרם לחלון, תוך שהוא מדגיש כי מדובר בנזק שנגרם לתריס של חלונות חדר השינה בשל הצורך בהחשכת החדר בעת גידול השתילים, והנתבע לא הכחיש כי יש צורך בהחשכת החדר שבו השתילים, אלא שזה טען כעת כי מדובר בהנחה של פלקט בלבד.

טענת הנתבע בעניין זה איננה סבירה ודומה כי בחלון שבו תריסים, סביר יותר להניח כי יש צורך בקיבוע התריסים כשהם סגורים מאשר בסגירת החלון באמצעות פלקט בלבד, דבר שאיננו חוסם את כניסת האור באופן מוחלט.

גם לעניין הפוליש – מצאתי כי התמונות של החדרים אשר בהם עציצים, כפי שניכר ב-ת/3, יש בהן כדי להצדיק עריכת ניקיון באמצעות מכשיר פוליש מיוחד, ואין ספק שלרצפת הדירה נגרם נזק שאיננו נזק קל של לכלוך מינורי, כפי שביקש הנתבע להציג במסגרת כתב ההגנה מטעמו.

לא למותר לציין כאן, ואף ביחס ליתר רכיבי הנזק, כי הנתבע אישר בחתימתו על גבי הסכם השכירות כי מצא את הדירה במצב טוב ותקין וכי הוא מתחייב לשמור עליה במצבה זה.

הנה כי כן אני מקבלת את טענת התובע בנוגע לתשלום סך של 1,750 ₪ לצורך תיקון החלונות וביצוע פוליש, כמתואר באסמכתא אשר צורפה לכתב התביעה.

10.
עוד הציג התובע קבלות המעידות על החלפת שקעים ומפסקים בדירה, החלפת בתי מנורה, החלפת פעמון דלת, התקנת הארקה, רכישת חומרי בניין, פינוי הדירה (לשיטת הנתבע אוחסנו בדירה מלבד חומרים ומיכלים גם 64 עציצים ובהם שתילים, עפ"י כתב האישום שהוגש נגדו), תיקון אמבטיה והחלפת אסלה, ניאגרה וברזים, וכל אלה בעלות כוללת אשר עולה על הנקוב בכתב התביעה.

הואיל וסמכותו של בית המשפט נגזרת מתוך האמור בכתב התביעה, הרי שאני מקבלת בהקשר זה את מלוא הסכומים הנקובים בסעיפים 23ג', ד' ו-ו' לכתב התביעה, בסך כולל של 14,780 ₪.

11.
מעבר לאמור לעיל, דרש התובע לחייב את הנתבע בגין עלות בלון גז אשר לשיטתו נגנב, כאשר הוא מבהיר כי במועד מסירת הדירה לידי הנתבע, הכילה הדירה שני בלוני גז וכי כאשר קיבל את הדירה לידיו מאת משטרת ישראל, נמצא בדירה בלון גז אחד בלבד.


התובע הבהיר כי אין הוא יודע לומר מתי הוצא בלון הגז מתוך הדירה, בשים לב בין היתר לפריצות אל הדירה, אשר התרחשו לאחר פריצת המשטרה ובעקבות סגירתה במנעול זמני, ואולם לשיטתו האחריות לגניבה זו מוטלת על הנתבע בהיותו מחזיק הדירה עפ"י הסכם השכירות באותה תקופה.


טענת התובע בעניין זה מקובלת על בית המשפט, כאשר הנתבע בהסכם השכירות התחייב לשמור על הדירה במצבה כפי שקיבל אותה לידיו, ואם בחר להפקיר את הדירה אגב הפרת ההסכם, אין הוא מופטר מן הנזקים הנגרמים לדירה בשל כך. יובהר כי הנתבע לא הכחיש קיומם של שני בלוני גז בכניסתו אל המושכר.

בהתאמה אני מקבלת את טענת התובע לפיה יש לחייב את הנתבע בעלות בלון הגז החסר בסך של 300 ₪.

12.
אשר לטענות התובע בנוגע להוצאות שהוציא בקשר עם ייעוץ משפטי, בעניין זה ראוי להזכיר כי ההליך כאן מיועד לאדם הפשוט אשר איננו בקיא ברזי המשפט ואין אדם נדרש לייעוץ משפטי לצורך הגשת תביעתו כאן.

לפיכך, לא מצאתי מקום לפסוק לתובע הוצאות בגין ייעוץ משפטי.

13.
התובע איננו מתגורר בעיר חיפה, ונדרש - לאור הנסיבות אשר נכפו עליו בשל התנהלו של הנתבע - לסור אל דירתו שוב ושוב על מנת לטפל במפגעים אשר נוצרו בה.


בגין כל אלו, אני סבורה כי יש לפצות את התובע בגין נסיעותיו, אובדן זמנו ואף בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו, ואני מקבלת את רכיב התביעה בסעיף 23י' במלואו ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע פיצוי בגין הוצאות אלה, בסך של 2,050 ₪.

מכל האמור, לאחר שהתברר כי הנתבע השתמש במושכר שלא לצורך מגורים בלבד, לאחר שהתברר כי במסגרת השימוש שעשה הנתבע במושכר גידל הנתבע למעלה מ-60 שתילים של צמח המהווה סם מסוכן באחד החדרים, ערך לשם כך שינויים במערכת החשמל ופגע בתפקוד חלונות החדר, ובנוסף עשה שימוש בחדר הנוסף שבדירה כדי לאחסן בו מיכלים המכילים חומרים כימיים או נוזלים אחרים, ולאחר שניכר כי הנתבע - לצורך פיתוח השתילים (ולמעשה לצורך ניהול מעבדת סמים במושכר) - גרם נזק שאיננו מבוטל אף לרצפת המושכר, לשירותים, למטבח, לאמבט, למערכת החשמל ולרכיבים נוספים בדירה, אני רואה לנכון לחייב את הנתבע לשלם לתובע סך כולל של 31,680 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 12/9/19, ועד ליום התשלום בפועל.

כן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הוצאות ההליך המשפטי כאן, בסך כולל של 750 ₪.
סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק מפסה"ד לצדדים בדואר רשום
.

ניתן היום,
ט"ז שבט תש"פ, 11 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 30623-09/19 אבנר גבעוני נ' טל פרודניקוב (פורסם ב-ֽ 11/02/2020)