פסקי דין על רויטל גלעד טל | פסקי דין על יוסי ציונית | פסקי דין על ויקטור רובצ'בסקי |

12197-02/19 תק     13/02/2020




תק 12197-02/19 רויטל גלעד טל נ' יוסי ציונית, ויקטור רובצ'בסקי








בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה


13 פברואר 2020
ת"ק 12197-02-19 גלעד טל נ' ציונית ואח'




בפני

כב' הרשם הבכיר אורן כרמלי


תובעת

רויטל גלעד טל


נגד


נתבעים

1.יוסי ציונית
2.ויקטור רובצ'בסקי




פסק דין


בפני
י בקשה לביטול

פסק דין
שניתן ביום 8/9/19 בהעדר התייצבות מטעם הנתבע
1.

התביעה הוגשה בשל צמחייה שפולשת מביתם של הנתבעים לביתה של התובעת וגורמת לה למטרד.
התביעה הוגשה נגד הנתבע 1 כבעלים של הבית השכן ונגד הנתבע 2 שהוא שוכר הבית ומחזיק בו בפועל.
הנתבע 1 קיבל זימון לדיון באמצעות בתו. לטענתו זו לא העבירה לו את כתב התביעה והזימון לדיון וכי סבר שהוא אינו קשור בתביעה אלא השוכר מטעמו ולכן לא התייצב. בנסיבות אלה אין מקום להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.
בצד האמור רשאי בית המשפט לשקול לבטל את

פסק דין
שניתן בהעדר הגנה, תוך איזון בין סיבת המחדל וסיכויי ההגנה (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395).

לעניין המשקל היחסי של שני השיקולים, מאחר שביטול

פסק דין
שניתן בהעדר הגנה כרוך בזכות החוקתית לגישה לערכאות (רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינזון, ניתן ביום 27/02/01), הרי משלא מדובר בזלזול בוטה של המבקש כלפי בית המשפט מכוח חובתו כבעל דין, לא יכולה להיות מחלוקת בדבר משקלו היחסי העדיף של השיקול השני (פס"ד כהן לעיל, ע"א 5000/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי י. בן ציון, פ"ד מח (1) 830).

לאור האמור, יש לבחון בעיקר סיכויי ההצלחה בהגנה. אמנם אין הנתבע חייב להראות הגנה איתנה ובטוחה, אלא ניתן להסתפק לצורך הליך זה בהגנה אפשרית בלבד (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 343 וההפניות שם (מהדורה שמינית, 2005)). ואולם על הנתבע להניח את דעתו של בית המשפט ולו לכאורה בשלב זה כי עומדת לו טענת הגנה.

הנתבע 1 העלה טענות שונות ובכלל זה לעניין אחריותו של הנתבע 2, כמו גם לגבי סכום התביעה. די בטענות שהועלו כדי להצדיק ביטול פסק הדין שניתן. וכך אני מורה.

יחד עם זאת מאחר שהנתבע 1 לא התייצב ולכן נדרשה התובעת להתייצבות נוספת לדיון, יילקח הדבר בחשבון בעת פסיקת ההוצאות.

יש לדון בתביעה לגופה.

לטענת התובעת בשל גובה הצמחייה בבית הנתבעים ומאחר שאלו לא גוזמים באופן סדיר את הצמחייה נגרמת לה פגיעה באיכות החיים. זאת בשל כמות גדולה של עלים נשירים המלכלכת את החצר, ענפים שנשברים לתוך החצר, ענפים גבוהים המונעים אפשרות של פתיחת הסוכך וענפים המגיעים עד למסתור הכביסה.

מנגד טוען הנתבע 2, הוא שוכר הבית, כי טיפל בכל פנייה של התובעת אליו בין בדרך של הזמנת גנן לצורך גיזום הצמחייה ובין בעצמו באופן שוטף. לטענת רעייתו של הנתבע, ההפרדה בין הבתים באמצעות צמחייה גבוהה נדרשת כדי למנוע מעבר ריחות בין הבתים כמו גם אלרגיה ממנה סובל בנם.


לטענת הנתבע 1, הבעלים של הבית, הוא לא מתגורר בבית ולכן אין יריבות בינו לבין התובעת; כי העצים מהווים הפרדה בין הבתים; וכי על השוכר לדאוג לתחזוקת הגינה. לטענתו, על אף תחזוקה של גנן לא נחה דעתה של התובעת, אלא היא עומדת על כריתת העצים למחצית גובהם.


דיון ומסקנות
:
בהתאם לתמונות שהציגה התובעת וצירפה לכתב התביעה, בשל גובה הצמחייה ענפים מהצמחייה השתולה בגינת בית הנתבעים חודרים לשטח ביתה. בהתאם לתמונה שצורפה מתוך התכתבות ווטסאפ בין התובעת לנתבע 1 ענף של עץ נשבר ונפל אל עבר ביתה וחסם את רכבה; ענף אחר של עץ הגיעה לרשת של מסתור הכביסה וזאת למרות המרחק בין הבתים כפי שהראתה רעייתו של הנתבע 2 (תמונה סומנה נ/2); וקיים ריבוי של עלים נשירים הגורם ללכלוך בשביל הגישה וחצר הבית של התובעת (תמונות צורפו לכתב התביעה).

גירסת התובעת בעניין זה למעשה לא נסתרה.
רעייתו של הנתבע 2, הגב' רובצ'בסקי, ביקשה לטעון בעניין זה כי זה 'המחיר' של לגור בבית קרקע, אך לא שללה למעשה את התמונות שהציגה התובעת.
לאחר שעיינתי בתמונות ובהתכתבויות בין הצדדים אני מוצא כי מדובר במטרד שגורמת הצמחייה מביתם של הנתבעים לביתה של התובעת. בפרט לאור הפניות החוזרות של התובעת למי מהנתבעים לצמצם את המטרד.


באשר לגובה הפיצוי, מאחר שלא ניתן להתעלם מכך שמדובר בשורת בתים פרטיים, צמודי קרקע, שלכולם צמחייה המפרידה בין הבתים, וכפי שטענה הגב' רובצ'בסקי יש 'מחיר' למגורים בבית קרקע הסובבת צמחייה, אני
מוצא להעמיד את הפיצוי בגין המטרד האמור על סך נמוך מכפי שנתבע, סך של 1,000 ₪.

אין מחלוקת בין הנתבעים לבין עצמם כי הצמחייה היא חלק מהבית והנתבע 2 כשוכר מחוייב על-פי הסכם השכירות לתחזק את הגינה. בצד האמור לא רשאי הנתבע 2 להחליט כי הוא כורת את הצמחייה כולה באשר הצמחייה נתונה לבעלותו של הבעלים של הבית (עדות הנתבע 2 בעמ' 11, ש' 21). הנתבע 2 העיד כי הוא עצמו לא שתל בחצר הבית את הצמחייה (עמ' 10, ש' 7).

למרות טענתו, לא הוכיח הנתבע 1 שהעביר מלוא האחריות על הצמחייה לנתבע 2 כשוכר אלא לכל היותר את חובת התחזוקה השוטפת.

בנסיבות אלה אני מוצא כי הנתבע 1 אחראי לצמחייה שנשתלה בחצר הבית ובכלל זה למטרד שיש בה לגרום לתובעת.

הנתבע 2 שהוא השוכר יקבל עליו למעשה כל הוראה שיורה לו הנתבע 1 כבעלים ובכלל זה כל חובה שתהיה חלק מחוזה השכירות בנוגע לגיזום הצמחייה כדי לצמצם את המטרד שהיא גורמת לתובעת. לפיכך לא מצאתי לחייב את הנתבע 2 בפיצוי.

תוצאה:
אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 8/9/19 בהעדר הגנה וסגירת כל תיק הוצל"פ שנפתח בגינו.

אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעת פיצוי בסך של 1,000 ₪ בתוספת 1,000 ₪ הוצאות משפט הכוללות הוצאות פתיחת תיק הוצל"פ, אגרת בית משפט והתייצבות לדיונים.
הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום.

התביעה הנגד הנתבע 2 נדחית ללא צו להוצאות.

מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים מהיום לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.

ניתן היום,
י"ח שבט תש"פ, 13 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 12197-02/19 רויטל גלעד טל נ' יוסי ציונית, ויקטור רובצ'בסקי (פורסם ב-ֽ 13/02/2020)