פסקי דין על אמיר אראל | פסקי דין על חיפה סנטרל (2018) בע"מ

71214-07/19 א     12/02/2020




א 71214-07/19 אמיר אראל נ' חיפה סנטרל (2018) בע"מ








בית משפט השלום בחיפה


ת"א 71214-07-19 אראל ואח' נ' חיפה סנטרל (2018) בע"מ
ואח'





בפני

כבוד השופטת תמי לוי יטח


המבקש

אמיר אראל


נגד

המשיבה
חיפה סנטרל (2018) בע"מ

החלטה


בפני
בקשה לחיוב התובעת שכנגד (להלן: "המשיבה"),
שהינה חברה בע"מ, בהפקדת ערובה על סך של 40,000 ₪,
לשם הבטחת תשלום הוצאותיו של הנתבע שכנגד.

התביעה העיקרית הוגשה ע"י המבקש, אדריכל במקצועו, אשר ביצע עבור המשיבה עבודת תכנון,
אדריכלות ופיקוח במסעדה הנמצאת בבית מלון בעיר חיפה.
לטענת המבקש, יש לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 98,283 ₪ הן בגין יתרת חוב והן בגין פגיעה במוניטין והפסד רווחים.

בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד טענה המשיבה כי שילמה את הסכום המוסכם בין הצדדים ואף שילמה ביתר ואילו המבקש התרשל בביצוע עבודותיו, הן בתכנון הפרויקט והן בפיקוח עליו וכי התנהלותו והטעויות הרבות שביצע במהלך ביצוע הפרויקט, גרמה לה לנזקים רבים, המוערכים על ידה בסך כולל של 241,529 ₪.

המבקש,
הנתבע שכנגד, הגיש בקשה לחיוב המשיבה, בהפקדת ערובה לצורך הבטחת תשלום הוצאותיו בגין התביעה שכנגד. המבקש הפנה לפסיקה הדנה בתנאים לקבלת בקשה להפקדת ערובה, כאשר התובעת הינה חברה מוגבלת במניותיה. בהתאם לפסיקה זו, חיוב בהפקדת ערובה הינו הכלל ואילו דחיית הבקשה הינה חריג שעל המשיבה להוכיח את תנאיו.
לטענתו, המשיבה נמצאת במצב כלכלי קשה ובעלת חובות לנושים רבים. בעליה של המשיבה הינו אזרח ישראלי, תושב חוץ, ואין למשיבה נכסים בארץ כלל. אשר למסעדה נשוא תיק זה, הרי שזו נסגרה ואינה פעילה זה מכבר.
המבקש מוסיף כי כתב התביעה שכנגד הינו מופרך ועיקרו עוסק בהשבה של כספים בגין ציוד שהמשיבה התקינה במסעדה וכן בגין עיכוב בפתיחת המסעדה שכבר נסגרה. סיכויי התביעה הם קלושים ולא מתקיימות נסיבות המצדיקות לפטור את החברה מהפקדת ערובה.

המשיבה
טוענת כי ההלכה קובעת שחיוב תובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע תיעשה רק במקרים חריגים , היות שיש בכך כדי לפגוע בזכות התובע לגישה לערכאות.
במקרה זה לא מתקיים אף אחד מהתנאים הקבועים בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי ובפסיקה. המשיבה הינה חברה הרשומה כדין בישראל ולה כתובת רשמית ומשרד פיזי וברשותה רכוש בשווי המוערך במעל 1,000,000 ₪. המבקש העלה טענות בעלמא המסתמכות על עדויות שמועה ביחס למצבה של התובע, כאשר הלכה היא כי הנטל עליו להניח תשתית ראייתית המצביעה על כך שבמידה והתביעה שכנגד תידחה, לא יהיה בידי המשיבה לשלם את הוצאות המבקש.
אשר לסיכויי התביעה הרי שאלו עולים בבירור מכתב התביעה המגובה באסמכתאות לתשלומי היתר ולנזקים שנגרמו כתוצאה מהתנהלות המבקש.

דיון והכרעה:

בטענות הצדדים כפי שעלו בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, אני רואה לנכון להיעתר לבקשה, וזאת מהנימוקים שלהלן:

סעיף 353 א' לחוק החברות, תשס"ה-2005, שכותרתו "ערובה להוצאות משפט", קובע:
"353

א. הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

את הפרשנות שיש לתת לסעיף הנ"ל ניתן ללמוד מפסק דינו של כבוד השופט מלצר
ברע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ
,
בו נקבעו הכללים בהם תינתן החלטה להפקדת ערובה:
"13. מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את
מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו
שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו (ראו:
פרשת נאות אואזיס, שם בעמ' 4). זהו
שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר: (א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע)
מבטא את הכלל והפטור הוא
החריג (דבר זה נלמד מהתיבה: "
אלא אם כן", הכלולה בסעיף 353א לחוק). זאת ועוד – על פי הפרשנות שהיתה נהוגה ביחס לסעיף 232 לפקודה, שקדם לסעיף 353א לחוק, ניתן לומר – על דרך ההיקש –כי שאלת סיכויי ההליך (אותה נוהגים לבדוק בבקשה להפקדת ערבות מתובע לפי תקנה 519 לתקנות) גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה. במילים אחרות – אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה (ראו:
פרשת אויקל). עם זאת, ראוי להוסיף כאן שתי הערות:
(א)
בשלב זה הנטל רובץ על כתפי
החברה התובעת – להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות (עיינו:
פרשת אויקל).
(ב)
בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד (השוו:
the white book, 624
)."

הלכה זו אושרה שוב ושוב בפסיקה מאוחר ונקבע כי הנטל להוכיח את התקיימותן של נסיבות המצדיקות מתן פטור מהפקדת ערובה, מוטל על החברה התובעת. כך נקבע למשל ברעא 537/19
ניסקו חשמל ואלקטרוניקה בע"מ נ' אלקטרולייט שיווק (1994) בע"מ (14.2.19):


"הנטל להוכיח כי יש הצדקה לפטור את החברה-התובעת מהפקדת ערובה להוצאות מוטל על כתפיה. כך היה עוד טרם חיקוק הסעיף, שעה שהכלל בדבר חזקת הפקדת ערובה היה כלל פסיקתי (ראו: רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647, 652 (1990)), וכך גם לאחר חיקוק סעיף 353א לחוק החברות אשר הוסף במסגרת חוק החברות (תיקון מס' 3), התשס"ה- 2005 (ראו רע"א 9237/18 כרמל דיירקט בע"מ נ'

r.h. peterson co, [
פורסם בנבו] פסקה 5 (12.2.2019); רע"א 9618/11 ארט יודאיקה בע"מ נ' ג. טלי עד שינוע בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 5 (29.12.2011). להיסטוריה החקיקתית של סעיף 353א לחוק החברות ראו פסק דינו המקיף של השופט (כתוארו אז) חנן מלצר ברע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] (11.2.2009))."


מן הכלל אל הפרט.

כפי שפורט לעיל, בהתאם ללשון סעיף 353א לחוק החברות ובהתאם לפסיקה, הנטל להוכחת מצבה הכלכלי של המשיבה מוטל על כתפיה, ולא על המבקש.
במקרה דנן המשיבה לא הצליחה להוכיח מהו מצבה הכלכלי ובפרט לא הצליחה להוכיח כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות המשפט שתוטלנה עליה במידה ותביעתה תידחה. המשיבה אומנם טענה כי הינה חברה פעילה, בעלת נכסים בשווי מעל 1,000,000 ₪. ואולם, מדובר בטענה בעלמא, שכן המשיבה לא צירפה אף לא אסמכתא אחת לתמיכה בטענתה זו. למותר לציין כי היה ביכולתה של המשיבה להוכיח מצבה הכלכלי באמצעות הצגת דו"ח מרואה חשבון לגבי מצבה הכלכלי, שומות מס הכנסה עדכניות, דפי חשבון בנק ועוד. ברם, המשיבה לא עשתה כן כאמור.
המשיבה אף לא התייחסה לטענת המבקש לפיה המסעדה נשוא התביעה אינה פעילה עוד, לרבות הנסיבות שהובילו לסגירת המסעדה. כל שטענה המשיבה היה כי משרדה הפיזי נמצא בכתובת המסעדה.

ברי כי אין די בכך בכדי לקבוע כי המשיבה הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח את מצבה הכלכלי ולהוכיח כי יש ביכולתה לשאת בהוצאות המבקש, במידה והתביעה שכנגד תידחה.

המשיבה אף לא הרימה את הנטל להוכיח כי קיימות נסיבות המצדיקות אי הטלת חיוב בערובה. המשיבה טוענת כי סיכויי התביעה גבוהים,
אולם עיון בפסיקה המצוטטת לעיל מלמד כי יש מקום לתת פטור מהפקדת ערובה למרות שלא הוכחה יכולת כלכלית לשלם את ההוצאות, רק מקום שסיכויי התביעה גבוהים במיוחד.

מעיון בכתב התביעה ובתגובת המשיבה לבקשה זו, לא השתכנעתי כי ניתן לקבוע אפריורית, כבר בשלב זה כי סיכויי התביעה שכנגד גבוהים במיוחד ומצדיקים מתן פטור מהפקדת הערובה. טענות המשיבה המבססות את תביעתה, רובן ככולן, הן טענות עובדתיות הטעונות בירור והוכחה לרבות באמצעות שמיעת עדים. ודוק, טענות המשיבה באשר להתנהלות המבקש אשר גרמה לכאורה לעיכובים בהשלמת הפרוייקט, הטעויות שבוצעו לכאורה ע"י המבקש בבחירת החומרים ועוד, כל אלו הן טענות עובדתיות הטעונות בירור והוכחה. לא ניתן לקבוע כבר עתה ברמת הסתברות גבוהה כי תתקבלנה דווקא טענות המשיבה נשוא התביעה שכנגד ותידחנה טענותיו הנגדיות של המבקש, קל וחומר שלא ניתן לקבוע כבר כעת כי קיימים סיכויים גבוהים במיוחד לקבלת התביעה שכנגד.

לאור האמור, הנני מחייבת את המשיבה להפקיד בקופת ביהמ"ש סך של 15,000 ₪ להבטחת תשלום הוצאותיו של המבקש.

המשיבה תפקיד הסך הנ"ל בקופת ביהמ"ש, תוך 30 יום מהיום ותגיש לתיק הודעה על ביצוע ההפקדה כנדרש.
הפקדת הערובה כאמור תוך המועד שנקבע, הינה התנאי להמשך דיון בתביעה שכנגד.
התיק יובא לעיוני בעוד 32 ימים מהיום.

ניתנה היום, י"ז שבט תש"פ, 12 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 71214-07/19 אמיר אראל נ' חיפה סנטרל (2018) בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/02/2020)