פסקי דין על אריאלה בלובשטיין | פסקי דין על מרואן אבו גרור | פסקי דין על א.ש.נאיא הובלות | פסקי דין על הכשרה היישוב חברה לביטוח |

52570-11/18 תאמ     12/02/2020




תאמ 52570-11/18 אריאלה בלובשטיין נ' מרואן אבו גרור, א.ש.נאיא הובלות בע"מ, הכשרה היישוב חברה לביטוח








בית משפט השלום בהרצליה



תא"מ 52570-11-18 בלובשטיין נ' אבו גרור ואח'




בפני

כב' הרשם הבכיר צחי אלמוג


התובע
ת

אריאלה בלובשטיין


נגד


ה
נתבעים

1.מרואן אבו גרור
2.א.ש. נאיא הובלות בע"מ
3.הכשרה היישוב חברה לביטוח




פסק דין


תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה שקרתה ביום 6.6.18 בה היה מעורב רכב הנתבעים 2,3 שבוטח על ידי הנתבעת 3.

בכתב התביעה נטען כי בעת שנהגה אמה של התובעת ברכב בנתיב הימני, רכב הנתבעים שנסע משמאל לה ניסה לפנות עם עיקול הכביש שמאלה, אך לא השתלב כראוי בפני
ה ופגע בצד השמאלי של רכב התובעת וגרר אותו למרחק 200 מטרים עד שנעצר. הרכב ניזוק במוקד השמאלי.

הנתבעים 2,3 לא הגישו כתב הגנה וביום 28.3.19 ניתן נגדם

פסק דין
בהעדר הגנה.

הנתבעת 3 טענה בכתב ההגנה כי
בהתאם להוראות פוליסת הביטוח, אין כיסוי ביטוחי אם בעת האירוע היה הרכב נהוג על ידי נהג חדש בעל רישיון נהיגה לסוג הרכב פחות משנתיים. לטענתה, ברכב נהג אדם בשם מוחמד אבו שמלה שהוציא רישיון נהיגה ביום 17.9.17 וכי במועד התאונה, 6.6.18, לא היה לנהג ותק מתאים. בנוסף טענה כי רכב הנתבעים 2,3 אותת לפניה ימינה כדין כאשר רכב התובעת שהשתלב מימין גרם ברשלנותו לתאונה.

בדיון שהתקיים ביום 5.1.20 הסכימו באי כוח התובעת והנתבעת 3 כדלקמן:

מוסכם כי בתוך שבעה ימים תגיש הנתבעת 3 הודעה ביחס לדמי הביטוח שהיו משתלמים לה אילו היה הנהג ברכב בפועל מבוטח וזאת בהשוואה לדמי הביטוח ששולמו בגין הפוליסה הנוכחית.
בהתאם לתחשיב זה וככל שתהא הסכמה, יגישו הצדדים בתוך 14 יום מהיום הודעה מוסכמת על הסכום אותו על הנתבעת 3 לשלם לתובעת.

הסכמה זו באה לאור ההלכה שנקבעה ברע"א 9849/17 אבי פיקאלי נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 04.06.2019), שבה נפסק, בדעת רוב, כי במקרה בו נגרם נזק לרכוש בשעה שהרכב היה נהוג בידי אדם שאינו עומד במגבלת הגיל לא תישלל כליל זכותו של בעל הפוליסה לקבל תגמולי ביטוח, כפי שסברה דעת המיעוט, אלא כי מדובר ב"החמרת סיכון" שבגינה זכאי המבוטח לתגמולי ביטוח מופחתים.

ביום 19.1.20 הוגשה הודעה מוסכמת למתן ארכה להגשת ההודעה בענין דמי הביטוח כדי להגיש פשרה. הבקשה נענתה בחיוב.

ביום 27.1.20 הוגשה בקשה בה טענה הנתבעת 3 כי יש ליתן לה את יומה בעניין שאלת האחריות ו/או רשלנות תורמת. לאחר קבלת תגובת התובעת, נדחתה הבקשה בהחלטה מנומקת, וניתנה לנתבעת 3 ארכה להגשת ההודעה בעניין יחס דמי הביטוח עד יום 10.2.20.

או אז, ביום 30.1.20 הגישה הנתבעת 3 בקשה וטענה כי הרכב המבוטח הוא רכב מסחרי המשמש להובלות וכי מדובר בתרמית והמשכיות ולא באירוע חד פעמי וכי היא מבקשת לטעון לעצם קיום הלכת פיקאלי. הבקשה נדחתה מאחר ומדובר בטענת תרמית שלא נטענה בכתב ההגנה ועל כן מדובר בהרחבת חזית אסורה.

עד יום מתן פסק הדין, לא הוגש תחשיב לעניין היחס בין דמי הביטוח שהיו משתלמים, והתובעת עתרה למתן הכרעה בתיק.

דין התביעה להתקבל.

בכל האמור לשאלת האחריות לתאונה, לא למותר לחזור על נימוקי החלטתי מיום 28.1.20: מקום בו ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה או בהעדר התייצבות הנתבע לדיון, הרי שברגיל, פסק הדין המקבל את התביעה מגלם את הקביעה כי נתקבלה גרסת התובע באותו הליך (ראו גם: רע"א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נ' רלה וינשטיין (פורסם בנבו, 08.03.2009), סעיפים 13 ו – 20).

לפיכך, פסק הדין שניתן כנגד הנתבעים 2,3 בהעדר הגנה מצידם מהווה מעשה בית דין בכל האמור בשאלת האחריות לתאונה. גרסת התובעת לתאונה היא שהתקבלה, לא הוכחה כל גרסה נגדית, ולא ניתן לעורר את מחלוקת האחריות שוב או לטעון לרשלנות תורמת.
הנתבעים 2,3 לא ביקשו לבטל את פסק הדין והוא עומד על מכונו על כל נפקויותיו.

גם מלשון ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים בדיון עולה כי המחלוקת תוחמה לשאלת הפיצוי שיש לשלם בהתבסס על הלכת פיקאלי. הנתבעת 3 לא העלתה במעמד ההסכמה כל טענה בעניין אשם תורם או תרמית מצד הנתבעים 2,3, ולא טענה כי אין תחולה להלכת פיקאלי בשל כך שמדובר ברכב מסחרי, ועל כן יש לראות בהסכמה הדיונית כממצה וגודרת את זירת המחלוקת שנותרה; על כן, נדחו בקשות הנתבעת 3 שהוגשו לאחר הדיון, שהיו חריגה מתחומי המחלוקת המוסכמת.
כאמור, עד מתן פסק הדין לא הגישה הנתבעת 3 את תחשיב דמי הביטוח היחסיים, אף שהיה עליה להגישו עד יום 10.2.20. הנטל להוכיח כי מבטחת סבירה לא היתה מתקשרת בחוזה ביטוח, אף בעבור דמי ביטוח מרובים יותר, מוטל על המבטחת; והוא
הדין לגבי הנטל להוכיח דבר קיומה של פוליסה מקבילה שעל בסיסה יש לחשב את התשלום היחסי.

לא רק שהנתבעת 3 לא פעלה בהתאם להוראות בית המשפט אלא שהיא לא עמדה בנטל להוכיח כי יש לשלם פיצוי מופחת.

לפיכך, דין התביעה להתקבל במלואה.

אני מחייב את הנתבעת 3
בתשלום 18,064
₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ובתוספת אגרת משפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בשיעור 3500 ₪
.


ניתן היום,
י"ז שבט תש"פ, 12 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 52570-11/18 אריאלה בלובשטיין נ' מרואן אבו גרור, א.ש.נאיא הובלות בע"מ, הכשרה היישוב חברה לביטוח (פורסם ב-ֽ 12/02/2020)