פסקי דין על עובדיה שמחה | פסקי דין על עובדיה אלי | פסקי דין על שחר אביעד

200569/05 הפ     04/04/2006




הפ 200569/05 עובדיה שמחה, עובדיה אלי נ' שחר אביעד




1
בתי המשפט
הפ 200569/05
בית משפט השלום תל אביב-יפו
04/04/2006
תאריך:
כב' השופט אטדגי יונה

בפני
:
המבקשים
1 . עובדיה שמחה

2 . עובדיה אלי

בעניין:

נ ג ד

המשיב
שחר אביעד
פסק דין

1. במרכזה של תובענה זו עומד הסכם שנעשה ביום 22/5/01 בין המבקשים (בעל ואשה) ובין המשיב (נספח ג' להמרצת הפתיחה, להלן "ההסכם"), שכותרתו: "הסכם הלוואה", ולפיו הלווה המשיב למבקשים סך של 250,000 $, המבקשים התחייבו להחזיר למשיב סכום זה בתוך 3 חודשים, ולהבטחת החזר הלוואה נתן המבקש שיק אישי על סכום הלוואה וכן שועבדו 500 מניות ממניותיה של המבקשת בחברת א.ש.ר.ש. חברה ליזום ופיתוח בע"מ (להלן - אשר"ש).
בעקבות הסכם זה, נתן המשיב למבקשים שיק ע"ס 1 מליון ₪ (משוך מחשבון החברה הקשורה למשיב), המבקש מסר למשיב שיק משוך על ידו באותו סכום והמבקשת חתמה על שטר משכון בגין 500 ממניותיה באשר"ש.

2. לאחר שחלף המועד שנקבע להשבת ההלוואה, ולאחר, שעל פי טענת המשיב, ההלוואה לא הוחזרה במלואה, למעט סכום של 300,000 ₪, הגיש המשיב בהוצאה לפועל בקשה למימוש שטר המשכון.
בתביעה זו מבקשים המבקשים להצהיר על בטלותו של ההסכם, ובעקבות כך גם על בטלות המשכון.

3. לטענת המבקשים, ההסכם נעשה למראית עין בלבד, כאשר המטרה "האמיתית" לתשלום הסך של 1 מליון ₪, ששילם להם המשיב, קשורה להסכם אחר שנעשה יומיים קודם לכן, ביום 20/5/01, בין אשר"ש, באמצעות המבקש, ובין המשיב ואביו, כשהרקע להתקשרות זו היה היכנסה של אשר"ש, שבבעלות המבקשים, לקשיים והקלעותה לחובות כבדים, מחד, והצורך להשלים פרוייקט בניה גדול באיזור התעשיה ברעננה, מאידך.
עיקרו של ההסכם (נספח ה' להמרצת הפתיחה, להלן - "הסכם הרכישה"), הוא רכישת 50% ממניות אשר"ש על ידי המשיב ואביו (ו/או על ידי חברה בשליטתם) תמורת הסך של 5 מליון דולר.
המבקשים מוסיפים וטוענים, כי הוסכם בין הצדדים, כי המשיב יתן להם סך של 1 מליון ש"ח על חשבון התמורה שנקבעה בהסכם הרכישה, כשסכום זה ישמש לתשלום חובות הספקים, וזהו הסכום ששולם להם.
על פי טענתם, שולמו מתוך הסכום האמור סך של 700,000 ₪ חובות לספקים והיתרה בסך 300,000 ₪ הוחזרה למשיב.
המבקשים עותרים, אפוא, לביטולו של ההסכם בהתאם לסעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973.

4. המשיב מכחיש בתוקף את טענות המבקשים. לדבריו, אין כל קשר בין שני ההסכמים, וההלוואה נשוא הסכם ההלוואה התבקשה לצורך אישי גרידא, כנראה לרגל חתונת בתו, שנערכה בסמוך.
רק מובן הוא, שעול ההוכחה בנדון מוטל על המבקשים, ולא רק משום הנטל המוטל ברגיל על תובע במשפט, אלא במיוחד בגלל שגירסתם מכחישה את הכתוב. אולם, סבורני, כי גירסת המבקשים אינה סבירה גם על פי מבחני סבירות מקלים יותר.

5. חולשתה של גירסת המבקשים נובעת קודם כל ממה שחסר בה. שהרי, הסכם למראית עין נעשה כפי שנעשה מחמת סיבה מסוימת או נימוק מסוים, שבגינם עלה הצורך להסוות את מטרתו "האמיתית" של ההסכם.
והנה, המבקשים אינם מספקים כל נימוק או טעם כלשהו, לפיהם עלה הצורך להסוות את מתן הסכום של 1 מליון ש"ח כהלוואה אישית במקום לציינו על פי מטרתו "האמיתית" הנטענת: מפרעה על חשבון תמורת רכישת המניות לצורך תשלום חובות הספקים של אשר"ש.
נימוק כזה לא צוין כאמור לא בבקשה עצמה ולא בתצהיר המבקש, התומך בה.
וכך נשאל וכך השיב המבקש בענין זה בבית המשפט (עמ' 15 לפר'):
" לשאלת בית המשפט:
ש. בתצהירך אינך אומר למה היה צורך לעשות חוזה למראית עין.
ת. עודד ישראלי שכנע אותי שהם עוד לא יודעים איזה חברה תכנס לשותפות או באופן פרטי או אחת החברות. הוא אמר תוך חודש חודשיים הם ידעו בדיוק הכסף הזה מאיפה הוא יגיע.
ש. מה הקשר לחוזה למראית עין?
ת. אני לא יודע לענות לך. עודד ישראלי אמר לי שאני אחתום והוא ישמור את זה עד שאנחנו נגמור בחודשים הקרובים. אני סמכתי על עודד ישראלי יתר מדי, לא ידעתי שהם חברים טובים."

גם בסיכומי המבקשים, לא היתה התיחסות לשאלה זו.

6. מעבר לכך, גירסת המבקשים הוכחשה חד משמעית בעדותו של עו"ד עודד ישראלי, אשר ניסח את ההסכם עבור הצדדים.
עו"ד ישראלי סיפר (עמ' 3 לפרו') על הכרותו רבת השנים עם שני הצדדים, כאשר את המשיב הוא מכיר "מילדות", ואת המבקש הכיר כ-6-8 שנים קודם לכן, כאשר טיפל בו ויצג אותו בענינים שונים.
עו"ד ישראלי הוסיף, כי הוא שתיווך ביניהם בקשר לעיסקת רכישת המניות, לאחר שהמבקש סיפר לו על קשייה של אשר"ש וביקש את עזרתו בחיפוש משקיע. אולם, בעיסקה עצמה הוא לא היה מעורב ובהסכם הרכישה עצמה טיפל עו"ד אחר, עו"ד שוקי קליינמן (עמ' 3 ועמ' 5 לפרו').
ובאשר לקשירתו של ההסכם הנדון, העיד עו"ד ישראלי כך (עמ' 4 לפרו'):
"אבי שחר פנה אלי סמוך לחתימת זכרון הדברים, אמר לי שאלי עובדיה ביקש ממנו הלוואה אישית שלא קשורה לעסקה ביניהם, ושהוא לא יודע אם להענות, שמעתי את אותם דברים מאלי עובדיה. בסופו של דבר אלי ביקש הלוואה של 300 אלף דולר לשלושה חודשים, אבי הסכים לתת הלוואה של 250 אלף דולר. שניהם פנו אלי שאערוך הסכם הלוואה ומסמכי שעבוד של מניות שנותנות בטחון להלוואה. וכך עשיתי. וזה ההסכם.
הכנתי הסכם הלוואה, מה- 25/5/01, נספח ג', ומסמכי שעבוד של המניות של אשתו של אלי עובדיה שהיא בעלת המניות באשרש, סוכם על שעבוד מחצית מהמניות כמדומני.
ערכתי את ההסכם , העברתי לצדדים בפקס, שניהם אישרו את הנוסח, נפגשנו ברעננה יום למחרת, נסעתי עם שחר לפגוש את עובדיה, אלי עובדיה לקח אותנו לאשתו, ההסכם קצר. חתמו על ההסכם. אבי שחר נתן לי קודם לכן את השיק של מליון שקל, נתתי אותו לאלי עם חתימת ההסכם. אלי עובדיה נתן לי את השיק של החזר ההלוואה. רשמנו את המשכון, ובזה זה נגמר.
לשאלת בית המשפט:
לפני ההסכם אלי עובדיה הסביר לי גם הוא, הוא אמר לי שהוא ביקש מאבי שחר הלוואה, הלוואה אישית. באותה תקופה המצב הכספי שלו לא היה טוב, ביום שנחתם הסכם ההלוואה היתה חתונה של הבת שלו, אני מניח שהוא היה צריך את זה לצרכים שלו, לא שאלתי אותו, הוא אמר שהוא רוצה את הכסף, בזה זה התחיל ונגמר. אני אמנם ייצגתי את אלי עובדיה בענין מסוים בתביעה אבל לא טיפלתי בכל עניניו, ידעתי שהמצב הכספי שלו לא טוב, והמצב של החברה לא טוב, מעבר לזה לא נכנסתי.
אלי עובדיה אמר לי אישית את הדברים האלה שאמרתי."

ובהמשך (עמד 5):
"ש. אלי עובדיה טוען שאותם מליון ₪ נשוא ההלוואה בעצם לא ניתנו כהלוואה אישית אלא ניתנו על חשבון עסקה אחרת, נאמר לך משהו על זה?
ת. העדתי על הענין הזה בבית משפט מחוזי, נאמר לי שמדובר בשיק אישי, הלוואה אישית שניתנת מאבי שחר או מהחברה שבשליטתו לאלי עובדיה ואחרי שלושה חודשים ההלוואה מוחזרת. זה היה בזמן אמת. חודשים אחרי זה התפתחו כל מיני גירסאות. וגם אז אלי אמר לי שהוא סיכם עם אבי שחר שהתשלום הזה יהיה על חשבון העסקה, שאלתי את אבי שחר, אבי כעס ואמר לא היו דברים מעולם. אמרתי לאלי את זה התפתח ביניהם ויכוח על הרקע הזה. היתה שיחת טלפון ששניהם דיברו איתי. אמרתי להם את מה שאני אומר עכשיו, בעת עריכת ההסכם לא דובר על תשלום על חשבון העסקה אלא על הלוואה אישית. הרבה חודשים לאחר מכן זה עלה , כאשר התענינתי אם ההלוואה הוחזרה נאמר לי שחלק הוחזר וחלק לא ואבי לוחץ על אלי כדי לקבל את הכסף."
7. הנסיונות לערער את אמינות עדותו של עו"ד ישראלי לא צלחו.
עו"ד ישראלי אישר (עמ' 5-6) כי תבע את המבקש לתשלום שכר טירחה שלא שולם לו, אולם סכסוך זה החל רק לאחר מתן עדותו בבית המשפט המחוזי (שם נדון תוקף עיסקת הרכישה והסכם הרכישה), במסגרתה העיד כפי שהעיד כאן על ההסכם הנדון כאן, ובעקבותיה ביטל המבקש שיקים שנמשכו לטובתו.
יוצא מכך, כי אם בכלל היה מקום לטעון לרלבנטיות הסכסוך המשפטי שבין המבקש והמשיב לעדותו של עו"ד ישראלי, הרי שהתוצאה היתה צריכה להיות הפוכה, כלומר: שעו"ד ישראלי יעיד לטובת המבקש כדי שישלם לו את שכר טירחתו ולא יבטל את השיקים, שנמשכו לפקודתו.
יצוין בהקשר זה, כי עקביות דבריו של עו"ד ישראלי עולה גם מתוך עדותו הזהה בנדון שניתנה בבית המשפט המחוזי (נספח ב' לבקשת המשיב להזמנת עד וצירוף מסמך).
עוד העיד עו"ד ישראלי, כי לא ראה קושי בהשבת סכום ההלוואה למשיב, למרות קשייו הכלכליים של המבקש, הן משום הבטחונות שנמסרו והן משום שראה פוטנציאל טוב מאד בתוצאות עיסקת הרכישה, באופן שהמבקש ואשר"ש ייחלצו מקשייהם.

8. מעבר לכל אלה, הוכח בחקירתו של המבקש (עמ' 11 לפרו'), כי סכום זה לא נרשם בספריה של חברת אשר"ש, כפי שהתבקש היה להעשות.
בהקשר זה יצוין, כי הסכום של 1 מליון ש"ח הופקד בחשבונו הפרטי של המבקש (המבקש אישר זאת בחקירתו, עמ' 11 לפרו'), וגם שיק הבטחון שהוצא למשיב היה שיק פרטי של המבקש (נ/1). המבקש הסביר, אמנם, דברים אלה בכך שחשבון אשר"ש היה מוגבל ומעוקל, ואם הדברים היו עומדים כשלעצמם יתכן והיה ניתן להאחז בהסבר זה, לא כך כשהם מצטרפים ליתר הראיות.

9. סיכום הדברים הוא, שהמבקשים לא הוכיחו שההסכם הנדון נחתם "למראית עין", ואדרבא, הוכח שההסכם אכן נועד למטרה הכתובה בו, וכי הצדדים להסכם התכוונו למה שכתוב בו.
נובע מכך, כמובן, כי שטר המשכון נעשה כדין, ואין כל עילה לבטלו.

10. התוצאה: התובענה נדחית.
המשיב רשאי להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל בתיק ההוצל"פ 9-05-27408-01. המבקשים ישלמו (ביחד ולחוד) למשיב שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ וכן הוצאות משפט בסכום כולל של 3,500 ₪.

ניתן היום ו' בניסן, תשס"ו (4 באפריל 2006) בהעדר.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.
אטדגי יונה
, שופט
קלדנית: חיה י.









הפ בית משפט שלום 200569/05 עובדיה שמחה, עובדיה אלי נ' שחר אביעד (פורסם ב-ֽ 04/04/2006)