פסקי דין על מחסום ווטש | פסקי דין על יעקב טרנר - ראש עיריית באר-שבע ואח'

262/06 עתמ     02/04/2006




עתמ 262/06 מחסום ווטש נ' יעקב טרנר - ראש עיריית באר-שבע ואח'





מחסום ווטש

העותר:

נ ג ד
1. יעקב טרנר - ראש עיריית באר-שבע
2. עיריית באר-שבע
3. מרכז מורים פדגוגי
המשיבים:
ב"כ העותר עו"ד ג. לסקי וס. בן נתן

ב"כ המשיבים עו"ד א. פלג
, א. בירון וח. טורקל

מתייצבים:
פסק דין

1. המלאכה רבה, שעת ההכרעה דוחקת והסוגיות המשפטיות אינן פשוטות.

2. מונחת בפני
עתירה מטעם "מחסום ווטש
" נגד החלטת ראש עיריית באר-שבע, עיריית באר-שבע ומרכז מורים פדגוגי (להלן: "העותר", "ראש העיר" "העירייה" ו"המרכז"). נטען שמנהלת המרכז אישרה לעותר לקיים תערוכת צילומים "מחסומים ללא גבול". התערוכה אמורה להפתח היום בשעות אחר הצהריים. ביום חמישי שעבר (30.3.06), החליט ראש העיר למנוע קיום התערוכה. העותר תוקף החלטה זו ובעתירה שהוגשה ביום שישי 31.3.06, שנקבעה לדיון היום, מבקש מביהמ"ש המינהלי לבטל את ההחלטה האמורה.

בעתירה נטען, שהעירייה והעומד בראשה אינם יכולים להתעלם מהסכמת מנהלת המרכז, ויש בהחלטה לפגוע בחופש הביטוי בכלל וחופש הביטוי הפוליטי בפרט בחברה דמוקרטית. הודגש שהתערוכה הינה אסופה של תמונות שצולמו במחסומים ברחבי הגדה המערבית. לדברי ב"כ העותר, תמונות אלו משקפות את המציאות "וחשוב שהציבור יוכל לראות את התמונות האלה ולהחליט מה עמדתו בנוגע למה שקורה במחסומים". עוד נטען ש"ביטול" התערוכה יגרום לעותר להפסד כספי.

היועץ המשפטי של העירייה הודיע שהוא נמנע מלטעון שמנהלת המרכז נטולת סמכות להגיע להסכם עם גורם זה או אחר בדבר קיומה של תערוכה ומעדיף הוא לטעון שהמנהלת טעתה בהפעלת שיקול דעתה. מכאן לגישתו, זכותו של ראש העיר להתערב ולבטל את ההסכמה. הודגש ע"י המשיבים שמוסכם עליהם דבר חשיבותו של עיקרון חופש הביטוי אך אין העירייה חייבת להציג תערוכה כאמור במסגרת מרכז שנועד לצרכים פדגוגיים, שם מתנהלים שיעורים והרצאות שונות. העירייה, כך נטען, נמנעת מלעשות שימוש במבניה לצרכים פוליטיים. התערוכה עוררה התנגדות מצד תושבים רבים ויש בה, כך נאמר, להציג את חיילי צה"ל באור שלילי. היועץ המשפטי של העירייה הוסיף שהעירייה נכונה לסייע לעותר לקיים את התערוכה במקום חלופי בתחומי העיר, כגון אוניברסיטת בן גוריון או מכללת קיי.

3. המשיבים העלו מספר טענות סף. נטען שהעותר אינו אישיות משפטית והיה מקום לצרף את פרקליטות המדינה על מנת ששלטונות צה"ל ומשרד הבטחון יוכלו להביע עמדתם בנדון. העותר נמנע מלהגיש כל תצהיר שתומך בעתירה, כפי שמחייבות התקנות.

הואיל ומבחינה מעשית דחיית הדיון בעתירה על מנת לאפשר לעותר להשלים את החסר, משמעותה דחיית העתירה, סבורני שמוטב לדון בעתירה גופה. הגרעין העובדתי מוסכם על שני הצדדים. מנהלת המרכז הסכימה לקיומה של התערוכה וכשנודע הדבר לראש העיר, הורה האחרון על ביטולה. שני הצדדים פעלו ללא שיהוי.

4. החלטת עירייה שהינה החלטה מינהלית נבחנת מבעד לעדשת מבחן הסבירות, או ליתר דיוק, מתחם הסבירות. בראייה זו יש להעניק משקל להסכמת מנהלת המרכז. היא פועלת מטעם העירייה ואף היועץ המשפטי נמנע מלטעון שהיא נטולת סמכות. עם זאת, הרשות המינהלית רשאית להשתחרר מהתחייבות שלטונית בנסיבות חריגות. החוזה המינהלי כולל בחובו היבטים מדיני החוזים אף גם היבטים של המשפט המינהלי. מצב בו העניין לא נשקל כראוי, ואף לא תוך מודעות למשמעות ההחלטה, והתוצאה עלולה לפגוע פגיעה של ממש באינטרס ציבורי ברור - לדעתו של הרשות - כי אז רשאית הרשות לנקוט בעמדה שונה מזו שנקטה תחילה (ראה למשל, ספרו של פרופ' זמיר "הסמכות המינהלית" כרך ב' עמ' 1003). יש בכלל האמור בכדי לתת ביטוי לכך שהרשות אינה יחידה אלא מייצגת את כלל הציבור.

מכאן, יש לבדוק את סבירות החלטת העירייה תוך כדי שקלול העובדה שניתנה הסכמה מטעמה בשלב מסויים. העירייה טוענת שהיא נוקטת עמדה, לפיה היא נמנעת מלעשות שימוש במרכז ובמבנים דומים לצורך הצגתם של עמדות פוליטיות שנויות במחלוקת. כפי שטען ב"כ העירייה, עריכת התערוכה במבניה תפתח פתח לדרישה מגורמים שונים להציג עמדות שאף הן שנויות במחלוקת בצורה עזה. ודוק, אין אנו עוסקים בהחלטה שלא לפרסם מודעה או שלא לאפשר תליית כרוזים בשטחי העירייה (ראה והשווה עת"מ (ת"א) 1282/02 הס נ' ראש עיריית ת"א ועת"מ 1058/05 (ת"א) הס תנועת יש גבול נ' ראש עיריית רמת גן). יודגש שמדובר בתערוכה של תמונות בתוך מרכז שנועד לפעילות העירייה ולא בכלל שטחי העיר (והשווה עע"מ 3307/04 קול אחר בגליל נ' המועצה המועצה האזורית משגב).

העותר הציג את עתירתו על הציר של חופש ביטוי פוליטי. ברם, עסקינן גם בסוגייה של חופש הביטוי של מוסד ציבורי. הווה אומר, האם חובתה של עירייה זו או אחרת, לאפשר את הצגתה של תערוכת תמונות, יהא הנושא אשר יהא, בבניין שבבעלותה ובשימושה לצרכים פדגוגיים. אף העותר מסכים שהתערוכה מעלה עמדה שאינה בקונצנזוס ועל כן לגישתו, חשוב שהעניין ייראה ויישמע. אך כאמור שאלה נפרדת היא, האם העירייה חייבת לתרום את בניינה ולהעניק במה לכל דעה או שמא רשאית היא להפעיל שיקול דעתה. מהחומר עולה שנכון למועד מתן ההסכמה, לא התקיים דיון בדבר קיומה של התערוכה.

5. העולה מן המקובץ הינה המסקנה הבאה. אין מקום לבטל את החלטת ראש עיריית באר-שבע. אין בקביעה זו כדי למנוע מהעותר להגיש הליך מתאים לפיצוי בגין הנזק שנגרם לו, אם נגרם לו. ברם, עתירה זו עוסקת בסעד של אכיפה ולא בסעד של פיצוי. נוסף על כן, בית המשפט המינהלי אינו פועל כעיריית על ושואל את עצמו אם הוא היה מאפשר קיומה של התערוכה אם לאו (והשווה בג"צ 218/85 ארביב נ' פרקליטות מחוז ת"א, שם איפשר ביהמ"ש העליון לפרקליטות לחזור בה מעסקת טיעון).

האמור מוביל להיבט אחר של העניין. החלטה זו עניינה, האם יש להתערב בהחלטת המשיבים לבטל את הצגת התערוכה במועד הנוכחי. מטבע הדברים ובשל אילוצי הזמן שתוארו לעיל, טיעוני הצדדים על אף מאמצי בא כחם, לא היו מונחים על תשתית עובדתית איתנה. בהתאם, אין ב

פסק דין
זה למנוע מהעותר לפנות בשנית לעירייה לשקול את הצגת התערוכה במועד אחר. היה ותוגש בקשה כזו, בית המשפט אינו מביע עמדה לכאן ולכאן.
העתירה נדחית.

אין צו להוצאות.



ניתן היום ד' בניסן, תשס"ו (2 באפריל 2006) במעמד ב"כ הצדדים.
ניל הנדל
- שופט

000262/06עתמ065 ציונה נסירי
1
בתי המשפט

עתמ000262/06
בימ"ש לעניינים מינהליים ב"ש
02/04/2006
תאריך:
כבוד השופט ניל הנדל

בפני
:









עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 262/06 מחסום ווטש נ' יעקב טרנר - ראש עיריית באר-שבע ואח' (פורסם ב-ֽ 02/04/2006)