פסקי דין על שרמן מיכל ויוסף | פסקי דין על הוועדה המקומית לתו"ב שרונים | פסקי דין על המועצה המקומית קדימה-צורן | פסקי דין על אברהם רייף | פסקי דין על יהודה ואסתר סולימאני |

480/05 ערר     05/03/2006




ערר 480/05 שרמן מיכל ויוסף נ' הוועדה המקומית לתו"ב שרונים, המועצה המקומית קדימה-צורן, אברהם רייף, יהודה ואסתר סולימאני




מדינת ישראל
משרד הפנים - מחוז המרכז
ועדת ערר מחוזית
ערר מס' 480/05

הרכב ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד איל ד. מאמו

העמותה לקידום התכנון: אדר' מר שמואל חכים
נציגת מתכנן המחוז: הגב' סמדר אהרון נוחם
נציג ציבור: מר ניסן קרופסקי
נציג ציבור: מר עמירם גלילי

העורר/ים: שרמן מיכל ויוסף

על ידי עו"ד חג'ג
- נגד -

המשיב/ים: 1. הוועדה המקומית לתו"ב שרונים

על ידי עו"ד מילר

2. המועצה המקומית קדימה-צורן

על ידי מהנדס המועצה מר חנן טויטו
3. אברהם רייף

על ידי עו"ד תומר רייף

4. יהודה ואסתר סולימאני
החלטה

הערר הוגש בגין דחיית התנגדות העוררים לתכנית הצ / מק / 4-1 / 255 (להלן: "התכנית").

מדובר בתכנית שמטרותיה איחוד וחלוקה של מקרקעין בשטח 9299 מ"ר בגוש 8036 חלקות 15 ו 16 בישוב קדימה, שינוי בקווי בניין, קביעת הוראות בינוי והוראות בניה ופיתוח וכן הרחבת דרכים.

העוררים מתגוררים אף הם בישוב קדימה בסמוך לתחום התכנית ולטענתם מדובר בתכנית שאינה בסמכות הועדה המקומית, שמטרתה לתת הכשר ללול קיים במנוגד לתב"ע התקפה, וזאת מבלי שיש לתכנית כל הגיון תכנוני ותעבורתי או כל אינטרס ציבורי. העוררים טוענים כי אין המדובר בהרחבת דרך בתוואי מאושר בתכנית בת תוקף בסעיף 62 א (א)(2) לחוק התו"ב, אלא העתקת הדרך לתוואי אחר על חשבון בנייני ציבור ועל חשבון פגיעה ברורה באינטרס מוגן של המתנגדים, לטובת אינטרס שאינו מוגן, לשמור על קיומו של לול תרנגולות.

העוררים מתגוררים בסמוך למיקום החדש של הדרך ולטענתם יוצרת התכנית שני צמתים, מעתיקה דרך ממקומה ומאריכה אותה, דבר שיגביר את תנועת כלי הרכב סמוך לביתם ויגרום להם מטרדי רעש, זיהום אויר וסיכוני בטיחות. עוד טוענים העוררים כי התכנית המוצעת חסרת הגיון תכנוני והשפעתה רעה לעניין הציבורי.

הוועדה המקומית טוענת כי לאור הפסיקה יש לפרש באופן מרחיב את סעיף 62 א' לחוק וכי התכנית נשוא הערר הוכנה על ידי המועצה המקומית קדימה, וגלומים בה אינטרסים ציבוריים ברורים עליהם הצביעה המועצה, ובהם העתקת הדרך ממערב למזרח בצמידות לשטח לבנייני ציבור דבר המאפר גישה נוחה יותר לשטח ציבורי זה ומעניקה אפשרויות תכנון נרחבות יותר, וכן הקלה על פתרון הביוב והניקוז בתחום הדרך החדשה בשל בעיות טופוגרפיות.

לטענת הועדה המקומית התכנית המוצעת מרכזת את מגרשי הבעלים בתחום התכנית, וזאת לעומת המצב הקודם שלפיו הדרך חילקה את חלקת הבעלים בתחום התכנית לשני חלקים נפרדים. לטעמה של הועדה המקומית ריכוז מגרשי הבעלים מאפשר גמישות תכנונית והגדלת הצפיפות למגורים בהתאם למדיניות מוסדות התכנון. זאת ועוד בהתאם לתכנית נשוא הערר מסומן הלול להריסה, ועל כן אין מקום לטענה כי התכנית נועדה לתת ללול הבשר.

אשר לסוגיית התנועה טוענת הועדה המקומית כי מדובר בשינויים לא מהותיים, אשר במילא מצויים בסמכותה של המועצה כרשות תמרור, ואשר יביאו לשיפור תנועתי נוכח האטת מהירות התנועה בשכונת המגורים הנדונה, ובפרט לקראת ההתחברות לדרך הכניסה הראשית ליישוב.

המשיב 3 טוען כי השינוי שנעשה בתוואי הכביש הוא ביוזמת המועצה המקומית, וכי תכלית התכנית היא מעיקרה שינוי מספר יחידות הבניה, ולא בהזזת תוואי הכביש הנזכר בערר. לטעמו של המשיבה 3 כל עוד תיוותר על כנה החלטת הועדה המקומית בדבר תוספת יחידות הדיור בחלקה 15 וניוד זכויות הבניה לא היתה לו עמדה בעניין הדרך. המשיב 3 טוען כי הלול הנטען מיועד להריסה הן על פי תכנית 255 נשוא ערר זה והן על פי התכנית התקפה ודווקא אישור ההקלות שהועלו על ידי המשיב 3 בהתנגדות שהגיש לועדה המקומית, ואשר אושרו על ידה, עשויים לשמש כזרז לסילוקו של הלול מהשטח עליו הוא בנוי. המשיב 3 טוען כי בעלי חלקת הלול, המשיבים 4 נתנו את הסכמתם לתכנית 255 דווקא לאור העובדה כי תכנית זו מאפשרת הקמת בית מגורים דו משפחתי, על מגרש אחד מתוך המגרשים שנוצרו על חלקתם.

ועדת הערר סבורה כי אכן יש בתכנית שבפני
נו יתרונות תכנוניים הן באשר לזכויות המשיבים 3 ו-4 וניצולן, והן באשר לגישה לשב"צ הסמוך לדרך במיקומה החדש. לדעת ועדת הערר ניתן לשנות מיקומה של הדרך בסמכות הועדה המקומית שכן בהתאם לסעיף 62 א לחוק התו"ב מוסמכת הועדה המקומית לאשר לתכנית איחוד וחלוקה של מגרשים כמשמעותם בפרק ג' סימן ז' לחוק, שם נקבע בסעיף 120 לחוק, כדלקמן: "בסימן זה, "מגרש" - לרבות דרך". מכאן שבאיחוד וחלוקה מחדש של המגרשים יכול וישתנה מיקומו של מגרש המסומן ומיועד לדרך, ובלבד שהועדה המקומית עומדת בכל יתר התנאים בסעיף 62 א'.

נכון הדבר כי למרות יתרונותיה של התכנית עלולה להיות פגיעה בעוררים בשל מיקומה החדש של הדרך, אם כי אין בידינו נתונים מספיקים של תנועה במקום, ונתונים נוספים על מנת להכריע בכך. השאלה היא שאלה של איזון אינטרסים בין הצדדים הנוגעים בדבר, ובאשר לשאלה זו ונוכח עמדת המועצה ומהנדס מטעמה, לא מצאנו כי יש להתערב בשיקוליה של הועדה המקומית וזאת כפוף לכך שהדרך נשוא התכנית במיקומה החדש תעמוד בתנאי כל דין ובכל תקן תחבורתי ובטיחותי.

לאור כל האמור לעיל סבורה ועדת הערר כי יש להחזיר את הדיון בתכנית לועדה המקומית אשר תוכל לאשרה בכפוף להכנת נספח תנועה, ערוך ומאושר על ידי יועץ תנועה, הן מן ההיבט של צורכי התנועה במקום ועמידה בדרישות ההנחיות הרלוונטיות, והן מבחינה בטיחותית.

ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי כל חברי הוועדה.

___________ ______________
ניתנה בתאריך 05/03/2006 גלית ברויר איל ד. מאמו, עו"ד
מזכירת ועדת הערר יו"ר ועדת הערר









ערר ועדת ערר לתכנון ובניה 480/05 שרמן מיכל ויוסף נ' הוועדה המקומית לתו"ב שרונים, המועצה המקומית קדימה-צורן, אברהם רייף, יהודה ואסתר סולימאני (פורסם ב-ֽ 05/03/2006)