פסקי דין על חנה זיו | פסקי דין על שרה שמיר

29089-07/19 תק     14/02/2020




תק 29089-07/19 חנה זיו נ' שרה שמיר








בית משפט לתביעות קטנות בירושלים



ת"ק 29089-07-19 זיו נ' שמיר




תיק חיצוני:





בפני

כבוד הרשמת בכירה אביגיל ון-קרפלד


תובעת

חנה זיו


נגד

נתבע
שרה שמיר







פסק דין


התקיים דיון ביום 19.12.19 ובו הגיעו הצדדים להסכמות שלהלן לצורך סיום המחלוקות ביניהם והטענות ההדדיות כולל השיקים שמחזיקה הנתבעת שטרם נפרעו/חזרו:

א.
תוחזר סחורה ביום 27.12.19
ב.
תערך רשימת פריטים שהוחזרה
ג.
יערך תמחור הפריטים
ד.
הנתבעת תוציא זיכוי לפי חוק
ה.
ייערך סיכום של סכום ההחזרות
ו.
מאחר ובעלה של הנתבעת טען לקיומו של חוב בשיקים שלא נפרעו בסכום של 14,446 ₪, הוסכם שהתובעת תודיע האם סכום החוב הנטען מקובל עליה בהתייחס למסמכים שהגישה הנתבעת לתיק.
ז.
לא ימשכו הליכי ההוצאה לפועל ויסגרו תיקים שנפתחו
ח.
התובעת תוותר על פיצוי בגין עילת התביעה רק במקרה שבו מדובר על קיזוז מלא כנגד החוב שלה לנתבעת.
דהיינו, לאחר ההחזרות ביהמ"ש יבחן האם בקיזוז סכום ההחזרות נותר חוב של התובעת לנתבעת בגין שיקים שלא נפרעו והאם התובעת זכאית לפיצוי בגין תביעתה.

לאחר הדיון, ביום 22.12.19, הודיעה הנתבעת שבבדיקה חוזרת שערכה עלה, שסכום השיקים של התובעת שטרם נפרעו עומד על 10,952 ₪ ושקיים חוב קטן בכרטסת בסכום של 95 ₪, דהיינו, סכום החוב הוא 11,047 ₪ בלבד. לבקשה צורפה כרטסת הנהלת חשבונות. בהמשך ביום 30.12.19 הוגשו צילומי שיקים המשוכים על שם התובעת שחוללו בסכום כולל של 10,952 ₪ כדלקמן:
שיק מס' 10411 מועד פרעון 22.11.19 ע"ס 1,863 ₪.
שיק מס' 10409 מועד פרעון 21.10.18 ע"ס 1,863 ₪.
שיק מס' 10408 מועד פרעון 8.10.19 ע"ס 1,863 ₪.
שיק מס' 10384 מועד פרעון 21.10.19 ע"ס 3,500 ₪.
שיק מס' 10410 מועד פרעון 10.11.19 ע"ס 1,863 ₪.

ביום 22.12.19 הגישה התובעת תגובה להודעת הנתבעת מיום 22.12.19. לטענת התובעת, השיקים שהוצגו כראיה לשיקים שלא כובדו אינם שייכים לה. כן טענה, כי טענה שבידה קבלה לגבי שני שיקים שנטען שחזרו שנפרעו בבנק נכון לתאריך הפרעון שלהם בתאריכים 25.1 ו- 25.2. לתגובה לא צורפו אסמכתאות כנטען.

ביום 29.12.19 הודיעה הנתבעת, שהתובעת הגיעה לבית העסק של הנתבעת לצורך ביצוע החזרות. סכום הזיכוי יצא 8,541 ₪ ויתרת החוב של הנתבעת עומד כרגע על 2,506 ₪. הנתבעת ביקשה להציג את הבגדים שהוחזרו, שאין בהם לדבריה פסול ואין מה לעשות איתם שכן מדובר בקולקציית קיץ ישנה. הנתבעת ביקשה לחייב את התובעת לכל הפחות בהפרש החוב שנותר לשטיתה, דהיינו, 2,506 ש"ח. בתמיכה צרפה הנתבעת חשבוניות מס זיכוי עליהן צויין שיתרת הנהלת חשבונות עומדת על 2,506 ₪. כן צורפה כרטסת הנהלת חשבונות שבה יתרה של 95 ₪. הנתבעת חזרה על הודעתה לגבי יתרת החוב ביום 30.12.19 וביום 1.1.20 ושוב ביום 21.1.20 וביום 3.2.20.

ביום 2.1.20 הגישה התובעת הודעה לגבי החזרת הבגדים. בין היתר טענה, שלא ניתן לה לבחון התאמה בין שני הגיליונות שנערכו לפריטים שהוחזרו. ביום 22.1.20 הוגשה תגובת הנתבעת. יש להצר על המתואר והנטען על ידי הצדדים.

בטרם מתן פסק הדין המשלים, ביהמ"ש ביקש ביום 17.1.20 הבהרות מהצדדים.

הצדדים הגישו הבהרות לתיק ומההבהרות ומכלל החומר שבתיק עולה כדלקמן:
אין מחלוקת שסכום השיקים שלא נפרעו עומד על 10,952 ₪.
אין מחלוקת שסכום ההחזרות עומד על 8,541 ₪.
הנתבעת טוענת לחוב נוסף בכרטסת הנהלת חשבונות של התובעת בסך 95 ₪. התובעת מכחישה חוב זה.
אמנם צורף שיק של הגברת צבעוני אביטל בדיון בסכום של 2,450 ₪, שלא נכלל בסכום הכולל של השיקים שלא נפרעו כמפורט לעיל. גם השיקים שהתובעת טענה שנפרעו ביום 25.1 ו- 25.2 לא נכללו בסכום הכולל של השיקים של א נפרעו.

לגבי יתרה בכרטסת הנהלת חשבונות בסך 95 ₪, סכום זה אינו נכלל לכאורה במסגרת ההסכמה אליה הגיעו הצדדים ביום 19.12.19. עם זאת, לאור עמדת הנתבעת המבקשת לכלול סכום זה בסכום החוב ועל מנת שלא להרבות הליכים בין הצדדים, ומשהוצגה ראיה לכאורה לחוב אני קובעת שהתובעת חבה בסכום של 95 ₪ לנתבעת. דהיינו, יתרת החוב של התובעת לנתבעת עומד על 2,506 ₪.

יתר טענות הצדדים חורגות מההבהרות שנתבקשו על ידי בית המשפט ועל כן לא נדונו.

באשר לבקשת הנתבעת מיום 29.12.19 ומיום 3.2.20 להציג את הבגדים שהוחזרו, הבקשה אינה בהתאם להסכמת הצדדים. הנתבעת הכירה בכך בהודעתה מיום 22.1.20.

במסגרת ההסכמות מיום 19.12.19 הסכימה התובעת לוותר על פיצוי בגין עילת התביעה שלה רק במקרה שבו מדובר על קיזוז מלא כנגד החוב שלה לנתבע. משאין קיזוז מלא והתובעת חייבת לנתבעת 2,506 ₪ יש לדון בדרישת התובעת לפיצוי בגין תביעתה.

לאחר שביהמ"ש עיין בכתבי הטענות, שמע את הצדדים ובחן את מכלול הראיות הוא מקבל את גרסת התובעת. הנתבעת הודתה בפה מלא שהיו החזרות בשווי של 2,000 ₪ (ראה הודעת הנתבעת מיום 22.1.20) דבר שתומך בגרסת התובעת. ביהמ"ש קובע כי המחלוקת נוצרה על רקע סירוב להחזרות של בגדים נוספים וכו'. ביהמ"ש מקבל את גרסת התובעת שפניותיה להחזרה נוספת לא נענו וכו' ושהייתה הצדקה להחזרה. בגין כך התובעת זכאית לפיצוי מהנתבעת.

התביעה מתקבלת באופן חלקי.

בפסיקת סכום הפיצוי וההוצאות לתובעת ביהמ"ש נותן משקל לכך, שהנתבעת הסכימה במסגרת הליך זה לקבל את כל הבגדים חזרה ולזכות בגינם, וכן הסכימה להסדר לגבי השיקים שלא נפדו ללא נקיטת הליכי הוצאה לפועל. למען הסדר הטוב וכדי למנוע כל טענה עתידית מצופה שהשיקים המקוריים יוחזרו לתובעת על ידי הנתבעת.

ביהמ"ש קובע כי הפיצוי לתובעת והוצאותיה יתקזזו כנגד יתרת החוב של התובעת לנתבעת בסך של 2,506 ₪.
בקשת רשות ערוער לביהמ"ש המחוזי בירושלים בתוך 15 יום.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ט שבט תש"פ, 14 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 29089-07/19 חנה זיו נ' שרה שמיר (פורסם ב-ֽ 14/02/2020)