פסקי דין על דוד פינטו | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

43523-07/15 בל     07/02/2020




בל 43523-07/15 דוד פינטו נ' המוסד לביטוח לאומי










administrator
administrator
1
0
2020-02-19t07:57:00z
2020-02-19t07:57:00z
2
1013
5069
microsoft corporation
42
12
6070
15.00


print




false
false
false

en-us
x-none
he












































































































































































































































































































/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}























בית הדין האזורי לעבודה תל אביב







ב"ל 43523-07-15


 

07 פברואר 2020




לפני:







כב' השופטת 
מירב קליימן
נציגת 
ציבור (עובדים) 
גב' ניצה פרידמן
נציג
ציבור (מעסיקים) 
מר יונה הנדל





ה
תובע
:


דוד פינטו
ע"י ב"כ: עו"ד פריינטה ברוכים






-




ה
נתבע:


המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד עדי עזר אשכנזי
















פסק דין




התובע, העובד כמסגר,
מבקש כי הירידה בשמיעה והטנטון מהם הוא לטענתו סובל יוכרו כ"פגיעה
בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי 

[נוסח משולב] התשנ"ה – 1995.

לאור הודעת הנתבע מיום
5.11.2019, לפיה ליקוי השמיעה של התובע יוכר כפגיעה בעבודה, נותר להכריע במסגרת
ההליך אך בשאלת ההכרה בטנטון כפגיעה בעבודה.

ניהול ההליך וטענות
הצדדים אשר להכרה בקיומו של טנטון
1.
עיקרי העובדות וניהול ההליך פורטו
בהחלטת בית הדין מיום 13.11.2018 (להלן: "ההחלטה").

2.
נזכיר, בקצרה, כי בתיק מונתה
מומחית רפואית, בהתאם לעובדות מוסכמות, בהתייחס לעבודתו של התובע ברעש מזיק.

3.
במסגרת ההחלטה הכריע בית הדין כי
קיים טעם בהפניית התובע לבדיקת שמיעה נוספת, שתיערך אף היא בבית חולים
ציבורי לצורך העברתה למומחית, לאור הבעייתיות והמגבלה שהתעוררה בבדיקה המכרעת
שעמדה בפני
המומחית, והכל כפי שפורט בהחלטה.

4.
בסופו של יום ולאחר אורכות רבות
שניתנו לבקשת התובע בהליך, ביצע התובע ביום 3.10.2019 בדיקת שמיעה נוספת בבית
החולים 'קפלן' וזו הועברה לבחינת המומחית.

5.
חוות דעתה המשלימה של המומחית
ניתנה ביום 10.10.2019 (להלן: "חוו"ד המשלימה").

6.
ביום 5.11.2019 הגיש הנתבע הודעה
לפיה הוחלט להכיר בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה וככל שהתובע עומד על תביעתו ביחס
לטנטון, עליו להציג פניות לרופא בדבר טנטון.

7.
בהמשך להודעה זו ניתנה החלטת בית
הדין, במסגרתה הוצע כי התובע יעביר לנתבע תיעוד בדבר קיום תלונות בנוגע לטנטון אשר
לתקופה הרלבנטית לצורך בחינה של הנתבע. ההצעה לא הייתה מקובלת על התובע אשר בחר
להגיש סיכומים מטעמו בנוגע להכרה בטנטון.

8.
התובע סבור כי הן רפואית והן
משפטית ניכר הקשר הסיבתי בין עבודתו לליקוי השמיעה ועל כן יש להכיר בטנטון כפגיעה
בעבודה.

9.
התובע מפנה לכך כי המומחית קבעה
בחוות דעתה המשלימה כי בדיקת התובע תומכת בקיומו של טנטון תמידי. בחוות דעתה
המקורית מיום 8.1.18 קבעה המומחית כי התובע סובל מטנטון ומכאן כי על פי התיעוד
הרפואי שעמד מולה, אין מחלוקת אשר לקיומן של תלונות חוזרות ונשנות של התובע על
טנטון ועל כן לא ברורה טענת הנתבע בעניין.

10.

 
עוד טוען התובע כי הנתבע לא טען
על העדר תלונות חוזרות ונשנות אצל התובע, לא בכתב ההגנה, לא במהלך הדיונים ואף לא
בסיכומים מיום 8.11.18, כאשר הטענה נטענה לראשונה ביום 5.11.2019 לאחר שהכיר
בליקוי השמיעה של התובע כפגיעה בעבודה. לטענת התובע רק כעת לאחר שבית הדין קבע כי
שאלת ליקוי השמיעה תוכרע על סמך בדיקה חדשה – ולא שאלת קיומן או אי קיומן של
תלונות על טנטון – מבקש הנתבע לערער עליה למעשה.


11.
גם בשאלות ההבהרה שהועברו למומחית
ביום 22.2.18 בחר הנתבע שלא לשאול את המומחית שאלות שעניינן בתלונות בנוגע לטנטון
והסתפק בשאלה לגבי הסתמכותה של המומחית על בדיקה שנקבע לגביה כי אינה מהימנה.

12.
שאלת קיומו של טנטון התרכזה סביב
ההכרעה בשאלה האם התובע עומד בתנאי סעיף 84 (א) לחוק הביטוח הלאומי אם לאו.

13.
עוד מזכיר התובע כי במקרה של ספק
בהליכים סוציאליים יש לקבל את ההכרעה המיטיבה עם המבוטח ובמקרה שלפנינו אין חולק
כי אימוץ קביעתה של המומחית אשר לקיומן של תלונות חוזרות ונשנות מטיבה עם המבוטח
ועל כן בית הדין מתבקש לאמץ את חווד המומחית.

14.

 
הנתבע סבור כי שעה שבדיקות
השמיעה הדגימו חוסר עקביות ואמינות בדיווחים, לרבות העובדה שאין תלונות חוזרות
ונשנות בהתאם להלכה, התביעה בנוגע לטנטון דינה דחייה.

15.
הנתבע מבהיר כי התובע אינו עונה
לתנאי סעיף 84 א' לעניין רעש תמידי בשתי האוזניים. עיון בבדיקות השמיעה מעלה כי
הבדיקות הצביעו על חוסר עקביות והאדרה. הבדיקה מיום 10.11.2013 העידה על אי התאמה
בממוצע
pta 
 
בתדרי הדיבור לבין ה –
srt
. אי ההתאמה
פוסלת את אמינות הבדיקה. בבדיקה מיום 13.7.2014 צוין ביחס לטנטון כי: "לא
ניתן לבצע בדיקות האדרה עצמית ושיירי מיסוך מאחר והנבדק לא חש בטנטון במהלך
הבדיקה"; בבדיקת שמיעה מיום 14.12.2016 נמצאה חוסר אמינות נוכח חוסר העקביות
בתגובות התובע וכך גם בבדיקה הנוספת שערך התובע ביום 3.10.2019, עליה המליצה
המומחית לא להסתמך.

16.

 
עוד טוען הנתבע כי ה.
לא הציג רצף של תלונות חוזרות ונשנות בדבר טנטון, כאשר בחומר שבתיק קיימות 2
תלונות בפני
רופא א.א.ג האחת מיום 30.12.2013 והשנייה מיום 2.2.2014.

דיון והכרעה

17.

 
כאמור, הנתבע הכיר בליקוי
השמיעה של התובע נוכח חוות דעתה של המומחית. אשר לטנטון סבור הנתבע כי התובע אינו
עונה להגדרת סעיף 84א' לחוק לאור בדיקות השמיעה הבעייתיות וקביעתה של המומחית
בחוו"ד המשלימה, אשר המליצה לא להסתמך על הבדיקה וכן לאור העובדה כי לא הוצגו
בהליך תלונות חוזרות ונשנות ביחס לקיום טנטון.

18.

 
אין בידינו לקבל טענות אלו
של הנתבע וסברנו כי יש לקבל את התביעה שבפני
נו.

19.

 
בחוו"ד המשלימה
מציינת המומחית כך:


" על פי סעיף 84 א' לתקנות הביטוח הלאומי תנאי מקדמי להכרה
בטנטון כפגיעה מעבודה הינו הכרה בליקוי השמיעה. הכרה זו דורשת בין היתר הפחתה של
כושר השמיעה בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאזניים בממוצע תדירויות
500-1000-2000 וכן ירידה של 25 דציבל לפחות בתדירויות 3000-4000 הרץ. על פי
בדיקת השמיעה הנוכחית התובע עומד בתנאים אלו". 
(הדגשות אינן במקור, מ.ק).


20.
 
על בסיס אותה חוו"ד הכיר הנתבע בליקוי
השמיעה של התובע כפגיעה בעבודה, על אף הערת המומחית בסופה, לפיה לאור חוסר התאמה
קל בין
srt
 
לממוצע התדרים, תיתכן בעיה
בדיוק הבדיקה ולפיכך לא מומלץ להסתמך עליה. משכך, שעה שהמומחית קבעה כי על סמך
הבדיקה קיימת ירידה בממוצע תדירויות הדיבור לפי הוראות הסעיף, לא ברורה טענת המוסד
שלגבי קיומו של טנטון, אין להסתמך על אותה בדיקה.

21.
שעה שקיים תיעוד רפואי לירידה
בכושר השמיעה בתדירויות הגבוהות והנתבע, על בסיס אותה בדיקה וחוו"ד המשלימה
קיבל את התביעה בעניין ליקוי השמיעה, יש לקבל את התביעה אף אשר לטנטון, שכן ה.
עומד בתנאי הסף של ירידה בשמיעה (אחרת תביעתו להכרה בליקוי שמיעה לא הייתה
מתקבלת). אשר לקיומן של תלונות חוזרות מצידו של התובע, הרי שקיימות ישנן 2 פניות
כאלו לפני הגשת התביעה למוסד (מיום 30.12.2013 ומיום 2.2.2014) כדרישת הפסיקה,
ואכן עד כה לא הלין הנתבע בעניין זה בהליך.

סוף דבר
–
22.
המומחית קבעה כי התובע עומד בתנאי
של הכרה בליקוי שמיעה, חרף קביעתה אשר לאי הדיוק בבדיקה והנתבע אימץ עמדתה אשר
להכרה בליקוי השמיעה ולא מצאנו טעם לסטות מקביעתה אף אשר להכרה בטנטון. לפיכך,
התביעה מתקבלת.

23.

 
הנתבע יישא בהוצאות ה.
בהליך בסך 4,000 ₪, שישולמו תוך 30 יום מהיום.

24.
זכות ערעור כדין.

ניתן
היום, י"ב שבט תש"פ, (07 פברואר 2020
)
,
בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.































גב' ניצה פרידמן
נציגת ציבור עובדים





מירב קליימן , שופטת
אב"ד





מר יונה הנדל 
נציג ציבור מעסיקים










בל בית דין אזורי לעבודה 43523-07/15 דוד פינטו נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 07/02/2020)