פסקי דין על ג. קמחי סחר (1987) בע"מ | פסקי דין על יעל אבינועם

27987-12/19 תט     10/02/2020




תט 27987-12/19 ג. קמחי סחר (1987) בע"מ נ' יעל אבינועם








בית משפט השלום בבאר שבע



ת"ט 27987-12-19 ג. קמחי סחר (1987) בע"מ
נ' אבינועם




תיק חיצוני: 2400515056






בפני

כבוד השופטת אורית ליפשיץ

התובעת/המשיבה
ג. קמחי סחר (1987) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אסף דגני

נ ג ד

הנתבעת/המבקשת
יעל אבינועם
ע"י ב"כ עו"ד נתנאל טייבי


החלטה


1.
לפניי בקשה מיום 25.11.2019 אשר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל, להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר שהוגש כנגד המבקשת בתיק הוצל"פ 24-00515-05-6 (להלן: "תיק ההוצל"פ") המצוי בתיק איחוד שמספרו 14-99602-07-14.

2.
אל הבקשה להארכת מועד צורפה התנגדות לביצוע שטר, שעניינה שני שטרות על סך של 40,000 ₪ כל אחד, כשהראשון הינו לפירעון ביום 25.6.2000 והשני הינו לפירעון ביום 25.8.2000.

3.
בהתאם להחלטת רשמת ההוצל"פ בדימונה מיום 26.11.19 בתיק ההוצל"פ, הרי שהמועד להגשת ההתנגדות חלף ביום 9.7.2006, ומשכך ובהתאם להוראות החוק, הורתה רשמת ההוצל"פ על העברת ההתנגדות יחד עם הבקשה להארכת המועד, אל בית משפט השלום בבאר שבע ומכאן החלטתי בבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות.

טענות הצדדים

4.
בתאריך 25.11.19 הגישה המבקשת התנגדות לכתב תובענה, אליה צירפה תצהיר מיום 25.11.19. לטענת המבקשת בתצהירה אשר צורף לכתב ההתנגדות, טענה כי המדובר בשתי המחאות על סך של 40,000 ₪ כל אחד, החתומים ע"י בעלה, יצחק אבינועם, ואשר ניתנו על ידו במסגרת עסקיו.
5.
לטענתה, הליכי ההוצל"פ בגין שיקים אלו נפתחו כנגדה במהלך חודש נובמבר 2005, והיא אף צירפה העתק הבקשה לביצוע השטרות אשר הוגשה ללשכת ההוצל"פ בדימונה (ר' נספח א' לתצהיר המבקשת לכתב ההתנגדות).

6.
כמו כן טענה התובעת במסגרת תצהירה, כי בעת שנפתח נגדה תיק הוצל"פ זה, יחד עם אחרים, היא היתה במצב נפשי קשה, ולא היה לה כסף לייצוג משפטי ראוי, ומשכך הגיעה לדיון מול רשם ההוצל"פ ונאמר לה לפעול לאיחוד התיקים ואכן פעלה לעשות כן.

7.
לטענתה, בעלה נכנס להליכי פשיטת רגל ואף הגיע להסדר וקיבל לאחרונה הפטר.

8.
בתצהיר שצורף לבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות לביצוע שטר, טענה המבקשת כי התברר לה כי יש לה עילות הגנה טובות כנגד ביצוע השטר, כי ההמחאות מושא התביעה חתומות ע"י בעלה בלבד, ומשכך לא ניתן היה לפעול כנגדה בגין המחאות אלו. לטענתה, היא לא היתה מודעת לטענות הגנה אלו היות ולא היתה מיוצגת כראוי לאורך כל השנים, ומשכך המשיכה לשלם בתיק האיחוד על ההמחאות מושא הבקשה, וזאת ללא ידיעת זכויותיה החוקיות.

9.
לטענתה, לאחר שפעלה לקבל ייעוץ משפטי, התברר לה כי קיימות לה טענות הגנה חזקות ביותר כנגד תיקי ההוצל"פ שנפתחו כנגדה, ובפרט בגין ההמחאות מושא הבקשה.

10.
בשים לב כי המדובר בהליך אשר נפתח בלשכת ההוצל"פ בנובמבר 2005, ובשים לב להחלטת הרשמת מיום 26.11.19, הרי שהמועד להגשת ההתנגדות לביצוע השטרות חלף ביום 9.7.06, ומשכך, ובהתאם להוראות החוק, הועברה הבקשה להארכת המועד לבית משפט השלום בבאר שבע.

11.
בקשתה של המבקשת להארכת מועד הועברה לתגובת המשיבה, אשר טענה כי יש לדחות את הבקשה, שכן המבקשת לא הציגה טעמים מיוחדים להגשת הבקשה להארכת מועד בחלוף 15 שנים מיום פתיחת התיק כנגדה, והן בשל העדר הגנה לגופה.

12.
לטענת המשיבה, על המבקשת להציג טעם מיוחד שבגינו רשאי ביהמ"ש לפי שיקול דעתו, להאריך את המועד הקבוע לביצוע השטר. לטענת המשיבה, הנימוק היחיד אשר הוצג ע"י המבקשת הינו "אי ייצוג משפטי". לטענת המשיבה, אי ייצוג משפטי אינו עולה כדי
" נסיבות חיצוניות" שאינן בשליטת בעל דין כנדרש ע"פ הפסיקה.

13.
לגופה של ההתנגדות טענה המשיבה, כי ההמחאות מושא הבקשה נושאות את שמה ואף את שם בעלה, שאף הוא הינו חייב בתיק ההוצל"פ. כן טענה, כי טענת החייבת כי לא ידעה כי בעלה פתח חשבון בנק על שמו ועל שמה, יש לדחות שכן מדובר במידע שהיה ידוע למבקשת מזה שנים רבות, והמבקשת לא טענה בענין
במהלך כל השנים. כמו כן הפנתה לכך, כי המבקשת אינה טוענת כי בעלה זייף את חתימותיה, ומשכך טענה, כי המבקשת ידעה וחתמה על מסמכי פתיחת החשבון בבנק, ובשל כך יש לראותה כמי שנתנה הרשאה לבעלה לנהוג בחשבון בהתאם לשיקול דעתו, לרבות חתימה על ההמחאות בשמה ובשמו.

14.
המשיבה הדגישה, כי המדובר בהמחאות שנמסרו לה לפני 20 שנים בקירוב, ואשר בגינן נפתח תיק הוצל"פ לפני כ-15 שנים, ובנסיבות העניין אין כל הצדקה להארכת המועד להגשת התנגדות 15 שנים לאחר המועד הקובע, כאשר למשיבה נגרם נזק ראייתי באשר לנסיבות החתימה על ההמחאות, מועד מסירתן וכיוצ"ב.

החלטות שניתנו בתיק

15.
משהוגשה התנגדות המשיבה להארכת המועד המבוקשת להגדת ההתנגדות, ניתנה החלטת ביהמ"ש ביום 6.1.2020 לפיה התבקשו הצדדים להגיש את עמדתם באשר למתן החלטה בבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות, על יסוד הכתובים בלבד. בעוד שהמשיבה נתנה את הסכמתה למתן החלטה על יסוד הכתובים, הגישה המבקשת התנגדות וטענה, כי יש לקיים דיון בבקשה להארכת מועד, שכן המשיבה עשתה בלבול בין הנתונים, הן באשר למספרי התיקים, והן באשר לגובה החובות של בעלה של המבקשת.

16.
בהחלטתי מיום 21.1.2020, קבעתי כי בשים לב כי המבקשת בלבד הגישה תצהיר בתמיכה לבקשתה להארכת מועד וכן בתמיכה להתנגדות שהוגשה מטעמה, ובשים לב כי המשיבה אינה מעוניינת לחקור את המבקשת על התצהיר התומך בבקשתה, לא ראיתי לנכון לקבוע דיון לחקירת המבקשת.

17.
נוכח זאת, קבעתי כי הצדדים רשאים להשלים טיעון מטעמם בתוך 7 ימים, אולם הצדדים בחרו שלא להשלים טיעוניהם ומכאן החלטתי בבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.

הארכת מועד להגשת ההתנגדות
- התשתית הנורמטיבית

18.
כלל ידוע ומושרש הוא, כי לכל בעל דין עומדת הזכות הבסיסית, כי יתנהל לגביו הליך משפטי הוגן. זכות בסיסית ויסודית זו היא מנשמת אפו של ההליך המשפטי. הזכות להליך הוגן כוללת הדרישה למסירה כדין של מסמכים לבעלי דין ובכלל זה מסירת אזהרת הוצאה לפועל לחייב המתנהל נגדו תיק הוצאה לפועל.

19.
לעניין הליכי הוצאה לפועל הכלל הוא שהמצאת האזהרה בפועל ממש היא תנאי מוקדם לקיום ההליכים או לתחילת מניינם של מועדים. המטרה העיקרית של המצאת האזהרה לחייב היא להעמידו על כך שעליו לשלם את החוב הפסוק או את סכום השטרות בבת אחת או בתשלומים, שאם לא כן אפשר שיינקטו נגדו הליכי אכיפה שונים. אין זה עניין של מה בכך (ראה: רע"א 2793/01 לאופר נ' גבאי (13.11.2001)). למעשה, מסירת האזהרה לחייב היא מהלך חיוני לנקיטה בהליכי הוצאה לפועל ואין היא בגדר מהלך טכני ופורמלי. הרעיון הוא שאין לפגוע בזכויותיו של חייב אלא לאחר שהוזהר כהלכה בדבר הכוונה לעשות כן. בהעדרה, כל ההליכים שננקטו, בטלים ומבוטלים, לא שרירין ולא קיימין.

20.
להמצאת האזהרה חשיבות מיוחדת נוספת כאשר מדובר בהליכים לביצוע שטר משום שבאזהרה כזאת מעמידים את החייב על כך שהוא זכאי להגיש התנגדות במועד שנקבע בחוק.
מצוות המחוקק היא, שיודיעו לחייב על זכותו להתנגד. העדר ההודעה מסכלת את מטרת המחוקק (בר"ע 87/72 משה אלבוים נ' חברת פרץ אפשטיין (14.06.1972)).

21.
במקרה דנן,
אין חולק כי ההתנגדות הוגשה באיחור של כ-14 שנה . המבקשת אינה טוענת בתצהיר מטעמה שצורף לבקשה להארכת מועד ואף להתנגדות, כי ההאזהרה לא נמסרה לה. ההיפך הוא הנכון.

22.
המבקשת מודה בתצהירה מיום 25/11/19 אשר צורף בתמיכה להתנגדות, כי היא ובעלה הגיעו לדיון בלשכת ההוצל"פ ואף התקיים דיון בפני
רשם ההוצל"פ בענין ההמחאות מושא הבקשה וכי נאמר להם "לעשות איחוד תיקים" והמבקשת מודה כי היא ובעלה עשו כן.

( ראה סעיף 18-20 לתצהיר המבקשת אשר צורף להתנגדות).

23.
אין מחלוקת והמבקשת מודה כי ההאזהרה נמסרה לה ולבעלה כבר סמוך לפתיחת תיק ההוצל"פ , היא ידעה על קיומן של ההמחאות, על ההליך שנפתח בעניינם בלשכת ההוצל"פ ואף התייצבה בעניינם בפני
ראש ההוצל"פ.

24.
על פי החלטת כבוד
הרשמת מיום 26/11/19 עולה כי המועד האחרון להגשת ההתנגדות לביצוע השטרות חלף כבר ביום 9/7/06
קרי, לפני כ- 14 שנים
ועל כך אין מחלוקת מטעם הצדדים.

25.
המבקשת טוענת כי היא לא היתה מיוצגת כראוי באותה תקופה וכי רק לאחרונה נודע לה כי יש לה עילות הגנה טובות
כנגד השטרות.

26.
תקנה 109 (א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 קובעת יש להגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה בכתב להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף תצהיר וכתב התנגדות ורשם ההוצאה לפועל יעביר אותה לבית המשפט המוסמך לדון בהתנגדות.

27.
לאחר העברת העניין לבית המשפט חלה תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "תקנות סד"א"), אשר מסדירה נושא הארכת המועדים בזן הלשון:

"מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".

תקנה 528 לתקנות סד"א עושה אבחנה בין מועד שקבע בית המשפט לעשיית דבר, לבין מועד שנקבע בחיקוק, כאשר לאחרון
נדרש "טעם מיוחד" לצורך הארכת המועד.

28.
ככלל, נקודת המוצא היא כי בעל דין נדרש להקפיד ולעמוד במועדים הקבועים בדין. בפסיקה ענפה נקבע, כי הקפדה על המועדים הסטטוטוריים תורמת להגשמת המטרות של יעילות, ודאות וסופיות ההליך. היא מבטיחה שוויון בין בעלי-הדין, הכפופים כולם לסדרי דין זהים. הקפדה על לוחות הזמנים שהתוו בדין הכרחית היא לשם ניהול מערכת שיפוט סדירה, יעילה ותקינה, כמו-גם לשם הבטחת אינטרס ההסתמכות של בעלי-הדין ויכולתם לכלכל את צעדיהם (ע"א 3832/10 מיטרני נ' מחלוף (10.08.2010)).

29.
בית המשפט מוסמך להאריך את המועד שנקבע מכח תקנה 528 לתקנות סד"א, אולם זאת רק בהתקיים "טעם מיוחד" לכך. שאלת קיומו של "טעם מיוחד" נבחנת בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה ולאיזון הראוי בין השיקולים השונים. בין היתר יש להביא בחשבון, את משך האיחור, את הטעמים העומדים בבסיסו ואת סיכויי ההליך אשר מתבקשת ארכה להגשתו (ראה
בש"מ 2354/17 יעקב ישראל בצלאל מיורשי המנוחים אהרון וקוציק בצלאל נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים
(16.03.2017)).

30.
ככלל, "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד הוא טעם הנעוץ בנסיבות חיצוניות שאינן מצויות בשליטתו או בתחום צפייתו הסבירה של מבקש האורכה, ואשר לא ניתן היה להיערך אליהן מראש. לעומת זאת, על דרך הכלל, כאשר השיהוי נובע מסיבות הקשורות בבעל-הדין עצמו או בבא-כוחו, הנכונות להאריך את המועד מצטמצמת. לצד כל אלה, יש לשקול את מידת ההסתמכות של הצד שכנגד, וכן את סיכוייו הלכאוריים של ההליך העיקרי

31.
בפסיקה הובעה דעה לפיה "הטעמים המיוחדים" הנדרשים בתקנה 528 לתקנות סד"א אינם עשויים מעור אחד. טיבם נבחן לפי ההקשר הרלוונטי. אפשר שטיבם של "הטעמים המיוחדים" ישתנה לפי טיב וסוג ההליך, עבורו מבוקשת הארכת המועד. ראה לענין זה החלטת בית המשפט העליון בבש"א 954/11 הוליס תעשיות נגד מדינת ישראל, שם קבע בית המשפט כי " מקום בו טעמי האיחור נעוצצים בבעלי הדין עצמם או בבאי כוחם, לא יהיה בדרך כלל צידוק להארכת המועד שהוחמץ..."

32.
הנטל להוכיח קיומו של "טעם מיוחד" מונח על כתפיו של מבקש האורכה.

33.
יוער, כי במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה בעת בחינת הבקשות להארכת מועד וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקת להתברר לגופה ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי הדין. מגמה זו באה להגשים את זכות הגישה לערכאות שהפכה עם השנים לזכות חוקתית, כל זאת כמובן מבלי לרוקן מתוכן את הדרישות הפרוצדורליות.


מהכלל אל הפרט
34.
בקשת הארכה שלפניי הוגשה כ-14 שנים לאחר חלוף המועד הקבוע להגשת התנגדות.
משך האיחור בהגשת ההליך הוא ארוך בצורה חריגה.
מטבע הדברים, לאחר חלוף תקופה כה ארוכה יש ליתן משקל נכבד לעקרון הסופיות ולאינטרס הציבורי בדבר ניהול יעיל ותקין של המשאבים השיפוטיים.

35.

"הנימוק המיוחד" אלו טוענת המבקשת בתצהיר מטעמה בבקשה להארכת המועד, הינו "שישנם עילות הגנה טובות אשר לא הייתי מודעת אליהם עד כה, בשל העובדה שלא הייתי מיוצגת כראוי לאורך כל השנים, והמשכתי לשלם בתיק האיחוד ללא ידיעת זכויותיי" לטענתה כאשר פנתה לקבלת יעוץ משפטי "התברר לי כי קיימות טענות הגנה חזקות ביותר כנגד תיקי ההוצל"פ שנפתחו כנגדי בכלל וכנגד תיק פרטני זה בכלל...".

36.
האם אי ייצוג משפטי ראוי, עולה כדי נימוק מיוחד, כנדרש בתקנות? סבורתני כי התשובה לכך שלילית. סבורתני כי לא יכולה להיות מחלוקת כי החלטת המבקשת שלא לקבל ייצוג משפטי, או לקבל ייצוג משפטי לא ראוי, אינו עולה כדי נסיבה חיצונית שאינה בשליטתה. אין ספק כי בשליטת המבקשת היה לפנות לקבלת ייצוג משפטי או סיוע משפטי אחר ולא להמתין 14 שנים במהלכן, הסתמכה המשיבה על סופיות הדיון.

37.
טענות המשיבה בתגובתה מקובלים עליי וסבורתני כי טענותיה בבקשה מטעמה הינם נימוקים הנעוצים בהתנהגותה ובבחירותיה של המבקשת ואין כל הצדקה בנסיבות הענין להארכת המועד המובקשת.

38.
נוכח כל האמור לעיל ובשים לב כי המבקשת הודתה בתצהיר מטעמה כי היתה מודעת לפתחיתו של תיק ההוצל"פ כבר בשנת 2005 , כי לא הגישה אז כל התנגדות לביצוע השטרות, כי התייצבה לחקירה בפני
רשם ההוצל"פ ועדיין לא התנגדה לחוב, ובשים לב כי לא היתה כל מניעה כי המבקשת תקבל יעוץ משפטי ראוי באותה תקופה, ובשים לב למועד הרב שחלף ממועד הגשת ההתנגדות ועד להגשת הבקשה להארכת המועד, ובשים לב כי המשיבה הסתמכה על סופיות הדיון, לא ראיתי לנכון להאריך את המועד להגשת ההתנגדות כמבוקש.

39.
יצויין כי בנסיבות
הענין, ובשים לב לנימוקי הארכה, לארכה המבוקשת בת 14 שנה לערך, לא ראיתי לנכון לדון בטענות המשיבה בדבר סיכויי ההגנה הקלושים של המבקשת, למרות שאין המדובר בטענות בעלמה.


40.
זכות ערעור כחוק.


ניתנה היום, ט"ו שבט תש"פ, 10 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.










תט בית משפט שלום 27987-12/19 ג. קמחי סחר (1987) בע"מ נ' יעל אבינועם (פורסם ב-ֽ 10/02/2020)