פסקי דין על טקס פייבק- המרכז הארצי להחזרי מס | פסקי דין על מזרחי מזרחי

964-01/18 תאמ     16/02/2020




תאמ 964-01/18 טקס פייבק- המרכז הארצי להחזרי מס נ' מזרחי מזרחי








בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 964-01-18 טקס פייבק- המרכז הארצי להחזרי מס
נ' מזרחי


תיק חיצוני:


בפני

כבוד סגנית הנשיא דורית פיינשטיין


תובעים

טקס פייבק- המרכז הארצי להחזרי מס


נגד


נתבעים

מזרחי מזרחי




פסק דין



לפני תביעה כספית על-סך 13,200 ₪ לתשלום שכר טרחה עבור שירותים שנתנה התובעת לטענתה, לנתבע.

העובדות והמחלוקות:
1.
התובעת, "טקס פייבק – המרכז הארצי להחזרי מס" (להלן: "התובעת"), היא חברה העוסקת בסיוע בקבלת החזרים מרשויות המס.

2.
עיקר המחלוקת בין הצדדים הוא בשאלה האם הנתבע, מר מזרחי מזרחי
(להלן: "מזרחי") חתם על הסכם התקשרות והזמנת שירותים מהתובעת אם לאו. התובעת הציגה הסכם נושא תאריך 26.3.14 עליו חתום לכאורה מזרחי ולפיו הוא התחייב לשלם לתובעת 30% מכל החזר מס שיתקבל אצלו כתוצאה מפעולותיה של התובעת (להלן: "ההסכם"). מזרחי מכחיש שחתם על הסכם זה או על הסכם כלשהו עם התובעת.

3.
לצד זאת אין מחלוקת שמזרחי קיבל החזר מס בגין עסקת מס שבח בסך 25,647 ₪. בכך מודה גם מזרחי עצמו. מהמסמכים שצירפה התובעת ניתן ללמוד שהחזר זה התקבל אצל מזרחי ביום 30.12.15 (ר' נספח 3 לכתב התביעה).

4.
מזרחי מסרב לשלם לתובעת את שכר טרחתה בטענה שמעולם לא ביקש את שירותיה ומכאן התביעה שלפני.

5.
מבחינה עובדתית יש לציין שאין מחלוקת שאביו של מזרחי נעזר בשירותיה של התובעת. כמו-כן אין מחלוקת שההסכם שהוצג הוא (לכאורה) הסכם בין התובעת לבין שלושת בני משפחת מזרחי: מזרחי, אביו (יעקב) ואחותו (עדינה, ז"ל). התובעת תבעה את אביו של מזרחי בגין שכר טרחה שלא שולם לה. בין התובעת לבין אביו של מזרחי הושג הסכם פשרה וביום 15.10.15 ניתן להסכם זה תוקף של

פסק דין
בבית משפט השלום בתל אביב.

טענות התובעת
6.
התובעת טוענת שמעבר להסכם שהוצג חתם מזרחי על ייפוי כוח המסמיך אותה לפעול עבורו ובשמו מול רשויות המס. ייפוי הכוח נשלח אליה בדואר. את ייפוי הכוח העבירה התובעת (לטענתה) לרשות המסים ולא שמרה ממנו העתק ולכן לא צירפה אותו לכתב התביעה.
מאוחר יותר, לאחר ישיבת ההוכחות (ביום 16.6.19), הציגה התובעת אישור מאת הגב' מיכל שרון, מנהלת תחום בכירה ברשות המסים, שאישרה שביום 29.6.14 (כשלושה חודשים לאחר שנחתם לכאורה ההסכם) התובעת נרשמה כמייצגת של הנתבע במרשם המייצגים ברשות המסים. לצד זאת ציינה הגב' שרון שלא הצליחה לאתר את ייפוי הכוח המקורי ושלדעתה הוא תויק במקום שגוי ולכן לא נמצא.

7.
התובעת טוענת שהיא פעלה על-פי ייפוי הכוח שנתן לה מזרחי וביקשה עבורו החזר בגין חיוב במס שבח. לשם כך גם ענה מזרחי על שאלון טלפוני מטעם התובעת, מה שמעיד על כך שמזרחי ידע שהתובעת פועלת עבורו ואף שיתף פעולה לשם כך. בנסיבות אלה מזרחי לא יכול להתנער מחובתו לשלם לתובעת את שכרה.

8.
בסופו של דבר אין מחלוקת שלחשבון הבנק של מזרחי נכנסו קצת יותר מ-25,000 ₪ מרשות המסים. החזר זה התקבל רק בזכות פעולותיה של התובעת, אותן ביקש מזרחי מראש והסכים להן. לא הוכח שמישהו אחר פעל בשמו של מזרחי או עבורו כדי להשיג את ההחזר הזה. על כן מזרחי חייב לתובעת את שכר הטרחה שלה.
טענות הנתבע :

4.
מזרחי טוען שלא חתם על ההסכם שהוצג כמו גם על ייפוי הכוח הנטען. לגבי ההסכם, מזרחי טוען שכלל לא היה בארץ בעת שנחתם ההסכם. לשם הוכחת טענה זו הציג מזרחי תדפיס כניסות ויציאות מהארץ ממשרד הפנים שלפיו נראה שאמנם ב-22.3.14 יצא מזרחי מהארץ וחזר רק ב- 11.4.14 כך שביום חתימת ההסכם (26.3.14) הוא לא היה בארץ.

5.
גם מבחינה חיצונית, טוען מזרחי, ניתן להבחין בקלות ששמו וחתימתו של מזרחי נוספו באיחור, בכתב יד שונה וברווח הקטן שנותר לאחר שנרשמו כבר פרטיהם של אביו ושל אחותו. הדבר מעיד על כך שמזרחי לא חתם על ההסכם, לא היה צד לו מראש, ושמו הוסף להסכם באופן פסול ובמועד מאוחר יותר.
6.
עוד בהקשר זה טוען מזרחי שבפתח דבריה של התובעת בדיון שהתקיים ביום 18.4.19 גילתה התובעת לראשונה שהיא בכלל לא הייתה עדה לחתימת ההסכם, שמי שפעלה מול מזרחי ומשפחתו הייתה עובדת שלה בשם אפרת ושלמיטב ידיעתה ההסכם החתם על-ידי משפחתו של מזרחי מרחוק ונשלח בדואר אל התובעת. מזרחי טוען שיש לזקוף לחובתה של התובעת את העובדה שלא הזמינה את העובדת אפרת להעיד על נסיבות חתימת ההסכם. בנסיבות אלה פועלת לחובתה של התובעת החזקה בדבר הימנעות מהבאת עדים וראיות.

5.
כמו-כן יש לזקוף לחובתה של התובעת את השינוי בגרסה העובדתית לעומת זו שנטענה בכתב התביעה, שם לא נחשפה העובדה שההסכם כלל לא נחתם בנוכחות מי מטעם התובעת.

6.
לגבי ייפוי הכוח הנתבע מדגיש את העובדה שהמסמך כלל לא הוצג ואף לא נמצא גם ברשות המסים. לטענתו של מזרחי, חתימתו זויפה גם בהסכם וגם בייפוי הכוח שנמסר לרשות המסים ולא הוצג. מזרחי לא הציג חוות דעת גרפולוגית שתתמוך בטענת הזיוף. מזרחי טוען שלא הגיש תלונה במשטרה בנוגע לזיוף חתימתו מכיוון שעלתה טענה שאחיו המנוח (יצחק) הוא שחתם בשמו. בנסיבות אלה בהן האח נפטר לא מצא לנכון מזרחי להגיש נגדו תלונה.

7.
טענה נוספת בפיו של הנתבע
והיא שלמרות שבמסמכים ששלחה התובעת לרשות המסים בשמו צוין שמצורף גם צילום שיק מחשבונו לצורך מסירת פרטי חשבון הבנק אליו יועבר הכסף, בכל זאת אין מחלוקת ששיק לא צורף. לטענתו של מזרחי הדבר מעיד על כך שלא הסמיך את התובעת לפעול בשמו. שכן עובדה היא שלא מסר לה שיק.

8.
מעבר לזה מזרחי טוען שההסכם שהציגה התובעת לא מתייחס לנכס כלשהו. בהינתן שההחזר התקבל בגין מס שבח הרי הוא בהכרח קשור בנכס מסוים ונכס זה לא נזכר בהסכם. בנסיבות אלה לא ניתן לומר שמזרחי הסמיך את התובעת לפעול עבורו בעניין הנכס המסוים שבגינו התקבל ההחזר. עוד בהקשר זה טוען מזרחי שבזמנו הוא שכר את שירותיו של עו"ד שטיפל בעסקת המכר ובתשלומי המסים השונים, או החזרי המס אם נדרשו כאלה. לכן לא היה לו כל צורך בשירותיה של התובעת כאשר היה לו עו"ד שטיפל בכל העניינים האלו.

9.
מבחינה עובדתית מזרחי טוען שהנכס היחיד שבגינו התקבל החזר ממס שבח הוא נכס השייך בכלל לאביו. מטעמים השמורים עם האב הנכס נרשם על-שמו של מזרחי ועל שמה של אחותו. לכן, מיד כשהתקבל ההחזר ממס שבח העביר מזרחי את הכסף לאביו. לשם הוכחת טענה זו הציג מזרחי תדפיס מחשבון הבנק שלו המתעד העברה על-סך 30,000 ₪ מחשבון הבנק של מזרחי לחשבון של אביו ביום 25.2.16. את הפער בין סכום הזיכוי מרשות המסים (כ-25,000 ₪) לבין הסכום שהועבר מהחשבון הסביר מזרחי בכך שמכיוון שהיה חייב לאביו כספים נוספים העביר לו באותה הזדמנות גם את הכסף לכיסוי החוב, בלי קשר לזיכוי במס.

8.
הנתבע טוען שהתובעת קיבלה את שכרה בגין הפעולות שביצעה כדי לקבל החזר ממס שבח עבור הנכס המסוים הזה. שכרה ניתן לה במסגרת הסכם פשרה שהושג בהליך אחר שניהלה התובעת נגד אביו של מזרחי. מזרחי מפנה לאותו הליך שם טענה התובעת לשכר המגיע לה בגין החזר ממס שבח עבור אותו הנכס בדיוק עבורו התקבל ההחזר שבגינו הוגשה התביעה הנוכחית. מזרחי מפנה לדברים שאמרה התובעת בישיבת ההוכחות, אז הדגישה התובעת שלמזרחי יש רק נכס אחד. מזרחי טוען שהנכס האחד הזה הוא הוא הנכס שכבר הניב לתובעת את שכרה בהליך שניהלה נגד האב. לחיזוק טענה זו מפנה מזרחי לכתב התביעה שהגישה התובעת נגד האב שם טענה שטיפלה עבור האב בהחזר מס בגין עסקת מקרקעין שנעשתה בנכס הידוע כגוש 10365 ביישוב כעביה שבצפון, הוא הנכס הרשום על שמו של מזרחי ושהתובעת עצמה טוענת שאין עוד נכסים על שמו והוא הנכס היחיד. זו ההוכחה לכך שמדובר באותו נכס ובאותו החזר מס.

9.
בנסיבות אלה, טוען מזרחי, קבלת התביעה שלפני תהווה כפל פיצוי לתובעת וכן תחתור תחת הסכמת התובעת להסכם הפשרה מול האב המהווה מעשה בית דין החוסם את התובעת מלתבוע ולהתדיין שוב בגין אותה עילה.

10.
מבחינה משפטית טוען הנתבע שהתובעת השיגה את גבולות מקצוע עריכת הדין ולכן בהתאם לסעיף 98(א) לחוק לשכת עורכי הדין אין לפסוק לה שכר בגין פעולות משפטיות שביצעה שיוחדו בחוק לעורכי דין בלבד.

11.
בשולי הסיכומים טוען מזרחי שהתובעת היא חסרת תום לב סדרתית. לשם כך הפנה מזרחי לכמה פסקי דין שהתובעת הייתה צד להם שלטענתו של מזרחי דחו את טענותיה של התובעת וקבעו שהיא נהגה בחוסר תום לב. מעבר לכך, טוען מזרחי, גם שכר הטרחה הגבוה והמופרז מעיד על חוסר תום לב מצידה של התובעת. לטענתו של מזרחי גם אם טענותיה של התובעת היו מוכחות במלואן היה מקום להתערבות בית המשפט בגובה שכר הטרחה והפחתה שלו משום ששכר טרחה בגובה 30% עבור פעולות פשוטות למדי שעשתה התובעת הוא מוגזם ונגוע בחוסר תום לב.




דיון והכרעה :
12.
השאלות הדורשות את הכרעתי הן : האם מזרחי חתם על הסכם עם התובעת או על ייפוי כוח המסמיך אותה לפעול בשמו ועבורו מול רשויות המס? אם כן, הרי שלא התעוררו לפני טענות בנוגע לתוקף ההסכם במקרה כזה, למעט הטענה לשכר טרחה מוגזם, המצדיק לשיטתו של הנתבע, התערבות של בית המשפט.
אם לא נחתם הסכם, האם יש ללמוד על הסכמה מכללה שנתן מזרחי לתובעת לפעול להשגת החזר מס עבורו? וכן, האם השכר שעותרת לו כאן התובעת הוא עבור פעולה שכבר קיבלה עליה התובעת את שכרה במסגרת הסכם הפשרה שהשיגה עם אביו של מזרחי, כפי שטוען מזרחי, או שמא מדובר בפעולות שונות או בנסיבות המצדיקות (ומחייבות) שכר גם מאביו של מזרחי וגם ממזרחי עצמו? מה אומר על כך ההסכם?

חתימה בהרשאה:
13.
נחה דעתי שמזרחי אמנם לא חתם על ההסכם בעצמו. הוכח שמזרחי לא היה בארץ ביום בו נחתם ההסכם. כמו-כן על פניו נראית נכונה הטענה שהסתכלות חיצונית על ההסכם מצביעה על כך ששמו של מזרחי נוסף באיחור. ניתן לראות בבירור ששמו של מזרחי נכתב בכתב יד שונה, קטן וצפוף, ברווח שנותר לאחר שנרשמו כבר שמותיהם של אביו (יעקב) ואחותו (עדינה).

14.
אלא שהטענה היא שככל הנראה אחיו של מזרחי, יצחק ז"ל, הוא שחתם בשמו. נדמה שאין על כך מחלוקת. התובעת הפנתה לגרסת אביו של מזרחי בהליך הקודם, שהתנהל מול האב, שם הוסבר שיצחק חתם בשמו של הנתבע. נדמה שגם הנתבע
עצמו לא חולק על כך. ניתן ללמוד זאת, בין היתר, מההסבר שנתן הנתבע בסיכומיו לכך שלא הגיש תלונה במשטרה בגין זיוף חתימתו. כזכור מזרחי הסביר שנמנע מהגשת תלונה משום שהאח יצחק נפטר ואין טעם בהגשת תלונה נגדו. בכך מסכים למעשה מזרחי לטענה שיצחק הוא שחתם. אחרת היה טעם בהגשת תלונה שתברר מי הוא שזייף את חתימתו של הנתבע.

15.
בנסיבות העניין השתכנעתי שיצחק ז"ל הוא שחתם בשמו של מזרחי ושמזרחי נתן את הסכמתו לחתימה זו. כמובן שלא ניתן להעיד את יצחק ז"ל ולעמת אותו עם הטענה אך נסיבות העניין מתיישבות יותר עם המסקנה שיצחק חתם בשם אחיו מזרחי בהסכמתו של מזרחי מאשר עם המסקנה שהייתה ליצחק כוונת זדון להזיק לאחיו, לחתום בשמו ללא הסכמה ולחייב אותו בתשלום לתובעת ללא ידיעתו. אך מהנסיבות שמהן עולה כי בני משפחה שונים חתמו על אותו מסמך, בגין נכס שמצוי בבעלות משפחתית, ושמגיע בגינו החזר ממש שבח, ניתן להסיק כי החתימה היתה בשמו של הנתבע, בהסכמתו ונועדה לסייע לו. כאמור הדבר גם עולה מדברי האב בהליך המקביל שניהלה התובעת כנגדו.
16 .
לכן אני קובעת כממצא עובדתי שיצחק ז"ל חתם בשמו של הנתבע
על הסכם ההתקשרות עם התובעת ושמזרחי נתן הסכמתו לחתימה בשמו מכיוון ששהה בחו"ל באותו הזמן ולא יכול היה לחתום בעצמו.

16.
לאחר שקבעתי שמזרחי נתן את הסכמתו לאחיו לחתום בשמו, עדיין נותרה באוויר השאלה האם מזרחי היה מודע לתוכן ההסכם ובפרט להתחייבות שקיבל על עצמו כלפי התובעת. אך שאלה זו מקומה להיבחן במסגרת היחסים שבין מזרחי לבין בני משפחתו ואיננה נוגעת לתובעת. מרגע שנתן מזרחי את הסכמתו לאחיו לחתום בשמו נוצר מצג כלפי התובעת שהיא רשאית – ואף נדרשת – לפעול לקבלת החזרי מס עבור מזרחי. כל טענותיו של מזרחי כאילו שהוא לא ידע על ההתקשרות עם התובעת, לא נתן לה את הסכמתו, שיתף פעולה עם שיחת התשאול הטלפונית רק משום שחשב שהיא נועדה לסייע לאביו, אך לא הבין שהיא חלק מהשירות שנותנת לו התובעת – כל אלו טענות שאין מקומן בהליך שלפני משום שהן רלוונטיות למישור היחסים שבין מזרחי לבני משפחתו וניתן ללמוד מהן אולי על טעות שטעה מזרחי בהבנת הדברים כשנתן את הסכמתו לאחיו לחתום בשמו.

17.
אפשרות זו של חתימה בידי אחר בהרשאה הוכרה בחוק כמחייבת את מי שנתן את ההרשאה במסגרת דיני השטרות, סעיף 92(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש]. ר' בהקשר זה גם את פסק הדין שניתן ב-ע"א 4085/07 דבורה אוזן נ' תבל נכסים והשקעות בע"מ פסקה 4 לפסק דינו של כב' השופט ג'ובראן, פד"י סג(3) 1, וההפניות הנזכרות שם; ר' גם ע"א 632/87 הרצל גרנט נ' שלמה מרדכי פ"ד מח(1) 544, 556. שם נדון תוקפו של הסכם מכר דירה שחתימת בעל הדירה זויפה אך אושרה על-ידו בדיעבד. אישור החתימה נלמד מהתנהגותו של בעל הדירה. בנסיבות אלה אמר בית המשפט העליון שמי שאישר בדיעבד את חתימתו, גם אם היא זויפה, מנוע מלהתכחש לתוקף המסמך שנחתם תוך זיוף חתימתו (ר' יישום של עיקרון זה למשל בה"פ (מחוזי ב"ש 37176-04-14 מזל כנפי נ' ספיר דוידוב 2.11.16). הדברים יפים לענייננו מכוח קל וחומר גם כי אני סבורה שהחתימה נחתמה בהרשאתו של מזרחי, אך גם משום שאני סבורה שיש לראות בהתנהגותו של מזרחי שקיבל ברצון ובחפץ לב את הכסף שהושג במאמציה של התובעת, משום אישור בדיעבד של ההסכם עמה. (ראו דיון בעניין זה בהמשך).

18.
לגבי ייפוי הכוח – מסמך זה לא הוצג. יחד עם זאת הומצא מכתב מרשות המסים המאשר שהתובעת נרשמה כמייצגת של מזרחי במרשמי רשות המסים, אך אין הדבר מעיד שהנתבע עצמו חתם על ייפוי הכוח . אלא שבמקרה שלפני ייפוי הכוח לא מייסד את הקשר המחייב שבין התובעת למזרחי. במישור היחסים שבין מזרחי לתובעת די בכך שהוצג הסכם הנחזה להיות חתום על-ידו כאשר כפי שקבעתי לעיל מזרחי נתן את הסכמתו לחתימה בשמו. אין הכרח שיהיה, בנוסף לסכם, גם ייפוי כוח חתום.
19.
למיטב הבנתי ייפוי הכוח נדרש כדי שהתובעת תוכל להירשם כמייצגת במרשמי רשות המסים. ואמנם נראה שמשימה זו הושגה בהצלחה. כך ניתן ללמוד מהאישור שהתקבל מרשות המסים על כך שהתובעת אכן נרשמה כמייצגת של מזרחי מזרחי
. אמנם, כאמור, אין ללמוד מאישור זה על נסיבות ואופן חתימתו של מזרחי על ייפוי כוח לטובת התובעת, אך ככל שמטרת ייפוי הכוח הייתה לאפשר לתובעת לפעול בשמו של מזרחי מול רשות המסים – הרי שמטרה זו הושגה. ייפוי הכוח איננו ההסכם המחייב בין מזרחי לבין התובעת.

20.
למעלה מן הצורך אציין כי
בהסכם עצמו ישנו סעיף המייפה את כוחה של התובעת לפעול בשמם של הלקוחות החתומים על ההסכם מול שלטונות מס שבח. כך נכתב במפורש בסעיף 1 להסכם. לכן לא ניתן לקבל טענה לפיה התובעת פעלה בהיעדר הרשאה מפורשת וייפוי כוח מפורש.

מזרחי קיבל החזר מס בעקבות פעולותיה של התובעת
18.
כאמור אין מחלוקת שמזרחי קיבל החזר בסך 25,647 ₪ משלטונות המס. מזרחי טוען שהכסף הזה שייך לאביו ולכן גם העביר לו אותו סמוך לאחר שקיבל אותו.

19.
אציין שמבחינה עובדתית העברת הכסף מחשבונו של מזרחי לאביו לא הייתה כל כך בסמוך לקבלת החזר המס. ההחזר אושר למזרחי ביום 30.12.15 ורק ביום 25.2.16, כחודשיים לאחר מכן, נראית העברה מחשבונו של מזרחי אל אביו יעקב מזרחי. אך אניח לרגע בצד את פער הזמנים הזה שיתכן שיש לו הסבר כלשהו. כך למשל יתכן שלקח זמן מרגע שההחזר אושר ועד שהכסף נכנס לחשבון הבנק של מזרחי. כלומר, מראיות התובעת ניתן ללמוד שביום 30.12.15 אושר למזרחי ההחזר, אך אין זה אומר שבו ביום הכסף נכנס לחשבון הבנק של מזרחי. בהקשר זה אציין שהתובעת עצמה טוענת שמכיוון שלא היה לה העתק של שיק של מזרחי היה צורך להשלים את פרטי חשבון הבנק לאחר שאושר ההחזר כדי שניתן יהיה לקבל את הכסף. כך שיש להניח שעבר עוד קצת זמן מאז אושר ההחזר ביום 30.12.15 ועד שהכסף נכנס לחשבון הבנק של מזרחי.

20.
אלא שטענתו של הנתבע
בעניין זה מעוררת תהיות. מחד מצביע מזרחי על כך שלתובעת לא היו פרטי חשבון הבנק שלו ולא הי הלה צילום של שיק מחשבונו וטוען שהדבר מעיד על כך שלא הסמיך את התובעת לפעול עבורו. מאידך אין מחלוקת שהכסף אמנם נכנס בסופו של דבר לחשבון הבנק של מזרחי. התובעת טוענת שלאחר שאושר ההחזר פנה מזרחי בעצמו אל שלטונות המס ועדכן שם את פרטי חשבון הבנק אליו הוא מבקש להעביר את הכסף. מזרחי טוען מנגד שטענה זו לא הוכחה, כלומר שלא הוכח שהוא פנה אל שלטונות המס ועדכן את פרטי חשבון הבנק.
גרסתו של מזרחי בעייתית ולא מתיישבת עם ההיגיון, השכל הישר, ואפילו לא עם גרסתו של מזרחי עצמו: מכיוון שאין מחלוקת שהכסף אמנם הועבר בסופו של יום לחשבון הבנק של מזרחי המסקנה המתבקשת היא שמישהו עדכן את פרטי חשבון הבנק. נוכח גרסתו של מזרחי שלא העביר לתובעת פרטי חשבון בנק או צילום שיק יש להניח שלא התובעת היא שעדכנה את פרטי חשבון הבנק אלא מישהו אחר. האפשרות הסבירה היחידה שניתן להעלות על הדעת היא שמזרחי או מי מטעמו מסרו את פרטי חשבון הבנק לרשות המסים אחרת הכסף לא היה נצפה בחשבון.

21.
יש לציין בהקשר זה את טענתו של מזרחי לפיה היה לו עו"ד שטיפל במכירת הנכס ובמס שבח כך שלא היה לו צורך בשירותיה של התובעת. אציין שבולטת בהיעדרה הטענה שאותו עו"ד אמנם טיפל בבקשה להחזר ממס שבח. זאת לא נטען. על רקע זה ברור ומובן מדוע לא הוזמן אותו עו"ד למסור עדות או תצהיר או ראיה כלשהי לכך שהחזר המס התקבל כתוצאה מפעולותיו שלו דווקא ולא כתוצאה מפעולותיה של התובעת. מובן כי העובדה שהנתבע לא הזמין את עורך דינו לעדות נזקפת לחובתו.

22.
כך או אחרת בהסכם שבין התובעת לבין מזרחי אף
נאמר במפורש שאם הלקוח יפעל לקבלת החזר מס בעצמו או באמצעות אחר לאחר חתימת ההסכם, עדיין תהיה התובעת זכאית לקבלת שכר הטרחה כמוסכם. בנסיבות אלה אין משמעות לטענותיו של מזרחי בנוגע לעו"ד שטיפל או שצריך או יכול היה לטפל עבורו בהחזר המס.

23.
אשר לטענה שהכסף היה שייך בכלל לאביו של מזרחי שהיה הבעלים הנכונים של הנכס שנמכר ובגינו שולם מס השבח – הרי שטענות אלה כוחן יפה במישור היחסים שבין מזרחי לבין אביו ובני משפחתו. אין להן מקום בתובענה זו שבין התובעת למזרחי. אם אמנם מזרחי נדרש לשלם שכר טרחה עבור שירות שהתקבל אמנם על-שמו אך מבחינה מהותית שייך לאביו – היה עליו להגיש הודעת צד ג' כנגד האב או שבאפשרותו לתבוע מן האב שיפוי (דורית – לא הבנתי אם האב חי או שנפטר בינתיים. לא שזה משנה כל כך מבחינה משפטית בתביעה הזו. רק שלא יצא לא נעים שלא כתבתי ז"ל. שיהיה מכובד). מעבר לכך טענות אלה לא הוכחו ולא הובאה בדל ראיה כדי לבסס אותן. על-כן טענות אלה נדחות.

טענות מזרחי לחוסר תום לב מצד התובעת ולצורך בהתערבות בית המשפט בהפחתת שכר הטרחה שנקבע בהסכם
23.
כאמור מזרחי טוען שהתובעת היא "חסרת תום לב סדרתית". מזרחי הפנה לכמה פסקי דין המוכיחים זאת לטעמו. אינני מוצאת לנכון להתייחס לתוכן אותם פסקי דין. על מזרחי להוכיח חוסר תום לב במקרה הקונקרטי שלפני. לא ניתן ללמוד על חוסר תום לב גורף ולהקיש ממקרים אחרים. ככל שיש באותם פסקי דין קביעה בנוגע לתום ליבה של התובעת הרי שהדבר יכול היה להוות חיזוק לאינדיקציות לחוסר תום לב מצידה שנמצאו והוכחו בהליך שלפני. אך אין בקביעות שבפסקי הדין אליהם הפנה מזרחי כדי לאיין כליל את החובה להוכיח את הטענה לחוסר תום לב הנטענת על-ידו.

24.
אני ערה כמובן לטענה ששכר הטרחה הוא מוגזם ומעיד בעצמו על חוסר תום לב מצידה של התובעת. אך גם טענה זו נטענה בעלמא. מזרחי לא הראה מהו שכר הטרחה המקובל בשוק בעסקאות דומות ולא הביא בדל ראיה לביסוס הטענה שמדובר בשכר טרחה מוגזם.
25.
על כן הטענות בנוגע לחוסר תום לב מצד התובעת נדחות, וטוב היה אם לא היו נטענות ככל.

הפרת גבולות המקצוע:
26.
הנתבע טען כי התובעת פעלה תוך הפרת גבולות מקצוע עריכת הדין ועל כן בהתאם לכללי הלשכה אין היא זכאית לשכר טרת גם טענה זו טוב היה אם לא היתה נטענת. התובעת היא חברה בבעלות רואת חשבון אשר מוסכמת כדין לפעול מול רשויות המס. מטעם זה גם רשויות המס אישרו את ייפוי הכוח שהציגה להם התובעת ושיתפו עמה פעולה.

סיכום
27.

התובעת הוכיחה את תביעתה. הוכח שנחתם הסכם בין התובעת לבין מזרחי ובני משפחתו. לעניין זה אין זה משנה שמזרחי לא נכח בארץ ביום חתימת ההסכם ולפיכך לא חתם בעצמו. הוכח במאזן ההסתברויות הנדרש במשפט אזרחי שמזרחי נתן הסכמתו לאחיו לחתום בשמו וחתימת האח מחייבת את מזרחי. כמו-כן אני סבורה שבנסיבות העניין משהוצגה לתובעת חתימה הנחזית להיות חתימתו של מזרחי, כאשר הוכח שמזרחי נתן הסכמתו לחתימה כאמור, יש בטענותיו של מזרחי המתכחשות לחתימה משום חוסר תום לב.

28.
הוכח שהתובעת אכן נתנה למזרחי שירות ופעלה עבורו לקבלת החזר ממס שבח. אין מחלוקת שחשבון הבנק של מזרחי זוכה בסכום של 25,467 ₪. אמנם לא הובהר מי הוא זה שמסר לשלטונות המס את פרטי חשבון הבנק אך בהינתן מפיו של מזרחי שלא מסר לתובעת שום פרט מזהה על אודות חשבון הבנק שלו, נחה דעתי שמזרחי או מי מטעמו הם אלה שמסרו לרשות המסים את פרטי חשבון הבנק לצורך קבלת הכספים. עובדה זו מעצימה את חוסר תום הלב של מזרחי שביד אחת קיבל את השירות בחפץ לב ומסר את פרטי חשבון הבנק למרות שלא עמל כלל כדי להשיג את הרווח שהושג, וביד השנייה מתנער מחובתו כלפי התובעת לאחר שכבר קיבל את מבוקשו.
29.
על כן אני נעתרת לתביעה במלואה וקובעת כי הסכום ישולם לתובעת בתוך 30 יום בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.2.16 ועד התשלום בפועל. בנוסף ישא הנתבע בהוצאות התובעת בסך 3,500 ₪ כולל מע"מ.





ניתן היום,
כ"א שבט תש"פ, 16 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 964-01/18 טקס פייבק- המרכז הארצי להחזרי מס נ' מזרחי מזרחי (פורסם ב-ֽ 16/02/2020)