פסקי דין על אבי אטיאס | פסקי דין על איי.די.איי.חברה לביטוח | פסקי דין על ביטוח חקלאי- אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

39371-01/17 תאמ     11/02/2020




תאמ 39371-01/17 אבי אטיאס, איי.די.איי.חברה לביטוח בע"מ נ' ביטוח חקלאי- אגודה שיתופית מרכזית בע"מ








בית משפט השלום בהרצליה



תא"מ 39371-01-17 אטיאס ואח' נ' ביטוח חקלאי- אגודה שיתופית מרכזית בע"מ


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשמת בכירה
יעל מרמור דומב


ה
תובעים

1.אבי אטיאס

2.איי.די.איי. חברה לביטוח
בע"מ



נגד


הנתבעת

ביטוח חקלאי- אגודה שיתופית מרכזית בע"מ







פסק דין



1.
לפניי תביעה שעניינה נזק רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה ביום 15/4/16.

2.
כעולה מכתב ההגנה, אין מחלוקת בין הצדדים באשר לאחריות לתאונה, המחלוקת בין הצדדים הינה ביחס לנזק שנגרם.

3.
התובעים טוענים כי בשעה שהיה רכבם בעמידה, יצא רכב הנתבעת בנסיעה לאחור ופגע בחלקו האחורי של רכבם. לתמיכה בגובה הנזק הנטען צירפו התובעים לכתב התביעה חוות דעת שמאי.

4.
הנתבעת אינה מכחישה את אופן התרחשות התאונה אולם טוענת כי רכבה פגע ברכב התובעים באופן קל מאחור מבלי שגרם לרכב התובעים נזק. הנתבעת טוענת כי ברכב התובעים נזקים רבים בגבהים ובצורות שונות, מהם ניתן ללמוד כי התביעה הוגשה בגין נזקים שלא נגרמו מהתאונה עם רכב הנתבעת. הנתבעת מפנה לחתך בפגוש האחורי של רכב התובעים כשלדבריה לאור השוני בגובה שתי המכוניות ואופי הנזק, לא יתכן כי זה נגרם בתאונה דנן. לתמיכה בטענותיה צירפה הנתבעת חוות דעת נגדית של שמאי מטעמה.

5.
בדיונים שהתקיימו העידו שתי הנהגות והשמאים.

6.
נהגת רכב התובעים העידה כי רכבה חנה ליד גן הילדים, כשנהגת רכב הנתבעת נסעה עם רכבה לאחור ופגעה בו. הצדדים החליפו פרטים ובשיחת טלפון בין הנהגות למחרת הפנתה אותה נהגת רכב הנתבעת לחברת הביטוח שלה. לאחר שרכב התובעים נבדק על ידי שמאי
ותוקן באמצעות חברת הביטוח, טענה נהגת רכב הנתבעת כי הנזק הנטען לא נגרם בתאונה. נהגת רכב התובעים העידה כי נגרם לרכב נזק בחלקו האחורי שמאלי וכי במקום התאונה
ראתה שהפנס האחורי נשבר ואת השברים, הציגה בפני
נהגת רכב הנתבעת את הנזק וזו לא טענה כלפיה דבר בזמן אמת. גם יום לאחר מכן בשיחת טלפון לא אמרה נהגת רכב הנתבעת לנהגת רכב התובעים דבר ביחס לנזק שנגרם. נהגת רכב התובעים ציינה כי במועד התאונה היה הרכב חדש יחסית ללא נזקים או תאונות קודמות.

7.
נהגת רכב הנתבעת העידה כי שני הרכבים יצאו יחד מהחניה בנסיעה לאחור ונפגשו פגוש לפגוש "פינה לפינה", כשהמגע ברכבה היה בפינה האחורית ימנית. לאחר התאונה הפנתה אותה נהגת רכב התובעים לשבר בפנס האחורי של רכבה, היא ראתה פנס שבור, חיפשה שברים, ולאחר מכן הבינה שלא יתכן כי הפנס נפגע במגע של פגוש בפגוש כשמדובר ברכבים שאינם בגובה זהה. לדבריה לרכבה לא נגרם נזק והנזק היה רק ברכב התובעים, והשיחה בין הנהגות נסבה אך ורק על הנזק שנגרם ולא על אופן התרחשות התאונה.

8.
שמאי התובעים חזר על חוות הדעת שאישר והבהיר כי בנסיבות התאונה כפי שתיארו שתי הנהגות, בהחלט יתכן קרע בפגוש לאחר שזה נדחף פנימה כתוצאה מהמכה, נקרע וחזר למקום. לגבי הפנס הסביר השמאי כי במהלך הפגיעה בפגוש נפגע הפנס הצמוד לפגוש וחתיכה ממנו נשברה, כשלדבריו גם נזק קטן בפגוש האחורי יכול לגרום לשבר בפנס שנוגע בו.

9.
שמאי הנתבעת חזר אף הוא על חוות דעתו וטען כי בתאונה לא נגרם לאף אחד מן הרכבים נזק. השמאי ציין כי הקרע בפגוש לא יכול היה להיגרם במגע של פגוש בפגוש נוכח מיקום הנזק בפינה שאינה עשויה מחומר גמיש ולאור כך שאין כל סימן ברכב הנתבעת. עוד לטענתו נוכח השוני בגובה הרכבים לא היה הנזק בפנס יכול להיגרם בתאונה.

10.
לאחר ששמעתי את הצדדים והעדויות, ולאחר שעיינתי במסמכים שהובאו בפני
, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

11.
אין מחלוקת בין הצדדים כי במהלך נסיעה לאחור פגע רכב הנתבעת ברכב התובעים. הדברים עולים מכתב ההגנה, מדברי ב"כ הצדדים במהלך הדיונים בבית המשפט, וגם מתיאור התאונה מטעם נהגת רכב הנתבעת כמופיע בתכתובת מיום 15/6/16 שצורפה לתיק. לפיכך ודאי שלא ניתן לקבל את גרסתה החדשה של נהגת רכב הנתבעת בבית המשפט לפיה התאונה התרחשה כששני הרכבים המעורבים נסעו לאחור, ויש לדבוק בדברי נהגת רכב הנתבעת כפי שמסרה כחודשיים לאחר התאונה לפיהם נסעה לאחור, רכבה נגע ברכב התובעים, והמחלוקת בין הצדדים ממוקדת אך ורק בגובה הנזק הנטען ולא באחריות לתאונה שרובצת לפתח נהגת רכב הנתבעת.

12.
אשר לנזק שנגרם, לא ניתן להתעלם מכך שבניגוד לטענות הנתבעת, בשני הרכבים המעורבים נמצאו נזקים התואמים את תיאור אופן קרות התאונה מפי שתי הנהגות. על אף שנהגת רכב התובעת התכחשה לכך, מעיון בתמונות שהוצגו בבית המשפט ניתן להתרשם מנזק קיים בחלקו הימני אחורי של רכבה וכן מהנזק לו טוענים התובעים בחלק השמאלי אחורי ברכבם. העובדה כי בפועל קיימים נזקים בשני הרכבים במוקדים התואמים את תיאור התאונה מפי שתי הנהגות, מחזקת את גרסת התובעים ומחלישה את טענות הנתבעת לפיהן בתאונה לא נגרם נזק כלל. חיזוק נוסף לגרסת התובעים ביחס לנזק שנגרם מצאתי בהתנהלות נהגת רכב הנתבעת כעולה מן הראיות שהוצגו. נהגת רכב הנתבעת ציינה בעדותה כי כבר במקום התאונה היה בלבה ספק ביחס לנזק שנגרם נוכח אופי התאונה, והיא ציינה זאת בפני
נהגת רכב התובעים בזמן אמת. מהשתלשלות העניינים לאחר התאונה כפי שעולה מן הראיות קשה לקבל גרסתה זו. לו אכן היתה נהגת רכב הנתבעת סבורה לאחר התאונה כי לא נגרם נזק לרכב התובעים ולו היתה נהגת רכב התובעים מנסה להלחיץ אותה "ולשכנע אותה שהבקליט האחורית ברכב ... נשברה כתוצאה
מהנגיעה בפגוש" כפי שנטען בהודעת נהגת רכב הנתבעת, ודאי היתה זו טורחת ומדווחת לחברת הביטוח על התאונה מיד בהבינה כי צפויה התפתחות בעניין. העובדה כי נהגת רכב הנתבעת דיווחה לחברת הביטוח על התאונה רק כחודשיים אחרי שהתרחשה שומטת את הקרקע תחת הטיעון כי במקום התאונה חשדה שהנזקים שראתה ברכב התובעים לא נגרמו כתוצאה ממנה. התנהלות נהגת רכב הנתבעת מחזקת את טענות נהגת רכב התובעים כי בזמן אמת ראתה את הנזק בפנס, לא היה כל ויכוח ביחס לנזק זה, והטענה בעניין זה נולדה רק בשלב מאוחר יותר מסיבות כאלה ואחרות. הדברים יפים גם נוכח כך שבעדותה בחרה נהגת רכב הנתבעת לציין מספר פעמים כי לרכבה לא נגרם כל נזק בעוד שלרכב התובעים נגרם נזק מבלי לסייג אמירה זו ולהדגיש כי הנזק היה נזק קודם כנטען על ידה כעת.

13.
התנהלות נהגת רכב הנתבעת לאחר התאונה ושינוי הגרסאות מצידה בצירוף הנזקים שניתן לראות בשני הרכבים הביאו אותי למסקנה כי במפגש בין שני הרכבים נגרם לרכב התובעים נזק ברור לו היתה מודעת נהגת רכב הנתבעת בזמן אמת, ובשלב מאוחר יותר בחרה להתכחש לו.

14.
להוכחת טענותיהם בעניין הנזק שנגרם וגובהו צירפו התובעים חוות דעת עליה נחקר השמאי בבית המשפט ואשר לא נסתרה. שמאי התובעים עמד על כך שנזק הקרע בחלקו השמאלי של הפגוש יכול להיווצר בנגיעת שני רכבים פגוש לפגוש כשלדבריו יתכן שהקרע נגרם כתוצאה מכניסת הפגוש פנימה בעת הפגיעה באופן שקרע אותו, ובהיותו חלק גמיש חזר הפגוש הקרוע למקום. הפנס שנפגע נוגע בפגוש וכאשר נפגע הפגוש נפגע גם הפנס ונשבר. השמאי ציין כי אין מדובר בפגיעה חריגה ופגיעות מסוג זה קורות לעתים קרובות.

15.
את חוות הדעת שהציגו התובעים לא הצליח שמאי הנתבעת לסתור בחוות הדעת הנגדית.
הטענה כי גובה שני הרכבים אינו מאפשר את קיום הנזק הנטען לא הוכחה דיה כשהתיעוד היחיד לבחינת גובה הרכבים זה לצד זה מצוי בתמונה בה לא נמצאים שני הרכבים באותו מפלס ולא עומדים באופן בו ניתן להתרשם מהשוני ביניהם. מדידה מדויקת לא נעשתה ולא הוצגה. גם הטענה כי הנזק בפגוש לא יכול היה להיגרם שכן הנזק נמצא בפינה העשויה מחומר קשיח ללא גמישות אינה יכולה להתקבל, שכן מעיון בתמונות ברי כי הקרע נמצא סמוך מאד לפינה השמאלית אולם לא בפינה עצמה.

16.
ברור לכל כי שמאות אינה מדע מדויק, וכל חוות דעת הנוגעת לנזק מושפעת ממכלול משתנים. לפיכך על הטוען כנגד חוות דעת שניתנה מוטל הנטל להוכיח כי חוות הדעת שגויה ומנותקת מן הנזק האמיתי שנגרם לרכב (ראה לענין זה גם ת.א 62043/06 איילת דרבסקי נ' עמוס ז'ורבסקי שמאים – שמאות, סקרים וייעוץ ואח' (פורסם בנבו, 22/5/11). במקרה זה, לאחר עיון בחוות הדעת ובתמונות שצורפו, לאחר ששמעתי את תיאור התאונה מפי הנהגות ואת עדויות השמאים, שוכנעתי כי חוות דעת שמאי התובעים תואמת ומתיישבת עם נסיבות המקרה וודאי אינה מופרכת ומנותקת מן המציאות.

17.
סוף דבר – התביעה מתקבלת ברובה. אשר לרכיב נזק של הפסד הנחת היעדר תביעות זה לא הוכח ונוכח דברי נהגת רכב התובעים כי הרכב עבר תאונה נוספת לאחר התאונה דנן,
יש לגרעו מסכום התביעה.

18.
הנתבעת תשלם לתובעים סך של 12,065 ₪, בצירוף אגרה כפי ששולמה, שכר עדים כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.



כלל הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים
.


ניתן היום,
ט"ז שבט תש"פ, 11 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 39371-01/17 אבי אטיאס, איי.די.איי.חברה לביטוח בע"מ נ' ביטוח חקלאי- אגודה שיתופית מרכזית בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/02/2020)