פסקי דין על אבנר טוניק | פסקי דין על חוה טוניק |

8352-02/20 רעא     18/02/2020




רעא 8352-02/20 אבנר טוניק, חוה טוניק נ' מדינת ישראל








בית המשפט המחוזי בבאר שבע




רע"א 8352-02-20 טוניק ואח' נ' מדינת ישראל







לפני
כבוד השופט יעקב פרסקי


המבקשים:

1
.
אבנר טוניק

2
.
חוה טוניק
ע"י עו"ד גלעד אבני


נגד

המשיבה:
מדינת ישראל





החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת אורית ליפשיץ) מיום 27.1.20 בת"א 8352-02-20 ולפיה דחה את בקשת המבקשים להארכת מועד להגשת בקשה לביטול

פסק דין
שניתן ביום 18.9.19.

לאחר שעיינתי בבקשה כמו גם בתיק קמא, מסקנתי הינה שיש להורות על דחיית הבקשה, ללא צורך בקבלת תשובה וזאת בהתאם לתקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.

התיק קמא עניינו בתביעה שהגישה המשיבה לפינוי וסילוק ידם של המבקשים, מהמקרקעין מושא התיק קמא, שהינם במשק 26 במושב תפרח, כמו גם לתשלום דמי שימוש בסך כולל של 796,134 ₪. כשיטת המשיבה, הקימו המבקשים בתחומי המקרקעין מבנים להפעלה וניהול של ישיבה בשם "נחת רוח" ובנו במקום מבנים נוספים כפי שתוארו בפסק הדין שניתן ביום 18.9.19. במסגרת פסק הדין שניתן, ניתן צו מניעה כנגד המבקשים לעשות שימוש במבנים שנבנו על המקרקעין כמו גם לעשות בהם כל שימוש שאינו חקלאי. כן ניתן צו עשה להריסה ופינוי של המבנים שנבנו ללא היתר. בית המשפט קמא הורה על חיוב המבקשים בהוצאות הפינוי וההריסה. בית המשפט קמא חייב את המבקשים בסך של 429,255 ₪ כדמי שימוש וניתנו סעדים נוספים כמו גם שנפסקו הוצאות לחובת המבקשים.

כאן המקום לציין כי כמפורט בפסק הדין, בשלב מסוים הייתה התעלמות המבקשים מהחלטות בית המשפט, ולכן בית המשפט ראה בהעדר התנגדות להצעה בדבר סיכומים בכתב, כהסכמה לכך. בהמשך, כאשר לא הוגשו סיכומים מטעם המבקשים, ניתן

פסק דין
על בסיס החומר שהיה בפני
בית המשפט קמא. פסק הדין ניתן ביום 18.9.19.



המבקשים הגישו ביום 5.1.20 בקשה להארכת מועד לביטול פסק הדין שניתן כאמור, וזאת הן מנימוקים של צדק, כמו גם נימוקים הנוגעים בשיקול דעת בית המשפט. בית המשפט קמא דחה את הבקשה בהחלטה מושא בקשת רשות ערעור זו. בנימוקי בית המשפט ישנה התייחסות לכך שהמבקשים לא פירטו את המועדים בהם קיבלו את פסק הדין, שכן אילו היה מדובר בבקשה לביטול

פסק דין
מחמת העדר קבלתו במועד, כלומר מחמת העדר המצאה, הרי שהיה מקום לבטל את פסק הדין משיקולי הצדק. בכול הנוגע לשיקולי בית המשפט, התייחס בית המשפט קמא הן לטענות של מחלת מי שייצג את המבקשים, כמו גם סיכויי ההצלחה לגוף הגנת המבקשים, ככול שהתיק היה חוזר לדיון ולפיכך נדחתה הבקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

במסגרת בקשת רשות הערעור, טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט קמא כאשר לא מצא כל טעם שיצדיק את ההיעתרות להארכת המועד וכי לא ניתן למבקשים יומם בשל מחלת בא כוחם ומדובר בגורם שלא היה למבקשים שליטה עליו. טוענים המבקשים כי המסמכים הרפואיים של ב"כ המבקשים הקודם מדברים בעד עצמם. טוענים המבקשים כי למעשה היה כשל חמור בייצוגם והדברים הביאו בין היתר לכך שלא נערכה חקירה למומחה שמינה בית המשפט והדבר פגם בהגנתם. טוענים המבקשים כי לאור הנסיבות המיוחדות, צריך היה בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו הטבועה ולהורות על הארכת המועד לביטול פסק הדין. טוענים המבקשים בשאלת סיכויי הצלחת ההליך כי סברו שארכות המועדים השיפוטיים לביצוע צווי ההריסה מהווים הגנה גם בנושא דמי השימוש שהיה מקום לבטלם או להפחיתם באופן משמעותי. לפיכך ביקשו המבקשים כי בית המשפט יורה על קבלת הבקשה.


דיון
כפי שהוקדם דין הבקשה להידחות.

עיון בתיק קמא מעלה כי עד למועד הדיון שהתקיים בבית משפט קמא, ביום 24.2.19, היתה מעורבות של המבקשים בהליך. במועד זה ניתנה הצעת בית המשפט לפשרה. מכאן ואילך המבקשים שהיו מיוצגים התעלמו מההחלטות. בהחלטה מיום 2.5.19, ראה בית המשפט קמא העדר התייחסות להחלטה קודמת, להסכמה בפועל לכך שההכרעה בתיק קמא תהא לאחר סיכומים בכתב. בהחלטה מיום
8.7.19 ניתנה למבקשים התראה כי לא הגישו סיכומיהם, וביום 23.7.19 הבהיר בית המשפט קמא כי את פסק הדין ייתן לפי החומר שבתיק. בית המשפט כעולה מהתיק קמא, המתין עד ליום 18.9.19 שאז נתן את פסק הדין בתיק קמא.





את הבקשה לארכת מועד, הגישו המבקשים ביום 5.1.20. בבקשה אין התייחסות לשאלה אימתי נודע למבקשים על פסק הדין נגדם, כמו גם שאין התייחסות לשאלה האם המבקשים ידעו על ההחלטות שקדמו למתן פסק הדין שהוזכרו לעיל. המבקשים טוענים למצבו הרפואי של בא כוחם הקודם, במועדים האמורים,
שגרם לחוסר תפקודו, אולם יחד עם זאת, לא עולה מהבקשה כי יש להם טענות בנוגע לכך שפסק הדין לא הומצא להם כדין. בהחלטה קמא ישנה התייחסות מפורטת למצב שבו ישנו

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד תוך פגם, ראו פסקה 38 לפסק הדין קמא, שם ובצדק הפנה בית המשפט לכך שבמקרה שכזה, היה מקום לבטל את פסק הדין מבלי להתייחס כלל למשקל הטענות וסיכויי ההצלחה. המבקשים כקביעת בית המשפט קמא, (פסקה 34): "בחרו שלא לציין בבקשה ובתצהיר מטעמם, מה הוא המועד בו נודע להם על קיומו של פסק הדין ומה הוא המועד אותו הם מבקשים להאריך". לפיכך וכקביעת בית המשפט קמא, סיכויי הצלחת הבקשה לביטול פסק הדין, מחמת הצדק, אינם טובים, ובזיקה לכך, ההחלטה להאריך המועד להגשת הבקשה, כאשר מדובר במועד שנקבע בחיקוק הדורש טעמים מיוחדים שירשמו ולפיכך בית המשפט קמא דחה בהקשר לשיקולים אלו את הבקשה, ולא מצאתי כי נפלה כל שגגה בהחלטתו זו, כאשר כאמור, דגש הדברים הינו בהעדר התייחסות למועד שנודע למבקשים על פסק הדין.

שיקול נוסף אותו פירט בית המשפט קמא, התייחס לסיכויי ההצלחה לגוף הדברים. בית המשפט קמא התייחס לכך שהוא מינה מומחה מטעמו, וכי התקיימו הליכים רבים בתיק קמא. זאת ועוד, התייחס בית המשפט קמא לכך שהמבקשים לא הציגו הגנה ראויה לגוף טענות המשיבה, והדברים הינם בין היתר בהקשר לפסקי דין חלוטים לפינוי המבנים הבלתי חוקיים במקרקעין. בכול הנוגע לדמי השימוש שנקבעו, התייחס בית המשפט קמא לכך שפסיקתו הינה לאחר שהסתמך על מינוי מומחה מטעמו, אשר דרך כלל, בית המשפט נוטה לאמצה ולפיכך סיכויי הצלחת הבקשה לביטול

פסק דין
נמוכים וכנגזרת לכך, הקושי ליתן נימוקים מיוחדים המצדיקים ארכת מועד שנקבע בחיקוק.

בית המשפט קמא התייחס למצבו הרפואי של בא כוחם הקודם של המבקשים, והתייחס לכך שהתרשמותו הינה שלא היה בכך בכדי לכל הפחות, למנוע את העברת המידע הרלבנטי ולעשות פעולות נוספות עבור המבקשים, (פסקה 48 לפסק הדין). כידוע, יש קושי בהתערבות בהתרשמות בלתי אמצעית של הערכאה הדיונית. זאת ועוד, בית המשפט קמא התייחס להתעלמות המבקשים מההליך המשפטי התלוי ועומד באופן כללי.

לפיכך קבע בית המשפט קמא כי אין נימוק המצדיק את הארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין. בקביעתו זו לא מצאתי כי נפלה שגגה ולא מצאתי לפיכך הצדקה להתערבות ערעורית.





המקובץ מן האמור הינו שדין הבקשה להידחות.

משלא ביקשתי תשובה, איני עושה צו להוצאות.

העירבון שהופקד יושב למבקשים באמצעות ב"כ.


ניתנה היום, כ"ג שבט תש"פ, 18 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.













רעא בית משפט מחוזי 8352-02/20 אבנר טוניק, חוה טוניק נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 18/02/2020)