פסקי דין על מיכאלי שבתאי יגיל | פסקי דין על עו"ד הראל אורן - המנהל המיוחד | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי |

3414/19 עא     23/02/2020




עא 3414/19 מיכאלי שבתאי יגיל נ' עו"ד הראל אורן - המנהל המיוחד, כונס הנכסים הרשמי




פסק-דין בתיק ע"א 3414/19
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים


ע"א 3414/19



לפני:

כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר


כבוד השופט ד' מינץ


כבוד השופט י' אלרון


המערער:
מיכאלי שבתאי יגיל


נ


ג


ד

המשיבים:
1. עו"ד הראל אורן - המנהל המיוחד


2. כונס הנכסים הרשמי

ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' בלכר) בפש"ר 29854-12-16 מיום 25.1.2018 ומיום 7.4.2019

תאריך הישיבה:
כ"ד בשבט התש"ף

19.2.2020

בשם המערער:
עו"ד כנען עומר

בשם משיב 1:
בעצמו

בשם משיב 2:
עו"ד שרית ליפשיץ


פסק-דין

השופט ד' מינץ
:


לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת
י' בלכר
) בפש"ר 29854-12-16 מיום 7.4.2019 בגדרו בוטל הליך פשיטת הרגל שנפתח בעניינו של המערער ועל ההחלטה מיום 25.1.2018 בגדרה הוגדל צו התשלומים החודשי שהושת על המערער והוקצבו מזונות לילדיו.

הרקע לערעור ופסק דינו של בית המשפט המחוזי
1.
ביום 14.12.2016 הגיש המערער בקשה לכינוס נכסים ולהכרזתו פושט רגל. ביום 2.3.2017 ניתן צו כינוס לנכסי המערער, הושת עליו תשלום חודשי בסך של 200 ש"ח, ומשיב 1 מונה כמנהל מיוחד לנכסיו (להלן:
המנהל המיוחד
). גרושתו של המערער הגישה בקשה לקציבת מזונות לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן:
הפקודה
) מכוח

פסק דין
לענייני משפחה בו נפסק כי על החייב לשלם מזונות שני ילדיו הקטינים בסך של 4,160 ש"ח. ביום 25.1.2018 קצב בית המשפט המחוזי את מזונות ילדי המערער בסך של 2,400 ש"ח לחודש, ולאור עמדת המנהל המיוחד כי יש מקום להגדיל את צו התשלומים החודשי שנקבע למערער, הגדיל בית המשפט את התשלום החודשי לסך של 1,600 ש"ח.

2.
משלא שילם המערער את סכום המזונות שהוקצב, הגישה גרושתו ביום 11.5.2018 בקשה לביטול הליך פשיטת הרגל. במקביל, ביום 24.5.2018 הגיש המערער בקשה להפחתת צו התשלומים החודשי שהושת עליו ולהעמידו על הסכום המקורי של 200 ש"ח, בשל מצבה הרפואי של אמו אשר מונע ממנו לטענתו להתמיד בעבודתו. בתגובה, הבהיר המנהל המיוחד כי המערער לא הגיש דוחות חודשיים שנדרש להגיש ולא עמד בצו התשלומים החודשי שהושת עליו. ביום 27.6.2018 התרה בית המשפט במערער כי אם לא יסיר את מחדליו עד ליום 10.7.2018 יבוטל הליך פשיטת הרגל בעניינו. עוד הובהר כי המערער נמנע מלמסור מידע מלא בדבר הכנסתו כנדרש, ועל כן אין מקום להיענות לבקשתו להפחתת צו התשלומים החודשי.

3.
לאחר שהתריע המנהל המיוחד במערער כי הוא ממשיך במחדליו, ניתנו לו מספר הזדמנויות להסירם. בין היתר, בהחלטה מיום 17.12.2018 בית המשפט קבע בהתאם לעמדת המנהל המיוחד, כי המערער יסיר את מחדליו בתוך 30 ימים, שאם לא כן, יבוטל ההליך. עוד צוין במסגרת אותה החלטה כי אם יודיע המנהל המיוחד כי המערער הסיר את המחדלים, התנהלותו תיבחן למשך 6 חודשים נוספים. ביום 8.2.2019 טען המערער כי הוא עשה את המוטל עליו במסגרת ההליך וגם הסדיר את חוב הפיגורים שצבר. עם זאת, המערער הודה כי לא שילם את דמי המזונות שהוקצבו לילדיו, אך לשיטתו אין בכך כדי להביא לביטול ההליך בעניינו. ביום 11.3.2019 הוגשה תגובת המנהל המיוחד להודעת המערער בגדרה התבקש בית המשפט להורות על ביטול ההליך. נטען כי די בהודאת המערער כי הוא אינו משלם את דמי המזונות שהוקצבו כדי לבטא את חוסר תום ליבו בהליך ולהביא לביטולו. כמו כן טען המנהל המיוחד כי לדוחות שהגיש המערער לא צורפו אסמכתאות כנדרש, וכי המערער ממשיך למסור מידע חלקי בלבד בדבר הכנסותיו והוצאותיו באופן שאינו מאפשר להתחקות באופן מלא אחר התנהלותו הכלכלית.

4.
ביום 7.4.2019 אימץ בית המשפט את עמדת המנהל המיוחד, והורה על ביטול הליך פשיטת הרגל. בהחלטתו ציין בית המשפט כי המערער אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולפטור עצמו מתשלום המזונות שנקצבו בהליך, וכי אין מקום שהמערער ייצור חובות חדשים שעה שהוא חוסה תחת הגנת הליך פשיטת הרגל, בוודאי כאשר הוא אינו מגיש דוחות כנדרש. עוד הובהר כי בהתנהלות המערער נפגע גם הרציונל העומד בבסיס ההליך, של שיקומו הכלכלי של חייב.


מכאן לערעור שלפנינו.

טענות הצדדים
5.
לטענת המערער, בית המשפט המחוזי שגה בכך שקיבל את עמדת המנהל המיוחד, על פיה די באי-תשלום מזונות כדי להצדיק ביטול הליך פשיטת רגל. לפי טענתו, נוכח העובדה שמדובר בחוב אשר ממילא לא יינתן לגביו הפטר, אין מקום שחוב מסוג זה יכשיל את ההליך. כמו כן, המערער טען כי הוא פעל בתום לב ובשקידה ראויה לכל אורך ההליך, הגיש דוחות כנדרש ומלבד חוב המזונות לא יצר ולא צבר חובות חדשים כלשהם. עוד נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא המתין פרק זמן של 6 חודשים, טרם ביטול ההליך, כפי שקבע כי יעשה.

6.
טענות נוספות הפנה המערער נגד החלטת בית המשפט המחוזי מיום 25.1.2018 להגדיל את צו התשלומים החודשי שהושת עליו לסך של 1,600 ש"ח ולהקציב מזונות ילדיו בסך של 2,400 ש"ח, כאשר לטענתו החלטה זו התקבלה ללא התחשבות בנסיבותיו, ביכולתו להשתלב בשוק העבודה ובמצבו הרפואי. לעמדתו של המערער, יש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ובכלל זה לאפשר לו למצות את הליך פשיטת הרגל, ולהשית עליו תשלומים חודשיים (עיתיים כמו גם מזונות) בסך כולל אשר לא יעלה על 1,600 ש"ח.

7.
הן המנהל המיוחד והן כונס הנכסים הרשמי
הבהירו כי אין מקום להתערבות בהחלטות בית המשפט המחוזי בעניינו של המערער. זאת בשים לב לכך שחייב, אשר אינו מקיים את חובותיו בהליך, מנצל לרעה את ההליך ואינו מתנהל בתום לב, אינו יכול ליהנות מהגנותיו. באשר לחלקו של הערעור הנוגע להחלטה בדבר הגדלת צו התשלומים החודשי והקצבת המזונות, הבהירו המשיבים כי המערער לא צירף לבקשתו להפחתת גובה התשלום החודשי אסמכתאות להוכחת טענותיו ולהוכחת מצבו הכלכלי. אף במסגרת הערעור לא הבהיר המערער את הנסיבות אשר אינן מאפשרות לו לשאת בתשלומים, וכל שנאמר הוא ששגה בית המשפט בכך שלא התחשב במצבו. גם טענה זו אינה מצדיקה התערבות בית משפט זה בהחלטת הערכאה הדיונית, משלא הצביע המערער על כל שגגה אשר נפלה בהחלטה המצדיקה התערבות בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי.

דיון והכרעה
8.
כלל הוא בהליכי פשיטת רגל, כי בכל אחד משלבי ההליך על החייב להתנהל בתום לב. בפרט כאשר הוא זה אשר יזם את ההליך (ע"א 6021/06
פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי

, פסקה 21 (9.8.2009); ע"א 5628/14
סלימאן נ' סלימאן
, פסקה 22 (26.9.2016)). תום הלב הנדרש מתפרשׂ גם על שלב יצירת החובות וגם על שלב הליכי הכינוס ופשיטת הרגל. במסגרת שלב הליכי הכינוס, נבחן שיתוף הפעולה של החייב עם בעל התפקיד שמונה על ידי בית המשפט ועם החלטות בית המשפט. בין היתר, נבדק אם החייב חשף את כלל המידע הנדרש להערכת כלל הכנסותיו והוצאותיו וכושר השתכרותו הפוטנציאלי (ע"א 7994/08
גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי

, פסקאות 24-21 (1.2.2011); ע"א 3382/17
צימבר נ' סמט
, פסקה 14 (29.8.2018); ע"א 6892/18
רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד
, פסקה 9 (18.12.2019)). כחלק מחובת תום הלב הנדרשת בשלב זה, החייב נדרש גם לעמוד במגבלות שהוטלו עליו, ולשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו במסגרת ההליך (ע"א 2063/07
יצחקי נ' הכונס הרשמי
(31.7.2008)). מגבלות אלו נועדו, בין היתר, למנוע מן החייב ליצור חובות חדשים בעיצומו של הליך פשיטת הרגל (רע"א 5137/11
פלוני נ' עו"ד עודד הכהן
, פסקה 15 (25.10.2011); רע"א 5500/16
עבאס נ' כונס הנכסים הרשמי

, פסקה 16 (7.11.2016)), חובות אשר עשויים לבטא כשלעצמם חוסר תום לב מצד חייב (שלמה לוין אשר גרוניס
פשיטת רגל
175 (מהדורה שלישית, 2010)).

9.
בענייננו, לא רק שהמערער לא פעל לעשות את המוטל עליו במסגרת ההליך, אלא שהוא נמנע מלעשות כן גם לאחר שניתנו לו הזדמנויות חוזרות ונשנות לעשות כן. טענת המערער כי בית המשפט המחוזי לא המתין את פרק הזמן שקבע שימתין (6 חודשים) כדי לוודא שהוא תיקן את אורחותיו, אינה ניתנת להתקבל נוכח לשונה הברורה של ההחלטה מיום 17.12.2018 על פיה "התנהלות החייב תבחן משך 6 חודשים" רק אם "יודיע המנהל המיוחד כי הסיר [המערער] את מחדליו". ברם, המערער הפר באופן בוטה את החובה להתנהל בתום לב, באי-תשלום מזונות ילדיו שהוקצבו במהלך הליך פשיטת הרגל. קשה מאוד להלום מצב שבו המערער לא שילם ולוּ שקל אחד במשך למעלה משנה לילדיו. לכך גם מצטרפת אי-עמידה בחובותיו להגיש דוחות בצירוף אסמכתאות כנדרש, כפי שקבע בית המשפט המחוזי. מכאן המסקנה המתבקשת היא כי החלטת בית המשפט על ביטול הליך פשיטת הרגל בעניינו של המערער אינה מגלה כל עילה להתערבותנו.

10.
בשולי הדברים ייאמר כי המערער גם לא הצביע על כל עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי המורה על הגדלת התשלומים החודשיים שהושתו עליו, כמו גם על הקצבת המזונות. קביעת גובה התשלומים המושתים על חייב במסגרת הליך פשיטת רגל היא מסוג ההכרעות העובדתיות המסורות לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, אשר אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהן (רע"א 4025/15
שאני נ' קרן אוגינץ, עו"ד – הנאמנת על נכסי החייב
, פסקה 10 (25.6.2015); רע"א 4795/17
בן חמו נ' אייל כהן – המנהל המיוחד
, פסקה 8 (4.7.2017); רע"א 96/19
אבו נכד נ' עו"ד גיא וייס
, פסקה 6 (28.3.2019)). הוא הדין גם באשר להחלטה על הקצבת מזונות לפי סעיף 128 לפקודה (ראו למשל: רע"א 6592/15
זועבי נ' זועבי
, פסקה 7 (26.11.2015)). טענתו הכללית של המערער כי בית המשפט לא התחשב במצבו כדבעי, אינה ניתנת להתקבל, שעה שהמערער לא הציג אסמכתאות התומכות בבקשתו להקטנת הסכומים שהושתו עליו.


הערעור נדחה אפוא. המערער יישא בהוצאות המנהל המיוחד והכנ"ר בסך של 7,500 ש"ח לכל אחד מהם.


ש ו פ ט

המשנה לנשיאה ח' מלצר

:


אני מסכים.


המשנה לנשיאה

השופט י' אלרון

:


אני מסכים.


ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט
ד' מינץ

.


ניתן היום, כ"ח בשבט התש"ף (23.2.2020).

המשנה לנשיאה
ש ו פ ט
ש ו פ ט

_________________________



19034140_n04.docx

רח
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,
http://supreme.court.gov.i

l







עא בית המשפט העליון 3414/19 מיכאלי שבתאי יגיל נ' עו"ד הראל אורן - המנהל המיוחד, כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 23/02/2020)