פסקי דין על סרגיי רומנוב | פסקי דין על טטיאנה רומנוב | פסקי דין על ספייס בניה וייזמות בע"מ

3132-10/17 א     19/02/2020




א 3132-10/17 סרגיי רומנוב, טטיאנה רומנוב נ' ספייס בניה וייזמות בע"מ








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 3132-10-17 רומנוב ואח' נ' ספייס בניה וייזמות בע"מ


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
אורי גולדקורן


התובעים

1.
סרגיי רומנוב

2.
טטיאנה רומנוב
שניהם ע"י ב"כ עו"ד דן גור


נגד


הנתבעת

ספייס בניה וייזמות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד בועז סובול




פסק דין


תביעת רוכשי דירת מגורים בגין ליקויי בנייה
.

רקע וכתבי הטענות

1.
ביום 28.10.2012 נכרת הסכם מכר בין הנתבעת, העוסקת בבניה, לבין התובעים, על-פיו הם רכשו זכויות בדירת קרקע (קוטג') ובה
שתי קומות, ברחוב צפת 5א' בקריית אתא, בתמורה לסך 1,230,000 ₪.

2.
בהסכם הרכישה נכתב כי הנתבעת תבנה את הדירה ותהיה אחראית לתיקונים. נקבע כי בתום השנה הראשונה מיום מסירת החזקה בדירה יודיעו התובעים בכתב על ליקויים בדירה וכי הנתבעת תתקן אותם על חשבונה ולא תהיה לה אחריות לפגמים מעבר לכך בכפוף להוראות חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן:
חוק המכר
). התובעים התחייבו לאפשר לנתבעת להיכנס לדירה ולבצע עד שלושה תיקונים חוזרים.

3.
בטופס "פרוטוקול למסירת נכס" מיום 18.6.2013 אישרו התובעים קבלת חזקה בדירה ובטופס "פרוטוקול מסירה" פורטו 44 ליקויים בדירה. בטופס "פרוטוקול מסירה" נוסף וזהה, סומנו התיקונים שבוצעו לאחר המסירה.

4.
במכתב מיום 10.12.2014 ששלח בא כוח התובעים לנתבעת נטען כי היא לא תיקנה את הליקויים בדירה כנדרש. צוין במכתב שמצורפת אליו חוות דעת הנדסית עם פירוט הליקויים, אולם חוות דעת זו לא הוגשה במסגרת ההליך הנוכחי.

5.
בכתב התביעה שהגישו התובעים נטען כי עם קבלת הדירה התגלו בה ליקויים רבים ובחלוף הזמן התגלו פגמים חמורים נוספים. הנתבעת ניסתה לתקן את הליקויים, אולם בוצעה עבודה חלקית ולא ראויה. בהיעדר התייחסות הנתבעת לתלונותיהם, הזמינו התובעים חוות דעת הנדסית והעבירוה לנתבעת. למרות שהם אפשרו לנתבעת לתקן את הליקויים, נעשתה עבודה חלקית. לפיכך, התובעים הזמינו חוות דעת נוספת שנערכה לאחר התיקונים שביצעה הנתבעת. התובעים צירפו חוות דעת מיום 6.8.2017 של המהנדס אליעזר גוכמן שביקר בדירה ביום 21.7.2017 (להלן:
חוות דעת גוכמן
), בה פורטו הליקויים ועלות תיקונם שהוערכה בסך 74,389 ₪. התובעים טענו כי יש לפצותם בעלות התיקון בהתאם ל
חוות דעת גוכמן

ובנוסף בסך של 20,000 ₪ בגין עוגמת נפש, בסך של
20,000 ₪ בגין דיור חלופי במשך
50 ימים בהם יאלצו לפנות את הדירה בזמן התיקון ובסך של 13,000 ₪ בגין הוצאות הובלה ואיפסון.

6.
בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת נטען כי הדירה נמסרה לתובעים ביום 18.6.2013 כשהיא מושלמת וראויה למגורים. צוין כי הנתבעת ביצעה תיקונים בהתאם לחוק המכר בתיאום עם התובעים ותיקנה את הליקויים המפורטים בפרוטוקול המסירה. הובהר שבהתאם לדו"ח בודק מטעם התובעים אף הוחלף הריצוף בדירה כולה ובוצעו תיקונים נוספים לשביעות רצונם. עוד נטען כי תקופת האחריות לביצוע תיקונים לפי חוק המכר חלפה וכי מרבית התביעה - שהוגשה בחלוף ארבע שנים ממועד המסירה וביצוע תיקונים בדירה, ללא פניה קודמת לנתבעת - התיישנה. בנוסף, למרות שהנתבעת זכאית לבדוק את הליקויים ולתקן אותם בעצמה, התובעים לא אפשרו לה להגיע לדירה, בניגוד להסכם. מטעם הנתבעות הוגשה חוות דעת של המהנדס רונן שטרנברג מיום 25.7.2018 שהעריך את עלות תיקון הליקויים שפורטו ב
חוות דעת גוכמן
בסך 13,250 ₪ (להלן:
חוות דעת שטרנברג
).

מומחה מטעם בית המשפט

7.
בהסכמת הצדדים ביום 7.2.2019 מונה המהנדס והשמאי
יוסי לזר
כמומחה מטעם בית המשפט, והוא
הגיש את חוות דעתו מיום 21.3.2019 (להלן:
חוות דעת לזר
).
המומחה, אשר ביקר בדירה ביום 12.3.2019 בנוכחות התובע מספר 1 ונציגי הנתבעת ועיין בחוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים, פירט את הליקויים שמצא בדירה וקבע את עלות תיקונם בסך של 20,358 ₪ (כולל פיקוח ומע"מ). עוד קבע המומחה כי ידרשו ארבעה ימים לתיקון הליקויים. ביום 23.5.2019 שלח המומחה תשובות לשאלות הבהרה של בא כוח התובעים מיום 25.3.2019 וכתב כי עלות החלפת משטחי הריצוף שנפגעו בשלמותם היא כ-10,000 ₪.

8.
כידוע, חוות דעת מומחה מטעם בית משפט היא רק אחת מן הראיות העומדות בפני
בית משפט ואין בה כדי להגביל את שיקול דעתו או לגרוע מן הסמכות הנתונה לו להכריע באופן סופי במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים, אף כי סביר להניח שבית המשפט יאמץ את ממצאיו של המומחה, אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת (ע"א 5509/09
מסארווה נ' עזבון מסארווה
, פסקה 14 והאסמכתאות המובאות שם (פורסם בנבו, 23.2.2014)). אולם בכל מקרה, שמור לבית משפט מלוא שיקול הדעת בשאלה עד כמה (אם בכלל) להסתמך על מסקנות המומחים שלפניו, כולל אלו של המומחה מטעמו. הכלל הוא כי בית המשפט רשאי לאמץ את מסקנות המומחים, לדחותן כולן או חלקן, בין אם מדובר במומחים מטעם הצדדים ובין אם מדובר במומחה מטעם בית משפט (ע"א 3079/08
מדינת ישראל נ' הקדש קרן עזרה ע"ש יעקב הייטנר
(פורסם בנבו, 4.7.2012); ע"א 974/91
עמיד חברה קבלנית בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה זמורה
, פ"ד נ(5) 104, 107 (1997)).

9.
בסיכומיו בכתב של בא כוח התובעים הוא עתר לקבלת פיצוי כספי של 20,358 ₪ בהתאם ל
חוות דעת לזר
ובתוספת 10,000 ₪ בגין החלפת ריצוף, 20,000 ₪ בגין עוגמת נפש ו-20,000 ₪ בגין דיור חלופי, איפסון וניקיונות, ובסך הכול 70,358 ₪. כמו-כן הוא עתר לקבלת החזר הוצאות בגין תשלום למומחה התובעים ולמומחה בית המשפט.

תצהירי הצדדים

10.
התובעים הגישו תצהיר מיום 5.2.2018 של התובעת מספר 2 (להלן:
התובעת
), בו היא חזרה על העובדות שפורטו בכתב התביעה וטענה כי התובעים פנו לנתבעת פעמים רבות בגין הליקויים, וכי למרות ניסיונות התיקון של הנתבעת, בוצעו עבודות חלקיות אשר "'העלימו' הבעיות והליקויים ולא הביאו לכדי פתרון הולם ואמיתי". עוד הצהירה:

"נגרמה לנו עגמת נפש רבה בשל התנהגות הנתבעת בכל הקשור לבניית הדירה ובזלזול אשר הפגינה לאורך הזמן כלפינו והעדר היכולת ליהנות ולהפיק ניצול מרבי של הדירה. בהתאם ליעוץ משפטי שקיבלתי, אני מעריכה את הנזק שנגרם לנו, בנוסף למפורט לעיל ולהלן, ובגין עגמת הנפש, אי הנוחות, טרחה מיוחדת, הליקויים הבלתי נסבלים הצורך בפני
ה לעורך דין ולמומחים בנוגע למחדלי הנתבעת ומניעת הנאה מהדירה אותה רכשנו ועוד בסך 20,000 ₪".

11.
מטעם הנתבעת הוגש
תצהיר מיום 5.10.2018 של מרדכי אסייג, המשמש כמנהל בנתבעת, בו נכתב כי בעת מסירת הדירה הוא ערך פרוטוקול עם התובעים בו פורטו הליקויים בדירה וכי ליקויים אלו תוקנו במלואם לשביעות רצון התובעים במסגרת שנת הבדק. צוין כי נמצא באתר צוות המיועד לתיקון ליקויים. נטען בתצהיר שהתובעים הגישו את התביעה בחלוף ארבע שנים וארבעה חודשים לאחר מסירת הדירה וביצוע התיקונים, ללא פניה קודמת לנתבעת, למרות שמרבית התביעה התיישנה. כמו-כן, תקופת האחריות לתיקון הליקויים לפי חוק המכר פקעה, למעט לפי סעיפים 8 ו-9 שבתוספת לחוק.

12.
בישיבה ביום 25.11.2019 ויתרו באי כוח הצדדים על חקירות המצהירים.

13.
בסיכומיו בכתב טען בא כוח התובעים כי אין לנתבעת זכות לבצע תיקונים כיוון שאפשרות זו ניתנה לה לפני הגשת כתב התביעה אותה היא לא מימשה, מאחר והיא
הכחישה את הליקויים תוך התעלמות מפניות התובעים. עוד צוין כי במקרה כזה יידרש פיקוח של בית המשפט בהיקף בלתי סביר, לאור היעדר אמון בין הצדדים. אשר לעוגמת הנפש - נטען כי הליקויים מנעו מהתובעים שימוש סביר בדירה, שיהיה צורך לפנותה במהלך התיקונים, ותיגרם לתובעים אי נוחות רבה. עוד נטען שיש לפצות את התובעים בגין אובדן ימי עבודה. הובהר שלמרות שמומחה בית המשפט לא קבע צורך בפינוי הדירה ובדיור חלופי, יש בכך צורך מבחינת בטיחות ונוחות. הודגש שמכיוון שלא נותרו לתובעים אריחים רזרביים, בהם השתמשה הנתבעת במסגרת ניסיונות התיקון, יש לפצותה בגין החלפת כל הריצוף בהתאם לעלות שפורטה בתשובות לשאלות ההבהרה שנשלחו למומחה מטעם בית המשפט.

14.
בסיכומיו בכתב של בא כוח הנתבעת נטען שלנתבעת יש זכות לבצע תיקונים ככל שהיא אחראית להם. הובהר כי תיקון הליקויים באמצעות הנתבעת יחסוך עלות של פיקוח הנדסי ומע"מ.
עוד נטען כי התביעה הוגשה בחלוף ארבע שנים ממועד המסירה. צוין כי בהתאם לחוק המכר אחריות של הנתבעת חלה רק על סדקים ברוחב הגדול מ-1.5 מ"מ והתפוררות של קירות חוץ בהתאם לסעיפים 8 ו-9 לתוספת לחוק. כמו-כן נטען כי
חוות דעת לזר
לא קובעת ליקויים שהנתבעת אחראית להם, וכי היא
תיקנה את כל הליקויים שפורטו בפרוטוקול המסירה פרט לשני סעיפים שפורטו ב
חוות דעת לזר
שעלות תיקונם היא בסך 3,600 ₪. צוין שמומחה בית המשפט קבע שהתובעים ביצעו שיפוצים ושינויים בדירה לאחר המסירה, כך שלא ניתן לקבוע על מי מוטלת האחריות. עוד נטען
כי אין לפצות את התובעים בגין היעדר אריחים רזרביים כיוון שהם לא שמרו אותם והשתמשו בהם לריצוף הגינה.

זכות הנתבעת לביצוע תיקונים בדירה

15.
בכתב ההגנה ובסיכומי בא-כוח הנתבעת נטען שהתובעים מנעו ממנה לבצע את התיקונים הדרושים ונחפזו בהגשת תביעתם. לעומת זאת, לטענת התובעים, אף לאחר ביצוע התיקונים על-ידי הנתבעת נותרו ליקויים. יובהר כי


הימצאותם של ליקויים במועד בו ביקר בנכס המומחה שמונה מטעם בית המשפט משליכה, ולו בדיעבד, על זכותם של התובעים לתבוע פיצוי בגין אותם ליקויים. יצוין שאף מומחה מטעם הנתבעת מצא ליקויים בדירה אשר פורטו בחוות דעתו.

16.
סעיף 4ב לחוק המכר דירות קובע כי אם התגלתה אי-התאמה הניתנת לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר.
בע"א 472/95
זלוצ'ין נ' דיור לעולה בע"מ
, פ"ד נ(2) 858 (1996) (להלן:
עניין זלוצ'ין
) נקבע כי השאלה אם יש לאפשר ל"מוכר", כהגדרתו בחוק המכר דירות, לתקן את ליקויי הבניה או לחייבו בפיצויי תיקון, תלויה בעובדותיו של כל מקרה, אך ככלל - יש לאפשר לקבלן לתקן כאשר הוא מודה בליקויים וכאשר נכונותו לתקן אותם היא רצינית. מאידך, לרוכש דירה קמה זכות לפיצוי כספי כאשר נכשלו ניסיונות תיקונים מצד הקבלן, או כאשר קבלן חולק על עצם אחריותו לתיקון. (וראו גם:
ע"א 8939/01 אביצור נ' חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ
, פ"ד נז(6) 83 (2003); ע"א 5602/03
סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ
, פסקה 11 (פורסם בנבו, 28.2.2005)). במקרה שבפני
נו, הפער בין חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים, והעובדה שבכתב ההגנה הכחישה הנתבעת את הליקויים, טענה שביצעה תיקון מלא ושאינה אחראית לליקויים, מטים את הכף לעבר המסקנה כי לא עלה בידי הנתבעת להרים את נטל ההוכחה של טענתה בנוגע לזכאותה לבצע את כל התיקונים בעצמה מבלי לשלם פיצוי כספי בגובה תיקונים אלו. אף בסיכומים בכתב הכחיש בא-כוח
הנתבעת את אחריותה למרבית הליקויים שמצא מומחה מטעם בית המשפט. לפיכך הנתבעת לא עומדת בתנאים שנקבעו ב
עניין זלוצ'ין
למימוש זכות הקבלן לתקן את הליקויים. משנקבע שהתובעים זכאים לפיצוי כספי כאמור, יש להכריע לגבי שיעור הפיצוי.

אחריות הנתבעת והתיישנות

17.
הנתבעת טענה שהתביעה התיישנה, אולם לא פירטה טענה זו. חוק ההתיישנות תשי"ח-1958
קובע בסעיף 5 כי תקופת ההתיישנות בתביעה שאינה מקרקעין היא 7 שנים. בסעיף 6 נקבע כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה. כיוון שהדירה נמסרה לתובעים ביום 18.6.2013 הרי שבמועד הגשת התביעה טרם חלפה תקופת ההתיישנות.

18.
מהטעמים הבאים יש לדחות את טענת הנתבעת לפיה נוכח חלוף הזמן ממועד מסירת הדירה ועד למועד הגשת כתב התביעה אינה אחראית למרבית התיקונים:
(1)
טענה להיעדר אחריות לא הועלתה ב
חוות דעת שטרנברג,

המומחה מטעם הנתבעת, ואף לא נטענה בפני
המומחה שמונה על-ידי בית המשפט.
(2)

בסעיף 4 לחוק המכר נקבע כי תקופת הבדק מתחילה בעת העמדת הדירה לקונה בהתאם לתוספת וכי תקופת האחריות של שלוש שנים מתחילה בתום תקופת הבדק. התוספת לחוק המכר מפרטת תקופות בדק שונות בהתאם לסוג הליקוי. כך, למשל, עבור ליקוי בריצוף - שנתיים, מערכות צנרת - 4 שנים, איטום המבנה - ארבע שנים, סדקים ברוחב 1.5 מ"מ - 5 שנים וכל אי התאמה אחרת שאינה יסודית - שנה אחת. במועד הגשת כתב התביעה, חלפו כארבע שנים וארבעה חודשים ממועד מסירת הדירה. לפיכך, לגבי כל הליקויים שבהם תקופת הבדק הקבועה בתוספת לחוק המכר היא של שנתיים ומעלה, טרם חלפה תקופת האחריות במועד הגשת כתב התביעה.
(3)

במקרה הנוכחי עשויה להתעורר מחלוקת לגבי ליקויים בהם תקופת הבדק היא של שנה, כפי שאף צוין בהסכם, כיוון שבמקרה כזה תקופת האחריות הסתיימה לכאורה בחלוף 4 שנים ממועד המסירה (שנת בדק + 3 שנות אחריות), דהיינו בחודש יוני 2017, כארבעה חודשים לפני הגשת כתב התביעה. אולם, המועד אותו יש לבחון הוא מועד היווצרות הליקויים ולא מועד הגשת כתב התביעה. בתצהיר התובעת נטען שהתובעים פנו לנתבעת פעמים רבות בגין הליקויים ואף הנתבעת טענה שהיא תיקנה את כל הליקויים. התובעים צירפו שתי אסמכתאות על פניות לנתבעת בטרם חלפו 4 שנים. במכתב מיום 10.12.2014 שנשלח לנתבעת נטען על-ידי בא כוח התובעים כי יש ליקויים בדירה שלא תוקנו. בנוסף, במכתב ששלחה התובעת באמצעות פקס ביום 14.6.2017 היא התלוננה על רטיבות בשירותי אורחים שהחלה בחודש פברואר. יוער שהמהנדס
גוכמן
, ביקר בדירה ביום 21.7.2017, לכאורה כחודש לאחר שחלפו ארבע שנים. טענת התובעים שקודם
לחוות דעת גוכמן
הוכנה חוות דעת קודמת של מהנדס אחר שלאחריה בוצעו תיקונים לא הוכחשה . אף ב
חוות דעת גוכמן
נכתב כי מדובר ב"בדיקה חוזרת". כלומר, אף קודם ביקור המהנדס
גוכמן
נעשתה בדיקה והוכנה חוות דעת קודמת. הנתבעת שהתייחסה למועד הגשת כתב התביעה, לא טענה לגבי מועד הופעת הליקויים עצמם, שהופיעו עוד לפני ביקורו של ה
מהנדס גוכמן
ופורטו בחוות דעתו. סביר להניח שאף לפני ביקורו של ה
מהנדס גוכמן
היה דין ודברים בין הצדדים שנמשך לפחות מספר שבועות, במהלכם אף הוכנה חוות דעת קודמת. לאור האמור, הוכח בהסתברות הנדרשת שכלל הליקויים נוצרו בתוך תקופת האחריות.
(4)
הנתבעת לא פירטה לגבי כל ליקוי וליקוי לאיזה סעיף בתוספת הוא מתאים לדעה, וטענה באופן כללי להיעדר אחריות, למרות שהיא אישרה כי תקופת האחריות לגבי שני סעיפים בחוק המכר טרם חלפה וכי לפחות שניים מהליקויים פורטו כבר בפרוטוקול המסירה.


נוכח האמור, הנני קובע שיש לנתבעת אחריות לליקויים שפורטו ב
חוות דעת לזר
.

חישוב הפיצוי לתובעים

19.
בסיכומיו עתר
בא כוח התובעים לקבלת פיצוי בהתאם ל
חוות דעת לזר,
בתוספת 10,000 ₪ בגין החלפת ריצוף המפורט בסעיף 7.1 ב
חוות דעת לזר
, זאת בהתבסס על תשובות לשאלות ההבהרה, ולאור טענת התובעים שלא נותרו להם אריחים רזרביים. לעומת זאת, בסיכומי בא כוח הנתבעת קיימת הודאה
בליקויים אשר פורטו ב
חוות דעת לזר
אולם נטען כי מסכום זה יש להפחית 35% בגין פיקוח ומע"מ. נטען שאין הנתבעת אחראית
למרבית הליקויים, למעט ליקויים בסך 3,600 ₪. כיוון שהוכחה זכותם של התובעים לקבלת פיצוי כספי ואחריותה של הנתבעת לליקויים, יש לקבל את מסקנות
חוות דעת לזר
, עליה הצדדים לא חלקו ולהכריע לגבי הרכיבים לגביהם יש מחלוקת.

20.
סעיף 7.1 ב
חוות דעת לזר
, אליו הפנה בא-כוח התובעים בסיכומיו, יש התייחסות לשלושה ליקויים שעניינם אריחים פגומים, חיתוך אריחים לקוי ושיפוע לקוי בחדר רחצה הורים. ב
חוות דעת גוכמן
קבע מומחה התובעים כי יש לתקן 17 אריחים פגומים בעלות 5,100 ₪, שלושה אריחים שנחתכו באופן לקוי בעלות 900 ₪ ואת השיפוע בחדר רחצה הורים בעלות 350 ₪, ובסך הכול בגין שלושת הרכיבים - 6,350 ₪.
ב
חוות דעת שטרנברג
קבע מומחה הנתבעת כי יש לתקן אריחים פגומים בעלות 5,100 ₪ ושיפוע בחדר רחצה הורים בעלות 350 ₪. אשר לחיתוך האריחים נכתב כי הליקויים תוקנו. סך עלות התיקון - 5,450 ₪.
ב
חוות דעת לזר
נקבע כי יש לתקן 10 אריחים פגומים בעלות של 3,000 ₪, חיתוך לקוי ב-3 אריחים בעלות 900 ₪ ושיפוע בחדר רחצה הורים בעלות 350 ₪ - סך הכול 4,250 ₪. לטענת בא-כוח התובעים בסיכומיו,
כיוון שלא נותרו לתובעים אריחים רזרביים יש לפצותם בסך 10,000 בגין החלפת כל הריצוף בהתאם לחישוב שבתשובות ההבהרה של מומחה בית המשפט. אולם אף מומחה התובעים לא קבע שיש להחליף את כל הריצוף עקב היעדר אריחים, כך שהפער בחוות הדעת מטעם הצדדים לגבי שלושת הרכיבים האמורים היה כ-1,000 ₪ (6,350 ₪ לעומת 5,450 ₪) ולא ברור מדוע יש לפצות את התובעים בסכום נוסף של 10,000 ₪. כמו-כן, הטענה העובדתית שלתובעים אין אריחים רזרביים
לא הועלתה בתצהיר התובעת או על-ידי מומחה התובעים. לא הוכח שאריחים כאלה לא סופקו להם או לא ניתנים להשגה. לפיכך, לא מצאתי סיבה לסטות מקביעתו של המומחה שמונה על-ידי בית המשפט, אשר ביקר בדירה לאחר שהוכנו חוות דעת מומחי הצדדים, וראה את המצב המעודכן ביותר בדירה.


בשים לב לזכותם של התובעים לקבלת פיצוי כספי, הנני מקבל אף את הקביעה ב
חוות דעת לזר
בדבר תשלום עבור פיקוח ומע"מ.

פיצוי בגין דיור חלופי והעברת הדירה

21.
ב
חוות דעת לזר
נקבע כי משך התיקון לליקויים הוא 4 ימים ולא נקבע שיש צורך לפנות את הדירה בתקופה זו. למרות שבא כוח התובעים שלח למומחה שמונה על-ידי בית המשפט שאלות הבהרה, הוא לא נשאל כלל בנושא דיור חלופי ופינוי הדירה. לפיכך אין מקום לפצות את התובעים בגין רכיב זה.

פיצוי בגין עגמת נפש

22.
בשים לב לפער בין חוות דעת המומחה שמונה לבין מומחה התובעים ולמספר הימים המועט הדרוש לתיקון הליקויים, אין מקום לפיצוי בגין עגמת נפש. טענת התובעים לעוגמת נפש היא כללית ולא הובאו לגביה ראיות. התובעים לא הסבירו כיצד הליקויים מנעו מהם שימוש סביר בדירה ולא צירפו אסמכתאות על פניות רבות כטענתם לנתבעת.
(לפסיקת פיצוי בגין נזק בלתי ממוני בשל אי התאמות לדירות מגורים, ראו פסקאות 82-80 בת"א (מחוזי י-ם) 1651/97
אלי נ' פסגת חנה (נכסים דירות והשקעות) בע"מ
(פורסם בנבו, 31.12.2006)). יצוין כי
הטענה לפיצוי בגין אובדן ימי עבודה לא נטענה בתצהיר התובעת, לא נתמכה בראיות והועלתה לראשונה בסיכומים.

התוצאה

23.
אשר על כן, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים:
(1)
20,358
₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד
חוות דעת לזר
, 21.3.2019, ועד לתשלום המלא
בפועל;
(2)
אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת כתב התביעה, 2.10.2017, ועד לתשלום המלא בפועל;
(3)
מחצית שכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט אשר שולמה על-ידי התובעים בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד תשלומה ועד לתשלום המלא בפועל;
(4)
שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 3,600 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.


ניתן היום,
כ"ד שבט תש"פ, 19 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 3132-10/17 סרגיי רומנוב, טטיאנה רומנוב נ' ספייס בניה וייזמות בע"מ (פורסם ב-ֽ 19/02/2020)