פסקי דין על דומיקאר בע"מ | פסקי דין על ריקי כהן | פסקי דין על רמי כהן | פסקי דין על יהודה כהן ואח' |

7882/19 רעא     24/02/2020




רעא 7882/19 דומיקאר בע"מ נ' ריקי כהן, רמי כהן, יהודה כהן ואח'




החלטה בתיק רע"א 7882/19



בבית המשפט העליון


רע"א 7882/19



לפני:

כבוד השופטת י' וילנר


המבקשת:
דומיקאר בע"מ


נ


ג


ד

המשיבים:
1. ריקי כהן


2. רמי כהן


3. יהודה כהן

4. אושרת כהן

5. שרית עזרי

6. משה עזרי

7. פורמלי ישראכארט מימון בע"מ

8. פורמלי
cal
- כרטיסי אשראי לשיראל בע"מ

9. פורמלי לאומי קארד בע"מ

10. פורמלי פז חברת נפט בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 45273-06-18 מיום 29.10.2019 שניתנה על-ידי כב' השופטת ח' פלינר

בשם המבקשת:
עו"ד שמואל גלינקא
; עו"ד אסתר נודלמן אליני
בשם המשיבים 2-1:
עו"ד רונן מנשה
; עו"ד קובי רון
בשם המשיבים 6-3:
עו"ד דניאל טולדו
; עו"ד מיכאל קליינר

החלטה

1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת
ח' פלינר
) בת"א 45273-06-18 מיום 29.10.2019, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו לגילוי מסמכים.

רקע והליכים קודמים

2.
ביום 19.6.2018 הגישה המבקשת (להלן:
החברה
) תביעה כספית נגד המשיבה 1
(להלן:
המשיבה
) ונגד בן זוגה (הוא המשיב 2, להלן:
בן הזוג
), ילדיה ובני זוגם (הם המשיבים 6-3, להלן:
בני המשפחה
). בתביעה נטען כי בשנים 2018-1997 בהן עבדה המשיבה בתור חשבת שכר בחברה, היא מעלה בכספי החברה בסכום בסך של כ-4 מיליון ש"ח (לכל הפחות) וחילקה אותו לבני משפחתה במשך כ-10 שנים לפחות. כמו כן נטען כי טרם עלה בידה של החברה
לאמוד את היקף הסכום שנגנב, שכן המשיבה אמנם הודתה בעצם ביצוע המעשים אך לא עמדה על מלוא היקפם. בגין המעשים המתוארים בכתב התביעה, הגישה החברה תלונה במשטרה נגד המשיבה ובני משפחתה, וביום 13.5.2019 הוגש נגד המשיבה כתב אישום הכולל אישומים שונים בגין גניבה בידי עובד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר, הלבנת הון ועוד. לעומת זאת, הפרקליטות הודיעה כי אין בכוונתה להגיש כתב אישום נגד בן הזוג ויתר בני המשפחה בגין הפרשה האמורה.

3.
ביום 27.6.2018 הגישה החברה בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ובה ביקשה להורות למשיבים להעביר לעיונה מסמכים המתעדים, בין היתר, העברת סכומי כסף מהחברה לידי המשיבה החל מיום 1.6.1997 (המועד בו החלה המשיבה לעבוד בחברה); פירוט משיכות המזומן מחשבון הבנק המשותף של המשיבה ובן זוגה (להלן:

החשבון המשותף
) החל מיום העסקת המשיבה בחברה; תיעוד של ההעברות הבנקאיות שבוצעו מהחשבון המשותף לחשבונות בני המשפחה; פירוט העברות בנקאיות מהחברה לידי בני המשפחה ובן זוגה של המשיבה החל מיום העסקת המשיבה בחברה (להלן:
הבקשה הראשונה
). בבקשה נטען כי מהודאת המשיבה בפני
אנשי החברה על דבר המעילה, עולה חשד כי המשיבה החלה במעילתה לכל המאוחר בשנת 2008 וכי לאורך השנים בהן הועסקה בחברה העבירה את כספי המעילה לבני משפחתה. לפיכך, נטען כי המידע המבוקש דרוש לחברה על מנת לעמוד על היקף המעילה ולהגיש בקשה עדכנית לעיקול נכסי המשיבה, בן זוגה ובני משפחתה.

4.
המשיבה ובן זוגה התנגדו לבקשה הראשונה בטענה כי לא מתקיימים תנאי הסף למתן צו לגילוי מסמכים, וכן בטענה לחיסיון מפני הפללה עצמית. לגופו של עניין, נטען כי יש להגביל את הצו לתקופה של כ-10 שנים בהתאם לנטען בכתב התביעה. בני המשפחה התנגדו אף הם לבקשה, וטענו כי העבירו לחברה מסמכים מיוזמתם, ובהם תדפיסי חשבונות עובר ושב לתקופה של שבע שנים (2018-2011). משכך, נטען כי המידע הנחוץ לחברה מצוי כבר בעיקרו בידיה, וכי מהמסמכים שהעבירו בני המשפחה לחברה ניתן ללמוד כי לא בוצעו העברות מהחשבון המשותף לחשבונות בני המשפחה.

5.
ביום 12.2.2019 דן בית המשפט המחוזי בבקשה, ובסופו של הדיון קבע כי על המשיבה ובן זוגה להציג לחברה את כל מסמכי חשבון הבנק המשותף החל מיום העסקת המשיבה בחברה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה הראשונה בכל הנוגע לחשבונות בני המשפחה, וקבע כי ממילא החברה תוכל לקבל מידע על העברות שבוצעו מהחשבון המשותף לבני המשפחה באמצעות המסמכים המתעדים את התנועות בחשבון המשותף. בתוך כך, ציין בית המשפט המחוזי כי החלת הצו רק על המשיבה ובן זוגה תבטיח כי לא תהיה בכך הכבדה מיותרת על בני משפחתה, וכן כי באופן זה לא תיפגע זכותם לפרטיות יתר על המידה. כמו כן, בית המשפט המחוזי קבע כי "ככל שבעקבות קבלת המסמכים במלואם הנוגעים לחשבונות הנתבעים 2-1 [המשיבה ובן זוגה, י.ו.] יהיה צורך בבירור נקודתי כלשהו, ניתן יהיה לפנות בבקשה ספציפית".

6.
ביום 29.7.2019 הגישה החברה בקשה נוספת למתן צו לגילוי מסמכים (להלן:
הבקשה השנייה
) ובה ביקשה, בין היתר, את פירוט הפעולות בחשבונות עובר ושב של בני המשפחה, החל מיום העסקת המשיבה בחברה ועד ליום הגשת התביעה, קרי בין השנים 2018-1997 (להלן:
התקופה המבוקשת
); פירוט ההעברות הבנקאיות והפקדות המזומן בחשבונות בני המשפחה בתקופה המבוקשת; ופירוט כרטיסי האשראי וחשבונות הבנק הרשומים על-שם המשיבה ובן זוגה.

7.
במסגרת הבקשה השנייה, טענה החברה כי על סמך המסמכים אשר הועברו לידיה מכוח החלטת בית המשפט המחוזי מיום 12.2.2019 וכן על סמך המסמכים שקיבלה ממשטרת ישראל במסגרת ההליך הפלילי – למדה כי מעשי המעילה החלו בשנת 2000. כן נטען כי המשיבה נקטה בשיטות מתוחכמות לגניבת כספי החברה ולהעברתם לידי בני משפחתה. החברה טענה עוד כי מהמסמכים שהועברו לידיה לא ניתן ללמוד על היקף המעילה ועל היקף הסכומים שהועברו מהמשיבה לבני משפחתה שכן המסמכים אינם כוללים מידע בדבר נמעני ההמחאות שנפדו מהחשבון המשותף; נמעני ההעברות הבנקאיות מהחשבון המשותף; היקף הכספים שנמשכו מהחשבון המשותף באמצעות כרטיסי אשראי שאינם כרטיסים בנקאיים; ופירוט ההפקדות שבוצעו על-ידי בני המשפחה באמצעות המחאות או מזומן. החברה הוסיפה וטענה כי עצם העובדה שבני המשפחה כבר העבירו לעיונה את תדפיסי חשבונות עובר ושב לתקופה של כ-7 שנים, מלמדת כי הם אינם חוששים לפגיעה בפרטיותם.

8.
המשיבה ובן זוגה התנגדו לבקשת הגילוי השנייה בטענה כי היא זהה במהותה לבקשת הגילוי הראשונה. נטען, כי מדובר למעשה בניסיון לעיון מחדש בהחלטת בית המשפט המחוזי אשר הכריע זה מכבר בבקשת הגילוי הראשונה. בני המשפחה התנגדו אף הם לבקשה השנייה וטענו כי הבקשה מנוסחת באופן כללי וכי היא אינה מבססת חשד לכך שכספי החברה הועברו לידיהם. כן נטען כי קבלת הבקשה תוביל לפגיעה קשה בפרטיותם.

החלטת בית המשפט המחוזי

9.
בהחלטתו מיום 29.10.2019 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה השנייה. בית המשפט המחוזי עמד על כך שמסמכים רבים כבר הועברו לחברה, ובהם נתוני עובר ושב של חשבון הבנק המשותף בהתייחס לתקופה של למעלה מעשור; נתוני עובר ושב של חשבונות בני המשפחה למשך תקופה של 7 שנים; וכן חומרי החקירה שנאספו במסגרת ההליך הפלילי המתנהל נגד המשיבה. עוד נקבע כי הבקשה מנוסחת באופן כללי, מתייחסת לתקופה ארוכה, נעדרת דרישה ספציפית המצדיקה את גילוי המסמכים המבוקש וכי היענות לבקשה עלולה להוביל להכבדה ניכרת ולפגיעה לא מידתית בפרטיותם של בני המשפחה. בית המשפט המחוזי ציין עוד כי החלטת המדינה בשלב זה שלא להגיש כתב אישום נגד בני המשפחה מחזקת את טענתם לפיה אין ראיה למעורבותם הנטענת.


על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפני.

הבקשה דנן

10.
בבקשת רשות הערעור שבה החברה על טענותיה, ומוסיפה כי הפסיקה נקטה גישה מרחיבה בכל הנוגע לדרישת הרלוונטיות בבקשות לגילוי מסמכים. לטענת החברה, בית המשפט המחוזי שגה כאשר התעלם בהחלטתו מנסיבות המקרה הנדון ובפרט מתלות החברה בהליך הגילוי לשם הוכחת תביעתה. נטען כי החשד לפיו הכסף שנגזל מהחברה על-ידי המשיבה הועבר לבני משפחתה נובע מהודיית המשיבה לפיה היא נוהגת להעניק סיוע כלכלי לבני משפחתה. כמו כן, החברה טוענת כי על סמך המסמכים אשר נתגלו בפני
ה מכוח בקשת הגילוי הראשונה למדה כי המעילה החלה בשנת 2000. בהקשר הזה, החברה מציינת כי במסגרת הבקשה הראשונה נתבקש גילוי של פרטי החשבון המשותף בין השנים 2008-1997 בלבד, הואיל ומכוח החקירה המשטרתית הועברו לידיה פרטי החשבון המשותף בין השנים 2018-2008. החברה מדגישה כי חרף המידע המצוי בידיה, אין ביכולתה לאמוד את היקף המעילה ולברר את זהות נמעני ההמחאות שנמשכו מהחשבון המשותף ואת הנהנים מכספי המזומן שנמשכו ממנו. החברה מוסיפה כי אין בבקשתה משום הכבדה על בני המשפחה, שכן המידע המבוקש מצוי ממילא בידי צדדים שלישיים (המשיבים 9-7) וכי החברה היא שתישא בעלויות המצאת המידע.

11.
המשיבה ובן זוגה סומכים ידיהם על החלטת בית המשפט המחוזי ומוסיפים כי במסגרת בקשת רשות הערעור הציגה החברה מסמכים אשר לא צורפו לבקשה השנייה, ואף משום כך יש לדחות את בקשתם.

12.
בני המשפחה מתנגדים אף הם לבקשת רשות הערעור בטענה כי החברה לא הצביעה על ראיות המבססות נגדם חשד וכי אף החקירה המשטרתית הסמויה אשר התנהלה בעניינם, במסגרתה נחקרו באזהרה, לא הבשילה לכדי כתב אישום. זאת ועוד, טוענים בני המשפחה כי בקשת הגילוי השנייה אינה מהווה "בירור נקודתי" ומשכך אין היא עומדת בהוראת בית המשפט המחוזי מיום 12.2.2019. בתוך כך, טוענים בני המשפחה כי החברה לא הצביעה על העברה בנקאית, ולו אחת, מחשבון הבנק המשותף לחשבונות הבנק שלהם או על הפקדות של שיקים לחשבונות אלו. כן נטען כי החברה אף לא הוכיחה תנועות כאמור מכוח המידע שמסרו בני המשפחה לידי החברה, מיוזמתם.

דיון והכרעה

13.

לאחר העיון בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות
.

14.
כידוע, הלכה היא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בעניינים דיוניים, ובכלל זה בנושאים הנוגעים לגילוי מסמכים ולעיון בהם. משכך, לא בקלות תתערב ערכאת הערעור בהחלטה הנוגעת לגילוי מסמכים והתערבות בהחלטות מהסוג האמור תהיה אך במקרים שבהם ההחלטה מנוגדת לדין, גורמת עיוות דין לאחד הצדדים, אינה סבירה או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן (ראו: רע"א 4487/14
אברמוביץ ו-142 אחרים נ' קונדה
, פסקה 6
(11.
9
.2014); רע"א 5424/16
טינקו בע"מ נ' הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ
, פסקה 7
(13.10.2016)). לא מצאתי כי במקרה הנדון נופלת החלטת בית המשפט המחוזי בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בשיקול דעתו ובהחלטתו המנומקת. אבהיר דבריי.

15.
כפי שצוין לא אחת בפסיקה, בקשה לגילוי מסמכים תתקבל ככל שיימצא כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים למחלוקת שבין הצדדים, אלא אם הוכח כי גילויים יוביל לפגיעה בערך מוגן אחר הגובר על ערך גילוי האמת בנסיבות העניין (ראו: רע"א 2062/15
פלוני נ' הרשות לניירות ערך
, פסקה 16 (3.6.2015); יצחק עמית "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר"
ספר אורי קיטאי

247, 252 (בועז סנג'רו עורך, 2007)).

16.

בענייננו, כאמור, החברה טוענת כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים להוכחת תביעתה, שכן ניתן יהיה ללמוד מהם על השיטות בהן פעלה לכאורה המשיבה להסוואת הכספים שגנבה מהחברה ועל האופן בו הבריחה כספים אלו לבני משפחתה. ואולם, לאחר העיון בבקשה ובנספחיה, אני סבורה כי החברה לא הוכיחה במידה הנדרשת כי המסמכים המבוקשים אכן רלוונטיים לביסוס טענותיה. הסיבה המרכזית לכך היא
כי בני המשפחה העבירו לעיונה של החברה מסמכים המתעדים את התנועות בחשבון העובר ושב בחשבונותיהם לתקופה שבין השנים 2018-2011, קרי לתקופה של כ-7 שנים. חרף האמור, החברה לא הציגה ולו תנועה אחת בחשבונות אלה, או אינדיקציה אחרת מתוך המסמכים שהועברו לידיה, שיש בהם כדי לחזק את חשדה לפיו הכספים שנגנבו על-ידי המשיבה הועברו לידי בני משפחתה. זאת ועוד, לא מצאתי כי דרישת הרלוונטיות מתקיימת אף ביחס למידע המבוקש בעניינם של המשיבה ובן זוגה. כפי שהחברה מציינת בבקשת רשות הערעור – בידיה פירוט עובר ושב של החשבון המשותף בין השנים 2008-1997 מכוח בקשת הגילוי הראשונה, וכן פירוט עובר ושב של חשבון זה בין השנים 2018-2008 שהועבר לידיה מהמשטרה. ואולם, על אף שברשות החברה פירוט של החשבון המשותף למשך תקופה של כ-20 שנה, היא אינה מעלה בבקשה טענה קונקרטית המצדיקה גילוי מסמכים נוספים הרלוונטיים לבירור המחלוקות.

17.
מעבר לאמור, לא מצאתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי אשר קבע כי מהבקשה לא עולות דרישות ספציפיות המצדיקות גילוי מסמכים נוספים מאלה שגולו במסגרת בקשת הגילוי הראשונה. אף אני סבורה כי לא התקיימו התנאים שנקבעו בהחלטה בדבר בקשת הגילוי הראשונה, לפיהם ניתן יהיה לפנות בבקשה ספציפית נוספת וזאת לצורך בירור "
נקודתי
כלשהו" [הדגשה הוספה, י.ו]. בית המשפט המחוזי עמד על כך שהבקשה השנייה אינה מפורטת דיה, ואך מעלה השערות בדבר הקשר שבין בני המשפחה למעילת המשיבה. הבקשה אינה מצביעה על
המידע

המסוים
שהתגלה במסגרת המסמכים שגולו ואשר מצדיקים גילוי נוסף נרחב יותר. כל שיש בבקשה השנייה, כפי שאף צוין בהחלטת בית המשפט המחוזי, הן אמירות עמומות וכלליות לגבי החשדות המתעוררים, לשיטת החברה, לעניין מעורבות בני המשפחה מהמסמכים שגולו. ואולם, חשדות אלה היו קיימים אף טרם הגשת בקשת הגילוי הראשונה, ומכל מקום אין בהם חידוש המצדיק שינוי ההחלטה שנתנה בבקשה הראשונה. למעשה, החברה לא התייחסה באופן קונקרטי בטענותיה למידע המצוי כבר בידיה, ואני סבורה כי בכך יש כדי להחליש באופן ניכר את טענת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים. אמנם, בבקשת הגילוי השנייה החברה טוענת לראשונה כי מעשיי המעילה החלו כבר בשנת 2000 ואולם אין היא מנמקת כיצד יש בעובדה זו בכדי להצדיק גילוי כה נרחב.

18.
אעיר כי אף אם הייתי מניחה לטובת החברה שהמסמכים המבוקשים רלוונטיים לבירור התביעה, עדיין נראה כי לא היה מקום לקבל את הבקשה, בשל קיומם של אמצעים מידתיים יותר להשגת המידע המבוקש (ראו והשוו:
רע"א 8147/10
לוסטיגמן ייזום ובניה בע"מ נ' בכר
, פסקה 23 (22.2.2011)
). כך למשל, על-מנת לברר האם המחאות שנפדו מהחשבון המשותף הופקדו בחשבונות בני המשפחה ניתן היה לבקש במסגרת בקשה לגילוי מסמכים ספציפי להורות לבנק בו מתנהל החשבון המשותף להודיע האם המחאה מסוימת הופקדה באחד מחשבונות בני המשפחה. כך גם לגבי נמעני העברות בנקאיות שבוצעו מהחשבון המשותף וסעיפים נוספים שנזכרו בבקשת הגילוי השנייה. מכל מקום, לנוכח כלליות הבקשה והיקפה אשר יש בהן כדי לפגוע באופן שאינו מידתי ואינו נדרש בבני המשפחה, לא ראיתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

19.

סוף דבר
: הבקשה נדחית.


המבקשת תישא בהוצאות המשיבים 2-1 בסך של 2,000 ש"ח ובהוצאות המשיבים 6-3 בסך של 2,000 ש"ח.




ניתנה היום, כ"ט בשבט התש"ף (24.2.2020).



ש ו פ ט ת

_________________________



19078820_r02.docx

כג
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,
http://supreme.court.gov.i

l







רעא בית המשפט העליון 7882/19 דומיקאר בע"מ נ' ריקי כהן, רמי כהן, יהודה כהן ואח' (פורסם ב-ֽ 24/02/2020)