פסקי דין על טאבטייל | פסקי דין על מרדכי (מודי) רוזן | פסקי דין על מירב וינריב ואח' | פסקי דין על אורן קושניר

6340/19 רעא     25/02/2020




רעא 6340/19 טאבטייל בע"מ, מרדכי (מודי) רוזן, מירב וינריב ואח' נ' אורן קושניר




החלטה בתיק רע"א 6340/19


בבית המשפט העליון


רע"א 6340/19

רע"א 6550/19


לפני:

כבוד השופטת י' וילנר


המבקשים ברע"א 6340/19 והמשיבים הפורמליים ברע"א 6550/19:


1. טאבטייל בע"מ


2. מרדכי (מודי) רוזן


3. מירב וינריב

המבקשים ברע"א 6550/19 והמשיבים הפורמליים ברע"א 6340/19:


1. שגיא שליסר

2. ניר בז'רנו


נ


ג


ד

המשיב ברע"א 6340/19 וברע"א 6550/19:

אורן קושניר

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בת"א 45397-06-18, שניתנה ביום 15.8.2019 על-ידי כב' השופט מ' אלטוביה

בשם המבקשים ברע"א 6340/19 והמשיבים הפורמליים ברע"א 6550/19:


עו"ד נדב ויסמן
; עו"ד נטע ארבל
; עו"ד עדי אשר

בשם המבקשים ברע"א 6550/19 והמשיבים הפורמליים ברע"א 6340/19:


עו"ד הילית אראל-שכטר

בשם המשיב ברע"א 6340/19 וברע"א 6550/19:

עו"ד אריה דנציגר


החלטה

1.
בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט
מ' אלטוביה
) בת"א 45397-06-18 מיום 15.8.2019, בגדרה דחה בית המשפט המחוזי את בקשות המבקשים להורות על סילוק על הסף של תביעה שכנגד אשר הוגשה נגדם על-ידי המשיב.

רקע והליכים קודמים

2.


חברת טאבטייל בע"מ
היא המבקשת 1 ברע"א 6340/19 (להלן:
החברה
), אשר המבקשים 3-2 ברע"א 6340/19 והמבקשים ברע"א 6550/19 מכהנים בה כדירקטורים (להלן ביחד:
הדירקטורים
), כששני האחרונים הם גם בעלי מניות בחברה. המשיב אף הוא בעל מניות בחברה, אשר שימש למן הקמתה אף כדירקטור, כנשיא וכאחראי על תחום הקריאייטיב והמוצר בה – וזאת עד להפסקת עבודתו בחברה בשנת 2017 ולנישולו מכל עמדת השפעה בה.

3.
ביום 15.1.2018 הגיש המשיב תביעה נגד הדירקטורים, בגדרה טען לקיפוחו כבעל מניות בחברה ועתר לקבלת סעד להסרת קיפוח בדרך של רכישת מניותיו וזכויותיו בחברה על-ידי הדירקטורים (להלן:
תביעת הקיפוח
). ביום 19.6.2018 הגישה החברה תביעה נגד המשיב ונתבעים נוספים, וזאת בגין הקמת חברה מתחרה על-ידי המשיב, תוך טענה לניצול הזדמנות עסקית של החברה (להלן:
תביעת החברה
).

4.
בהמשך לכך, ולאור המלצת בית המשפט, פנו הצדדים להליך גישור על-מנת לנסות להביא לסיום המחלוקות ביניהם בשתי התביעות האמורות (להלן:
הליך הגישור
). במסגרת הליך הגישור ניתנה למשיב הצעה לרכישת מניותיו בחברה על-ידי צד שלישי, וזו נענתה בסירוב מצדו. לאחר מכן ניתנה אותה הצעה לבעלי מניות אחרים בחברה – אשר בחרו לקבלה. עובר למכירת מניות אלו לצד שלישי, הוצע לבעלי מניות אשר נתונה להם זכות הסירוב הראשונה, ובכללם המשיב, לרכוש בעצמם את מניות החברה (להלן:
הצעת מימוש זכות הסירוב הראשונה
) – הצעה אותה לא מימש המשיב במלואה. לבסוף, ביום 4.2.2019 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הליך הגישור כשל.

5.
ביום 19.3.2019, בד בבד עם הגשת כתב הגנתו לתביעת החברה, הגיש המשיב תביעה שכנגד כלפי החברה וכלפי הדירקטורים (להלן:
התביעה שכנגד
ו
הנתבעים שכנגד
, בהתאמה). במסגרת התביעה שכנגד, טען המשיב, בין היתר, כי הנתבעים שכנגד הפרו או גרמו לחברה להפר את הסכם בעלי המניות כלפיו, בכך שלא מסרו לידיו עותק של המסמכים שביקש לקבל מהחברה לצורך מתן תגובתו להצעת מימוש זכות הסירוב הראשונה, ובכך מנעו ממנו לממש זכות זו הנתונה לו מכוח תקנון החברה. לנוכח האמור, עתר המשיב לסעד של פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם לו עקב כך שנמנעה ממנו האפשרות להגדיל את אחזקותיו ולרכוש מניות נוספות בחברה.


בהמשך לכך, בהחלטה מיום 8.4.2019 הורה בית המשפט המחוזי על איחוד הדיון בתביעת הקיפוח עם הדיון בתביעת החברה ובתביעה שכנגד.

6.
ביום 2.6.2019 הוגשו שתי בקשות לסילוקה של התביעה שכנגד על הסף, הן מטעם המבקשים ברע"א 6340/19 והן מטעם המבקשים ברע"א 6550/19 (להלן:
הבקשות לסילוק על הסף
). בבקשותיהם טענו הנתבעים שכנגד, בין היתר, כי הטענות העובדתיות והסעד המבוקש במסגרת התביעה שכנגד עומדים בסתירה מוחלטת לטענותיו של המשיב בתביעת הקיפוח ולסעד המבוקש בה, וכי משכך קם השתק שיפוטי כלפיו. כך לדוגמה, נטען כי טענתו של המשיב במסגרת תביעת הקיפוח כי שווי מניות החברה בסוף שנת 2016 מוערך בכ-25 דולר למניה וכי מאז שווי זה הלך ופחת נוכח שינוי תחום הפעילות של החברה – אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם טענתו במסגרת התביעה שכנגד לפיה שוויין של אותן מניות בשנת 2019 מוערך בכ-33 דולר למניה. עוד טענו הנתבעים שכנגד כי בעוד שבתביעת הקיפוח ביקש המשיב להורות על סעד של רכישת מניותיו, בתביעה שכנגד עותר הוא לסעד של פיצוי כספי בגין זאת שנמנעה ממנו האפשרות להגדיל את אחזקותיו בחברה. כמו כן, נטען כי יש לסלק על הסף את התביעה שכנגד כלפי הדירקטורים מחמת היעדר עילה והיעדר יריבות, שכן אף אם הופר הסכם בעלי המניות – הרי שהוא מטיל חובות על
החברה
, ולא על בעלי מניותיה, לא כל שכן על המבקשים 3-2 ברע"א 6340/19 אשר אף אינם צד להסכם בעלי המניות ומשמשים בחברה אך כדירקטורים.

החלטת בית המשפט המחוזי

7.
בהחלטתו מיום 15.8.2019 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשות לסילוק על הסף וקבע כי אין לשלול את האפשרות שהעילות עליהן מבוססת התביעה שכנגד יתקבלו גם נגד הדירקטורים ולא רק נגד החברה, וכי שאלת אחריותם של הדירקטורים כלפי המשיב מצריכה בירור עובדתי ודיון משפטי – אשר אין מקומם במסגרת בקשה לסילוק על הסף. אשר לטענת הנתבעים שכנגד בדבר השתק שיפוטי נקבע כי לא מדובר במקרה מובהק של העלאת טענות סותרות המצדיקות סילוק על הסף בשלב זה של ההליך.


על החלטה זו נסובות הבקשות שלפניי.

בקשות רשות הערעור דנן

8.
בבקשותיהם שבים הנתבעים שכנגד על טענותיהם בבית המשפט המחוזי, וטוענים, בעיקרו של דבר, כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא סילק את התביעה שכנגד על הסף מחמת השתק שיפוטי אשר קם כלפי המשיב נוכח הסתירה המובהקת העומדת בינה לבין תביעת הקיפוח. כמו כן, נטען כי יש לסלק על הסף את התביעה שכנגד כלפי הדירקטורים מחמת היעדר עילה והיעדר יריבות, שכן אף אם הופר הסכם בעלי המניות, הרי שהוא מטיל חובות על
החברה
, ולא על בעלי מניותיה או על הדירקטורים בה. עוד נטען כי החלטת בית המשפט המחוזי נעדרת הנמקה מספקת.

9.
בהחלטה מיום 31.10.2019 הוריתי על איחוד הדיון בבקשות דנן ועל הגשת תשובה מאוחדת להן. בתשובתו סומך המשיב את ידיו על החלטת בית המשפט המחוזי, וטוען, בין היתר, כי תביעת הקיפוח לא הכילה כל טענה עובדתית מצדו ביחס לשווי מניות החברה נכון ליום 31.12.2016, וכי אף התבקש בה להורות על מינוי מעריך שווי על-מנת לשו
ּ
ם את שוויין של אלו במועד האמור. עוד נטען כי הסכום הכולל עליו הועמדה התביעה הוגדר כ"סכום לצרכי אגרה" בלבד. משכך, לטענת המשיב, לא הועלו במסגרת התביעה שכנגד טענות סותרות לאלו שנטענו במסגרת תביעת הקיפוח בכל הנוגע לשווי מניות החברה, ואין כל הצדקה לסילוקה
ּ
מחמת השתק שיפוטי.

דיון והכרעה

10.
לאחר שעיינתי בבקשות רשות הערעור על נספחיהן ובתשובה לה, אני סבורה כי דינן להידחות, הכול כמבואר להלן.

11.

כידוע, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית הנוגעות באופן מובהק לניהול המשפט, ואשר נתונות לשיקול דעתה הנרחב. השגות על החלטות אלה יידונו, ככלל, במסגרת הערעור על פסק הדין, זאת למעט במקרים חריגים בהם הימנעות מדיון בשלב מוקדם יותר עלולה להסב נזק בלתי הפיך לצדדים או להביא לניהול הליך מיותר או שגוי (ראו: סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; רע"א 2856/12
כהן נ' מע"צ-החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ
, פסקה 9 (20.5.2012); רע"א 8946/12
חברת נמל חיפה בע"מ נ' בתי זיקוק לנפט בע"מ
, פסקה 6 (21.3.2013); רע"א 368/13
הרשות הפלסטינית נ' נורז'יק
, פסקה 9 (23.4.2013)).


באופן קונקרטי יותר, ביחס לבקשות לסילוק על הסף,
בית משפט זה פסק לא אחת כי התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות ביניים שעניינן דחיית בקשה לסילוק על הסף תיעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד, שבהם קיים חשש ממשי לניהולו של הליך סרק הכרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן, או כאשר נפלה טעות מהותית בהחלטתה של הערכאה הדיונית (ראו: רע"א 7198/18
פלוני נ' פקיד שומה אשקלון
, פסקה 8 (24.3.2019); רע"א 2498/19
הרוש נ' כהן
, פסקה 12 (3.6.2019); חמי בן-נון וטל חבקין
הערעור האזרחי
208-207 (מהדורה שלישית, 2012)). המקרה שלפנינו אינו בא בגדר אותם מקרים חריגים ונדירים המצדיקים התערבות ערעורית כאמור, ודי בכך כדי לדחות את הבקשות.

12.
למעלה מן הדרוש, אוסיף כי אף לגופם של דברים דין הבקשות להידחות. הלכה היא כי אין לסלק תביעה על הסף אלא אם ברור כי לא קיימת אפשרות, ולו קלושה, לכך שהתובע יצליח בתביעתו (ראו למשל: רע"א 4167/18
מסכת אילת בע"מ נ' דרור ניהול מלונות בע"מ
, פסקה 13 (24.10.2018); רע"א 6794/18
איטח נ' קימברלי קלארק ישראל שיווק בע"מ
, פסקה 9 (26.11.2018)). בענייננו, לא מצאתי להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי כי שאלת אחריותם של הדירקטורים כלפי המשיב, העומדת במוקד התביעה שכנגד, טעונה בירור עובדתי ומשפטי. משכך, ומבלי שאביע עמדה לגופה של סוגיה זו שבמחלוקת, אני סבורה כי בדין נמנע בית המשפט המחוזי מלהכריע בה בשלב מקדמי זה. הדברים נכונים אף ביחס לטענת המבקשים בנוגע להשתק השיפוטי, שאף הוא מצריך בירור עובדתי (ראו והשוו: רע"א 6853/18
סגל נ' מריליוס
, פסקה 13 (17.2.2019)). אין לכחד כי, כדברי בית המשפט המחוזי, טענות המשיב בתביעת הקיפוח ובתביעה שכנגד עלולות "לעורר תהיות באשר לנזק הנטען". ואולם, לנוכח תשובת המשיב בעניין זה, אין לומר כבר בשלב מוקדם זה ובשים לב לסוגיה הנידונה ביחס להערכת שווי המניה, כי הגנתו של המשיב כנגד טענת ההשתק השיפוטי, היא חסרת כל סיכוי.

13.
לבסוף אציין כי לא מצאתי להיעתר לבקשתם של המבקשים ברע"א 6340/19 להגיב לתשובת המשיב.

14.
לנוכח כל האמור לעיל, בקשות רשות הערעור נדחות.


אין צו להוצאות.


ניתנה היום, ל' בשבט התש"ף (25.2.2020).




ש ו פ ט ת

_________________________



19063400_r02.docx

עא
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,
http://supreme.court.gov.i

l







רעא בית המשפט העליון 6340/19 טאבטייל בע"מ, מרדכי (מודי) רוזן, מירב וינריב ואח' נ' אורן קושניר (פורסם ב-ֽ 25/02/2020)