פסקי דין על חגית קרקש | פסקי דין על כונס נכסים רשמי תל אביב | פסקי דין על אורן הראל (מנהל מיוחד) |

4588-08/15 פשר     09/02/2020




פשר 4588-08/15 חגית קרקש נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, אורן הראל (מנהל מיוחד)








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



פש"ר 4588-08-15 קרקש נ' כונס נכסים רשמי תל אביב
ואח'





מספר בקשה:16
לפני כבוד השופט רמי חיימוביץ




בעניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980




ובעניין:

המבקש/ת / החייב/ת:

חגית קרקש


נגד


המשיב:

1.כונס נכסים רשמי תל אביב
2.אורן הראל (מנהל מיוחד)


ב"כ החייבת
עו"ד איתי ברדה
המנהל המיוחד
בעצמו
ב"כ כנ"ר
עו"ד מורין אופיר

החלטה

הבקשה לביטול פסק הדין מ-18/11/19 שהורה על ביטול ההליך - נדחית.
1.
החייבת צברה חובות בסכום של 1,577,699 ₪ ופנתה ביוזמתה להליך פש"ר.
2.
צו כינוס ניתן ב-16/9/15 – לפני כארבע שנים וחצי – ומאז חוסה החייבת תחת הגנות ההליך וזוכה להגנה מפני נושיה.
3.
החייבת אינה מקיימת את חובותיה בהליך משנת 2017 ומזה למעלה משנתיים אינה משלמת דבר לקופת הכינוס ואינה מגישה דוחות.
4.
ב-6/6/17 התקיים דיון בו התייחס בית-המשפט למחדלי החייבת ונתן לה אפשרות לתקנם, אך החייבת תיקנה מחדלים באופן חלקי בלבד.
5.
ב-7/9/17 ניתנה החלטה נוספת בה נקבע כי "ככל שהחייבת לא תתקן את מחדליה במלואם בתוך 30 ימים מהיום ההליך יבוטל". החייבת לא תיקנה מחדליה אלא צברה מחדלים נוספים ומאז ולמשך למעלה משנתיים לא שילמה את צו התשלומים ולא הגישה דוחות.
6.
ב-27/10/19 הגיש המנהל המיוחד בקשה לביטול ההליך בשל מחדלי החייבת וזו הועברה לתשובת החייבת. החייבת לא השיבה לבקשה ולכן ניתן

פסק דין
(18/11/19).
7.
ב-21/11/19, שלושה ימים אחרי שפסק הדין, הגישה החייבת בקשה לביטולו. בקשה זו גררה סדרת תשובות ותגובות, כאשר המנהל המיוחד וכנ"ר מתנגדים לבקשת החייבת וסבורים כי דין ההליך ביטול.
לאחר עיון בטענות הצדדים הבקשה לביטול פסק הדין וחידוש ההליך נדחית.
החייבת מבקשת לבטל את פסק הדין ממספר נימוקים וטענות.
8.
טענה ראשונה היא שהבקשה לביטול הליך לא הומצאה לידיה ולא ניתנה לה אפשרות להשיב. הראיות סותרות טענה זו שכן על פי רישומי נט המשפט הבקשה והחלטת בית-המשפט המורה להשיב
נצפו
על ידי בא-כוחה עוד באותו יום. יתרה מכך הוגש תצהיר לפיו הבקשה וההחלטה
הומצאו
לחייבת עצמה ב-8/10/19. קשה אפוא לקבל את טענות החייבת ובא-כוחה כי לא ידעו על בקשת הביטול וההחלטה, ובאופן עובדתי, החלטות אחרות, כולל פסק הדין, זכו למענה מהיר ביותר. עם זאת, אין רלבנטיות של ממש לשאלה מדוע לא השיבה החייבת לבקשת הביטול, וגם אם נקבל (בדוחק) את הטענה כי הבקשה לא הומצאה לה, מאז הוחלפו כתבי טענות רבים וטענות החייבת נגד ביטול ההליך נשמעו וזכו למענה. בחינת טענות אלו מעלה כי יש מקום לדחותן ולקבל את הבקשה לביטול ההליך לגופה (ולא רק משום שלא השיבה לבקשת הביטול).
9.
טענה שניה היא שהמנהל המיוחד לא פעל במשך שנתיים לאכוף את ההפרות ולכן אין מקום להורות על ביטול ההליך כעת. אין לקבל טענה זו ואף שיש מקום להעיר על התנהלות המנהל המיוחד שלא פעל לקידום ההליך במשך זמן רב, אין בכך כדי לפטור את החייבת מקיום חובותיה בהליך.
הליך פשיטת רגל הוא "חסד המחוקק", וחייב אשר יזם את ההליך נדרש לקיים את חובות ההליך, וכחלק מחובת תום הלב עליו לשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו לקופת פשיטת הרגל וכן להגיש דוחות, לשתף פעולה עם בעל התפקיד ולחשוף מידע הנדרש להערכת היקף נכסיו וכושר השתכרותו (ע"א 2063/07
יצחקי נ' כנ"ר
(31/7/08); ע"א 7994/08
גוטמן נ' כנ"ר
(1/2/11); ע"א 3382/17
צימבר נ' סמט
(29/8/18)); ע"א 7375/18
גל נ' בן ארצי
(2/10/19); ע"א 6892/18

רפאל נ' זיסמן
(18/12/19)). החובה לקיים את חובות ההליך מוטלת על החייבת ואין כל דרך להצדיק את התנהלותה ואת העובדה ש
לא קיימה
את חובות ההליך מתחילתו,
לא תיקנה
מחדליה חרף החלטות בית-המשפט מ-6/6/17 ו-7/9/17 ו
אינה
עושה דבר
במשך למעלה משנתיים כשכל אותה עת היא זוכה להגנה מפני הנושים. מדובר בחוסר תום לב עמוק ובסיסי הפוגע בנושים ויורד לשורשי ההליך באופן המהווה ניצולו לרעה ומחייב ביטולו.
10.
טענה שלישית היא כי בנה של החייבת הפקיד סכום של 20,000 ₪ במרץ 2017 כערובה לצורך יציאתה לחו"ל אך זו לא הוחזרה לו מעולם. החייבת טוענת כי סכום זה הופקד בנאמנות בידי המנהל המיוחד שלא השיבו לידי בנה, אך עיון בבקשה המשותפת שהגישו ב"כ החייבת והמנהל המיוחד ב-30/3/17 מעלה כי הסכום הנ"ל הופקד "לטובת קופת הנושים" ולא כערובה להבטחת חזרתה של החייבת ארצה. היינו – כשביקשה לצאת לחו"ל הצליחה החייבת להפקיד סכום גבוה להעשרת הקופה ולכאורה אין מקום להשיבו לידי החייבת והוא גם לא מהווה חלופה לתשלום השוטף. ואכן, הבן מעולם לא טען שהסכום הופקד בנאמנות והוא או החייבת לא פנו למנהל המיוחד לקבלתו חזרה, עד להגשת הבקשה הנוכחית, שבר שמחזק את המסקנה כי סברו שמדובר בסכום שהופקד לטובת הנושים (כפי שנכתב בהודעה המשותפת) ולא בסכום שנמסר בנאמנות. הפקדת סכום זה אינה פוטרת את החייבת מקיום חובותיה, ולכאורה אין מקום גם להשיבו – אלא אם החייבת תוכיח אחרת.
11.
לחייבת טענות נוספות רבות בנוגע להתנהלות המנהל המיוחד, ולדבריה אם זה מעולם לא העביר את הסכום לקופת הכינוס. טענות אלו הועברו לבדיקת כנ"ר שלא מצא פסול בהתנהלות המנהל המיוחד (וגם על עמדת כנ"ר מלינה החייבת). הראיות מעלות אפוא כי הסכום הנ"ל הופקד כאשר החייבת ביקשה לטוס לחו"ל, ואין בהפקדתו לצורך זה כדי להצדיק את התנהלות החייבת והפרות חובת ההליך. נהפוך הוא. העובדה שהחייבת הצליחה להפקיד סכום של 20,000 ₪ בעת שביקשה לנסוע לחו"ל אך נמנעה מלשלם לקופה את התשלום השוטף מחזקת את המסקנה כי התנהלותה לוקה בחוסר תום לב המצדיק את ביטול ההליך.
12.
טענה רביעית נוגעת לאינטרס השיקום של החייבת ורצונה לפתוח בחיים חדשים ללא נטל החובות. לדבריה ביטול ההליך ישיב אותה למעגל החובות ויגרום לפגיעה בה ובנושים. אכן, אינטרס השיקום הוא אינטרס מרכזי בהליך הפש"ר אך מולו קיים אינטרס הנושים ובמקרה הנוכחי משקלן המצטבר של הנסיבות לרבות התמשכות ההפרה והיקפה (העדר שיתוף פעולה מוחלט עם ההליך במשך שנתיים וחצי) מחייב ביטול ההליך. אולם ביטול זה אינו מהווה סוף פסוק ואם אכן רצונה של החייבת להשתקם כלכלית פתוחה בפני
ה הדרך לנקוט בהמשך בהליך חדש, בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018
בהתאם לדין ולפסיקה.
חזקה כי אם תפנה להליך חדש תדע, זו הפעם, לפעול כדין ובהתאם לחובותיו.
נוכח כל אלו לא נמצאה כל עילה לביטול פסק הדין מ-
18/11/19.
לכאורה היה מקום לחייב את החייבת בהוצאות בשל הטרחה הרבה שנגרמה ברם נוכח התוצאה ומצבה הכלכלי הנטען ראוי שלא להחמיר עמה בחובות חדשים. עם זאת ככל שיוגשו בקשות סרק נוספות הן יחויבו בהוצאות.

ניתנה היום,
י"ד שבט תש"פ, 09 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.














פשר בית משפט מחוזי 4588-08/15 חגית קרקש נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, אורן הראל (מנהל מיוחד) (פורסם ב-ֽ 09/02/2020)