פסקי דין על שלום בן חמו | פסקי דין על בנק הפועלים בע"מ

41275-08/19 עשא     09/02/2020




עשא 41275-08/19 שלום בן חמו נ' בנק הפועלים בע"מ








בית משפט השלום בחיפה



עש"א 41275-08-19 בן חמו נ' בנק הפועלים בע"מ


תיק חיצוני:


לפני
כב' השופטת
רויטל באום


מערער

שלום בן חמו


נגד

משיב
בנק הפועלים בע"מ




פסק דין


לפני בקשה לפי סע' 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן – "החוק").

1.
למערער חשבון המנוהל בסניף נווה שאנן (702) של המשיב שמספרו 692751 (להלן – "החשבון").


מסגרת האשראי בחשבון עמדה על הסך של 110,000 ש"ח.

לטענת המערער, הייתה הסכמה בינו לבין המשיב כי מעת לעת תיתכנה חריגות ממסגרת האשראי המאושר וזאת לימים בודדים.

2.
ביום 8.7.19 נשלחה למערער הודעה כי החשבון יוגבל החל מיום 24.7.19, ומכאן הבקשה.

3.
ביום 19.8.19 ניתן על ידי צו זמני המעכב תחילת ההגבלה בחשבון, אף ביקשתי מהמערער הבהרה מדוע הוגשה הבקשה כחודש ימים לאחר שההגבלה נכנסה לתוקף.


ביום 21.8.19 הבהיר המערער כי רק לאחר שקיבל ייעוץ משפטי הבין שעליו להגיש את הבקשה.

4.
ביום 16.9.19 הוגשה תגובת המשיב, המתנגד למבוקש, אף טוען – כטענה מקדמית, שהמועד להגשת הבקשה דנן חלף.


5.
ביום 25.11.19 התקיים לפניי דיון במהלכו נחקרה מנהלת המחלקה העסקית במשיב, הגב' לימור שטרן (להלן – "נציגת הבנק"; נציגי הבנק שהתייצבו לא ביקשו לחקור את המערער), ובסיומו הוריתי על הגשת סיכומי הצדדים.


סיכומי המערער הוגשו ביום 3.12.19 וסיכומי המשיב הוגשו ביום 25.12.19.

6.
איחור בהגשת הבקשה

6.1
תקנה 5 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), התשמ"ב-1981 קובעת כי בקשה לפי סע' 10 לחוק תוגש בתוך עשרים ימים מיום ההמצאה של ההודעה לפי סע' 3א(א) לחוק שיקים ללא כיסוי.

6.2
במקרה דנן, אין חולק כי הבקשה הוגשה באיחור. הודעה על החלת הגבלות (נספח 1 לבקשה) נשלחה למערער ביום 8.7.19, וככל הנראה התקבלה אצלו מספר ימים לאחר מכן (שכן היא צורפה לבקשה).


בפועל, הוגשה הבקשה רק ביום 19.8.19, כאשר המבקש אישר בהודעתו מיום 21.8.19 שרק לאחר שפנה לקבלת ייעוץ משפטי הבין שעליו להגיש בקשה לבית המשפט.

6.3
תקנה 528 לתקנות סד"א קובעת כי מועד או זמן שנקבעו בחיקוק, רשאי בית המשפט להאריכם מטעמים מיוחדים שירשמו.

6.4
בנסיבות דנן, אין למערער כל טעם מיוחד, בפרט לא כזה שניתן לרשום, המצדיק הארכת מועד להגשת הבקשה במועד בו הוגשה (כאמור – כחודש לאחר שההגבלה כבר נכנסה לתוקף!).

6.5
על כן, דין בקשתו להידחות על הסף ומטעם זה בלבד.

עם זאת, מצאתי בנסיבות העניין לדון גם בטענות המערער לגופן, ולהיווכח כי אין בהן כדי להצדיק קבלת הבקשה.

7.
הסכם

7.1
סע' 10(א)(3) לחוק שיקים ללא כיסוי קובע כי בית המשפט יוכל לבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו אם "ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו".


במקרה שלפניי, לא טוען המערער כי במועד אי כיבודן של ההמחאות נשוא בקשתו הייתה בחשבונו יתרה מספקת, אלא כי היה נוהג בין הצדדים, עליו התבסס המערער לפיו ייתכנו חריגות ממסגרת האשראי המאושר לימים בודדים (סע' 6 לבקשה).

7.2
בחקירתה לפניי, אישרה נציגת המשיב, המטפלת בחשבונו של המערער מזה כשנה – שנה וחצי, כי –

"ש. היו חריגות ממסגרת האשראי ואישרת למערער להפקיד יום יומיים אחרי

ת. אישרתי לו"
(עמ' 2 ש' 15-16).

7.3
עם זאת, וכפי שאראה להלן, להסכמה זו לא הייתה משמעות לצורך אי כיבודן של שש מתוך שבע ההמחאות, ואין בה כדי לסייע למערער.

אדון כעת בטענות המערער ביחס לכל קבוצת המחאות שלא כובדה בחשבון, אחת לאחת.

8.
המחאות מיום 18.4.19

8.1
בסוף יום 17.4.19 הייתה יתרת החובה בחשבון בסך של 110,248 ש"ח, קרי: מעבר למסגרת המאושרת.



8.2
ביום 18.4.19 בוצעו בחשבון ארבע פעולות: זיכוי בסך של 222.07 ש"ח (אשר עדיין לא הביאה את החשבון לתוך המסגרת המאושרת) ומשיכת שלוש ההמחאות הראשונות נשוא הבקשה בסכום כולל של 7,524 ש"ח, דבר שהביא את החשבון ליתרת חובה בסך של 117,550.50 ש"ח.

8.3
בסע' 7 לבקשה טוען המערער ששוחח עם נציג המשיב והתחייב להפקיד ביום ו' וכן ביום א' סכום כולל של כ-4,100 ש"ח, כפי שאמנם עשה, אך למרות שפעל בהתאם להבטחתו – הוחזרו שלוש ההמחאות מיום 18.4.19 ביום 19.4.19.

8.4
נציגת המשיב שנחקרה לפניי לא זכרה האם הייתה שיחה כאמור אם לאו, אך הדבר אינו מעלה או מוריד: כאשר החשבון בחריגה מהמסגרת, מבוצעת משיכה (באמצעות שלוש המחאות) בסכום כולל של כ-7,500 ש"ח אין בהפקדת סך של כ-4,100 ש"ח בלבד כדי להביא את החשבון לתוך המסגרת המאושרת.

8.5
מעבר לכך, ביום 21.4.19 אמנם הופקד סך של כ-2,700 ש"ח, אך גם בוצעו משיכות של המחאות באותו יום בסכום כולל של 6,595 ש"ח. בסוף יום 21.4.19 עמדה יתרת החובה בחשבון על הסך של 112,648.49 ש"ח, קרי: מעבר למסגרת המאושרת.

8.6
מכאן, שלא היה די בהפקדות שביצע המערער ביום 19.4.19 או ביום 21.4.19 והחזרת שלוש ההמחאות מיום 18.4.19 הייתה כדין, משמשיכתן גרמה לחריגה מהמסגרת המאושרת, בלא כל כיסוי נגדי.

9.
המחאות מיום 7.5.19

9.1
בסוף יום 6.5.19 עמדה יתרת החובה בחשבון על הסך של 112,045.99 ש"ח, קרי: מעבר למסגרת המאושרת.

9.2
ביום 7.5.19 בוצעו בחשבון חמש פעולות: שתי פעולות זיכוי בסכום כולל של 3,021.91 ש"ח ומשיכת שלוש המחאות נוספות נשוא הבקשה בסכום כולל של 5,074 ש"ח, דבר שהביא את החשבון ליתרת חובה בסך של 114,098 ש"ח.

9.3
בסע' 8 לבקשה טוען המערער ששוחח עם נציג המשיב והתחייב להפקיד באותו יום ולמחרת סכום כולל של כ-4,700 ש"ח, אלא שבפועל הופקד סך של כ-4,500 ש"ח בלבד; המערער טוען כי למרות שפעל בהתאם להבטחתו – הוחזרו שלוש ההמחאות מיום 7.5.19 ביום 8.5.19.

9.4
נציגת המשיב שנחקרה לפניי לא נשאלה אם הייתה שיחה כאמור אם לאו, אך הדבר אינו מעלה או מוריד: ביום 8.5.19 אמנם הופקד סך של כ-4,500 ש"ח, אך גם בוצעו באותו יום משיכות של המחאות והוראות קבע באותו יום בסכום כולל של 3,234 ש"ח.

בסוף יום 8.5.19 עמדה יתרת החובה בחשבון על הסך של 107,896.22 ש"ח, ולכן לו היו מכובדות שלוש ההמחאות מיום 7.5.19 (בסכום של כ-5,000 ש"ח כאמור) היה החשבון בחריגה מהמסגרת המאושרת.

9.5
מכאן, שלא היה די בהפקדות שביצע המערער ביום 8.5.19 הואיל ובאותו יום בוצעו משיכות נוספות מהחשבון.

על כן החזרת שלוש ההמחאות מיום 7.5.19 הייתה כדין, משמשיכתן גרמה לחריגה מהמסגרת המאושרת, בלא כל כיסוי נגדי, אף לא ביום שלמחרת.

10.
ההמחאה מיום 5.7.19

10.1
שונים הם פני הדברים ביחס להמחאה זו, אך הדבר לא יוכל לסייע למערער.

10.2
בסוף יום 4.7.19 עמדה יתרת החובה בחשבון על הסך של 111,348 ש"ח, קרי: מעבר למסגרת המאושרת.

10.3
ביום 5.7.19 בוצעו בחשבון שש פעולות: פעולת זיכוי בסכום של 83 ש"ח, חיובים בגין הוראת קבע לחברת ליסקאר ליסינג בסכום כולל של 3,396 ש"ח ומשיכת ההמחאה האחרונה נשוא הבקשה בסכום של 2,000 ש"ח, דבר שהביא את החשבון ליתרת חובה בסך של 116,661.20 ש"ח.

10.4
בסע' 9 לבקשה טוען המערער ששוחח עם נציג המשיב והתחייב להפקיד ביום ראשון וביום שני לאחר מכן (קרי ביום 7.7.19 וביום 8.7.19, בשים לב לכך ש-5.7.19 היה יום שישי) סכום כולל של כ-15,300 ש"ח, כפי שאמנם קרה (בפועל אף הופקד הסך של כ-15,450 ש"ח); המערער טוען כי למרות שפעל בהתאם להבטחתו – הוחזרה ההמחאה מיום 5.7.19 ביום 7.7.19 והביאה להגבלת החשבון.

ואמנם, ביום 7.7.19 וביום 8.7.19 הופקד סך הכולל של כ-14,450 ש"ח, וגם בהתחשב במשיכות שבוצעו ביום 8.7.19 בסכום כולל של 8,335 ₪, בסוף יום 8.7.19 עמדה יתרת החובה בחשבון על הסך של 104,411.92 ₪.

לכן לו הייתה מכובדת ההמחאה בסך של 2,000 ש"ח מיום 5.7.19, הייתה יתרת החוב בחשבון ביום 8.7.19 בתוך המסגרת המאושרת.

10.5
בחקירתה לפניי, טענה נציגת המשיב כי בסוף יום 7.7.19 היה החשבון ביתרה חריגה (עמ' 3 ש' 3-5), עובדה שהיא נכונה (בסוף יום 7.7.19 הייתה יתרת החוב בחשבון בסכום של 108,835 ש"ח ועל כן כיבוד ההמחאה בסך של 2,000 ש"ח הייתה מביאה את החשבון אל מעבר למסגרת המאושרת).

אלא שהמערער טען כי הבטיח לבצע הפקדות גם ביום 8.7.19 לכיסוי כל המשיכות, עניין שאין אליו התייחסות בתגובת המשיב; יתרה על כן, בסע' 58 לתגובת המשיב נטען כי המשיב סירב לבקשת המערער, אך בעדותה לפניי אישרה כאמור נציגת המשיב שהייתה מאשרת למערער לבצע הפקדות יום או יומיים לאחר משיכת המחאות מהחשבון, ולא מחזירה את ההמחאות שנמשכו כאמור.

10.6
בבקשתו, אין המערער טוען כי סיכם עם המשיב שיפקיד בחשבונו את הסכום של 14,450 ש"ח, אלא מחלק את הסכומים שהבטיח כי יפקיד לשתי אמירות נפרדות בשתי פסקאות נפרדות: הבטחה כי תבוצע הפקדה ביום 7.7.19 והבטחה כי תבוצע הפקדה ביום 8.7.19.

המערער לא נחקר על תצהירו, אך נוכח אופן ניסוח סע' 9 לבקשה בידי המערער עצמו - נותרת בעינה השאלה מתי אמר המערער לנציגת המשיב כי גם ביום 8.7.19 תבוצע בחשבון הפקדה משמעותית.

שכן, לו הייתה שיחה כאמור בין הצדדים ביום 7.7.19, לאחר שההמחאה כבר לא כובדה (ואי כיבודה ביום 7.7.19 הייתה בדין נכון לידוע באותו יום), לא היה בשיחה כדי לסייע למערער.

10.7
בנסיבות העניין, נוכח ריבוי הפעולות והסמיכות ליום שישי בו הסניף אינו עובד, אף נוכח אופן ניסוחו של סע' 9 לבקשה, נדמה לי כי אי כיבודה של ההמחאה מיום 5.7.19 מקורה – לכל היותר - בטעות בתום לב, שאינה מצדיקה גריעתה של ההמחאה ממניין ההמחאות.

10.8
בנוסף, אני סבורה כי האחריות לדאוג שבחשבון הבנק יהיו כספים מספיקים לפני משיכת המחאות היא אחריותו של המערער.

10.9
בסיום הדיון ביקש המערער מיוזמתו לומר כי "אני רץ ומתקשר ומדבר עם לימור כל הזמן. אז מה אם אני איש עסקים. קורה שאני מתבלבל, אפשר לקרוא ולהסביר לי" (עמ' 3 ש' 22-23) – דברים המלמדים על כך שהמערער ידע היטב מה מתרחש בחשבונו, אך שגם הוא לפעמים "מתבלבל" ועל כן הוא סבור שעל המשיב "לקרוא ולהסביר לו".

בכל הכבוד, המערער אדם בוגר הנושא באחריות למעשיו, המשיב אינו ממונה עליו ואינו אחראי על התנהלותו (אף אין בידי המשיב להבטיח כי המערער מפקיד כספים לחשבון), והמשיב אינו צריך "להסביר" למערער דבר, באשר הדברים ברורים ואינם טעונים הסבר.

10.10
בנסיבות הכוללות של העניין, ומכל הנימוקים שלעיל איני מוצאת שיש מקום
להורות על גריעת ההמחאה מיום 5.7.19.



11.
אשר על כן, ועל יסוד כל המפורט לעיל, אני דוחה את הבקשה.


הצו שניתן ביום 19.8.19 מבוטל.

בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.


העירבון שהופקד בידי המערער יושב לו באמצעות ב"כ.

זכות ערעור כחוק
.

ניתן היום,
י"ד שבט תש"פ, 09 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.








עשא בית משפט שלום 41275-08/19 שלום בן חמו נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם ב-ֽ 09/02/2020)