Google

יאיר חי צדוק - סופר ברכפלד בע"מ, ביכורי יעקב בע"מ, צבי אלימלך לינצר ואח'

פסקי דין על יאיר חי צדוק | פסקי דין על סופר ברכפלד | פסקי דין על ביכורי יעקב | פסקי דין על צבי אלימלך לינצר ואח' |

10117-09/19 סעש     28/02/2020




סעש 10117-09/19 יאיר חי צדוק נ' סופר ברכפלד בע"מ, ביכורי יעקב בע"מ, צבי אלימלך לינצר ואח'










administrator
administrator
1
0
2020-03-04t09:54:00z
2020-03-04t09:54:00z
7
1823
9115
microsoft corporation
75
21
10917
15.00


print




false
false
false

en-us
x-none
he












































































































































































































































































































/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}























בית
הדין האזורי לעבודה ירושלים







סע"ש 10117-09-19



 

28
פברואר 2020
לפני:
כב' השופט
דניאל גולדברג


התובע
:  




 
יאיר חי צדוק

ע"י ב"כ: עו"ד אחוה פודים





                                                       

-




הנתבעים
:  




 
1. סופר ברכפלד
בע"מ

 
2.
ביכורי יעקב בע"מ

 
3.
צבי אלימלך לינצר

 
4.
לוי פרץ

 
5.
יעקב מוסא גואל





החלטה
1.
לפני
בקשת התובע למתן

פסק דין
בהיעדר הגנה נגד הנתבעים 2 ו-5.
2.
לבקשה
צורף אישור מסירה מיום 9.9.19 לנתבעים 2 ו-5.
3.
ה.
הועסק מחודש ינואר 2014 עד חודש ספטמבר 2018, כנהג משאית בהובלת פירות וירקות
מהשוק הסיטונאי בירושלים למרכולים במגזר החרדי בירושלים (התובע טען כי בחלק מתקופת
עבודתו, הוא נדרש גם להוביל עיתונים, וכי ביצע הובלות גם לאשדוד, בני ברק וראשון
לציון).
4.
ה.
טען בכתב התביעה כי שולם לו שכר חודשי, שבסיום עבודתו עמד על סך של 9,000 ₪ נטו (
11,200 ₪ ברוטו).
5.
לטענת
התובע, הוא הועסק באמצעות הנתבעות 1 ו-2 שהנן חברות פרטיות, וכי "מעסיקיו
בפועל" היו הנתבעים 3-5, אשר נתנו לו הוראות ופיקחו על עבודתו.
6.
כן טען
התובע כי עבודתו היתה תמיד בלילות וכי עבד שעות נוספות רבות, אך הנתבעים שילמו לו
שכר כולל בניגוד לקבוע בחוק הגנת השכר. לטענת התובע הוא עבד במתכונת עבודה קבוע
כמפורט להלן:
א.
בשנת
עבודתו הראשונה- 5 ימים בשבוע, משעה 20:00 עד שעה 6:00- סה"כ 10 שעות ביום
(50 שעות שבועיות).
ב.
בשנתיים
שלאחר מכן (שנה שניה ושלישית לעבודה)- 5 ימים בשבוע, משעה 22:00 עד 7:00-
סה"כ 9 שעות ביום (45 שעות שבועיות).
ג.
בשנה
וחצי האחרונות- 5 ימים בשבוע משעה 22:00 עד 10:00- סה"כ 12 שעות ביום (60
שעות שבועיות).
7.
התובע הוסיף
כי הנתבעים "עשו בתלושי השכר כרצונם", "הנתבעים רשמו תלושים כל פעם
ממעסיק אחר, וזאת על אף שלאורך כל תקופת עבודתו של התובע עבד התובע באותו מקום
עבודה", "עבד על אותה משאית", "קיבל הוראות מאותם מנהלים,
ביצע את העבודה בפועל ולמעשה כל אשר השתנה זה השמות שהופיעו בתלושי השכר- שניתנו
לתובע בחלקם" (התובע טען כי לא קיבל תלושים בגין שנת עבודתו האחרונה). כן טען
התובע כי "הנתבעים הכניסו רכיבים לתלושים כפיקציה, כגון "נסיעות"
או "מענק" כאשר בפועל מדובר בשכר היסוד של התובע, וכי לא שולמו לו דמי
הבראה או פדיון חופשה בסיום יחסי העבודה. התובע טען כי פוטר ללא הודעה מוקדמת או
שימוע במהלך יום עבודה, ולאחר שפוטר ביקש לקבל מכתב פיטורים שנמסר לו על ידי
הנתבעת 2 ביום 7.10.18 ובו נרשם כי יחסי העבודה הסתיימו ביום 30.9.18.
8.
במסגרת
כתב התביעה כלל התובע תביעה לתשלום פיצויי פיטורים ולחילופין פיצוי בגין הפרשות
בחסר לקופת פיצויים (סך של 53,200 ₪), חלף מתן הודעה מוקדמת בסך 11,200 ₪, פיצוי
בגין פיטורים בהיעדר שימוע בסך 20,000 ₪, דמי הבראה בסך 11,056 ₪ (כל תקופת
העבודה), פדיון חופשה בסך 20,945 ₪ (בגין 36 ימים עבור שלוש שנות עבודה אחרונות),
פיצוי בגין העדר הפרשות לפנסיה בסך 16,016 ₪ עבור התקופה שמחודש 1/14 עד 1/15
ובגין התקופה שמחודש 1/18 עד חודש 9/18, הפרשי שכר עבור עבודה בשעות נוספות בגין שנת
עבודה ראשונה בסך 53,974 ₪, הפרשי שכר עבור עבודה בשעות נוספות בגין שתי
שנות העבודה שלאחר מכן בסך 83,160 ₪, הפרשי שכר עבור עבודה בשעות נוספות בגין
השנה וחצי האחרונים לעבודתו בסך 235,111 ₪, פיצוי לפי סעיף 26א' לחוק הגנת השכר
בסך 25,000 ₪, אי מסירת הודעה על תנאי העבודה בסך 10,000 ₪, פיצוי בגין העסקת
התובע משך כל תקופת העבודה במשמרות לילה בניגוד להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה
(סעיף 22(א) לחוק האוסר על העסקת עובד במשמרות לילה לתקופה שמעל שבוע אחד מתוך 3
שבועות) בסך 15,000 ₪.
9.
מעיון
בכתבי הטענות שהוגשו לתיק (כתב ההגנה של נתבעים 1 ו-4, וכתב ההגנה של נתבע 3) עולה
כי התובע הועסק בשלוש תקופות שונות אצל שלושה מעסיקים שונים:
א.
ה.
הועסק מחודש 1/14 עד חודש 1/15 על ידי חברת "י.צ. גל מזון בע"מ (ח.פ.
514781913), שלא צורפה להליך. התובע צירף לתביעה את הנתבע 3, שהיה מנהלה.
ב.
ה.
הועסק מחודש 2/15 עד חודש 2017 על ידי הנתבעת 1 "סופר ברכפלד בע"מ".
פעילות י.צ. גל מזון הועברה לנתבעת 1 בחודש 2/15, לרבות העסקת העובדים, אך ללא
התחייבות לתשלום חובות עבר של י.צ. גל מזון כלפי עובדים או ספקים.
ג.
בחודש
12/17 הועברה הפעילות של הנתבעת 1 לנתבעת 2 "ביכורי יעקב בע"מ"
(ח.פ. 515763993), ומחודש 1/18 עד חודש 9/18 הועסק התובע באמצעות הנתבעת 2.
10.
הנתבע
3, מר צבי אלימלך, טען בכתב הגנתו כי עם סיום פעילותה של חברת צ.י. גל מזון בשוק
הסיטונאי, הסתיימו יחסי העבודה עם התובע ושולמו לו פיצויי פיטורים. הנתבע 3 טען כי
התובע הסתיר עובדות מהותיות מבית הדין, לא צירף לתביעה את מעסיקתו הראשונה, חברת
י.צ. גל מזון בע"מ, שסיימה את יחסי העבודה עמו לפני כחמש שנים, מבלי שגילה כי
שולמו לו פיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתו בחברה. כן טען הנתבע 3 כי התובע בחר
לתבוע אותו אישית מבלי לפרט את העובדות המקימות את העילה לחיובו האישי. לכתב ההגנה
של הנתבע 3 צורפו תלושי משכורות בגין תקופת עבודתו של התובע מחודש 1/14 עד 1/15
ותלוש נוסף מחודש 6/15 בו הופיע תשלום פיצויי פיטורים בסך 3,785 ₪. הנתבע 3 הוסיף
כי מתלושי המשכורת שצורפו עולה כי שולמו לתובע כל הסכומים המגיעים לו בעד עבודתו,
לרבות גמול שעות נוספות, הבראה, ביצוע הפרשות לגמל, ניהול מאזן חופשה ומחלה.
11.
גם
בכתב ההגנה של הנתבעים 1 ו-4 נטען כי התובע בחוסר תום לב הסתיר עובדות מהותיות
מבית הדין, עשה שימוש לרעה בהליכי משפט משהחליט לתבוע את כלל מעסיקיו (למעט חברת
י.צ. גל מזון בע"מ אשר תחתה צורף בעליה) ללא הבחנה או הפרדה בין תקופות
העבודה ורכיבי התביעה המגיעים לו, לטענתו, בגין כל תקופה בה הועסק על ידי מעסיק
שונה. כן נטען כי לתובע הונפקו תלושי משכורת בגין תקופת עבודתו אצל הנתבעת 1, מהם
עולה כי שולמו לו התשלומים המגיעים לו בעד עבודתו, לרבות חופשה והבראה. כן נטען כי
התובע לא עבד שעות נוספות, וכי הנתבעת 1 שילמה לו הפרשים בגין ביצוע הפרשות לפנסיה
ולפיצויים בחסר בגין תקופת עבודתו אצלה (2/15 עד 12/17) ולא ברור מדוע
התובע תובע מהנתבעת 1 תשלומים שלטענתו מגיעים לו בגין תקופת עבודה בה לא הועסק
אצלה, ובכלל זה פיצוי פיטורים עד לחודש 9/18, מועד בו לא עבד אצל הנתבעת 1.
12.
כן
נרשם בכתב ההגנה של הנתבעים 1 ו-4 כי מר פרץ לוי, הנתבע 4, הוא הבעלים של הנתבעת
1, ולא ברור מדוע צורף כבעל דין בהליך. הוכחשה טענת התובע לפיה הנתבע 4 העסיק את
התובע והתבקשה מחיקתו בהליך בהיעדר יריבות ובהיעדר פירוט העובדות המצדיקות הרמת
מסך התאגדות וחיובו כאורגן בנתבעת 1 (בקשת המחיקה הועלתה במסגרת כתב ההגנה של
הנתבעים 1 ו-4 ולא כבקשה נפרדת בכתב).
13.
כפי שעולה
מכתבי הטענות שהוגשו לתיק, מר יעקב מוסא גואל, הנתבע 5, הנו הבעלים של הנתבעת 2
(ביקורי יעקב בע"מ), אשר היתה מעסיקתו האחרונה של התובע (מחודש 1/18 עד
9/18). כאמור, הנתבעים 2 ו-5 לא הגישו כתב הגנה עד למועד זה.
הכרעה

14.
בית
הדין מוסמך ליתן

פסק דין
בהיעדר הגנה מכוח תקנה 43 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי
דין), תשנ"ב-1991 (להלן- "תקנות בית הדין"), הקובעת:

















"
43. (א) 
נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה ולא הגישו תוך המועד
שנקבע לכך, או נתבע שנדרש, מכוח סעיף 18(ד) לחוק, לבצע פעולה בקשר לכתב הגנה שהגיש
ולא ביצע אותה במועד או במועד שהאריך השופט או הרשם, רשאי בית הדין או הרשם לתת
פסק דין
שלא בפני
ו על יסוד כתב התביעה בלבד, זולת אם היה בית הדין או הרשם סבור כי
מן הצדק לדרוש מן התובע הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו או מקצתה לפני שיינתן פסק
הדין.
"
15.
כפי
שעולה מלשון נוסח התקנה, הסמכות ליתן

פסק דין
בהיעדר הגנה, היא סמכות רשות
("רשאי") המופעלת על פי שיקול דעת בית הדין, מבלי שנקבעו אמות מידה
להפעלת סמכות זו. אי הגשת כתב הגנה אינה מקנה לתובע זכות אוטומטית לקבלת

פסק דין

על יסוד כתב התביעה, ובית הדין רשאי לדרוש מן התובע "הוכחה מלאה או חלקית של
תביעתו או מקצתה, לפני שיינתן פסק הדין".
16.
מתן

פסק
דין

בהעדר

הגנה

הוא

הליך

דיוני

יוצא

דופן

שיש בו
הכרעה לגופה של תביעה במעמד צד אח, מבלי שנשמע הצד האחר.

ההצדקה

לנקיטה

בהליך

חריג

כזה

בנויה

על

ההנחה

כי

לבעל הדין

שכנגד

ניתנה

מלוא

ההזדמנות

להגיב

לתביעה

שהוגשה

נגדו

ולהתגונן

בפני
ה,
 

וכי

אם

לא

ראה

לנכון

למצות

את

זכותו

להתגונן,
אין

לתת

בידו

את

הכוח

להכשיל

את

ההליך

הדיוני

ולכן

הוא

חשוף

לקבל

פסק
דין

נגדו

בהעדר

הגנה"
(ע"ע ארצי
246/07
 
יאן
גרישה נורמטוב- פ
ניתן ביום 24.2.08 ופורסם בנבו).

17.
אכן, יש חשיבות רבה לכך
שכתבי בי-דין יוגשו במועדים שנקבעו בדין, בתקנות ובהחלטות בית הדין. עם זאת, נקבע
כי חלוף המועד הקבוע להגשת כתב הגנה הוא שיקול אחד מבין כלל השיקולים שיש
לשקול בבקשה, אך אינו השיקול המכריע. פגם בפרוצדורה אין בו כשלעצמו כדי לפגוע
בזכות החוקתית של מיצוי הדין, לרבות זכותו של בעל הדין להביא גרסתו בפני
בית הדין
טרם הכרעה (בר"ע ארצי 696/08 רפאל טורמן- בנק דיסקונט בע"מ, ניתן
ביום 31.12.08 ופורסם בנבו, וראו האסמכתאות המוזכרות שם).  

18.
תקנה 97(א) לתקנות סדר
הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן- "תקנות סדר הדין האזרחי") קובעת הוראה
דומה בתביעה שלא על סכום כסף קצוב, בכפוף ל"טעמים מיוחדים שיירשמו":
















97.  
(א) 
נתבע שלא הגיש כתב הגנה תוך המועד שנקבע לכך,
יתן בית המשפט או הרשם

פסק דין
שלא בפני
ו על יסוד כתב התביעה בלבד; היתה התביעה
שלא על סכום כסף קצוב, יהא בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדרוש מן
התובע הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו או מקצתה לפני שיינתן פסק הדין; היתה התביעה
לפני הרשם והיה הרשם סבור כי אין ליתן

פסק דין
ללא שמיעת עדות – יעביר את התביעה
לבית המשפט.

19.
בהתאם לפסיקה, מוצדק לדרוש מהתובע להוכיח את הסכום הנתבע,
שעה שבירור זה ממילא אמור להיעשות ביחס ליתר הנתבעים שהתגוננו בהליך, כך שקבלת
מלוא סכום התביעה כלפי מי שלא התגונן במועד עלולה לעמוד בסתירה לקביעות מאוחרות
יותר ביחס לנתבעים אחרים שהתגוננו בהליך. נסיבות אלה מהוות "טעמים מיוחדים"
לדרישת הוכחה מן התובע בהתאם להוראות תקנה 97(א) לתקנות סדר הדין האזרחי. קל
וחומר, שנסיבות אלה מצדיקות דרישת הוכחה מהתובע מכוח סמכות בית הדין לפי תקנה
43(א) לתקנות בית הדין, בה מרחב שיקול דעת בית הדין הנו רחב מזה הקבוע בתקנה 97(א)
לתקנות סדר הדין האזרחי (בתקנה 43(א) בית הדין רשאי להפעיל את סמכותו לדרישת הוכחה
מן התובע, בכל תביעה ולא רק בתביעה "שלא על סכום כסף קצוב" ואין בתקנה
דרישה לקיומם של "טעמים מיוחדים שיירשמו" כפי שנקבע בתקנה 97(א) לתקנות
סדר הדין האזרחי): 
"הכלל

העולה

מן התקנה, אפוא, הוא שבהיעדר הגנה ינתן

פסק דין
גם כאשר
מדובר בסכום

כספי

שאינו

קצוב, אולם

לבית המשפט

נתונה

הסמכות

לדרוש

מן

התובע

להוכיח

את

תביעתו
,
באופן

מלא

או

חלקי
.
דרישה

כזו

צריכה

להסתמך

על

טעמים

מיוחדים

שיירשמו
.
מהם
הטעמים המצדיקים לדרוש מן התובע להוכיח את תביעתו? בפסיקה

הובעה

הדעה

כי

"בתביעה

לסכום

כסף

לא

קצוב

הנטייה

הרווחת

היא

שלא

להסתפק

בטענות

כתב
-
התביעה

ולדרוש

מן

התובע

להוכיח

את

תביעתו

כולה

או

מקצתה (ע"א 6528/99 בנק לאומי לישראל בע"מ נ'
עמנואל חברה לסחר יבוא, יצור ויצוא עצים בע"מ, פ"ד נו(4) 817, 826
(2002)). גישה

מצומצמת

יותר

הובעה

על
-
ידי

השופט

זוסמן (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי, 261-263 ובמיוחד
ה"ש 11 שם (מהדורה שביעית, 1995)).

מכל

מקום
,
סבורני כי בעניין שלפנינו מוצדק בהחלט לדרוש את

הוכחת

הסכום

הנתבע
,
שעה

שבירור

זה

עומד

להיעשות

בלאו

הכי

ביחס

ליתר

המשיבים

שהתגוננו
.
במצב

כזה, קבלת

מלוא

סכום

התביעה

כלפי

מי

שלא

התגונן

במועד

עלולה

לעמוד

בסתירה

לקביעות

מאוחרות

יותר

במהלך

המשפט, שתיקבענה

ביחס

למשיבים

שהתגוננו

בעקבות

ההליך

הראייתי

שיתנהל

בעניינם.

סבורני כי במצב
 

כזה

קיימים

טעמים

מיוחדים

לדרוש

את

הוכחת

הסכום

הכספי

הנתבע
(והשוו: ע"א 416/86 אגבריה נ' עזבון אגבריה, פ"ד מב(2), 408 (1988).
 

זאת
,
אף

מבלי

להיכנס

לדיון

באופייה

של

התביעה

דנן
,
המבוססת

על

עילות

שעשויות

להצדיק

כשלעצמן

דרישה

מסוימת
,
ולו

חלקית
,
להוכחת

גובה

הסכום

הכספי" (רע
"
א
8837/15
מוניות

קו
51
בע
"
מ

נ
'
טקסי

המרכז

בע
"
מ, ניתן ביום 10.4.16 ופורסם בנבו).
 
20.
בנסיבות שלפנינו, ה.
מבקש

פסק דין
בסכום של כ-400,000 ₪ מהנתבעים 2 ו-5, שלכאורה, על פי האמור בכתבי
הטענות שהוגשו לתיק, היו מעסיקיו (או מנהליו) בתקופת עבודתו האחרונה שהנה קצרה
ביחס לתקופות העסקתו הקודמות באמצעות מעסיקיו הקודמים באותו מקום עבודה. בנסיבות
אלה, בית הדין סבור כי קיימת הצדקה לדרוש מן התובע להוכיח את תביעתו נגד הנתבעים 2
ו-5.
21.
על כן, בית הדין מחליט
לדחות בשלב זה את הדיון בבקשה למתן

פסק דין
בהיעדר הגנה נגד הנתבעים 2 ו-5 עד לאחר
שיקוים דיון קד"מ בהליך, או מועד מאוחר יותר, והכל בהתאם לנסיבות העניין.
22.
בית הדין שוקל לצרף את
חברת
"י.צ. גל מזון בע"מ (ח.פ. 514781913), כנתבעת נוספת בהליך, והחלטה על כך
תנתן בהמשך בדיון המקדמי שנקבע ליום 24.5.20, או בסמוך לכך.


ניתנה
היום, ג' אדר תש"פ,
(
28
פברואר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.











סעש בית דין אזורי לעבודה 10117-09/19 יאיר חי צדוק נ' סופר ברכפלד בע"מ, ביכורי יעקב בע"מ, צבי אלימלך לינצר ואח' (פורסם ב-ֽ 28/02/2020)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים