פסקי דין על חמיס זקירא סעיד קמאל | פסקי דין על מוחמד זקירא סעיד קמאל | פסקי דין על יחיה זקירא סעיד קמאל ואח' | פסקי דין על נסרין אבו טאעה | פסקי דין על עדנאן השאם חרחש | פסקי דין על ראלי השכרת רכב וליסינג ואח' |

36333-01/17 הפ     24/02/2020




הפ 36333-01/17 חמיס זקירא סעיד קמאל, מוחמד זקירא סעיד קמאל, יחיה זקירא סעיד קמאל ואח' נ' נסרין אבו טאעה, עדנאן השאם חרחש, ראלי השכרת רכב וליסינג בע"מ ואח'








בית המשפט המחוזי בירושלים



ה"פ 36333-01-17 סעיד קמאל ואח'

נ' אבו טאעה ואח'




תיק חיצוני:





בפני

כבוד השופט אלי אברבנאל


המבקשים

1
.
חמיס זקירא סעיד קמאל

2
.
מוחמד זקירא סעיד קמאל

3
.
יחיה זקירא סעיד קמאל

4
.
מוסה זקריא סעיד קמאל

5
.
זקי זקריא סעיד קמאל

6
.
אחמד זקריא סעיד קמאל

7
.
תגריד זקירא סעיד קמאל

8
.
רגאא זקריא סעיד קמאל

9
.
הודה דרוויש חאפז דענא

10
.
למעה זקריא סעיד קמאל


נגד

המשיבים

1. נסרין אבו טאעה
2. עדנאן השאם חרחש
3. ראלי השכרת רכב וליסינג בע"מ
4. רכב מר חן בע"מ







החלטה




1.
לפניי בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 6.12.18, שבמסגרתו נדחתה התובענה בהתאם לתקנה 157(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, זאת משאיבדו המבקשים עניין בהליך, חדלו להתייצב לדיון וזנחו את התובענה שהגישו.

2.
בחודש ינואר 2017 הוגשה בקשה בהמרצת פתיחה למתן

פסק דין
הצהרתי, שבגדרו ייקבע
כי נכס במתחם הנמצא בגוש 30507 חלקה 20 בשכונת שייח ג'ארח, שייך למבקשים ולא למשיבה 1. במסגרת התובענה טענו המבקשים כי הם מצאו לאחרונה הסכם חליפין משנת 1989 שחתם אביהם המנוח עם הגב' מרים חליל שנק ז"ל, ולפיו היא העבירה לו את הנכס בתמורה לקבלת מקרקעין שבבעלותו לחזקתה (אחיה של הגב' חליל ירש ממנה את הנכס בשנת 1999, ובשנת 2000 העביר את הזכויות בנכס לבתו, המשיבה 1). משיבה 1 טענה כי מדובר במסמך מזויף.

3.
בעיצומו של שלב שמיעת ההוכחות, בהסכמת הצדדים, הוחלט להעביר את המסמך שבמחלוקת לבדיקתו של מומחה מתחום הגרפולוגיה. חוות הדעת מצאה סימנים המצביעים על אי אמיתות המסמך.

4.
לאחר הגשת חוות הדעת לא העבירו המבקשים למומחה שאלות ולא הגיבו לבקשת משיבה 1 להפקדת עירבון להבטחת הוצאותיה.

5.
ביום 11.7.18 הגיש בא כוח המבקשים, עו"ד י' רבינוביץ, בקשה לשחרור מייצוג בשל
"חילוקי דעות באשר לאופן המשך הטיפול בתיק שבכותרת ולמעלה מן הצורך, בשל כך שהמבקשים טרם הסדירו את תשלום שכ"ט כפי שסוכם"
. עו"ד רבינוביץ הוסיף כי
"הניסיון למסור באופן אישי לידי המבקש 1, שפעל בשם שאר המבקשים, את ההודעה על הפסקת הייצוג לרבות בקשתה האחרונה של המשיבה 1 והחלטת בית המשפט בעניינה, נחלו כשלון חרוץ וזאת אף לאחר ניסיונות לעדכנו טלפונית בעניין, שלא הצליחו"
.

6.
לדיון שהתקיים ביום 25.10.18 לא התייצב איש מבין המבקשים ועו"ד רבינוביץ הודיע כי
"כל ההתנהלות התנהלה מול מבקש 1, בזמנו הוצא ייפוי כוח ששאר המבקשים מסמיכים את מבקש 1 לפעול בשמם ... אנחנו איבדנו כל קשר עם המבקש. פעם אחרונה שנוצר קשר היא לאחר חוות דעת, יצרתי איתו קשר כדי לעדכן אותו במה שהמומחה קבע. מה שקרה לאחר מכן, חלו אי הסכמות בנוגע להמשך התנהלות התיק. הם הפסיקו לשלם את שכר הטרחה למשרד"
.

7.
בעקבות הדיון ניתנה החלטה, ולפיה נוכח אי התייצבות המבקשים לדיון שוקל בית המשפט לעשות שימוש בסמכויות המפורטות בסעיף 157 לתקנות סדר הדין האזרחי. הצדדים נתבקשו להודיע עמדתם בנוגע לכך. בנוסף, בקשת ב"כ המבקשים להשתחרר מהייצוג נתקבלה בכפוף לכך שימציא לידי המבקשים במסירה אישית את ההחלטה ופרוטוקול הדיון.

8.
ביום 6.11.18 הודיע ב"כ המבקשים כי איתר כתובת מעודכנת של מבקש 1,
"שהינו מיופה כוחם של שאר המבקשים בהליך זה"
וכי המציא לו במסירה אישית את ההחלטה האמורה ואת פרוטוקול הדיון האחרון. ב"כ המבקשים הוסיף כי למעלה מן הנדרש הוא גם שלח בדואר רשום עם אישור מסירה את המסמכים למבקשים 2 – 9
"על אף שכאמור, המבקש 1 פעל בשם כל המבקשים בהליך דנן"
.

9.
בפסק הדין מיום 6.12.18 נדחתה התובענה בהתאם לתקנה 157(3) לתקנות סדר הדין האזרחי. כן שוחרר ב"כ המבקשים מהייצוג. במסגרת פסק הדין נקבע כי באפשרות משיבה 1 להגיש בקשה מנומקת לעניין פסיקת ההוצאות וכי משיבה 1 תמציא למבקשים את הבקשה לפסיקת הוצאות ואת פסק הדין, במסירה אישית.

10.
ביום 16.12.18 הגישה משיבה 1 בקשה לפסיקת הוצאות. בהחלטה מיום 30.12.18 נתקבלה בקשתה להסתפק במסירה האישית שבוצעה למבקש 1, בשל הקושי שבהמצאת כתבי בי-דין למבקשים 2 – 10 בדרך שנקבעה בפסק הדין.

11.
המבקשים לא הגיבו לבקשה לפסיקת הוצאות ובהחלטה מיום 31.1.19 חויבו בהוצאות משיבה 1 בסכום של 45,000 ₪ בתוספת מע"מ, באופן שכל אחד מהמבקשים ישלם למשיבה 1 4,500 ₪ בתוספת מע"מ.

12.
ביום 25.9.19 הודיעו מבקשים 2, 3, 4, 5, 6, ו-8 (כפי הגדרתם בהמרצת הפתיחה) כי הם מיוצגים ע"י עו"ד גנאיים, וביום 6.10.19 הגישו את הבקשה דנן לביטול פסק הדין.


המבקשים טוענים כי הם נפלו קורבן למעשי רמיה של אחיהם, מבקש 1. לטענתם, אין להם כל קשר עם מבקש 1, אשר הגיש את התובענה דנן ללא ידיעתם תוך שהוא מציג ייפוי כוח מזויף מטעמם:
"המבקשים מעולם לא חתמו לתובע ו/או לכל אחד אחר על ייפוי כוח וכן לא ידעו אודות ההליכים שמנהל התובע בשמם בבתי המשפט השונים"
. המבקשים מוסיפים וטוענים כי עו"ד רבינוביץ
"התנהל מול התובע בלבד ולא בדק כלל את אמיתות ייפוי הכח שלכאורה נחתמו ע"י המבקשים"
.

עוד טוענים המבקשים כי כל החומר בתיק לא הומצא לידיהם וכי נודע להם על פסק הדין
"שעה שקיבלו לידיהם התראה בטרם הגשה לביצוע של תיק הוצאה לפועל לפסק הדין דנן"
. לפיכך לטענתם יש לבטל את פסק הדין מטעמים של צדק וכי בנסיבות אלה אף אין צורך להידרש לסיכויי הצלחתם בהליך.

13.
המשיבה 1 טוענת כי הבקשה דנן, כמו המרצת הפתיחה שהוגשה, אינה כנה והיא מהווה חלק ממערכה ארוכה שמנהלים נגדה המבקשים, אשר נועדה להביאה לוותר על זכויותיה בנכס. לדברי משיבה 1, היא
"נאלצת שוב ושוב להיאבק במסמכים מזויפים, בהליכים ארוכים, בהתנהלות חסרת תום לב ופלילית"
וכבר
"הוציאה סכומי עתק על ייצוגה בהליכים משפטיים שאינם יודעים סוף"
.

בעניין זה מדגישה משיבה 1 כי למרות שהמבקשים טוענים כי אין להם עניין בהמרצת הפתיחה שהוגשה, הם מבקשים לבטל את פסק הדין שדחה את התובענה ולא את ההחלטה לפסוק הוצאות כנגדם. כן מציינת משיבה 1 כי לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל פנה אליה אחיו של משיב 2 וביקש להגיע להסדר בקשר לחוב של המבקשים. הצדדים הגיעו להסכמה והסכום שהוסכם עליו שולם על ידי אחיו של משיב 2. לטענתה של משיבה 1 יש בכך סימן נוסף לחשדה
"כי המרצת הפתיחה אינה כנה וכי מדובר בקנוניה בין המשיב 2 לבין המבקשים בתביעה"
.


אשר לטענת המבקשים כי נודע להם על ההליך רק כשקיבלו לידיהם התראה מלשכת ההוצל"פ, מפנה משיבה 1 לכך שהמבקשים נמנעו מלציין את מועד קבלת ההתראה האמור. יתר על כן, וכפי שציינה בהודעתה מיום 18.12.18, בדיקתה מה עלה בגורל ההחלטה והפרוטוקול מיום 25.10.18 ששלח עו"ד רבינוביץ בדואר רשום לידי המבקשים, העלתה, שאמנם בנוגע לחלק מהמשיבים הוחזר דבר הדואר לשולח, אך בנוגע לחלקם הגיע המשלוח ליעדו: ישנם אישורים כי כתבי בי-דין נמסרו למבקש 4 (מוסה קמאל) ביום 22.11.18 ולמבקש 5 (זכי קמאל) ביום 26.11.18. כן נמסרו למבקשת 9 (הודה דרוויש) ביום 22.11.18 (יובהר כי היא אינה נמנית על המבקשים את ביטול פסק הדין) (נספח 1 לתגובה וכן בנספחים להודעת משיבה 1 מיום 18.12.18).

מכאן טוענת משיבה 1 כי ניתן להניח שמבקשים אלה הביאו לידיעת יתר המבקשים, שהינם אחיהם ואחיותיהם, את דבר קיומו של ההליך ואת תוכן ההחלטה מיום 25.10.18. בנוסף, מפנה משיבה 1 לכך שהמסמכים שנשלחו למבקש 6 (אחמד קמאל) לא נדרשו על ידו ומבקש 6 לא הוכיח כי הוא לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו.


לבסוף טוענת משיבה 1 כי בהינתן שהמומחה שמונה מטעם בית המשפט מצא סימנים המעידים כי המסמך שבמחלוקת מזויף, הרי שגם אין טעם ממשי בביטול פסק הדין שדחה את התובענה, שכן סיכוייה של התביעה להתקבל נמוכים.

14.
בהחלטה מיום 26.11.19 נתבקשה תגובת המבקשים לטענותיה של משיבה 1, ובפרט לאישורי המסירה שהציגה לגבי מבקשים 4 ו-5 ולדבריה כי חוב ההוצל"פ שולם על ידי אחיו של משיב 2.


בתגובתם טוענים המבקשים כי באישורי המסירה אך נכתב "נמסר ליעדו" ולא הוצגו אישורים חתומים על ידי המבקשים. אשר לדברי משיבה 1 בדבר תשלום חוב ההוצל"פ, טוענים המבקשים כי
"לא המשיב 2 ולא אחיו הם בעלי הרשאה מטעם המבקשים, והמבקשים אינם מכירים אותם ולא יודעים מדוע ובאיזה אישור פעלו בשמם"
.

15.
דין הבקשה להתקבל בנוגע למבקשים 2, 3 ו-8 (כציון מספרם בתיק העיקרי). בעניינם של מבקשים 4, 5 ו-6 נדחית הבקשה. יוזכר כי בעניינם של מבקשים 1, 7, 9 ו-10 בתיק העיקרי לא הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין ומשכך גם בעניינם עומד פסק הדין בעינו. להלן הנימוקים לכך.

בעניינם של מבקשים 4, 5 ו-6 (כציון מספרם בתיק העיקרי) הומצא כדין דבר הדואר האמור ובו פרוטוקול הדיון והחלטת בית המשפט. משלא התייצבו לדיון ולא השמיעו את טענותיהם דין בקשתם לביטול פסק הדין להידחות.

זאת ועוד, טענת זיוף ייפוי הכוח נטענה בעלמא. ייפוי הכוח לא צורף לבקשה, ואף לא נטען כי נעשה מאמץ כלשהו לקבלו מידיו של עו"ד רבינוביץ כדי להעמידו לבדיקת מומחה. על פניו נראה כי לא עמדה בפני
המבקשים מניעה לעשות כן, ומשכך יש להביא בחשבון עובדה זו לחובתם. כנגד טענה סתמית
זו, דבריו הנחרצים של עו"ד רבינוביץ בדיון, ולפיהן
"בזמנו הוצא ייפוי כוח ששאר המבקשים מסמיכים את מבקש 1 לפעול בשמם
" (ע' 7 ש' 10 – 11).


בלי לקבוע מסמרות בעניין אוסיף, כי סיכויי הבקשה העיקרית להתקבל, ככל שהדיון בה היה מתחדש, אינם גבוהים, זאת בשים לב לממצאי המומחה שמונה מטעם בית המשפט בדבר סימנים לפיהם המסמך שבמחלוקת כוזב.

לכך יש להוסיף את התמיהה הנובעת מבקשתם של המבקשים לבטל את פסק הדין מהטעם ש
"למבקשים לא ניתן יום בבית המשפט ולא התאפשר לו להוכיח טענותיו"
, אשר משמעותה כוונה להחיות את התביעה שלטענתם הוגשה שלא על דעתם מלכתחילה. לכך יש להוסיף כי לטענת משיבה 1 שלא הופרכה, סכום ההוצאות שנפסק לטובתה שולם לה זה מכבר על ידי אחיו של משיב 2.

התוצאה

16.
בעניינם של מבקשים 4 (מוסה קמאל), 5 (זכי קמאל) ו-6 (אחמד קמאל) (כציון מספרם בהליך העיקרי) יעמוד פסק הדין בעינו, הן בעניין דחיית בקשתם למתן פסק הצהרתי והן בנוגע להטלת הוצאות על כל אחד מהם בסך 4,500 ₪ בתוספת מע"מ.

17.
בעניינם של מבקשים 2 (מוחמד קמאל), 3 (יחיה קמאל), ו-8 (רגאא קמאל) (כציון מספרם בהליך העיקרי) יחול שינוי בפסק הדין, באופן שהבקשה למתן

פסק דין
הצהרתי נמחקת. כמו כן ההחלטה בדבר חובתם לשלם את הוצאותיה של משיבה 1 מבוטלת.

18.
יובהר כי בעניינם של מבקשים 1 (חמיס קמאל), 7 (תגריד קמאל), 9 (הודה דרוויש) ו-10 (למעה קמאל) (כציון מספרם בהליך העיקרי) לא הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין ומשכך בעניינם עומד פסק הדין בעינו.


המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ט שבט תש"פ, 24 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.
















הפ בית משפט מחוזי 36333-01/17 חמיס זקירא סעיד קמאל, מוחמד זקירא סעיד קמאל, יחיה זקירא סעיד קמאל ואח' נ' נסרין אבו טאעה, עדנאן השאם חרחש, ראלי השכרת רכב וליסינג בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 24/02/2020)