פסקי דין על משה נעים |
71068-01/20 ברע 02/03/2020
ברע 71068-01/20 משה נעים נ' מדינת ישראל
administrator
administrator
1
0
2020-03-08t12:34:00z
2020-03-08t12:34:00z
2
1750
8753
microsoft corporation
72
20
10483
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית הדין הארצי לעבודה
בר"ע 71068-01-20
משה נעים
המבקש
-
מדינת ישראל
המשיבה
בשם המבקש: עו"ד מיכאל לנג ועו"ד
אופיר ויצמן
החלטה
השופטת סיגל
דוידוב-מוטולה
1.
לפני
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי תל אביב (השופטת שרה מאירי;
על"ח 75077-01-19), במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת ועדה רפואית
לעררים לפי פקודת מס הכנסה מיום 11.12.18 (להלן: הוועדה), למעט הנושא
האורולוגי לגביו הוסכם כי הדיון יוחזר לוועדה על מנת שתתייחס לטענות המבקש כפי
שהועלו במכתב בא כוחו מיום 7.6.18.
הרקע לבקשה
2.
על פי
המסמכים שבתיק המבקש, יליד 1950, נפגע מפגיעת ירי בזרוע ימין בשנת 1973 ובעקבות
זאת נקבעה לו נכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט - 1959 (להלן: חוק
הנכים). במכתב מטעם קצין התגמולים (להלן: קת"ג) מיום 22.10.18
צוין כי למבקש נקבעה נכות צמיתה בשיעור 10% בגין "פצע ירייה בזרוע ימין עם
הפרעות קלות בתפקוד" לפי סעיף 42(1)(ב)(
i
) וכן נכות צמיתה בשיעור 10% בגין
"צלקות כולל הפרעות בתחושה באזור הצלקות ורגישות" לפי סעיף 75(א)(2)
(להלן: הנכות שנקבעה על ידי קת"ג).
3.
המבקש
הגיש ערר על החלטת ועדה רפואית לפי פקודת מס הכנסה במכתב הנושא תאריך 7.6.18 שבו
טען, בין היתר, כי טעתה הוועדה בכך שלא התאימה נכות "בגין מצבו האורתופדי -
צוואר, כתפיים, ירכיים, כף רגל שמאל"; "בגין פגיעה נוירולוגית ביד
ימין"; ו"בגין פגיעה אורולוגית".
4.
ביום
11.12.18 התכנסה הוועדה. בסעיף 5 לפרוטוקול שעניינו "נימוקי הערר" נכתב
בין היתר: אורטופדיה - פגיעה בשתי כתפיים. תיעוד לפגיעה צווארית עם שינויים
ניווניים. נכה של משרד הביטחון 10% צלקת 10% נכות פגיעה לפי 41 על הכתף".
בסעיף 6 שעניינו "התייחסות לממצאי בדיקות
וצילומים" נכתב בין היתר: "
us
מיום 10.5.17 נמצא קרע בעובי מלא ב -
ssp
מימין. בכתף שמאל נמצאו הסתיידויות
ב -
ssp
. (...)
emg
מ-30.7.18 הדגימה עדות לנוירופתיה אולנרית במרפק שמאל
ורדיקולופטיה צווארית כרונית קלה לא פעילה בגובה
c6
".
5.
בסעיף
9 שעניינו "סיכום ומסקנות" מציינת הוועדה בין היתר כך: "מבחינה
אורטופדית ועדה מקבלת את הערר האורטופדי וקובעת 10% לגבי כתף ימין לפי 42(1)(א)(
i
)...
"
ובהמשך - "מבחינה נוירולוגית ועדה דוחה את ערר התובע מאחר וקלינית לא נמצא
חסר נוירולוגי המקנה אחוזי נכות. אין נכות נוירולוגית". כן מתייחסת
הוועדה לפגימות נוספות, שאינן במחלוקת.
6.
בנספח
לפרוטוקול הוועדה (להלן: טבלת הנכויות) פורטו, בין היתר, סעיפי הליקוי
הבאים: 10% לפי סעיף 42(1)(א)(
i
) ימין בגין פציעת שרירי הכתף
trapezius,
serratus magnus levator scapulae
בצורה בינונית מיום 18.5.13; 10% לפי סעיף 35(1)(ב) בגין ארטריטיס
רבמטואידית או ניוונית מיום 18.4.17 (בגין פרקי הירכיים); 10% לפי סעיף 75(1)(ב)
בגין צלקות בגוף מכאיבות ומכערות מיום 1.1.73 וכן 5% לפי סעיף 35 (חריג) בגין
35(1) בין א-ב מותאם בגין כתף שמאל מיום 18.4.17. בסיכום נקבעה למבקש נכות רפואית
משוקללת בשיעור של 86.57%.
7.
המבקש הגיש
ערעור על החלטת הוועדה לבית הדין האזורי. בנימוקי הערעור נטען כי הוועדה טעתה בכך
שלא אימצה את הנכות שנקבעה על ידי קת"ג וזאת בהתאם להלכה שנקבעה בע"ע
(ארצי) 45848-11-16 פלוני - מדינת ישראל רשות המיסים (2.8.18). כן טעתה
הוועדה בכך שלא התייחסה לטענות המבקש להגבלה בעמ"ש צווארי ובדיקת
emg
שהציג. עוד נטען כי הוועדה טעתה בכך
שקבעה שהפגיעה האורולוגית היא על רקע מחלת הסוכרת ולכן לא התאימה נכות נפרדת
בגינה. נוכח האמור עתר המבקש להחזרת עניינו לוועדה.
8.
בתגובת
המדינה נטען כי עיון בטבלת הנכויות לצד האמור בסעיף 9 לפרוטוקול הוועדה, מעלה כי
הנכויות שנקבעו למבקש על ידי קת"ג כלולות בנכויות שנקבעו למערער לצרכי מס
הכנסה. על כן מדובר בטענה חסרת בסיס שהיעתרות לה תביא לכפל נכויות. לעניין הצוואר
נטען כי הוועדה התייחסה מפורשות לבדיקת ה-
emg
שהדגימה "רדיקולופתיה צווארית כרונית קלה לא פעילה".
בהמשך פירטה הוועדה את ממצאי בדיקתה הקלינית-נוירולוגית שהייתה תקינה, ושללה נכות
ברכיב זה. מדובר בקביעה רפואית מנומקת וברורה ואין להתערב בה. המדינה הסכימה להחזרת
הדיון בהיבט האורולוגי משעה שלטענת המבקש לא מדובר בסיבוך של הסוכרת, ומשהנושא
הועלה בערר שהגיש מיום 7.6.18.
9.
בדיון
שהתקיים לפני הרשמת מרב חבקין ביום 11.7.19 טענה ב"כ המבקש כי למערער יש
גם קרע בכתף וגם פציעת ירי וזאת בשני אזורים שונים (עמ' 2 לפרוטוקול ש' 8-7).
בתגובה השיבה ב"כ המדינה: "לפי נספח ב' להודעת הערעור קצין התגמולים
לפי חוק הנכים הכיר שתי פגיעות. 10% בגין צלקות ו- 10% בגין מצב אחרי פצע ירי.
בסה"כ נקבעו למערער 19% נכות. ועדת העררים אימצה את הקביעות הללו וקבעה 10%
נכות בגין פציעת שרירי הכתף. ועוד 10% נכות בגין הצלקות. האימוץ של הוועדה את דרגת
הנכות לפי קביעת חוק הנכים היא בהתאם לפסיקה אליה הפנה המערער בהתאם לתקנות הרלבנטיות.
כל מצב אחר יצור כפל נכויות שדינו
לדחייה.
וממילא כל הדיון כאן הוא תיאורטי כי בסופו של יום יתנו למערער את אותם אחוזי נכות"
(שם, ש' 17-12). במענה לכך הבהירה ב"כ המבקש: "משרד הביטחון נתן נכות
בגין הירי. אבל זו לא אותה פגיעה. יש תיעוד של קרע שהופיע בבדיקה רק מ- 2017,
כלומר לא היה קודם, ופציעת
הירי היא מ-
1973. אם הוועדה היתה מאמצת את הקביעה של דרגת הנכות במשרד הביטחון התחולה היתה
נקבע מ- 1973 כפי שנקבע בגין הצלקות" (שם, ש' 23-20).
10.
בית
הדין האזורי דחה את הערעור. בנוגע לטענות לעניין הכתף ציין בית הדין כי אין לו אלא
לדחות את הערעור בהעדר פגם בפעולת הוועדה. אשר למועד תחולת הנכות בכתף ימין, השונה
מתחולת הנכות לגבי הצלקת, נקבע כי זהו עניין שבשיקול דעת רפואי, שבו אין בית הדין
מתערב. בנוגע לנכות בצוואר ציין בית הדין כי מדובר בקביעה רפואית שבמומחיות,
שניתנה תוך התייחסות הן לבדיקות
emg
- שעמדו בפני
הוועדה ולגביהן נכתב: "ממצא
רדיקולופטיה צווארית כרונית קלה לא פעילה בגובה 6
c
" - והן לממצאיה הקליניים, ולא
נפלה טעות משפטית בפעולתה. הערעור נדחה לפיכך למעט הנושא האורולוגי שלגביו הוסכם
כי הדיון יוחזר לוועדה.
הבקשה שלפני
11.
בקשת
רשות הערעור נוגעת להתאמת נכות בגין הפגיעה בכתף ובגין ליקוי בצוואר. לעניין הכתף
טוען המבקש כי הוועדה התאימה לו 10% נכות בגין קרע בכתף משנת 2017 (כשבפרוטוקול
נרשם משנת 2013). מדובר בקרע שאינו קשור לנכות שנקבעה על ידי משרד הביטחון בגין
אירוע ירי במלחמת יום כיפור ואינו נובע ממנו. עדות לכך שמדובר בנכות אחרת לומד
המבקש ממועד התחולה, שכן בעוד שהצלקת הותאמה משנת 1973, הנכות בכתף הותאמה על ידי
הוועדה רק משנת 2013 (הגם שבדיקת ה-
us
שהדגימה את הקרע נעשתה בשנת 2017). נוכח האמור עותר המבקש להחזיר
את עניינו לוועדה על מנת שתשקול מחדש את עמדתה ותתייחס לבקשתו להתאים נכות בגין
הכתף, תוך שיובהר כי על הוועדה לאמץ את הנכות שנקבעה על ידי קת"ג בגין אירוע
הירי.
לעניין הליקוי בצוואר טוען המבקש כי הציג בפני
הוועדה
תיעוד רפואי לרבות בדיקת
emg
וטען להגבלה בתנועות עמ"ש צווארי - אך הוועדה כלל לא בדקה
אותו. לדעת המבקש טעה בית הדין קמא כאשר סבר שהתייחסות הוועדה לרדיקולופטיה בבדיקת
ה -
emg
מהווה
התייחסות מספקת מבחינת חובת הבדיקה וההנמקה. המבקש מוסיף וטוען שהגבלה בתנועות
הצוואר נבדקת על ידי אורתופד והרדיקולופטיה שנמצאה היא פגיעה אחרת בגינה ניתן
להתאים נכות נוספת ונפרדת. על כן עתר להשיב את עניינו גם מטעם זה על מנת שהוועדה תתאים
נכות בגין הליקוי בצוואר תוך שתציין את בדיקת המבקש לעניין זה ותנמק החלטתה.
12.
לאחר
שעיינתי בבקשה, בפסק דינו של בית הדין האזורי וביתר המסמכים שבתיק, הגעתי למסקנה
כי דין הטענות לעניין הליקוי בצוואר להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה. זאת מן
הטעמים שיפורטו להלן.
13.
נקודת
המוצא היא שהבדיקה הקלינית, היקפה ואופן עריכתה (אם בכלל), היא עניין המסור בראש
ובראשונה לשיקול הדעת המקצועי-רפואי של הוועדה (בר"ע (ארצי) 52739-06-19 המוסד
לביטוח לאומי - מלכה רובינוב חלדרוב (12.1.20)). הגורם הבלעדי המוסמך לקבוע
האם קיימת נכות רפואית למבוטח ובאיזו מידה הוא הוועדות הרפואיות ואין זה מסמכותו
של בית הדין להתערב בקביעות רפואיות מעין אלה (בר"ע (ארצי) 36863-01-16 שמואל
אבני - המוסד לביטוח לאומי (9.3.16)). צדק בית הדין האזורי עת סבר שמדובר
בקביעה רפואית שבמומחיות.
14.
זאת
ועוד: בפרוטוקול הוועדה אין תיעוד שלפיו המבקש טען בפני
ה כי הוא סובל מהגבלת תנועה
בצוואר. בסעיף 5 לפרוטוקול הוועדה, בחלק שעניינו "תולדות המקרה והתלונות מפי
הפונה" נכתב: "אין מה להוסיף על דברי עו"ד". לעניין
"נימוקי הערר", שם העלה בא כוחו של המבקש את טענותיו, צוין בהקשר זה:
"תיעוד לפגיעה צווארית עם שינויים ניווניים", הא ותו לא. הוועדה
אכן התייחסה לתיעוד רפואי: בסעיף 6 לפרוטוקול שעניינו "התייחסות לממצאי
בדיקות וצילומים" נדרשה הוועדה לבדיקת
us
מיום 10.5.17 לעניין הכתפיים; בדיקת
emg
מיום 13.6.18; וכן בדיקת
emg
מיום 30.7.18 שלגביה נכתב כאמור כי
"הדגימה עדות לנוירופתיה אולנרית במרפק שמאל ורדיקולופטיה צווארית כרונית
קלה לא פעילה בגובה
c6
". מכאן שהוועדה התייחסה לתיעוד הרפואי שהונח בפני
ה, ערכה
בדיקה קלינית בהתאם לשיקול דעתה וסברה כי אין מקום לפסוק נכות כזו או אחרת בגין
הצוואר.
15.
יוער
כי המבקש ציין בסעיף 15 לבקשתו כי הוא מצרף תיעוד רפואי לעניין הצוואר כנספח ד' אך
נספח זה לא צורף לבקשה (לא בעותק הסרוק במערכת "נט המשפט" ולא בעותק
הנייר שהוגש לבית דין זה). בבחינת למעלה מן הצורך עיין בית הדין בנספחים שצורפו
לנימוקי הערעור בבית הדין האזורי, אליהם צורף מסמך לעניין "ביקור
אורתופד" (ללא תאריך) אצל ד"ר משה קמחין שם נכתב: "רגישות לצוואר
עם הקרנה לשכם וליד עם תרדמת. בצילום היצרות
c5-6
" אלא שהמבקש לא טען כי המסמך המדובר
עמד לנגד עיני הוועדה (והדבר גם לא עולה מהפרוטוקול), ובהתאם גם לא טען שהיה על הוועדה
להתייחס אליו. ממילא אין מדובר בחוות דעת המחייבת התייחסות.
16.
בכל
הנוגע לכתף ימין, עיון בפרוטוקול הוועדה מגלה חוסר בהירות מסוים. הוועדה מציינת כי
בבדיקת
us
מיום 10.5.17 "נמצא קרע בעובי מלא ב -
ssp
מימין. בכתף שמאל נמצאו הסתיידויות
ב -
ssp
". בתוך כך מציינת הוועדה כי היא מקבלת את הערר האורתופדי
ובטבלת הנכויות מציינת נכות "לפי סעיף 42(1)(א)(
i
) ימין בגין פציעת שרירי הכתף
trapezius,
serratus magnus levator scapulae
בצורה בינונית מיום 18.5.13
".
על פני הדברים נשמע התיאור מתאים לאימוץ הנכות שנקבעה על ידי קצין התגמולים בגין
אירוע הירי, הגם שנכות זו נקבעה לפי סעיף 42(1)(ב)(
i
)
שעניינו
pectoralis major, minor, dorsi, teres major latissimus
. אלא שגם אם לכך הכוונה, מועד התחולה
אכן מעלה סימן שאלה. זאת מאחר שככל שמדובר באימוץ הנכות שנקבעה למבקש על ידי
קת"ג, לא ברור מדוע נקבע מועד התחולה ליום 18.5.13 בשעה שמועד תחילת הנכות
בגין הצלקת - שכעולה מהמסמכים נגרמה אף היא בשנת 1973 ונקבעה במסגרת אותה החלטה של
קת"ג - הוא 1.1.73.
ככל שכוונת הוועדה הייתה לאמץ את קביעת הנכות בכתף בגין
אירוע הירי אזי עולה השאלה מה משמעות קביעת הוועדה כי "נמצא קרע בעובי מלא
ב-
ssp
מימין
", כפי שעלה מבדיקת ה-
us
מיום 10.5.17, והאם לדעת הוועדה יש
מקום לקבוע נכות בגין ליקוי זה.
17.
בשים
לב לאמור, ומשעה שהצדדים ממילא הסכימו להחזיר את עניינו של המבקש לוועדה בהיבט
האורולוגי - מוצע לצדדים להסכים כי עניינו של המבקש יוחזר לוועדה גם לצורך הבהרת
הנכות שיש לקבוע בגין כתף ימין, בהתאם למפורט בסעיף 16 לעיל. בין היתר תבהיר
הוועדה בגין איזו נכות נקבעו למבקש 10% בכתף ימין: האם מדובר באימוץ הנכות שנקבעה
על ידי קת"ג או שמדובר בנכות בגין הקרע שהודגם בכתף? האם הקרע בכתף הוא באותו
אזור של הפציעה בגין אירוע הירי? ככל שכוונת הוועדה הייתה לאמץ את קביעת קצין
התגמולים בגין אירוע הירי משנת 1973, תבהיר מדוע נקבע מועד התחולה ליום 18.5.13.
כן תבהיר הוועדה האם יש מקום לקבוע נכות נפרדת בגין הקרע בכתף שהודגם בבדיקה מיום
10.5.17 ואם כן מה שיעורה.
18.
הצדדים
יודיעו עמדתם להצעה המפורטת לעיל תוך 30 יום. במסגרת הודעתם יתייחסו הצדדים
לאפשרות שבית הדין ידון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות
שניתנה וזאת בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991.
ככל שהמשיבה מתנגדת להצעה, תגיב לנימוקי הבקשה לעניין הכתף לגופם.
19.
לעיוני
בהתאם.
ניתנה
היום, ו' אדר תש"פ (02 מרץ 2020) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
ברע בית הדין הארצי לעבודה 71068-01/20 משה נעים נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 02/03/2020)