פסקי דין על נילי אסולין | פסקי דין על בי-סטראטג'יק-טו-סי | פסקי דין על רונית אטיאס | פסקי דין על אמן פור יו | פסקי דין על מדינת ישראל |

73011-12/19 רעא     03/03/2020




רעא 73011-12/19 נילי אסולין, בי-סטראטג'יק-טו-סי בע"מ נ' רונית אטיאס, אמן פור יו בע"מ, מדינת ישראל








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



רע"א 73011-12-19 אסולין ואח' נ' אטיאס ואח'






לפני
כבוד השופטת
אביגיל כהן


המבקשות
- הנתבעות שכנגד

1
.
נילי אסולין

2
.
בי-סטראטג'יק-טו-סי בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ליעד ורצהיזר


נגד


המשיבות
- המבקשות שכנגד
ובעניין:
המשיבה לעניין האגרה

6. רונית אטיאס
7. אמן פור יו בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עידן אדרי

מדינת ישראל
ע"י עו"ד אלה גלילי סחר מפרקליטות מחוז תל אביב - אזרחי



החלטה


1.
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת איילה גזית) מיום 1/12/19 בת.א. 43514-02-19.

2.
המבקשות הן התובעות והנתבעות שכנגד.

תביעת המבקשות היא בסך 525,000 ₪.
התביעה שכנגד בסך 1,694,444 ₪. התביעה שכנגד שהוגשה על ידי המשיבות, באמצעות עו"ד לפי מינוי מכוח חוק הסיוע המשפטי.

3.
החלטת בית משפט קמא עסקה בשתי בקשות שהוגשו על ידי המבקשות:
א)
בקשה מס' 10 - בקשה להשבת פיקדון וערבות עצמית שהופקדו על ידן כתנאי למתן עיקולים, וזאת משבוטלו העיקולים שהוטלו על ידי המשיבה 1.



המשיבות ביקשו לדחות הבקשה וביקשו לחלט הערבון לפי תקנה 371 א' לתקסד"א. טענו כי אין צורך בהגשת בקשה נפרדת בעניין. העיקולים הוטלו שלא כדין הן לפי החלטת כב' הרשמת כץ והן לפי קביעות כב' השופט סובל בערעור.


ב"כ המבקשות אישר כי בית משפט מוסמך לדון בבקשת חילוט. לצורך חילוט יש להוכיח 2 תנאים מצטברים:
(1)
נגרם נזק מהעיקולים.

(2)
בקשת המבקשות לא היתה סבירה בנסיבות העניין ואין כך במקרה שלנו.

ב)
בקשת המבקשות לתשלום אגרה על ידי המשיבות בתביעה שכנגד ותיקון כתב טענות - בקשה מס' 24.
נטען, כי המשיבה 1 מיוצגת על ידי סיוע המשפטי אך החברה - המשיבה 2
- התובעת שכנגד אינה מיוצגת. אינה זכאית לסיוע משפטי ולכן על החברה לשלם אגרה, שאם לא כן תימחק כתובעת מהתביעה שכנגד ויתוקנו עילות התביעה הקשורות בה בתביעה שכנגד.

בתגובה נטען כי ביחס לחברה, קיימת עילת תביעה שכנגד בסכום של 250,000 ₪ בלבד ולכל היותר יש לשלם אגרה רק בגין רכיב זה וכי מצבה של החברה אינו מאפשר לה תשלום אגרה.
מצבה הכלכלי של המשיבה 1 קשה ולכן גם זכאית לסיוע משפטי אך היא מסכימה לשלם אגרה בגין סכום של 250,000 ₪ ובתשלומים.

בתשובה לתגובה נטען, כי אין פרוצדורה של חיוב יחסי בתשלום אגרה וכי החבות באגרה מוטלת על יוזמי ההליך ביחד ולחוד לפי הפסיקה. (רע"א 5365/17 אברהם נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
- 18/12/17).

4.
ביום 1/12/19 התקיים דיון בבית משפט קמא במסגרתו השלימו ב"כ הצדדים טיעוניהם.




5.
בהחלטה מיום 1/12/19 נקבע כדלקמן:
א)
בקשת השבת הערבויות של התובעות ובקשת חילוט הערבויות של הנתבעות, תידון בסיום ההליך.

ב)
באשר לתשלום אגרה בתביעה שכנגד: תשלם התובעת שכנגד 2 אגרה רק ביחס לסכום תביעה של 250,000 ₪ וזאת בתוך 60 יום.

6.
בבקשת רשות הערעור נטען כי על בימ"ש קמא היה לדון כבר עתה בנושא השבת הערבויות וכן היה צורך לחייב את התובעות שכנגד ביחד ולחוד לשלם אגרה בגין הסכום המלא של התביעה שכנגד. נטען כי בימ"ש קמא בהחלטתו שגה משפטית – ויש לתקן הטעויות כבר עתה.

7.
המשיבות בתגובתן מתנגדות למתן רשות ערעור.

א)
באשר לנושא השבת הערבויות וחילוטן:

נטען כי אין זה המקרה שבו תינתן רשות ערעור על החלטת ביניים.
עסקינן בהחלטה שעניינה אופן ניהול דיון וערכאת ערעור אינה מתערבת בה.

ב)
באשר להחלטה בנוגע לחיוב באגרה עבור סכום תביעה של 250,000 ₪ בלבד, נטען, כי עסקינן בהחלטה נכונה וצודקת. עילת התביעה של החברה היא רק בסכום של 250,000 ₪ בגין הפרת הסכם זכיינות (סעיפים 38, 64 לכתב התביעה)ולכן אין הצדקה לחייב בתשלום אגרה בסכום העולה על כך. לו היתה החברה מגישה תביעתה בנפרד מתביעת המשיבה ורק אז מבקשת לאחד הדיון, גם אז היתה משלמת אגרה רק בגין סך של 250,000 ₪ בלבד.

8.
כיוון שהמדינה היא בעל הדין העיקרי בכל הקשור לענייני אגרות ביקשתי לקבל גם את
עמדת המדינה לבקשת רשות הערעור.
בתגובת המדינה
נטען, כי בנסיבות, אין מקום למתן רשות ערעור. אין בהחלטה פגם אופרטיבי הדרוש תיקון בשלב הנוכחי ולא נטען כי ייגרם למבקשות עיוות דין ככל שטענותיהן יבוררו בערעור בסוף ההליך, ככל שיוגש.
נטען, כי חבות באגרה היא ביחד ולחוד לפי הלכת עוביד
- בש"א 875/06 נעימה סלאמה
(עוביד) נ' עזבון המנוח בשארה פראג', ובית משפט קמא כלל לא הסביר בהחלטה, מדוע יש לסטות מכלל זה.

יחד עם זאת, מטעמי יעילות דיונית, אין צורך להידרש לעניין כבר בשלב הביניים הנוכחי .ככל שהחברה נמחקת מהתביעה שכנגד בשל אי תשלום האגרה המלאה (לפי תקנה 100 (4) לתקסד"א), יכולה החברה להגיש תביעה חדשה בסך 250,000 ₪ ולשלם אגרה בגין סכום זה בלבד. כך היינו מגיעים לאותה תוצאה.
במקרה דנן, תביעת המשיבה ממילא תתנהל ובסכום גבוה יותר.

על כן, אין צורך לנהל את הבירור בטענות הערעוריות כעת ולא בתום ההליך.

9.
לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן:

א)
באשר לנושא השבת הערבויות וחילוטן:
נקבע כי הנושא יידון בסוף ההליך. לא ניתן להגיש בר"ע על החלטת ביניים
זו לפי צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט - 2009.
אציין, כי גם לו לא היתה מניעה להגשת בר"ע לאור הצו, אזי עסקינן בהחלטה דיונית - ניהולית
של הערכאה הדיונית, אשר ערכאת הערעור מתערבת בה במקרים חריגים שבהם נפלה טעות בולטת או שהיא מקפחת את מי מבעלי הדין. ראה לעניין זה: רע"א 7597/19 עדיפות בניה כפרית שלי בע"מ נ' אלכסיי קשין (19/12/19) בסעיף 9.
המקרה שלפנינו אינו נופל לגדר החריגים.


ב)
באשר לנושא תשלום האגרה:
פעמים רבות ניתנת רשות ערעור על החלטת בינים שעניינה אגרת בית משפט, וזאת כיוון שדחיית הדיון בהשגה על החלטת הביניים לשלב הערעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על
זכויות הצדדים ועל ניהול ההליך. כך למשל; כאשר הערכאה הדיונית דוחה בקשה לקבלת פטור מאגרה ולפיכך בהעדר פטור, לא יוכל התובע לברר את תביעתו. (ראה למשל: פסקי הדין שנתתי ברע"א 19079-11-19 איריס סידון ואח' נ' משכן ואח' (22/12/19); רע"א 13565-02-19 שטרית נ' עמידר (3/4/19), רע"א 40949-06-18 רוזנבלט נ' צדוק (14/8/18).

המקרה שלפני אינו מצדיק מתן רשות ערעור על החלטת הביניים.
התביעה שכנגד בסכומה המלא (1,694,444 ₪) תתברר בכל מקרה שכן התובעת שכנגד 1 – המשיבה 1 זכאית לפטור מאגרה בשל היותה מיוצגת ע"י הלשכה לסיוע משפטי.

החברה – התובעת שכנגד 2 אינה מבקשת סעד בסכום העולה על 250,000 ₪ והיא חויבה לשלם אגרה בגין סעד זה.

מחיקת תביעת החברה באופן שיאפשר הגשת תביעה נפרדת בסך 250,000 ₪ ולאחר מכן יתבקש איחוד התיקים הוא צעד אשר לא יוביל לייעול ניהול ההליך קמא. ההיפך הוא הנכון. השאלה המשפטית בנוגע להלכת עוביד ומשמעותה בנסיבות המקרה דנן תוכל להתברר, במידת הצורך, במסגרת ערעור על פסה"ד לכשיינתן, ככל שיוגש.

10.
לסיכום:

א.
לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

ב.
לא מצאתי לנכון לחייב בהוצאות, שכן הנושא המשפטי העקרוני ביחס לענין האגרה לא הוכרע בהחלטתי זו לגופו של ענין.

ג.
העירבון שהופקד ע"י המבקשות יוחזר להן באמצעות בא כוחן.

ד.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.


ניתנה היום, ז' אדר תש"פ, 03 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.










רעא בית משפט מחוזי 73011-12/19 נילי אסולין, בי-סטראטג'יק-טו-סי בע"מ נ' רונית אטיאס, אמן פור יו בע"מ, מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 03/03/2020)