פסקי דין על יועד בן אבי איריס בן אבי | פסקי דין על מוסך העוגן בע"מ

66460-06/19 תק     04/03/2020




תק 66460-06/19 יועד בן אבי איריס בן אבי נ' מוסך העוגן בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בנתניה



ת"ק 66460-06-19 בן אבי ואח' נ' מוסך העוגן בע"מ




תיק חיצוני:






מספר בקשה:
10

בפני

כבוד הרשמת בכירה אפרת רחלי מאירי


תובעים

1. יועד בן אבי

2. איריס בן אבי


נגד

נתבעת



מוסך העוגן בע"מ











פסק דין


מונחת לפניי תביעה כספית-נזיקית, שעניינה טיפול לקוי לכאורה ברכבם של התובעים במוסך השירות לרכבים של הנתבעת (להלן: "הנתבעת" או "המוסך"). מדובר ברכב מסוג מזדה, שנת ייצור 2006.

בריח התיכון בטענות התובעים הוא כי התובעת הגיעה אל הנתבעת עקב התחממות קלה ברכבם, אך בסופו של דבר לא רק שהמוסך לא תיקן את התקלה בעטיה הכניסה את רכבם למוסך אלא שהמוסך גרם לה הוצאות כספיות גדולות וכן גרם להרס המנוע.

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים
על פי המתואר בכתב התביעה, ביום 14.4.19 הגיעה התובעת למוסך של הנתבעת לבדיקה משום ששעון החום ברכבה הראה כי הרכב מתחמם. בצהרי אותו יום, יצרה קשר עם המוסך ועודכנה כי יתכן ומדובר ב"ונטה" שגרמה להתחממות, אך עליהם להמשיך בבדיקה. בשלב זה עלות התיקון לטענת התובעים עמדה על סך של 1,700 ₪.

למחרת בבוקר יצרה התובעת קשר טלפוני ועודכנה כי לא מדובר בוונטה אלא בראש מנוע ועלות שיפוץ ראש מנוע היא 5,500 ₪. לאחר מספר ימים שוב עודכנה בדבר עלות ראש המנוע באופן שהמחיר הוא 9,700 ₪ לשיפוץ המנוע או החלפתו בסך של 18,000 ₪. לדבריה, מנהל המוסך חיווה דעתו כי ניתן היה להסתפק בשיפוץ מנוע והחלפת בוכנות, ועקב כך היא אישרה את העבודה.
ברם, כשהגיעה התובעת לאסוף את רכבה לאחר מספר ימים, נדהמה לגלות כי בניגוד לנאמר לה, הרכב אינו מוכן ומר ספיר, מנהל המוסך, מטפל בו באופן אישי. לטענתו, לא ניתן לשחרר את הרכב בשל בעיה בטיחותית שכן הציריה שבורה ויש נזילת שמן חזקה מצינור ההגה וכעת עלות התיקון הכוללת את הנזילה מההגה עלתה לסך של כ- 12,000 ₪. גם תיקון זה אושר על ידי התובעת בלית ברירה, תוך שנציג הנתבעת בישר לה כי הרכב יהיה מוכן למחרת בבוקר. עד אותו רגע הרכב כבר שהה במוסך 15 ימים. שולם עבור התיקון 12,297 ₪, עת ההצעה בעטיה הכניסה את רכבה למוסך הייתה בסך של 1,700 ₪.
אך בכך לא סגי. לאחר ששילמה את מלוא הסכום שנדרש, הינחה אותה מנהל המוסך כי עליה לבדוק שמן ומים מידי יומיים וכי עליה לתקן את הנזילה מצינור ההגה. כן הינחה אותה לשוב לבדיקה לאחר 1000 ק"מ.
ואולם, כבר כשיצאה מהמוסך כבה המנוע ונשמעו רעשים. משהמשיכו התקלות ברכב, יצרה שוב קשר עם המוסך שביקש ממנה להגיע. היא הגיעה למוסך ביום 1.5.19 (כשבועיים לאחר שהכניסה לראשונה את הרכב למוסך) ובבדיקה שערך מנהל המוסך לא נמצא לדבריו כל תקלה למעט נזילת השמן החזקה מצינור ההגה. תיקון זה הוערך על ידו בסך של 500 ש"ח ומאוחר יותר נטען פתע סכום אחר בסך 1,800 ₪. נוכח הפער המשתנה בין הסכומים שעורר בקרבה אי נוחות בנוגע ליכולתה לסמוך על המוסך, ביקשה לתקן זאת במוסך אחר אולם עמדה על כך שיתקנו לה רק את התקלות במנוע אשר עליו כאמור שילמה.
בין התאריכים 5.5-11.5 התקיימו אירועי יום הזיכרון והעצמאות, נבצר ממנה לטפל ברכב וביום 13.5.19 הגיעה למוסך מורשה אחר שערך בדיקה וממנה עלו הממצאים הבאים:

א.
אין נזילות שמן מצינור ההגה.
ב.
המשולש עליו מונח הגלגל הימני הקדמי (במקום בו הוחלפה הציריה על ידי הנתבעת) לא מחובר כראוי שכן חסרה הברגה והוא שבור. עוד נאמר לה כי הרכב לא יוכל לצאת כך מהמוסך כי הגלגל עלול להשתחרר ולכן יש להחליף את המשולש.
ג.
המנוע מרעיש בשל "קומפרסיה גבוהה" ולכן הוא נכבה כשהרכב עוצר.
המלצת המוסך האחר הייתה לחזור למוסך שביצע את שיפוץ המנוע. עלות תיקון המשולש הייתה 692 ₪.
עקב כך, ביום 14.5.19 הגיעו התובעים למוסך של הנתבעת בשעות הבוקר. מאחר ומנהל המוסך לא היה נוכח, נאלצו לקחת את הרכב לבדיקה במכון הטסטים "חן". מבדיקת המנוע במכון עלו הממצאים הבאים:
"לחץ דחיסה לא זהה, רעשים ונקישות פנימיים וחיצוניים, מנוע מצלצל ונזילות שמן חזקות" –
נטען שם, כי כל אלו מעידים על כך שהמנוע אינו תקין. הבודק הדגיש שעליהם לחזור למוסך מידית בטענה כי המנוע לא תקין וכן ציין שכיבוי המנוע נוצר בשל דחיסה לקויה. כמו כן מבדיקת מערכת ההיגוי לא נצפתה נזילת שמן כפי שנטען על ידי הנתבעת.
התובעים חזרו שוב אל המוסך של הנתבעת ביום 16.5, ולאחר בדיקה טען מנהל המוסך כי אין נזילת שמן במנוע – דבר שלא עלה בקנה אחד עם העובדה כי התובעת נדרשה למלא בבוקר שמן כיוון שהמיכל היה ריק.

התובעת הטעימה כי הגם שהמוסך העמיד לרשותה רכב חלופי, הרכב לא היה מתאים משהיה קטן ואינו מתאים ל-7 נפשות.
למחרת, עדכן מנהל המוסך מר ספיר כי לאחר טיפול מקיף, הרכב תקין, אין רעשים מהמנוע וכי יש לעשות הרצה למנוע, לכן לחצי המנוע אינם תקינים. הוא טען כי ממצאי מכון הרישוי הם "חארטה" ועמד על דעתו כי מקור הנזילות הוא בהגה. גם הפעם, כבר עם יציאתם מהמוסך, הרכב נכבה שלוש פעמים והנקישות מהמנוע היו חזקות יותר מקודם. בשעה זו כבר לא היה מענה במוסך ולכן התובעים נאלצו לגשת למוסך מורשה אחר לקבלת חוות דעת.
בהתאם לממצאי המוסך הנוסף, נקבע כי מקור הנזילה הוא מהמנוע ולא מצינורות ההגה וכן אובחן חור במנוע שלא נסגר כראוי וממנו יש נזילת שמן חזקה. הומלץ להם לטפל במוסך מורשה מאזדה.

כשבידיהם חו"ד נוספת, יצרו קשר עם מר ספיר ושטחו בפני
ו את הליקויים ודרשו החזר כספי מלא וכן החלפת מנוע על חשבון הנתבעת. לטענתה, הנתבעת השיבה כי הוא מוכן לתת החזר כספי מלא מול חתימה על מסמך כי לא תהיה להם כל תביעה נגדו, אך הנציג לא הסכים לשאת בעלות של החלפת המנוע.
בהמשך, קיבלו התובעים חוות דעת נוספת – רביעית במספר - ממוסך מאזדה נוסף המכונה "האחים תורג'י" שאומנם סירב לטפל במנוע בשל היכרות מוקדמת עם הנתבעת וטען כי עליהם לחזור לנתבעת, אך חיווה דעתו כי מדובר בנזילות שמן מנוע ולא מצינור ההגה. כמו כן הוא טיפל בחור במנוע באמצעות בורג שהיה חסר במנוע.


ביום 27.5.19 במהלך נסיעה בכביש החוף מנוע הרכב התחמם והחל להעלות עשן. משכך, נאלצו לעצור את הרכב בצד הדרך ולשוב לביתם במונית. הרכב עמד שם מספר ימים.

בשל חוות הדעת של המוסכים האחרים, ולאחר שלא תוקלה התקנה אצל הנתבעת למרות הזמן הרב שחלף, החליטו התובעים להכניס את הרכב למוסך "מצר" ביום ה 11.6.19 לשם החלפת מנוע. הטיפול ברכבם הסתיים כבר ב-18.6.19.
התובעים עותרים להשבת מלוא סכום הטיפול ברכבם על ידי הנתבעת בסך של 12,297 ₪ וכן 21,000 ₪ בגין החלפת מנוע, בדיקות וטיפולים במוסכים השונים, תחבורה ציבורית שנאלצו לקחת וכן הוצאות נוספות ובכלל זה אופניים חשמליים שנאלצו לרכוש לטענתם.


הנתבעת מנגד, מבקשת לדחות את התביעה מן הטעם שלא בוצעה כל התרשלות בעבודתה. הואיל ומדובר במחלוקת מקצועית, הוצע לברר את המחלוקת בבוררות מקצועית בפני
איגוד המוסכים או משרד התחבורה.

מכל מקום, ולגופו של עניין, מקור התקלה אינו נעוץ בעבודת הנתבעת. לדברי נציג הנתבעת, התובעת התקשרה תחילה למשרד ושוחחה עם יועצת השירות שאמרה לה לאחר היוועצות עם אחד ממנהלי המוסך כי עליה לדומם את הרכב ולגרור אותו למוסך. היא שוחחה גם עם המנהל המקצועי שאף הוא יעץ לה לדומם את הרכב ובשיחה זו התובעת ציינה בפני
ו כי במסגרת הטיפול ברכבה במוסך אחר החליפו לרכבה תרמוסטט אך הרכב עדיין מאבד מים למרות שהיא ממלאת מים כל הזמן, והרכב גם רועד כל הזמן. משכך, מסיקה הנתבעת מדובר כי בתקלה שאינה קשורה להתחממות המנוע.
הנתבעת אינה מאשרת את השתלשלות העניינים כפי שתוארה על-ידי התובעת. לטענתה, בתחילה נאמר לנתבעת כי ישנו צורך בבדיקות מקיפות ומחיר הבדיקה הוא 1,400 ₪ ולא 1,700 ₪ כפי שטענה, ולא דובר אף בתיקון. לאחר בדיקה מקיפה של הרכב הודיעה לתובעת כי יש לשפץ ראש מנוע בעלות של כ-5000 ₪ כולל מע"מ וכי מחיר זה יכלול את עלות הבדיקה הראשונית. היועצת של הנתבעת הבהירה לתובעת כי מדובר בהערכה בלבד ויתכן שבמסגרת שיפוץ ראש מנוע יתבררו ממצאים נוספים. נאמר לה גם כי טיפול כזה אורך מספר ימים ומשמדובר בימים שלפני ערב חג, תנסה לטפל ברכב עד ליום שישי ה- 19.4.19. התובעת אישרה לבצע את שיפוץ ראש המנוע. באותה שיחה שאלה אותה יועצת השירות מספר שאלות שמהן עלה כי היו ברכב מספר תקלות בעבר בשל התחממות המנוע והוחלף רדיאטור, משאבת מים ואף תרמוסטט. שאלה זו עלתה בעקבות החשש שהתחממות המנוע גרמה למנוע נזק בלתי הפיך, ועל כן, יועצת השירות אמרה לתובעת כי יתכן והשיפוץ לא יספיק ותידרש החלפת מנוע. סוכם, כי ראש המנוע יפורק וישלח למשפץ ובעקבות בדיקתו יוחלט לגבי ההמשך.
ביום 16.4 שוחח מנהל הנתבעת עם המשפץ אליו נשלח המנוע וזה ציין בפני
ו כי הוא ממליץ לבדוק גם את הבוכנות וטבעות הבוכנה שבבלוק המנוע אשר נותר במוסך. הנתבעת יצרה קשר עם התובעת ודיווחה לה כי עליו להוציא את הבוכנות וכן עדכנה אותה כי יתכן ותידרש בכל זאת החלפת מנוע.
הנתבעת הדגישה כי התובעת קיבלה עדכון שוטף ומעמיק מידי יום עת מדובר היה בימי חג הפסח, בהם מרבית הימים הנתבעת עבדה חצי יום ועובדים שהו בחופשה, מה שבוודאי לא תרם לשחרור הרכב מוקדם כפי שציפתה התובעת. בהמשך המתינו לקבלת החלקים ונאמר לתובעת כי הרכב יהיה מוכן לקראת ערב חג שני. ביום 24.4.19 התקשרה נציגת השירות לתובעת ועדכנה אותה שאמנם המנוע כבר עובד אך נדרשת נסיעת מבחן ארוכה ובדיקה כי שמן לא נוזל במהלכה וכי המנוע לא מתחמם.
ביום ה-25.4.19 עבר מנהל הנתבעת ניתוח בעיניו ונציגת השירות לא ידעה מה הסיכום עם התובעים בשל הטיפול המורכב שנערך ברכבה של התובעת ועל כן ביקשה שהתובעת תגיע ביום ראשון, 28.4.19 , לאסוף את הרכב. באותו יום ראשון, חזר מנהל הנתבעת לעבודתו וביקש לבדוק את הרכב שוב טרם שחרורו. בבדיקה זו, גילה כי קיים ליקוי בטיחות שאינו קשור לתיקון שבוצע – מיסב של הצירייה התפרק וזה גרם לרעידות חזקות ברכב. כמו כן, גילה כי תושבת הגיר התפרקה, ככל הנראה בשל הרעידות מהצירייה התקולה. לשיטתו, מדובר ברעידות עליהם דיברה התובעת מלכתחילה. התובעת עודכנה בעלויות הטיפול בצירייה. לאחר הטיפול, הרכב שוחרר עם הנחיות לביצוע בדיקת שמן מים במנוע וכן לחזור לביקורת אחרי 1500 קילומטר.
נציג הנתבעת הדגיש שבטרם שוחרר הרכב, נשטף המנוע והתגלתה נזילה בנקודת החיבור של אחד מצינורות ההגה אשר לא ניתן לתיקון אלא להחלפה ומנהל הנתבעת נתן לתובעת מיכל שמן נוסף והנחה אותה לטפל בליקוי באחד המוסכים הקרובים לביתה. כמו כן, נערכה לרכב נסיעת מבחן עם התובעת, ואכן התברר כי בעת כיבוי המזגן המנוע נכבה – אולם מדובר בתקלה שאינה קשורה לטיפול שבוצע ברכב, אלא זו נגרמה בשל לכלוך ושיירי פחם בבית המצערת ולא במנוע. אכן, התובעים הכניסו את הרכב למכון הרישוי "חן" אשר הצביע על לחץ דחיסה לא זהה, רעשים ונקישות ואי יציבות סיבובי המנוע, אך אין בכלך לשנות ממסקנתה של הנתבעת כי הנזילה היא מההגה.
בדיון שהתקיים לפניי חזרו הצדדים על טענותיהם, והוסכם בין הצדדים על מינוי מומחה, תוך נשיאה בשכרו בשלב זה במימון ביניים, בחלקים שווים.

הופנו למומחה מספר שאלות, ואלו נוסחו כדלקמן :
"המומחה יחווה דעתו מהו המקור לתקלה שנתגלתה אצל התובעים שהצריכה החלפת המנוע-
א.
האם מקורה בפעולת המוסך הנתבע?
ב.
האם המוסך הנתבע היה אמור לאבחן את התקלה שהובילה להחלפת המנוע בסופו של יום עקב הנזילה ואי האבחון הוביל להחמרת המצב?
ג.
האם המוסך תיקן את אשר נדרש לתקן בגינו נכנס הרכב למוסך?
ד.
האם המוסך זיהה הלכה למעשה תקלות אחרות ולא זיהה את מקור בעיה שלשמה נכנס הרכב למוסך מה שגרם להתדרדרות במצב המנוע?
ה.
האם הייתה נזילות מצינור ההגה או המנוע?
כמו כן, יחווה דעתו לא רק בנוגע להתנהלות המוסך מבחינת המוסך הסביר – האם פעולותיו אופיינו ברשלנות או הייתה פעולה תקינה או שמא הייתה טעות בשיקול דעת שהיא במתחם הסביר – אלא גם בנוגע לעלויות תיקון".
כן קבעתי כי הצדדים יפנו למומחה במישרין ויעמידו לעיונו את כתבי הטענות על נספחיהם לרבות חוות דעתם של שלושת המוסכים האחרים שבדקו את הרכב וכן היסטוריית הטיפולים של הרכב, וכן את פרוטוקול הדיון. המומחה יבדוק את הרכב ואת המנוע המדובר השוכן אותה עת במוסך בקיבוץ מצר תוך תיאום עם כל הצדדים ובנוכחותם.
נקבע כי הצדדים יגישו תגובתם לחוות דעת המומחה תוך 7 ימים לאחר הגשת חוות הדעת, ועל סמך כל החומר בתיק - יינתן פסק הדין.
התובעים סירבו למינוי מומחה מטעם איגוד השמאים מחשש מניגוד עניינים בין האיגוד לבין הנתבעת. בית המשפט מינה מרשימת המומחים המצויה ברשותו את מר אברהם פאור (להלן: "המומחה"), מנהל טכני "סמוך שיפוץ מנועים בע"מ", מומחה למנוע ומערכות ברכב, על מנת שייתן חוות דעתו.
דיון והכרעה
טרם אכנס לבחינתה מקרה לגופו, יצוין כי לאחר שהוגשה חוות הדעת, הגיש המומחה לבית המשפט עדכון במסגרתו הלין על כך שהתובע פנה אליו ישירות טלפונית, כאשר גם בחוות הדעת ציין המומחה כי לא זכה ליחס הולם מצד הצדדים. התובע, שהלין על מקצועיותו של המומחה ומידת האובייקטיביות שלו, טען למשל בסעיף 7 לעדכון מיום 7.1.2020 כי "עם זאת בהתנסחותו של המומחה במקומות שלא מדובר בנתונים יבשים נראה כי לא "הברזל מדבר" אלא מדובר בדעה אישית ובהשערה שכן אין הברזל יכול להבחין מהי טעות/רשלנות/חוסר תום לב/מרמה וכדומה" וכן טען לגבי היכרות מוקדמת של המומחה עם הנתבעת.

טענה שכזו, בשלב זה של המשפט, אין לה מקום. כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 18.1.2020, "משכל הנתונים היו ידועים לתובעים ביחס למומחה, הרי שיכלו להגיש בקשה להחלפת מינוי המומחה ומשכך אין מקום להשיג כנגד האובייקטיביות שלו- בדיעבד...".
ביום הדיון קבעתי את המתווה עליו על הצדדים לפעול בכל הנוגע ליצירת קשר עם המומחה. כן ניתנה לצדדים האפשרות להגיש השגותיהם לקביעות המומחה, ויכול אף היה לבקש לחקור את המומחה, אך תחת זאת התובע יצר קשר ישיר עם המומחה והקליט אותו באופן שהוא מכוון את השיחה שהוא מקליט על מנת שיתן לו תשובות שיעלו בקנה אחד עם התוצאה אליה מכוון התובע, הגם שהמומחה אישר כי הנתבעת פעלה לא כפי שמוסך סביר היה צריך לפעול, וכי לא אבחנה את התקלה, למרות שהיה עליה לאבחן אותה.
המומחה חיווה את דעתו. ניתן היה להגיש בקשה להגשת שאלות הבהרה למומחה, לבקש לזמן אותו לעדות תחת חקירה נגדית בכפוף לתשלום שכרו בשלב זה וניתן היה להביע את ההשגות מול בית המשפט. לא היה מקום ליצור קשר עם המומחה לאחר מתן חוות הדעת, להקליט אותו ללא ידיעתו, כל שכן חוות דעתו בסופו של יום מתיישבת עם דעתו שלו, גם אם לא על היקף ממצאיה, ומבקש לפסול אותה - בדיעבד.
כן יצוין, כי הטעם לאי מינוי מומחה מאיגוד השמאים נבע מהחשש של התובעים להיכרות מוקדמת של הנתבעת עם מי מאיגוד השמאים נוכח היותה חלק מהענף המקצועי. התובע עצמו הבהיר כי המומחה בגילוי נאות טען כי ישנה היכרות מוקדמת של הנתבעת עם המומחה, אך משלא מצא כי היכרות זו יכולה לפגום במקצועיות חוות הדעת, בחר להמשיך עם ההליך ולא לבקש מומחה אחר תחתיו, ומשכך בוודאי אינו יכול להלין על כך כעת בדיעבד כאמור. מה גם, שלגופו של עניין, העובדה שהמומחה לא קיבל את כל טענות התובע ככתבן וכלשונן, אין משמעותה כי הוא מוטה בחוות דעתו. התרשמתי כי המומחה הציג חוות דעת נייטרלית ונקייה, מפורטת והוגנת, ואיני מוצאת מקום לפסול את חוות הדעת.
הנתונים שעמדו בפני
המומחה הם כדלקמן:

"פירוק המנוע, בדיקת המנוע ומכלליו.
כתבי הדין, כתב תביעה וכתב הגנה.
בדיקת הרכב במכון חן.
חשבוניות מוסך העוגן, מוסך תורג'י, מוסך מצר.
פרוטוקול ביהמ"ש וכתב מינוי למומחה מטעם בית המשפט
שיחות הבהרה והצגת הממצאים לבאי הדין".
בסיכום חוות הדעת של המומחה ובמענה לשאלות בית המשפט השיב המומחה כדלקמן:
ש. לשאלת בית המשפט מהו המקור לתקלה שנתגלתה ברכב התובעים אשר הצריכה החלפת מנוע.
ת. בלאי חריג בצילינדרים 1+3 ובלאי מס' 4.
ש. סעיף 2א': האם מקורה בפעולת המוסך הנתבע?
ת. מקורה בטעות הנתבע בכך שלא בדק מצב הצילינדרים וביצע תיקון שלא צלח, הסבר מפורט בניתוח הממצאים
.
ש. סעיף 2 ב': האם המוסך הנתבע היה אמור לאבחן את התקלה שהובילה להחלפת המנוע בסופו של יום עקב הנזילה ואי האבחון הוביל להחמרת המצב?
ת. א. המוסך היה אמור כן לאבחן את התקלה.
ב. הנזילה לא גרמה נזק ולא בגללה הוחלף המנוע, היה צורך בהחלפה עקב הבלאי החריג
במנוע שנגרם.


ג. אי אבחון של המוסך לא הוביל להחמרת המצב, המנוע לא היה בר תיקון.
ש. סעיף 2 ג': האם המוסך תיקן את אשר נדרש לתקן בגינו נכנס הרכב למוסך?
ת. רכב התובעים הגיע למוסך לתיקון תקלת חום יתר במנוע, המוסך אבחן ופעל נכון כאשר שיפץ את הראש זה בד"כ הפתרון הנכון, אך טעה כאשר ביצע תיקון במנוע עם בלאי ואובליות חריגים שלא נבדקו על ידי הנתבע.
ש. סעיף 2 ד': האם המוסך זיהה הלכה למעשה תקלות אחרות ולא זיהה את מקור הבעיה שלשמה נכנס הרכב למוסך, מה שגרם להתדרדרות במצב המנוע?
ת. המוסך אבחן נכון את מקור הבעיה שלשמה נכנס הרכב למוסך הנתבעת, ביצע תיקון למנוע "מת" התיקון לא גרם להידרדרות, ממילא המנוע לא היה בר תיקון וכאן טעותו. הסבר מקצועי והנדסי בניתוח הממצאים.
ש. סעיף 2 ה': האם הייתה נזילה מצינור ההגה או מהמנוע?
ת. לא הייתה נזילה מצינור ההגה, הנזילה הייתה מקדמת המנוע.
מוסך מצר בדק את הנזילה ואבחן את הדליפה עקב חוסר בורג בקדמת המנוע.
מוסך תורג'י בדק את הדליפה ותיקן אותה ע"י הרכבת בורג שהיה חסר בקדמת גוף המנוע במכסה הטיימינג.
לשאלת התנהלות המוסך מבחינת המוסך הסביר, האם פעולותיו אופיינו ברשלנות או הייתה פעולה תקינה או שמא הייתה טעות בשיקול דעת שהיא במתחם הסביר, אלא גם בנוגע לעלויות התיקון"...
השיב המומחה:
"א. המוסך ניסה לחסוך לתובעים עלויות דבר שהאריך את זמן התיקון, תיקונים נוספים גם האריכו את זמן התיקון.
ב. המוסך ניסה לעזור חלקית במתן רכב חלופי.
ג. תקופת החגים אכן הינה גורם שהאריך את תקופת התיקון.
ד. בימים כתיקונם ניתן היה לסיים ב 10 ימים את מהלך התיקון, על כן בהתחשב בנסיבות החריגה אינה דרמטית.
ה. המוסך טעה בשיקול דעתו המקצועית עת החליט לתקן את המנוע חלקית כאשר קיים בלאי חריג בחלק מהצילינדרים.
ו. חלק מהעלויות היו בגבולות הסבירות מאחר ועלויות במוסך "זכיין היבואן" הם בד"כ גבוהות יותר מעלויות במוסך רגיל. במקרה שלפנינו מוסך הנתבעת הינו זכיין "דלק מוטורוס" שהנו יבואן מזדה.
ז. התייחסות לפירוט עלויות בפרק 8.
בסעיף 9.5 לחוות הדעת ציין המומחה כדלקמן:
"נדרשתי ע"י בית המשפט לחוות דעתי בנושא התנהלות המוסך ובכן דעתי מניתוח הממצאים שמוסך הנתבעת היה יכול להתנהל מול התובעים אחרת ולסיים את הטיפול בפרק זמן סביר יותר.
9.6 התיקון היה אמור להסתיים בסבירות של עד 10 ימים אך חריגה נגרמה גם עקב תקופת החגים ונסיבות הכשל המורכב
ועבודות תיקון נוספות שאינן קשורות למנוע אכן הייתה חריגה בהתנהלות אך לא בצורה דרמטית"..
בסיכום חוות דעתו, ציין המומחה כדלקמן:
10.2 מוסך הנתבעת אבחן נכון את התקלה ברכב אשר בגינה הגיע למוסך עת שיפוץ ראש אך כשל בתיקון החלקי של המנוע כאשר בדק ויזואלית את שחיקת הצילינדרים ולא בדק הנדסית את האובליות.
10.3 מקור כשל המנוע והצורך בהחלפת המנוע באחר הוא עקב טעות בשיקול דעו המקצועית של המוסך.
10.4 המוסך לא גרם להידרדרות מצב המנוע אך השקיע טיפול במנוע שאינו תקין, הלא המוסך גרם לאובליות, אלא טראומת חימום היתר, המנוע אינו בר תיקון חלקי וכאן טעותו של הנתבע.
10.5 נזילת השמן אינה מצינור ההגה, מקור הדליפה מבורג שחסר בקדמת המנוע, קביעה זו אושרה ע"י שני מוסכים אך הנזילה לא גרמה לנזק כל שהוא...
10.9 במקרה שלפנינו תוקן המנוע ע"י הנתבע אשר לא צלח ואז הוחלף באחר כאשר הרכב הגיע עם מנוע בלוי ואינו ניתן לתיקון....
10.9 לסיכום, תקיון המנוע ע"י מוסך העוגן לא צלח והיה הכרח להחליף מנוע אחר, כלכלית לא היה נכון לערוך שיפוץ כללי ויסודי והאלטרנטיבה החלפת המנוע באחר".
14.
עולה, אם כן, כי מקור התקלה הוא בצילינדרים והמוסך היה אמור לגלות זאת בבדיקה סבירה. עת הגיעה הרכב בשל התחממות, פעולתו של המוסך הייתה סבירה בבקשתו מהתובעים לתקן ראש מנוע, אולם בשים לב לכך שהמנוע לא היה ניתן לתיקון וזאת על המוסך היה לדעת לאחר בדיקה מקיפה – היה עליו לגלות כי מדובר בעצם בצילינדרים כמקור הבעיה וכי יש להחליף מנוע מכיוון ש"המנוע מת" ואין טעם לתקן מנוע "מת", ולא די בשיפוץ ראש המנוע – דבר שגרר עלויות נוספות וזמן נוסף, הגם שלא הייתה חריגה דרמטית מבחינת סד הזמנים נוכח תקופת החגים.
על כן, לו היה המוסך מגלה תקלה זו בצילינדרים ומורה על החלפת המנוע תחת שיפוץ ראש המנוע, הייתה מצטמצמת עד דק עד אין הסאגה שבעטיה התובעים היו צריכים ללכת למוסך חן, למוסך תורגי' וכן למוסכים נוספים – בשים לב לזמן שחלף מאז הוכנס הרכב לראשונה ועד אשר טופלה התקלה בסופו של יום עת הוחלף מנוע במוסך "מצר". על פי גישת המומחה, מוסך סביר אמור היה לגלות תקלה זו
ולא
לשפץ את ראש המנוע, כל שכן עת מדובר היה בתקלות חוזרות ונשנות, ותוך כדי תנועה – תרתי משמע – קיבל שוב ושוב מאת התובעים חוות דעת נוספות ממוסכים ומכונים נוספים כי התקלה היא במנוע ולא בהגה, וכך היה נחסך זמן וכסף לתובעים. רוצה לומר, כי התקלה לשמה נכנס הרכב למוסך לא תוקנה ותוך כדי ניסיון לטפל בתקלה המוסך גבה כספים נוספים שהיו מיותרים לו היה משיב כי אין ביכולתו לתקן את הרכב על ידי שיפוץ המנוע וכי יש להחליף מנוע. המוסך אבחן נכון את הבעיה בכך שהמליץ לשפץ את המנוע אולם חוות דעת זו נכונה במקרים דומים ולא במקרה הספציפי הזה. בדרך כלל נכון הוא לשפץ מנוע או להחליפו במקרה כמו של רכב התובעים אולם היה על הנתבעת ליישם את העובדות הספציפיות של הרכב ולהסיק שבמקרה דנן לא צריך לשפץ מנוע אלא להחליפו וזאת עקב הבלאי ואובליות חריגים. המוסך לא גרם לנזק ברכב ולא החמיר את הנזק שכבר היה ברכב, אולם גם לא תיקן אותו. הנזק היה כבר קיים ברכב בדמות בלאי חריג בצילינדרים ולכן היה צריך להחליף את המנוע. משכך, גביית עלות שיפוץ המנוע הייתה מיותרת. כמו כן, הנזילה לא גרמה לנזק ולא בגינה הוחלף המנוע בסופו של יום. הנזילה לא הייתה מצינור ההגה כפי שסבר המוסך ולכן לא היה צורך לגבות עבור כך. על כן, ולנוכח האמור, על הנתבעת להשיב לתובעים את הכספים אותם שילמו בעבור התיקון במוסך הנתבעת. נתתי דעתי לכך שלא כל טעות בשיקול דעת מהווה רשלנות ובמקרה דנן האבחון היה נכון כשלעצמו, אולם היה צורך להתאים את הפתרון לרכב עצמו על מנת להביא לתיקון הרכב בסופו של דבר – המטרה בגינה נכנס הרכב למוסך מלכתחילה (ולא נטען שהמוסך גבה בנפרד עבור הייעוץ) והעיקר הוא שהפתרון שהוצע היה מיותר, וכאילו לא נעשה דבר (גם אם המוסך עצמו לא גרם לנזק, הוא גבה כספים לשווא), בבחינת "פול גז בניוטרל" – תרתי משמע.
חודש לאחר חוות הדעת, הוגשו שאלות הבהרה מטעם הנתבעת. במסגרת זו, ציינה הנתבעת כי הרכב עבר רק 779 ק"מ ועדיין לא סיים הרצה ומשמעות הדבר היא כי התובעים, גם על פי טענתם, המשיכו להשתמש ברכב למרות שמנוע הרכב התחמם מאוד (בהתאם לבדיקת המנוע במכון חן) ועשו ברכב שימוש כחודש ועשרה ימין באופן שהרכב עבר 1620 ק"מ עד לכניסתו להחלפת מנוע במוסך מצר. המומחה – לטענת הנתבעת, לא התייחס "לשאלה חשובה ביותר והיא מה מידת הנזק שנגרמה למנוע עת נכנס הוא למוסכה של הנתבעת, ומה תרומת הנזק שנגרמה למנוע בתאריך 27.5.19, כאשר הם מצהירים "במהלך הנסיעה ברכב בכביש החוף, מנוע הרכב התחמם והחל לעלות עשן עד שהרכב נעצר", עת עשו בו התובעים שימוש מאז שיצא ממוסכה של הנתבעת ועד שגרמו עקב שימוש לא נכון נזק בלתי הפיך במנוע, דבר שיצריך וגרם להחלפת מנוע". לטענת הנתבעת, המומחה קיבל לידיו את המנוע לאחר שהנתבעת סיימה את עבודתה על המנוע ולאחר שהתובעים עשו ברכב ובמנוע שימוש – "כלומר, המומחה בחן את מנוע הרכב והגיע למסקנה שבצילינדרים התגלו בלאי ואובליות חריגים אולם לא קבע איזה חלק של הבלאי היה בצילינדרים עת הוכנס הרכב למוסכה של הנתבעת ואיזה חלק של הבלאי אירע לאחר מכן כאשר מנוע הרכב התחמם עד לרמה שהעלה עשן ממנה בתאריך 27.5.19, כשהרכב ממשיך לנסוע על כביש וצובר קילומטרז' עד לכניסתו למוסך מצר להחלפת מנוע בתאריך 14.6.19 (כ 18-19 ימים). בנסיבות האלה, המומחה נדרש להבהיר מה מידת "התרומה" של התנהלות התובעים כפי שהם מציינים בכתב התביעה לבלאי במנוע הרכב". בעניין זה הבהירה הנתבעת "לחילופין יתבקש כב' בית המשפט להורות למומחה להבהיר האם קיימת אפשרות שבעת הכנסת הרכב למוסכה של הנתבעת, מידת הבלאי הייתה כזו שאפשרה שיפוץ של מנוע הרכב ורק השימוש הלא תקין שנעשה לאחר מכן כפי שמפורט בכתב התביעה יצר תוספת בלאי שכבר חייב החלפת מנוע, כך שמסקנתה הראשונית של הנתבעת בדבר צורך בשיפוץ מנוע ולא החלפה – הייתה נכונה". רוצה לומר, כי התיק כולו נסוב סביב החלטת הנתבעת לשפץ ולא להחליף מנוע ומכאן חשיבות שאלת ההבהרה. כן ציינה כי ככל שמסקנת המומחה תהא שלילית, היינו כי כבר בעת הכנסת הרכב למוסכה של הנתבעת צריך היה להורות כבר אז על החלפת המנוע ולא על שיפוצו, כי אז מבקשת הנתבעת שיפרט אילו כלים מקצועיים הובילוהו למסקנה זו.

המומחה השיב אחת לאחת לשאלות הנתבעת, ואילו הן תשובותיו:
א.
היה נכון מלכתחילה להחליף את המנוע באופן חד משמעי, כי מצבו היה אותה עת "מנוע מת" וזקוק לשיפוץ יסודי ולא חלקי כפי שבוצע.
ב.
אין כל קשר לכך שהרכב נסע 779 ק"מ. קביעתו בדבר החלפת מנוע הסתמכה על בדיקה הנדסית שערך והיא אומתה גם על ידי מכון הבדיקה מכון חן. הרכב לא היה תקין מלכתחילה והתובעים ביקרו במוסך לא פעם אחת. בתיקון חלקי לא קיים המושג בו עושה שימוש הנתבעת "הרצה" ומושג זה "עבר זמנו מהעולם. בטכנולוגיות הקיימות בימינו לא קיים יותר המושג "הרצה" מסיבות אופן הייצור". לא ניתן להשוות את "המושג של הרצה להחלמה אחרי ניתוח, זה מתאים לעידן האבן. במקרה שלפנינו הדבר משול "כוסות רוח למת", מנוע עם שחיקה כה חריגה, גם הרצה לא תתקן את החריגה".
ג.
הבלאי במנוע לא ניתן לתיקון על ידי ביצוע שיפוץ חלקי ועל כן אין רלוונטיות לכך שהרכב התחמם והתובעים המשיכו לעשות ברכב שימוש. הוא מעלה תמיהה ושואל: "אם הרכב התחמם כפי שהנתבעת מציינת, האם זו אשמת התובעים אשר שילמו תמורת רכב האמור להיות תקין?".
ד.
אשר למידת הנזק שנגרמה למנוע עת הוא נכנס למוסך הנתבעת מקום בו התובעים הצהירו שעשו שימוש ברכב לאחר שיצא ממוסך הנתבעת ועל כן טוענת הנתבעת כי הם הם שגרמו לנזק בלתי הפיך למנוע עקב שימוש לא נכון, השיב המומחה כי באופן חד משמעי יש לדחות את טענת הנתבעת משלא נגרם כל נזק עקב חימום יתר כנטען על ידה. והראיה, כי אין כל נזק לראש המנוע. לדבריו, סביר שהרכב נעצר עקב חוסר מים אשר דלפו מהמערכת.
ה.
אשר לשאלה איזה חלק של הבלאי היה בצילינדרים עת הוכנס הרכב למסוך של הנתבעת ואיזה חלק של הבלאי אירע לאחר מכן כאשר מנוע הרכב התחמם עד לרמה שעלה עשן, השיב המומחה כי הבלאי כולו נוצר לפני הכנסת הרכב למוסך ועל כן הוגדר על ידו כמנוע "מת". הבלאי והאובליות לא נוצרו עקב 1620 ק"מ.
ו.
לשאלת הנתבעת מהי מידת התרומה של התנהלות התובעים לבלאי במנוע הרכב, השיב כי אין להם כל תרומה לבלאי החריג במנוע. שכן, בלאי חריג כפי שנמצא על ידו נוצר במשך עשרות רבות של אלפי קילומטרים ולא ב-1620 ק"מ.
ז.
אשר לשאלה האם קיימת אפשרות שבעת הכנסת הרכב למוסך הנתבעת, מידת הבלאי כבר הייתה כזו שאפשרה שיפוץ מנוע ולא החלפתו ורק השימוש לאחר מכן אותה מגדירה הנתבעת "כלא תקין" יצר תוספת בלאי שכבר חייב החלפת מנוע ועל כן מסקנת הנתבעת בדבר הצורך לשפץ בלבד הייתה נכונה – השיב המומחה שוב כי החלטתה לתקן את המנוע לא הייתה נכונה והיה עליה להחליף את המנוע ולחילופין לבצע שיפוץ כללי, היינו : חריטת מנוע, החלפת בוכנות וכל הנדרש לשיפוץ כללי ולא חלקי. המומחה גוזר את מסקנתו זו בכך שלא נבדקו הדברים שהיו אמורים להיבדק עם הכנסת הרכב ובכלל זה: בדיקת קומפרסיה (דחיסה); נפילת לחץ; לאחר פירוק ראש (עקב חימום יתר) יש לבצע מדידות של הצילינדר בכלים מדויקים (מיקרו מטר, אינדקטור לפי נתוני היצרן). לו הדבר היה מבוצע, הנתבעת הייתה מגלה על הבלאי החריג "ואין ספק שהיה מחליט להחליף מנוע או לחילופין שיפוץ כללי". המומחה הציג בפני
הנתבעת במפגש שנקבע בנוכחותה תובעים במפעל סמוך את הכלים המקצועיים שעל פיהם נבדק המנוע, "ואף יתרה מזו: הנתבעת בדקה במה ידיה את הבלאי בכלים ההנדסיים".



על כן, ולנוכח האמור לעיל, אני סבורה כי יש להשיב את המצב לקדמותו. לאמור; כפי שלא נעשה דבר, גם לא ישולם דבר ומשכך, אני מורה לנתבעת להשיב סך של 12,279 ₪ בעבור חשבונית תיקון כוללת שמספרה 40359 של מוסך העוגן.

כמו כן עליו לשאת במחצית עלויות
התיקון במוסך "קבוץ מצר" פי חשבונית 54047 – בגין בדיקת המנוע בלבד סך של 150 ₪; עלויות הבדיקה במכון הרישוי "חן" על פי חשבונית מספר 306669 בסכום של 500 ₪; בעלויות בדיקת הרכב על ידי מוסך "תורג'י" בסך 114 ₪. אומנם הבלאי בצילינדרים לא נגרם על ידי עבודת המוסך, אך השבר במשולש הגלגל הימני כן נוצר עקב חיבור לא ראוי לאחר החלפת הצירייה ועל כן יש לשפות את התובעים בסכום ששילמו עבור עלות תיקון המשולש 692 ₪.
בנוגע לחשבונית שצורפה על ידי התובעים של רכישת אופניים חשמליים, אין בידי לקבל הוצאה זו שכן מדובר בכלי רכב שנותר בידי התובעים ונראה כי נרכש על ידי בן משפחה של התובעים או עבורו ולא על ידי התובעים עצמם או עבורם בגין היות הרכב במוסך, מה גם שהחריגה לא הייתה דרמטית וגם אם נטען כי העבודה במוסך הייתה מיותרת, הרי שנעשה ניסיון לבצע עבודה ולוקח בכל מקרה זמן לאתר את הבעיה שכן אותרה נכון, כשלעצמה, וניסיונות הטיפול בה. כמו כן, האופניים נרכשו רק ביום 13/6/19, היינו בזמן שהרכב כבר יצא מרשותה של הנתבעת. תחת זאת, אני סבורה כי יש לפצות בגין התניידות לפרקים בתחבורה ציבורית בזמנים שלא היה רכב חלופי ממוסך "העוגן", וזאת ייעשה על דרך האומדנא בסך של 400 ₪.
בנוגע להחלפת המנוע במוסך "מצר", אני מקבלת את חוות דעתו של המומחה כי ממילא היה על התובעים להחליף מנוע פעם אחת שכן המנוע היה תקול ולא בר תיקון, זאת בשים לב לעקרון דיני הנזיקין של השבת המצב לקדמותו.
בשים לב לעובדה הרבה שהושקעה על ידי הנתבעת ברכבם של התובעים וההוצאות הכספיות שנגרמו לו הן בשליחת הרכב ל"שיפוץ ראש מנוע", טיפול ברכב במוסך במשך ימים רבים בימי החגים, מה שבהכרח גרם כי יוכלו לעבוד פחות על רכבים אחרים, כל אלו הסבו גם לנתבעת נזקים רבים וזאת על אף שלא טיפלה אמנם ברכב התובעים כהלכה משמדובר בשיקול דעת מוטעה העולה כדי רשלנות. שוכנעתי שהנתבעת עשתה כל אשר לאל ידה, לתפישתה, על מנת שהרכב יתוקן, אך איתרע מזלה והדבר לא עלה בידה. אל מול זאת, אין ספק כי לתובעים נגרמה עגמת הנפש וטרחה, אולם יש לתת את הדעת לכך שכל הכנסת רכב למוסך מהווה עגמת נפש אינהרנטית משהיא מגבילה את הלקוח בהתניידות, ומשכך מדובר "בנזק כלכלי" מתפזר וגלום בעצם הבחירה בהתניידות בכלי רכב, אולם במקרה דנן אני סבורה כי יש לפצותם עבור הטרחה הרבה הכרוכה בטיפול ברכבם והבאתו לידי גורמים מקצועיים נוספים ואני פוסקת עבור רכיב זה, תוך ששקלתי את הנזקים שנגרמו למוסך עצמו כאמור והמניעים לטעות, סך של 1800 ₪.
כן תישא הנתבעת בהוצאות משפט בסך של 3820 ₪ (ובכלל זה המחצית ששילמו התובעים עבור שכר טרחתו של המומחה).
סך הכל תשלם הנתבעת לתובעים ביחד ולחוד סך של 21225 ₪ שישולמו תוך 30 יום מהיום.
בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.
המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.






ניתנה היום, ח' אדר תש"פ, 04 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 66460-06/19 יועד בן אבי איריס בן אבי נ' מוסך העוגן בע"מ (פורסם ב-ֽ 04/03/2020)