פסקי דין על פנחס גאולה | פסקי דין על בן ארוש יעל | פסקי דין על דהן מורן ואח' | פסקי דין על צריכה ומיגון ישיר | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה |
14447-12/17 פרק 04/03/2020
פרק 14447-12/17 פנחס גאולה, בן ארוש יעל, דהן מורן ואח' נ' צריכה ומיגון ישיר בע"מ, כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה
administrator
administrator
1
0
2020-03-04t13:11:00z
2020-03-11t13:10:00z
2020-03-11t13:10:00z
2
2560
12803
microsoft corporation
106
30
15333
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית המשפט המחוזי בחיפה
פר"ק 14447-12-17 בן הרוש ואח' נ' צריכה ומיגון ישיר בע"מ ואח'
פר"ק 17446-10-19 סואעד נ' צעד משכיל בע"מ ואח'
פר"ק 14781-06-19 עזרא נ' ח. רכסים והפצה בע"מ ואח'
פר"ק 54758-04-18 קינן ואח' נ' אור הקסם בע"מ ואח'
פר"ק 48229-01-12 חמאדה ואח' נ' קליניק טבע בע"מ ואח'
פר"ק 41988-02-11 חאג' ואח' נ' גליל פורקס בע"מ ואח'
לפני כבוד השופטת ישראלה קראי גירון
מבקשות הפירוק:
1. פנחס גאולה
2. בן ארוש יעל
3. דהן מורן
4. הלל אוריאן
5. הרוש שושי
6. ויטמן קרן
7. כהן נטלי
8. לסרי שרה
9. ציון שרה
10. שטרית עינב
נגד
המשיבים
:
1. צריכה ומיגון ישיר בע"מ
2. כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה
החלטה
בבקשה 75
מבוא
1.
זוהי בקשת הנושה המובטח (להלן: מ. אמיר),
אשר הוגשה, לטענתו, בהתאם להחלטה
מיום
1/12/2019 (להלן: "ההחלטה"), שנתנה תוקף להסכמת הצדדים, אשר
פורטה בפרוטוקול הדיון (להלן: "ההסכמה"). מ. אמיר הוא נושה מובטח
של החברה, והוא הגיש תביעת חוב בהליך לתשלום סך של 4,854,047 ש"ח, שטרם
הוכרעה. מ. אמיר עותר בבקשה זו לעכב העברת הכספים בסך של כ-700,000 ש"ח,
כאמור בסעיף 4 להסכמה, זאת עד לסיום בדיקת המנהל המיוחד את העובדות הרלוונטיות,
והכל למען לא תיפגע זכות הנושה המובטח בכספים אלו.
2.
נטען בבקשה כי היא מוגשת לאחר שב"כ
הנושה המובטח ערך בדיקה מקפת של העובדות הרלוונטיות גם עם צדדים שלישיים, ממנה התגלו
עובדות שאיפשרו את הטענות, כדלקמן:
א.
החברה בפירוק כאן, צריכה ומיגון ישיר
בע"מ (להלן: "החברה בפירוק"),
התקשרה עם לקוחותיה, ובמסגרת התקשרות זו נתנה
להם כתב התחייבות למתן שירותי החלפת מוצרי חשמל תקולים
ב.
לקוחות החברה בפירוק היו מודעים לכתב
ההתחייבות שהיה חלק מההתקשרות עם החברה בפירוק וחתמו במודע ומרצון חופשי על תעודת
אספקה וכתב התחייבות, תוך ידיעה על אפשרות ביטול העסקה. כמו כן, הלקוחות זכו במוצר
הטבה ששוויו 549 ש"ח בעת ביצוע ההתקשרות, אותו יש להשיב במקרה ותבוטל
ההתקשרות
ג.
החברה בפירוק סיפקה מוצרים בהתאם לכתב
ההתחייבות ללקוחות שבקשו זאת באמצעות חברות זק"ש ואלקטרה
ד.
מרבית
לקוחות החברה לא היו קשישים
ה.
אחוז
ביטולי ההתקשרויות עם החברה עמד, נכון למועד הגשת בקשת העיכוב, על 6.30%
ו.
החברה שבפירוק עסקה בעסקאות והתקשרויות בתחומים
שונים, ואין לאפשר ביטול גורף של תשלומים שבוצעו על ידי כל הלקוחות מבלי לבחון כל עניין
לגופו
ז.
יש לאפשר לפחות גביית המגיע לחברה
בפירוק ולמ. אמיר שבא בנעליה בגין מתן הטבה בסך 549 ש"ח לכל לקוח במועד
ההתקשרות, והחובה להשיב הטבה זו במקרה של ביטול עסקה
ח.
אין
הוכחה שמוצרים שהתחייבה החברה בפירוק לספק לא סופקו
ט.
פרשנות הפסיקה את סעיף 10(א) לחוק כרטיסי
חיוב, תשמ"ו-1986 (להלן: "החוק") הינה כי ההגנה בחוק מוגבלת למקרים
בהם היה כישלון תמורה מלא ובמקרים חריגים, אם הוכח כישלון תמורה חלקי קצוב. במקרה
דנן קיים, אם בכלל, כישלון תמורה בלתי קצוב, ואין להפעיל במקרה כזה מנגנון ההגנה
ע"פ החוק, ולבטל באופן גורף כל העסקאות
י.
יש להפעיל במקרה דנן את המנגנון שהוצע במקור
על ידי הקליניקה לקידום זכויות ניצולי שואה ואנשים בזקנה (להלן:
"הקליניקה") שייצגה לקוחות החברה בפירוק בסעיפים 46-48 לבקשתה למתן
הוראות, מיום 14/03/2019 (להלן: "הבקשה לביטול ההסדר") ולהורות
על עריכת בדיקה ספציפית על ידי המנהל המיוחד בטרם יוחזרו כספים שהופקדו בקופת
הפירוק ע"פ ההסדר בסך של 700,000 ש"ח.
יא.
עמדת בעלי התפקיד בהליך כאן שונה באופן
תמוה מעמדה שהובעה במקרים דומים, לדוגמה בהליך פר"ק 58001-08-16 שנידון בפני
כב' השופט קיסרי (להלן: "פרשת קווים"), שם נתנה על ידי כב' השופט
קיסרי החלטה ביום 25/1/2017 המחייבת חברות אשראי כן לכבד התחייבויות שנתנו
לקוחות בגין עסקאות שבוצעו, ונקבע כי במקרה שיוגשו לחברת אשראי דרישות בהתאם
לסעיפים 10(א) או 10א לחוק, הכספים יועברו לקופת הכינוס והדרישות יבוררו על ידי
הבעל התפקיד. ביטול ההסדר שגובש בהליך זה כמבוקש על ידי הקליניקה ודחיית בקשת
הנושה המובטח יאיינו את האפשרות לבצע בירור עובדתי נדרש ורצוי, כזה שאומץ גם בפרשת
קווים, לגבי כל מקרה ומקרה האם התקיימו נסיבות של כישלון תמורה חלקי או מלא
קצובים, המאפשרות הפעלת מנגנון ההגנה על פי סעיפים 10(א) ו-10א לחוק.
3.
לאור הטיעונים שפורטו, ביקש מ. אמיר
להורות על עיכוב החזרת סך של 700,000 ש"ח לחברת האשראי לצורך השבתם, ולהורות
על הפעלת מנגנון שיאפשר עריכת בדיקות נדרשות שיאזנו נכון יותר בין אינטרסי הנושה
המובטחת, החברה, לקוחותיה, והנושים המיוצגים על ידי הקליניקה.
4.
הקליניקה הגישה תגובה לבקשה ועתרה
למחיקתה. זאת, משום שהבקשה הוגשה ללא תצהיר המעיד ומאשר העובדות הנטענות בה, והדרוש
במיוחד לאור הטיעון העובדתי בבקשה בדבר עריכת בדיקה ומציאת מידע עובדתי שלא היה
בפני
בית המשפט עובר להשגת ההסדר בדיון מיום 1/12/2019. כמו כן, פורט בתגובה המצב
המשפטי הרלוונטי לדעת עורכי הדין מטעם הקליניקה, לפיו:
א.
בהתאם לאמור בסעיפים 10(א) ו-10א לחוק,
על מנפיק כרטיס אשראי להפסיק אוטומטית לזכות בית עסק אשר הוגשה בעניינו בקשת פירוק
וקיומה הובא לידיעת חברת האשראי, ועל מנפיק הכרטיס להשיב לכל הלקוחות כספים
שהצטברו בגין עסקאות שנעשו עם בית העסק ממועד הפסקת הזיכוי ועד למתן צו פירוק. זהו
הכלל ורק כחריג ולעיתים נדירות ניתן להורות על העברת כספי הלקוחות לקופת הכינוס. חריג
זה מתקיים רק כאשר ניתן להוכיח שסופקה תמורה או שצו הפירוק לא יפגע בלקוחות
ב.
סעיף 10א לחוק אינו מטיל נטל כלשהו על
הלקוח, בוודאי לא מטיל עליו נטל להשתתף בבדיקה כלשהי שרק תוצאותיה אפשר ויזכו אותו
בהשבת הסכום המגיע לו על פי החוק. כמו כן, החובה המוטלת בחוק היא חובה שאין להתנות
עליה, ולפיה יש להשיב כספים שנגבו ממועד קבלת מידע על הגשת בקשת פירוק ועד שניתן
צו פירוק. זאת, כדי להגן על הצרכנים, ע"פ מטרת החוק
ג.
הצורך להגן על צרכנים יצר בחוק מנגנון
המבכר תמיד את טובת הצרכנים, מנגנון הקודם למנגנון קדימות בנשייה. משכך, לנושי
החברה בפירוק האחרים אין מעמד מכוח החוק. הנטל על פי החוק מוטל דווקא על הנושים המבקשים
לא לתת תוקף להגנת החוק על הצרכנים להוכיח כי במקרה ספציפי נכס כן סופק לצרכן
ולפיכך בעניינו של הצרכן הספציפי אין להפעיל את ההגנה המוטלת בחוק
ד.
בהתאם לאמור בחוק, על הנושה המבקש כחריג
להימנע מהשבת כספים ללקוחות והעברתם לקופת הפירוק להוכיח כי צו הפירוק לא יפגע
בלקוחות, והנטל להרמת רף זה גבוה, כאשר יש להרימו בנוגע לכל לקוח ולקוח. במקרה
דנן, הנושה מ. אמיר לא הרים נטל זה בנוגע לחברה בפירוק שנמצאה כחברה מפרה באופן
שיטתי הוראות החוק, בגינה על פי הודעת הרשות להגנת הצרכן גם הוטלו עליה עיצומים
(נספח א' לתגובה)
ה.
האסמכתאות שצירף ב"כ מ. אמיר לבקשתו
אינן מעידות על התקשרות בין החברה ללקוחותיה ועל קבלת מוצר כלשהו על ידי כל אחד
ואחד מהם. כן אין באסמכתאות שצורפו לבקשה הוכחה כי חברות שהן צדדים שלישיים (כמו
זק"ש ואלקטרה) סיפקו מוצרים ללקוחות החברה שבפירוק. אין בפועל מסמך כלשהו שנספח
לבקשת מ. אמיר בו מופיע שם החברה מחד, ושם לקוח ספציפי מנגד
ו.
כתב ההתחייבות שצורף לבקשה כאסמכתא
לאספקת מוצר, קרי אסמכתא להתקשרות בהסכם בין החברה ללקוחותיה, הוא הטעיה משום שאין
בו התקשרות בין החברה בפירוק ללקוח אלא התקשרות בין צד שלישי ללקוח. כמו כן, כתב
ההתחייבות אינו מבסס ראיה לקבלת שירות או מוצר על ידי כל הלקוחות בקבוצה או על ידי
לקוח ספציפי, כמו כן מדובר במסמך שאינו חתום
ז.
תעודת אספקה וכתב התחייבות למתן שירותי
החלפת מוצרי חשמל תקולים, נספח ג' לבקשה, אינם מהווים אסמכתא לקשר בין החברה
והלקוחות, המעיד על אספקת מוצר. כמו כן, על פי האמור בנספח ג' לבקשת מ. אמיר, אין
קשר בין מתן הטבה לאספקת השירות, ואין הוכחה שמתן ההטבה בסך 549 ₪ ניתן ללקוחות
ספציפיים על ידי החברה שבפירוק או לבקשתה על ידי צד ג'. עוד נטען כי ממילא השבת
ההטבה, שנטען שניתנה, אפשרית על פי תנאי ההתקשרות (שלא ברור שהייתה עם החברה
בפירוק) רק מקום בו הלקוח מבקש לבטל שירות החלפת מוצרי חשמל תקולים. רק במקרה כזה
קיימת זכאות להשבת ההטבה לחברה בפירוק שבנעליה נכנס כעת הנושה המובטח. במקרה דנן
הלקוחות לא ביטלו העסקה, וזו בוטלה בכל התנהלות החברה שבפירוק, ומשכך אין זכות
להשבה כלשהי
ח.
חשבוניות שהופקו עבור החברה בפירוק, נספח
ד' לבקשת מ. אמיר, אינם אסמכתא לאספקת מוצר בפועל על ידי החברה בפירוק, באמצעות
צדדים שלישיים ללקוחות, משום שאין בהם להעיד על אספקת מוצרים מצד ג' (זק"ש)
לחברה שבפירוק. כמו כן, אין בהם להעיד על קבלת אותם מוצרים על ידי הלקוחות. מה גם
שקיים מידע ששירות שמכרה החברה שבפירוק סופק באמצעות צד ג' אחר - חברת סטארט
ט.
בהיעדר הוכחה מספקת לקיומו של חריג
בענייננו, יש לפעול על פי המנגנון שנוצר בסעיף 10א לחוק, ולהשיב אוטומטית כספים
ללקוחות החברה שבפירוק שניתן בעניינה צו פירוק ללא כל פעולה נוספת מצדם.
לכן יש מקום להורות על ביטול ההסדר שהושג במסגרת
הליך זה.
5.
חברת ישראכרט טענה בתגובתה לאחר שהצטרפה
לטענות שפורטו לעיל בסעיף 4 מטעם הקליניקה, כי דין הבקשה להידחות. זאת, משום שהבקשות
לביטול הסדר קודם שהושג במסגרת הליכים אלו ולמתן צו להשבת כספים ללקוחות כבר
נידונו והוכרעו בהסכמה שהושגה בישיבת יום 1/12/2019. בהסכמה נקבע כי יש לקבל בקשת
הקליניקה מיום 14/3/2019 (בקשה 29). עוד נטען כי משחלפו המועדים האמורים בהחלטה שנתנה
תוקף להסכמת הצדדים, ולא התקבלה כל הודעה, הסכמת הצדדים וההחלטה שנתנה לה תוקף
הפכו חלוטות. לכן, אין בעובדה שביום 17/12/2019 הוגשה בקשה למתן ארכה להגשת הבקשה
כאן, די כדי שנפתחה לאפשר שינוי החלטה חלוטה שאישרה הסכמת הצדדים. עוד נטען שהבקשה
כאן מהווה בפועל ערעור על החלטת בית המשפט מיום 1/12/2019, שלא ניתן לקבלו.
6.
ב"כ הכונס והרשות להגנת הצרכן הגישו
תגובה מסכמת לבקשה ביום 5/2/2020, המפנה לתגובות קודמות שהוגשו בימים 4/6/2019
ו-4/7/2019. עוד נטען כי:
א.
למ. אמיר אין כל זכות בכספים שמבוקש לעכב
העברתם משום שהמחאת הזכות מכוחה טוען מ. אמיר לזכות בכספים אינה תקפה, זאת על פי
עמדת הסולקת, לאומי קארד בע"מ (כיום מקסאיט פיננסים בע"מ)
ב.
נטל ההוכחה כי לחברה זכויות בכספים שנגבו
מלקוחותיה על הנושה המובטח מ. אמיר כמי שלטענתו נכנס בנעלי החברה בפירוק, מכוח
המחאה שלגבי תקפותה יש מחלוקת, ונטל זה לא הורם. החשבוניות שצורפו לבקשות אינן
מספיקות כדי להרים נטל הראיה הנדרש, והמסמכים שצורפו לבקשה מלמדים רק על מערכת
יחסים בין החברה בפירוק לצדדים שלישיים, דוגמת חברות זק"ש ואלקטרה בע"מ,
ולא על היחסים בין החברה בפירוק והלקוחות
ג.
אין כל הוכחה לקיומו של שירות שסיפקה
החברה בפירוק ללקוחותיה, עלותו, משכו וההסכם הספציפי לפיו הוא ניתן
ד.
המסמכים שצורפו לבקשה הם משנת 2015-2016,
שנתיים לפני מתן צו הפירוק, ונוגעים לעסקאות ביטוחיות שגובהן נמוך, וסביר להניח
שמרבית הגבייה בגינם הסתיימה עד מתן צו הפירוק. כמו כן, הטענה שאחוז ביטול העסקאות
של החברה נמוך סותר החלטת בית המשפט בהליך 62364-06-17, שם נטען לאחוז ביטול גבוה
כראיה לפעולה שלא כדין.
ה.
אין
דמיון בין המקרה דנן וההליך בפני
כב' השופט קיסרי בפרשת קווים בתיק פר"ק
58001-
08-16.
7.
בסיכום תגובתם ממליצים ב"כ הכונס
והרשות להגנת הצרכן לדחות הבקשה למתן הוראות
ולאמץ
בקשת הלקוחות באמצעות הקליניקה, לבטל ההסדר הדיוני מיום 20/8/2018 בדיוק כפי
שהוסכם בהסכמה ובהחלטה מיום 1/12/2019, ולהורות על החזרת הצו האוסר המשך גביית
חיובים יחידים מלקוחות החברה בפירוק ועל העברת הכספים שהתקבלו בגין חיובי הלקוחות
מיום 18/12/2019 ועד מתן צו הפירוק לחברה לתוקפו.
8.
עד מועד כתיבת החלטה זו לא נתקבלה כל
תשובה.
דיון
9.
לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, אני
סבורה שדין הבקשה להידחות הן בשל הנימוקים של אי הגשת תצהיר והגשת הבקשה באיחור, והן
מנימוק של היעדר סמכות, זאת משום שבפועל מבוקש בבקשה לבטל החלטה שנתנה תוקף להסכמת
הצדדים והפכה חלוטה. כן יש לדחות הבקשה גם לאור הפרשנות הנכונה של המשיבים בתשובתם
לבקשה את הוראות החוק. אלה מטילות נטל כבד על הנושה המובטח שמבקש במקרה דנן לא
לנהוג כאן בהתאם לכלל שקבע החוק ולהפעיל החריג המחייב העברת כספים לקופת הפירוק.
משכך, אין עוד צורך לדון גם בטענה הנוספת לפיה אין למ. אמיר כל מעמד בבקשה משום שזכויותיו
בכספים מכוח המחאת חיובים שקיבל מהחברה בפירוק מוטלות בספק.
10.
אכן, ביום 1/12/2019 הושגה הסכמה במסגרת
דיון שהתנהל במעמד כל הצדדים הרלוונטיים לבקשה כאן, למתן הוראות, שהוגשה רק ביום
2/1/2020. בהתאם להסכמה ולהחלטה, בקשת לקוחות החברה באמצעות הקליניקה ביום
14/3/2018, לבטל הסדר דיוני מיום 20/8/2018 שקיבל תוקף של החלטה, לפיו כספים שהיו
בידי חברה סולקת וחיובים עתידיים שיגבו מלקוחות החברה בפירוק יועברו לקופת הפירוק,
התקבלה. בסעיף 4 להסכמה צוין הסדר בדבר מנגנון השבת הכספים, והובהר כי בהיעדר
הודעה אחרת (שלא ניתנה) בתוך 14 ימים, ייכנס הסדר מנגנון השבת הכספים שגובש בדיון מיום
1/12/2019 לתוקפו. באותו הסדר גם ניתן צו להקפאת גביית תשלומים עתידיים.
11.
אכן, ביום 17/12/2019 הגיש ב"כ מ.
אמיר הודעה ובקשה למתן ארכה לעיכוב ביצוע הסדר מנגנון השבת הכספים מאחר, ולטענתו,
צווים להמצאת מידע לצדדים שלישיים (חברות זק"ש ואלקטרה) לא נענו. אולם, הבקשה
נדחתה, והובהר כבר בהחלטה מיום 17/12/2019 כי לאור ההסכמה המפורשת, אין לעכב ביצועה
שחייב ביטול ההסדר מיום 20/8/2018 והשבת כספים. כך גם נדחתה בקשה נוספת מיום
19/12/2019 של ב"כ מ. אמיר לעיכוב העברת הכספים. על שתי ההחלטות לא הוגשה
השגה והן חלוטות.
12.
רק ביום 2/1/2020 הוגשה הבקשה כאן, כאשר
כבר הובהר יותר מפעם אחת שההסכמה שקיבלה תוקף של החלטה מיום 1/12/2019 נכנסה
לתוקפה, ואם טרם הושלם כל הנדרש בנוגע להשבת כספים, הרי זה בגלל המתנה לנתונים
מדויקים שצריך להמציא בעל התפקיד, כאמור בסעיף 4 להסכמה. משכך, צודק ב"כ
ישראכרט בתגובתו כי מדובר בבקשה שאין לדון בה לאור קיומו של מעשה עשוי, ומשום שהיא
ניסיון לערער עליה בפני
אותה ערכאה שנתנה ההחלטה מיום 1/12/2019 ולקעקע הסכמה
שאושרה. השגת ההסכמה ואישורה הושגו לאחר שנשקלו כל הטיעונים ונעשו כל הבירורים הנדרשים
וכל הצדדים להסכמה היו מיוצגים. די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה.
13.
עוד צודקים הטוענים כי דין הבקשה להידחות
גם משום שלא צורף לה תצהיר. אכן, אין מדובר במקרה דנן בדרישה טכנית. זאת, משום
שבבקשה נטענים טיעונים עובדתיים בדבר מידע חדש שהתגלה, המחייב שינוי ההסכמה בין
הצדדים והותרת כספים בקופת הפירוק. כך, לטענת מ. אמיר התגלה בבירור עובדתי שנערך, שלקוחות
החברה בפירוק כן קיבלו שירותים או נכסים ספציפיים בגינם כן היה ראוי לגבות כספים,
וכספים כאלו שנגבו יש להותיר בקופת הפירוק, הכל כאמור בנספחים שצורפו לבקשה. משכך,
כבר הטיעון העובדתי בסעיף 1 לבקשה בנוגע לעיכוב בהגשת הבקשה, כמו גם ההסברים
האמורים בבקשה באשר לפרשנות תוכן המסמכים שצורפו לה, טעונים תימוכין בתצהיר. מדובר
בטענות עובדתיות מכריעות, שיש בהן, לדעת מ. אמיר, לשנות הסכמה שהושגה וקיבלה תוקף
של החלטה ולפיכך בוודאי שנדרש תצהיר לתמוך בטיעון העובדתי האמור בבקשה.
14.
גם לגוף העניין לא מצאתי ממש בבקשה.
העובדה שכעת מבוקש על ידי מ. אמיר להשיב על כנו מנגנון שהוצא בבקשה המקורית לביטול
ההסדר מיום 20/08/2018 על ידי נציגי הקליניקה אינה רלוונטית. זאת, משום שכל הצדדים
הגיעו להסכמה שקיבלה תוקף של החלטה, קיבלו שהות לשקול בעניין וליתן הודעה נדרשת
וזו לא ניתנה, למרות שאלו ידעו שהיעדר הודעה כמוה כהסכמה.
גם לא
ננקט כל הליך לאחר מתן שתי ההחלטות מימים 17/12/2019 ו-19/12/2019, שדחו בקשה
להארכת מועד.
15.
עוד יש ממש בטענה כי הבקשה כאן מהווה
בפועל בקשה לערער על הסכמת הצדדים במסווה של בקשה לעיון מחדש, ואין להיעתר לה.
הסכמת הצדדים גובשה והעובדה שטרם הושלמה בשל עיכובים טכניים הנוגעים לצורך לברר
הסכומים המדויקים אינה מצדיקה הגשת בקשה ערעורית לשנות הסכמה חלוטה לאותה ערכאה
שנתנה החלטה המאשרת ההסכמה.
16.
אשר לטענות בענין לפרשנות הוראות החוק,
אני מקבלת באופן מלא טיעוני ב"כ הכונס והרשות להגנת הצרכן, כמו גם טיעוני
הקליניקה. זאת, הן לעניין הכלל הקבוע בחוק המורה על העברת הכספים במקרה דנן ללקוחות
ע"פ מטרת החוק והן לעניין נטל ההוכחה להוכחת קיומו של החריג המבוקש בבקשה
המוטל על המבקשת ואשר לא הורם על ידה.
17.
עיינתי עיין היטב בכל המסמכים שצורפו
לבקשה, ואני שותפה לדעה שאין בהם כדי להוכיח כנדרש באופן ספציפי לגבי כל לקוח קבלת
נכס או שירות המצדיק הימנעות מהשבת הכספים. אני מקבלת לעניין זה את כל טענות
המשיבים. אולי בהגישה הבקשה המקורית לביטול ההסדר מיום 28/08/2018 חששה הקליניקה
שמא בקשתה תידחה והייתה מוכנה לשקול הפעלת מנגנון אחר המהווה פשרה, ואולם כיום,
לאור קיומה של ההסכמה, ולאור המצב החוקי, אין לכך מקום.
הטיעונים
של המשיבים לבקשה שפורטו בפתיח להחלטה זו, המנתחים טיבו של כל נספח שפורט לבקשה
ומלמדים מדוע אין בהם כדי ללמד על חבות אישית של כל אחד מלקוחות החברה בפירוק בגין
אספקת מוצר או נכס או בגין הצורך להשיב הטבה כלשהי מקובלים עליי לגמרי, הם נכונים
ומדויקים. אין בנספחים שצורפו לבקשה די כדי להראות ביצוע אספקה כלשהי על ידי החברה
ללקוח ספציפי. יש במסמכים, אם בכלל, ראיה לקיומה של התקשרות או התקשרות עתידית
צפויה של החברה עם צדדים שלישיים, שכלל לא ברור שקוימה. בוודאי אני מקבלת הטענה כי
חובת השבת ההטבה שקיבלו לקוחות החברה בגין הסכמתם להצטרף לשירות להחלפת מוצרי חשמל
תקולים לא הוכחה, משלא הוכח כי הלקוחות ולא החברה בפירוק הם שביטלו את ההסכם.
מכל האמור בתגובות המשיבים לבקשה,
ולאחר שעיינתי בנספחים לבקשה, איני רואה גם ממש בדוגמאות שהביא ב"כ מ. אמיר מהתדיינויות
קודמות בנושא וגם העניין שנדון בפני
כב' השופט קיסרי בפרשת קווים אינו דומה
לענייננו.
סיכום
18.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
מ.
אמיר ישלם הוצאות הבקשה בסך 10,000 ש"ח בחלקים שווים לב"כ הכונס, לרשות
להגנת הצרכן ולקליניקה, קרי למשיבות שהגישו תגובות לבקשה.
19.
אני מורה לצדדים להגיש בתוך 30 ימים
הודעה האם הושלמה מלאכת השבת הכספים על פי המוסכם בישיבת יום 1/12/2019.
ניתנה היום, ח' אדר תש"פ, 04
מרץ 2020, בהעדר הצדדים.
פרק בית משפט מחוזי 14447-12/17 פנחס גאולה, בן ארוש יעל, דהן מורן ואח' נ' צריכה ומיגון ישיר בע"מ, כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה (פורסם ב-ֽ 04/03/2020)