פסקי דין על מוחמד קובהא | פסקי דין על בנק הפועלים בע"מ

46985-07/19 תאק     07/03/2020




תאק 46985-07/19 מוחמד קובהא נ' בנק הפועלים בע"מ








בית משפט השלום בחדרה



תא"ק 46985-07-19 בנק הפועלים בע"מ
נ' חסאן ואח'





מספר בקשה:
4

בפני

כב' הרשמת הבכירה טלי מירום


המבקש-נתבע מס' 3

מוחמד קובהא


נגד


המשיב-התובע

בנק הפועלים בע"מ




החלטה


1.
בפני
בקשה למתן רשות להתגונן במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר שהגיש המשיב נגד המבקש בגין ערבותו להלוואה שנטל נתבע מס' 1 (להלן: הנתבע) בסך של 116,232 ₪. התביעה הוגשה גם נגד ערב נוסף להלוואה, נתבע מס' 2. נגד נתבעים מס' 1 ומס' 2 ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה, משלא הגישו בקשה למתן רשות להתגונן.
2.
בבקשתו טוען המבקש, כי הבנק פעל מול המבקש בתרמית, בחוסר תום לב ותוך הפרת חובות הגילוי שלו, כאשר איפשר לנתבע ליטול הלוואת הסדר לחוב ישן שלו למשיב, על אף שהיה מודע למצבו הכלכלי, להכנסותיו הנמוכות ולחובותיו התופחים והולכים. נטען, כי המשיב לא הבהיר למבקש את מהות ערבותו, סכומה ותקופתה, את מעמדו ואת חלקו בערבות וכי תהליך החתמת המבקש על הערבות ארך דקות ספורות בלבד. בתצהיר התמיכה בבקשה הוסיף המבקש, כי הוא עובד ביחד עם הנתבע וידוע לו כי הוא משתכר ללא בעיות כלכליות. נטען, כי הוזמן לבנק על ידי המשיב ועל ידי הנתבע על מנת לחתום על ערבות הנדרשת לצורך כך שהנתבע יקבל הלוואה מהמשיב. נטען, כי הפקידה בבנק המשיב הסבירה לו כי הוא חותם על ערבות הלוואה שנוטל הנתבע וכי אין כל סיכון במתן הערבות. נטען כי לא הוסבר לו דבר על מצבו הכלכלי של הנתבע או כי ההלוואה נועדה לכיסוי חובותיו. נטען, כי לו היה המבקש יודע כי הנתבע הסתבך כלכלית, לא היה חותם על הערבות.

3.
המבקש נחקר על תצהירו. מחקירתו הנגדית עלה, כי על אף שבתצהירו טען כי הינו עובד עם הנתבע, למעשה אין הם עובדים יחד. כן הודה, כי על אף שטען בתצהירו כי היה ידוע לו כי הנתבע משתכר ואין לו בעיות כלכליות, בחקירתו מסר כי כלל לא התעניין במצבו הכלכלי. כן העיד, כי כאשר הגיע לבנק המשיב על מנת לחתום על הערבות, לבקשתו של הנתבע, לא שאל לא אותו ולא את פקידת הבנק מהו סכום הערבות ולשם מה זקוק הנתבע להלוואת הסדר. הוא אף לא עיין במסמך עליו חתם, לא לפני החתימה ולא לאחריה.
4.
במהלך החקירה הנגדית הציגה ב"כ המשיב למבקש חוזה הסדר שנחתם לאחר הגשת התביעה בין המשיב מצד אחד ובין הנתבע, נתבע מס' 2 והמבקש מצד שני (מש/1), עליו חתמו שלושת האחרונים בפני
עוה"ד סמי מלחם, כאשר על פי האמור בחוזה כל אחד מהחותמים חתם לאחר שעוה"ד מלחם הסביר לו היטב את תוכן חוזה ההסדר והחותם הבין את תוכנו ואת משמעותו. המבקש טען, כי אינו יודע במה מדובר, מסר כי לא קרא את חוזה ההסדר משום שהכיל הרבה עמודים, ואישר כי לא שאל את עוה"ד מלחם על מה הוא חותם. לטענתו, חברו הנתבע קרא לו להגיע למשרד עוה"ד מלחם ולחתום שם על חוזה ההסדר, זאת על מנת להגן על עצמו מהתביעה הנוכחית. לטענתו, הבין כי חוזה ההסדר יבוצע וישולם על ידי הנתבע.
5.
בסיום חקירת המבקש סיכמו באי כח הצדדים בעל-פה, כאשר ב"כ המבקש עתר ליתן למבקש רשות להתגונן ומנגד טענה ב"כ המשיב כי דין בקשתו להידחות.
דיון והכרעה
6.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מסקנתי היא כי יש ליתן מבקש רשות להתגונן, אולם בכפוף להפקדת ערובה בסכום מתון.
7.
מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתביעה רק במקרים בהם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (
ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ
פ"ד לו

(3) 518 [1982]).
בשלב זה אין בית המשפט נדרש לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של המבקש, אלא רק לבחון האם יש בטענות ההגנה שהוצגו כדי להצדיק את בירורן (ע"א 2418/96 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5) 133 [1992]).
"בשלב הדיון בבקשה לרשות להתגונן לא ייכנס בית המשפט לבירור אמיתותן של העובדות הנטענות בתצהיר התומך בבקשת הנתבע, והוא יבחן רק את השאלה אם גרסת הנתבע, בהנחה שתוכח, יש בה עילות הגנה בפני
התביעה. ואולם אם הנתבע, במהלך חקירתו, משמיט בעצמו את היסוד לעובדה שהוא טוען לה, רשאי השופט להסיק שהגנתו היא הגנת בדים ואין מקום להיענות לבקשה..."
(דוד בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שתיים-עשרה [2014], עמ' 272).
8.
במסגרת פירוט טענות ההגנה שבפי המבקש רשות להתגונן מוטלת עליו חובת פירוט בדרגה גבוהה:
"שורה ארוכה של הלכות חזרה וקבעה כי נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להתגונן חייב להיכנס לפרטי הענין שעליו מבוססת הגנתו ואינו רשאי להעלות טענות כלליות. טענה סתמית על תשלום כסף, מבלי לפרט סכומים, חשבונות, מסמכים ונסיבות, איננה מספקת ואיננה מזכה אותו ברשות להתגונן. בנוסף לכך חייב הנתבע לפרט בתצהירו אם הוא מתכוון לטעון נגד תביעת התובע כולה או נגד חלק ממנה בלבד, ואם כן איזה חלק." (
בר אופיר, שם, בעמ' 239).
9.
בשלב הדיוני הנוכחי, אם כן, יש לבחון האם המבקש הציג את טענות ההגנה באופן מפורט דיו על מנת להעמיד גרסה סדורה והאם יש בטענות המפורטות בבקשה כדי להקים למבקש הגנה, ולו דחוקה.
10.
מבחינת תצהירו של המבקש עולה, כי למעשה, טענתו היחידה של המבקש היא כי לא הבין ולא הוסבר לו על מה הוא חותם, ומכאן שהמשיב לא קיים את חובת הגילוי המוטלת עליו כלפיו כערב.
בטענה זו יש קושי לא מבוטל. אין חולק שהמבקש חתום על ההלוואה. חזקה על אדם שאם חתם הוא יודע על מה חתם, הבין את תוכן המסמך ונתן את הסכמתו לאמור בו, ומקום בו לא טרח לקרוא והסתמך על הכותב, אין לו אלא להלין על עצמו בלבד, שכן, "בדרך-כלל דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאור הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא." (ראו
ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט

(2) 113, 117 [1965];
ע"א 6799/02 משולם נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד נח

(2) 145 [2003];
ע"א 8800/04

שטיינר נ' בנק המזרחי המאוחד
[1.11.2004];

ע"א 6055/04

לנדאו נ' בנק לאומי לישראל
[12.7.2006];

ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו, פ"ד נד

(2) 559 [2000]). על המבקש לסתור חזקה זו מוטל נטל הראיה והשכנוע בראיות פוזיטיביות וברמת הסתברות של אפשרות קרובה. "חזקת ידיעת החותם" איננה חזקה עובדתית בלבד אלא יש לה אף מימד משפטי שמשמעותו כי "החותם נושא באחריות לחתימתו ואינו יכול ליהנות מעצימת עיניים" (
ע"א 8510/09

בנק הפועלים נ' נויברג
[24.11.2011]).
11.
עוד נאמר -

"טענה כללית לפיה הנתבע לא הבין על מה חתם או לא חתם "ביודעין" מבלי לפרט את הנסיבות המיוחדות (כגון היותו עולה חדש, לא צלול, או אדם מוגבל וכיו"ב) שיכולות לגבור על ההלכה הידועה לפיה אדם שחותם על מסמך חזקה עליו כי חתם לאחר שקראו והסכים לתוכנו, אינה יכולה לשמש בסיס למתן רשות להתגונן - שאם תאמר אחרת יכול כל נתבע הרוצה לדחות את הקץ לטעון באופן כללי בהבל פיו כי לא הבין על מה חתם או לא קרא לפני שחתם או שהוא "לא חתם ביודעין"."
(ת"ת (צפת) 43939-10-17 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' חליחל [24.9.2018]).
12.
הכחשתו הגורפת של המבקש, כי לא ידע על מה הוא חותם ואיש לא נתן לו כל הסבר על מהות הערבות, סכומה, תקופתה ומעמדו כערב, היתה כללית ולא פורטה כנדרש. אמנם, בדיון טען המבקש, כי לא היה דין ודברים כלשהו בינו ובין פקידת הבנק, פרט לכך שאמרה לו לחתום והוא חתם; אולם בתצהירו אישר שהפקידה נתנה לו הסבר, אם כי קצר. מה כלל הסברה של הפקידה, ובעיקר מה לא כלל, את זאת לא פירט המבקש, ובשים לב לכך שסכום ההלוואה, מטרתה, תנאיה ותקופתה וכן תנאי הערבות, לרבות מעמדו של המבקש כערב יחיד, מצויינים כולם שחור-על-גבי-לבן בהסכם ההלוואה עליו חתם.
13.
לכך יש להוסיף, כי את המידע אודות מצבו הכלכלי של הנתבע יכול היה המבקש לברר בנקל ישירות מפי חברו. אכן, בתצהירו טען המבקש כי ידע שהנתבע עובד ומתפרנס וכי אין לו בעיות כלכליות, אולם בחקירתו הנגדית מסר כי מעולם לא שאל את הנתבע אודות מצבו הכלכלי ואף לא על איזה סכום ערבות הוא מתבקש לחתום, שכן שני אלו - מצבו הכלכלי של הנתבע וסכום הערבות - לא עניינו אותו, כדבריו; אגב, גם כאשר ניתנה לו הזדמנות לברר את הנושאים הללו, במסגרת החתימה על חוזה ההסדר באמצעות עוה"ד מלחם לאחר הגשת התביעה, לא טרח לעשות כן. בשולי הדברים אעיר, כי לא מצאתי לנכון ליתן משקל רב לחוזה ההסדר שהוגש בדיון, שכן זה נחתם לאחר הגשת התביעה ואין בו כדי ללמד באופן ישיר על נסיבות חתימת חוזה ההלוואה נשוא התביעה.
14.
טענותיו של הנתבע, איפוא, הן כלליות וגורפות, וספק אם הן מצביעות על סיכויי הגנה איתנים
.
15.
מנגד לקחתי בחשבון את חובת הגילוי המוגברת המוטלת על בנק ביחס לערב, אשר - כפי שנפסק - מקורה בפערי הכוחות שבין הצדדים, בחוסר נגישותו של הערב למידע שברשות הבנק אודות מצבו הכלכלי האמיתי של הלקוח ובמורכבותם של החוזים הבנקאיים (ראה ת"א (קריות) 53729-12-16 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' פיטרו [10.6.2019]).
16.
בשקילת האמור לעיל ולנוכח ההלכה הפסוקה, לפיה בשלב זה מונחה בית המשפט לנקוט גישה מקלה ולאפשר את בירור הטענות כאשר קיימת הגנה, ולו דחוקה, מצאתי לנכון ליתן למבקש רשות להתגונן בשאלת קיום חובת הגילוי על ידי המשיב. עם זאת, וכיוון שהטענות שמציג המבקש, כאמור, הן טענות גבוליות, סבורני כי אין מקום ליתן למבקש רשות להתגונן ללא כל תנאי, אלא יש לחייבו בהפקדת ערובה.
17.
נפסק, כי בקביעת גובה הערובה יש לנהוג בזהירות, שמא תחסם זכות הגישה לערכאות ממי שהם חסרי אמצעים, כדברי כב' השופט י' טירקל בע"א 9654/02 האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41 [2004]:

"יש מקרים המצויים על קו הגבול [...] אזור הדמדומים של הספק. אלה הם המקרים ש'...בהם היה 'כמעט' בטוח, שהנתבע לא גילה הגנה הראויה להתברר בבית המשפט [...] אלה הם המקרים הדחוקים שבהם בית-המשפט עושה חסד עם הנתבע ונותן לו את הרשות בתנאים, דהיינו: '...כאשר 'כמעט' רשאי היה לסרב לנתבע, ותחת הסירוב נתן לו רשות מותנית בתנאי' [...] לעניין זה יודגש שאין לסכל את מטרת התקנה על-ידי קביעת תנאים או ערובות שאין בכוחו של הנתבע לעמוד בהם."
(פסקה 7 לפסק-הדין).
18.
בשים לב לטענות הצדדים כמפורט לעיל ולנסיבותיו של המבקש, אני קובעת כי תינתן לו רשות להתגונן בכפוף להפקדת סך של 8,000 ₪ בקופת בית המשפט, וזאת בתוך 30 יום מהיום.
עם ביצוע ההפקדה תוגש הודעה מטעם המבקש ותינתן החלטה בדבר מתן הרשות להתגונן.

לא תבוצע הפקדה - תידחה הבקשה, יינתן

פסק דין
ואפסוק את הוצאות הדיון בבקשה.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים
.


ניתנה היום, י"א אדר תש"פ, 07 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.









תאק בית משפט שלום 46985-07/19 מוחמד קובהא נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/03/2020)