פסקי דין על מנשה שרגא | פסקי דין על מ.מסטיקס  | פסקי דין על רפאל פרחי

62061-01/20 א     26/02/2020




א 62061-01/20 מנשה שרגא, מ.מסטיקס בע"מ נ' רפאל פרחי








בית משפט השלום בירושלים


ת"א 62061-01-20 שרגא ואח' נ' פרחי ואח'




תיק חיצוני:




בפני

כבוד השופט אוהד גורדון


המבקשים (התובעים)

1
.
מנשה שרגא

2
.
מ. מסטיקס בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד ש' פוריס


נגד


המשיבים (ה
נתבעים)

1. רפאל פרחי
2. בסט טישו בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד ש' שרעבי ועו"ד א' סריאל



החלטה


עם הגשת התביעה בהליך זה ביקשו התובעים הטלת סעדים זמניים. ביום 27.1.20 קיבל בית משפט השלום בבית שמש (כב' ס"נ השופט ש' הרבסט) חלק מן הבקשה והורה, במעמד צד אחד, על הטלת עיקולים כמפורט שם. בהמשך, ביקשו הנתבעים לערוך דיון בבקשה ולבטל את העיקולים. הדיון נערך היום בפני
ולהלן החלטתי:
1.
אני מאמץ את הקביעות בהחלטה מיום 27.1.20 אודות התקיימותם של התנאים להטלת עיקול זמני, על ההצדקה בהטלת עיקולים במקרה זה, ואודות מסגרת העיקולים שהוטלו. זאת, בסייגים שיוצגו בהמשך. לשם הייעול, לא אחזור על הקביעות ואפנה להחלטה האמורה.
2.
בהחלטה מיום 17.2.20 הוריתי לנתבעים לפרט את הנימוקים עליהם מבוססת בקשתם לביטול העיקולים. הם עשו כן בתגובה מיום 21.2.20 ובהשלמה מיום 23.2.20 אדון בנימוקים שהועלו:
3.
לצרכי החלטה זו, לא ניתן לקבל את הטענה להעדר יריבות כלפי הנתבע 1. בחינת עילת התביעה נעשית בשלב זה ברמה לכאורית, כאשר "
די בכך שהוכח שהתביעה אינה טורדנית ושקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה
..." ובשלב זה לא מבוצע ניתוח מקיף ומדוקדק של הראיות (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 863 (2015)).
במבחן זה, לא ניתן לקבל את טענת הנתבעים. זו מתבססת על "הסכם שכירות לדיירות בלתי מוגנת" אשר מכונה בידי הנתבעים "הסכם 2015" (עותק שלם של ההסכם הוצג בדיון וייסרק לתיק). לטענתם, ההסכם האמור נחתם בין התובעת 2 לבין הנתבעת 2, ומכאן הטענה שהנתבע 1 לא חב בתשלומי השכירות וביתר החיובים מושא התביעה. התובעים השיבו בטענה לפיה מדובר באותו הסכם שנחתם ב-2011 עם הנתבע 1, אליו הוסיפה הנתבעת 2 את חתימתה לאחר שהוקמה, מבלי ששונתה מסגרת ההתקשרות.
השאלה האם הצדדים ביקשו ב-2015 לשנות ממסגרת ההתקשרות ביניהם ולהפכה להתקשרות אל מול הנתבעת 2 בלבד, היא שאלה שבעובדה שתבורר בהליך העיקרי. לשלב זה, לא ניתן לאמץ את עמדת הנתבעים תוך ביסוס טענה להעדר יריבות: לעניין זה די בעובדה, שגם בהסכם שהציגו הנתבעים כ"הסכם 2015" נרשם כי הוא נערך בין התובעת 2 לבין "
פרחי רפאל ת.ז. 24109803 בעלים של בסט טישו
", כדי לבסס עילה לכאורית כלפי הנתבע 1. עמדת התובעים נתמכת גם בעובדה שבגוף "הסכם 2015" צוינה תקופת שכירות בשנים 2011-2012, ובמסמכים נוספים שבתיק דוגמת "הסכם שותפות להשכרת מבנים באבן ספיר" הנושא תאריך 25.8.11 (צורף כנספח 3 לבקשה להטלת סעדים זמניים מיום 27.1.20) שגם עליו מבוססת התביעה ושלפי לשונו נערך מול הנתבע 1. לכן, לא אוכל לקבל את טענת העדר היריבות לצרכי החלטה זו.
4.
הנתבעים טענו גם לחוסר תום לב של התובעים, בטיעון לפיו התובעים לא צירפו את "הסכם 2015" למסמכים שהוגשו לבית המשפט. הדבר אינו מדויק – וראו נספח 2ב לבקשה להטלת סעדים זמניים מיום 27.1.20.
5.
עוד טענו הנתבעים להתיישנות, בנוגע להתרחשויות שקדמו לשנת 2013. עיון בכתב התביעה מעלה כי רובו עוסק בהתרחשויות שכנטען התרחשו לאחר 2013: נתבעים דמי שכירות בגין "הנכס המושכר" מתחילת 2016 (סעיף 68א), דמי שכירות "לשטחי הפלישה" משנת 2013 (סעיף 68ב) וחובות ארנונה באותו עניין (סעיף 68ד).
אמנם, לגבי חלק מהאלמנטים הנתבעים יידרש בירור: כך התביעה לתשלום פיצוי מוסכם בגין הפרת חוזה השכירות (סעיף 68ז), ודמי שכירות וחובות ארנונה ביחס "לשטחי פלישה נוספים" (סעיפים 68ג, 68ו). אלה יידרשו בירור בנוגע למועדים הרלבנטיים לכל אחד מהסעדים הנתבעים, ולגבי החריגים לפי חוק ההתיישנות לתחולתם טענו התובעים (סעיפים 8 ו-9 לתגובתם מיום 25.2.20). לשלב זה, די בעובדה שההסכם המקורי בין הצדדים נחתם רק באוגוסט 2011, שהפלישות הנטענות אינן נקודתיות אלא פלישות נמשכות, שעיקר התביעה לא התיישן בבירור, ושגם הנתבעים לא הציגו מועדים קונקרטיים לאקטים שלטענתם התיישנו, כדי להותיר את הבירור להליך העיקרי. לכן, אין בסוגיית ההתיישנות די לצורך איון הסעד הזמני.
6.
ביום 23.2.20 הציגו הנתבעים מסמך נושא תאריך 8.11.16 בו, כנטען, הודיעו התובעים למושב ממנו שכרו את הקרקע מושא התביעה (ושאת חלקו השכירו לטענתם לנתבעים), על רצונם בהפסקת ההתקשרות ועזיבת הקרקע. התובעים הגיבו כי המושב סירב להפסיק את ההתקשרות והם נדרשו להמשיך ולשכור את המתחם עד לתום התקופה החוזית, ב-2018. טענתם נתמכת בראיות המצביעות לכאורה על החזקת התובעים במתחם לאחר מועד המכתב הנזכרת לעיל: למשל, קבלה מיום 22.1.17 שצורפה כנספח 10 לבקשה לסעדים זמניים, וכנטען מתעדת תשלום למושב (תשלום של הנתבעים עבור התובעים), או מסמך "יתרת חוב" מיום 11.12.18 שהוציאה המועצה המקומית מטה יהודה לתובעים (נספח 19 לבקשה), וכולל חיוב בארנונה לשנת 2018. בנסיבות אלה ובשים לב לאופי בחינתה של עילת התביעה בשלב זה כמובא לעיל, אין במסמך מיום 8.11.16 לסייע לנתבעים.
7.
מכל אלה עולה שאין בטענות הנתבעים לבסס הצדקה לביטול העיקולים שנקבעו בהחלטה מיום 27.1.20. לכן, אני מוצא לדחות את בקשתם לביטול העיקול, בסייגים הבאים:
8.
למען הסר ספק אני מבהיר, כי העיקולים שהוטלו הם עד לסכום התביעה, ולא למעלה מכך.
9.
נוכח קביעתו של השופט הרבסט, כי המקרה מצדיק להימנע מהכבדה יתרה על הנתבעים ובשל כך הימנעותו מהטלת עיקולים על חשבונות בנק (עמ' 2, ש' 22 להחלטה מיום 27.1.20), שקלתי האם נכון להותיר בעינו את העיקול על "
כל הכספים או הזכויות או התשלומים המגיעים או אשר יגיעו למשיבים מחברות הביטוח המנויות ברשימה אשר צורפה לבקשה
", ואף הצעתי תחילה לצדדים להסכים לביטולו. לאחר בחינה, סבורני כי הותרתו בעינו היא בגדרי האיזון ההולם של אינטרסי שני הצדדים. לנימוקים שציין השופט הרבסט בהחלטתו לעניין זה (שם) אוסיף כדלקמן:
מטיעוני הצדדים בדיון לפניי עלה, כי לנתבעים אין נכסים רבים, כי הדירה שזכויות הנתבע 1 בה עוקלו היא דירת מגוריו, כי הרכבים לגביהם הוטל עיקול הם בשווי נמוך וכי גם מניות הנתבע 1 אצל הנתבעת 2 אינן בעלות שווי ניכר. בהינתן אלה, לצד סכום התביעה העומד על כמיליון וחצי ₪, ומטרת העיקולים שהיא הבטחת גביית

פסק דין
לטובת התובעים אם יינתן, הרי שאין מקום להוסיף ולצמצם את גדרי העיקול. הנתבעים גם לא טענו או הראו נזק ספציפי שייגרם מן העיקול על הזכויות אצל חברות הביטוח. לכן, מצאתי שלא לבטל את העיקול האמור.
10.
מנגד, אני מקבל את עמדת הנתבעים לפיה ראוי להוסיף על הערבויות שנקבעו עד כה, ואשר מסתכמות בהתחייבות וחתימה על ערבות עצמית. תקנה 364(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כלל לפיו לא יינתן סעד זמני ללא הפקדת ערובה, כשלבית המשפט שיקול דעת לסטות מן הכלל במקרים שאופיינו בפסיקה כחריגים. לפי ההלכה הפסוקה אין, ככלל, להורות על סעד זמני ללא ערובה:

"חשיבותה

של

הערבות

הנלווית

למתן

סעד

זמני

והצורך

בה

הוכרו

בפסיקה

ובספרות

המקצועית... נקבע

כי

יש

לחייב

את

המבקש

סעד

זמני

להמציא

התחייבות

וערובה

וכי

אין

כרגיל

לתת

סעד

זמני

כנגד

הנתבע

ללא

הבטחת

נזקיו [ראו: לוין, תורת

הפרוצדורה

האזרחית, 195]. כמו כן נפסק

כי

הסעד

הזמני

מטפל

בעניינו

של

התובע

אולם

יש

להתחשב

גם

בנזקו

האפשרי

של

הנתבע

ולכן

נדרשת

ערובה, שמטרתה

להבטיח

את

זכותו

של

מי

שכפו

עליו

את

הקפאת

המצב

שנוצר

בעקבות

הענקת

הסעד

הזמני [ראו: ע"א 732/80 ארנס נ' בית אל-זכרון יעקב... ברוח

דברים

אלו

קבע

השופט א' גרוניס

ברע"א 9308/08
אלול נ' רביב
(פורסם בנבו, 21.4.09) כי: 'נקודת

המוצא

היא

חיוב

בהמצאת

ערבות. מתן

פטור

מהפקדתה

הוא

בבחינת

חריג. העיקרון

כי

יש

להתנות

את

הסעד

הזמני

במתן

בטוחה

מתאימה

תקף

גם

אם

הנתבע

אינו

מראה

שעלול

להיגרם

לו

נזק

עקב

מתן

הצו'..."
(רע"א 3847/10 לחאם נ' לחאם (10.10.2010)).
11.
איני סבור שהמקרה שלפניי הוא חריג, המצדיק לפטור את התובעים כליל מהפקדת ערובה. אני ער להנמקה בהחלטה מיום 27.1.20 העוסקת בחוב של הנתבעים לתובעים שמקורו בחיוב הוצאות בהליך קודם, ואתחשב בנתון זה בקביעת הסכום, אך לטעמי לא די בו לפטור לחלוטין מהפקדת ערובה כשמדובר בעיקול בסכום של למעלה ממיליון וחצי ₪, שהוטל על רכבים, דירת מגורים, מניות וזכויות אצל חברות ביטוח. כמובא לעיל, הנתבעים אינם נדרשים להראות נזק קונקרטי שייגרם להם, ודי בפוטנציאל הנזק הנלווה לעיקול בהיקף שכזה, העשוי להיוותר בתוקף עד לתום ההליכים שאך עתה החלו.
לכן, אני קובע כי תקפות העיקולים שהוטלו מותנית בכך שהתובעים יפקידו עד 10.3.20 במזכירות בית משפט השלום בבית שמש ערובה, במזומן או בערבות בנקאית, בסכום של 30,000 ₪.
12.
הצדדים נדרשו בטיעוניהם בכתב גם לעובדה כי למרות שבית המשפט לא הורה על כך בהחלטה מיום 27.1.20, בפועל הוצאו צווי עיקול גם כלפי נכסים נוספים (בדגש על כספים). צווים אלה בוטלו בהמשך. התובעים טענו שמדובר בטעות של מזכירות בית המשפט. איני סבור שהכרעה בנושא דרושה או משליכה על העניין שלפני, ועל כן לא אדרש לטענות.
13.
הבקשה לביטול העיקול נדחית, בסייג שפורט בפיסקה 11 לעיל ושעניינו בערובה. נוכח התוצאה המעורבת, איני מוצא לעשות צו להוצאות. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים, ותעביר את ההליך למזכירות בית משפט השלום בבית שמש, לצורך הקצאתו לטיפול מותב.

ניתנה היום, א' אדר תש"פ, 26 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 62061-01/20 מנשה שרגא, מ.מסטיקס בע"מ נ' רפאל פרחי (פורסם ב-ֽ 26/02/2020)