פסקי דין על מאיר בן אריה | פסקי דין על יוסף בן אריה | פסקי דין על רן אהרוני ואח' | פסקי דין על רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז
72642-01/18 הפ 08/03/2020
הפ 72642-01/18 מאיר בן אריה, יוסף בן אריה, רן אהרוני ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז
administrator
administrator
1
0
2020-03-15t13:47:00z
2020-03-15t13:47:00z
2
1850
9252
microsoft corporation
77
22
11080
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ה"פ 72642-01-18 בן אריה ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז
תיק
חיצוני:
מספר בקשות: 10+11
בפני
כבוד השופט יחזקאל קינר
מבקשים
1
.
מאיר בן אריה
2
.
יוסף
בן אריה
3
.
רן
אהרוני
4
.
רות
שהרבני
ע"י ב"כ עו"ד מוטי קניאל
נגד
משיבה
רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז
ע"י
ב"כ עו"ד אורלי ברנע
החלטה
המרצת
הפתיחה
1.
המרצת הפתיחה נסבה על מקרקעין בפתח תקווה
(להלן: "המקרקעין"), אשר הזכויות בהם נרכשו בשנת 2014 על ידי
המבקשים בהמ' הפתיחה (להלן: "המבקשים") מעזבון המנוח שהרבני
ג'ורג' (להלן: "המנוח").
2.
המבקשים טענו בתובענה כי תב"ע חדשה
שינתה את גבולות המקרקעין, והמגרש הפך ממגרש מלבני למגרש לא רגולרי, ועתרו לכך
שרמ"י תחתום איתם על חוזה חכירה חדש שיתייחס למגרש לפי התב"ע החדשה, וכן
תפנה את הפולשים ואת הבניה הבלתי חוקית שבמקרקעין.
3.
לרמ"י היו טענות הגנה רבות בכתב
התשובה שהוגש על ידה , לרבות טענת העדר יריבות, שכן המבקשים אינם רשומים בעמידר
כבעלי הזכויות. עוד טענה רמ"י, בין היתר, כי כאשר מבוקש לחדש חכירה, החכירה
מחודשת לאותו השטח לגביו ניתנו הזכויות המקוריות ולכן חוזה החכירה אמור להיות תואם
את תרשים השטח אשר נלווה לחוזה עם עמידר ולא לתב"ע החדשה (סעיף 50 לתשובה).
כן טענה רמ"י, כי תנאי לחתימה על חוזה חכירה הוא פינוי פולשים המצויים
במקרקעין, וכי לאחר פינויים ייחתם עם המבקשים חוזה חכירה, כאשר לחוזה החכירה יצורף
תרשים שטח אשר יהא זהה לתרשים השטח שנחתם בין עמידר לבין המנוח (סעיף 57 לתשובה).
4.
בישיבת קדם המשפט הראשונה שהתקיימה ב-
12.7.18 הוצע מתווה להסדרת הסוגיות שבמחלוקת בין הצדדים, כאשר בשלב הראשון למתווה
זה על המבקשים לדאוג להעברת הזכויות במקרקעין על שמם בעמידר. ניתן למבקשים לבקשתם
פרק זמן של 4 חודשים לרשום את הזכויות במקרקעין על שמם בספרי עמידר.
5.
עניין הסדרת הזכויות בעמידר נמשך פרק זמן
ארוך יחסית, במהלכו מסרו המבקשים עדכונים לבית המשפט.
בקשת
המבקשים (בקשה מס' 10)
6.
בסופו של דבר, הודיעו המבקשים כי ביצע את
כל הנדרש מול עמידר, לרבות קבלת הפניה מעמידר לרמ"י לחתום על חוזה חכירה,
שכן
על מנת לרשום את זכויות המבקשים
במקרקעין בספריה, דורשת עמידר לקבל חוזה חכירה עם רמ"י. כן טענו המבקשים כי
העבירו בנוסף לכך לרמ"י את כל המסמכים שהתבקשו על ידה על מנת שייחתם חוזה
החכירה, אך זו חזרה בה מהמתווה אותו ביקשו הצדדים לקדם. המבקשים טענו גם כי על מנת
למלא את דרישות רמ"י נאלצו לממן כבר עתה את רכישת המקרקעין במלואה, דבר שלא
היה עליהם לעשותו עדיין, אלמלא דרישת רמ"י כי ייחתם חוזה חכירה עם המבקשים,
בלא לעבור שלב קודם של חתימת חוזה חכירה עם מוכרי המקרקעין למבקשים.
נוכח האמור לעיל, עתרו המבקשים להורות
לרמ"י לבצע את רישום חוזה החכירה על שם המבקשים בהתאם להפניית עמידר.
בקשת רמ"י (בקשה מס' 11)
7.
במקביל להגשת תשובתה לבקשה הנ"ל
הגישה רמ"י בקשה לתיקון תשובתה להמרצת הפתיחה (בקשה מס' 11).
לטענת רמ"י חלה
טעות בסעיפים 50 ו-57 לתשובתה, כפי שאוזכרו בסעיף 3 לעיל, שכן חברת עמידר אינה
מעניקה זכויות בקרקע, אלא בבית מגורים בלבד, ושטח קטן מסביב לבית המגורים, וזכותם
של המבקשים היא לכך שייחתם עימם חוזה חכירה לגבי אותו שטח שבו קיבלו זכויות מחברת
עמידר בלבד, דהיינו לשטח מצומצם כאמור לעיל.
רמ"י סמכה טענתה
הנ"ל על שני פסקי דין – ע"א 2135/91 דוד נ' מינהל מקרקעי ישראל (19.4.94)
וע"א 8526/11 קרן קיימת לישראל נ' עזבון גוזלן ז"ל (13.8.13)
(להלן: "עניין גוזלן"), ועל כך שטעתה כשלא הייתה ערה בעת הגשת
תשובתה להלכה הפסוקה בעניין זה.
לפיכך, ביקשה רמ"י
רשות לתקן את שני הסעיפים דנן כדלקמן:
נוסח מתוקן של סעיף 50:
"כאשר מבוקש לחדש חכירה, אשר הייתה רשומה בעמידר, החכירה מחודשת לגודל שטח
של בית המגורים בתוספת שטח קטן מסביב לבית המגורים ולא יותר משטח של 250
מ"ר".
נוסח מתוקן של סעיף 57:
"לאחר פינוי הפולשים ייחתם עם התובעים חוזה חכירה כאשר לחוזה החכירה יצורף
תרשים שטח בגודל של שטח בית המגורים בתוספת שטח מסוים מסביב לבית ולא יותר משטח של
250 מ"ר".
בתשובתה לבקשת המבקשים
לחייבה לבצע את רישום חוזה החכירה על שם המבקשים בהתאם להפניית עמידר, סמכה
רמ"י את התנגדותה לכך, בעיקר על בקשת התיקון שהוגשה על ידה.
8.
המבקשים התנגדו לבקשה. לטענתם פעלו
הצדדים לפי המתווה שהוצע על ידי בית המשפט, ובמסגרת זו העבירו המבקשים לרמ"י
לפי דרישתה, במהלך השנה וחצי האחרונות, את כל המסמכים שהתבקשו על ידה, על מנת
להסדיר את רישום החכירה על שמם. בין הצדדים התקיימו אף מספר ישיבות, בהן גובשה
הבנה לפיה עם קבלת ההפניה מעמידר ייחתם תחילה הסכם חכירה על המגרש המקורי לפי
התב"ע הישנה, ולאחר מכן ייחתם הסכם חכירה ביחס למגרש לפי התב"ע החדשה,
ומאחר שהמגרש לפי התב"ע החדשה גדול ב-178 מ"ר מהמגרש הישן, תידון
האפשרות שהמבקשים ירכשו את יתרת המגרש על פי התב"ע החדשה.
לאחר שרמ"י דרשה
לקבל הפניה מעמידר לרישום ישירות על שם המשיבים, נעשה הדבר, אף שגרם לנזק כספי
למבקשים.
לאחר מכן דרשה
רמ"י כי יומצא לה מסמך המוכיח את גודל המגרש, הגם שעמידר המציאה לרמ"י
עוד בשנת 2013 מסמך בו צוין כי שטח המגרש הוא 1,222 מ"ר. המבקשים המציאו,
אפוא, לרמ"י בנוסף עותק של תרשים המגרש.
לאחר מכן נמסר למבקשים
כי הוכן הסכם חכירה על שמם, והם הגיעו לרמ"י כדי לקבלו, אך אז נמסר לנציגם כי
מנהלת המרחב מבקשת לשוחח איתו, וזו מסרה לו כי רמ"י מבקשת לחזור בה מהמתווה
הנ"ל, תוך שהיא מבהירה כי גבולות המגרש של המשיבים נוגסים במגרש אחר, אותו
מבקשת רמ"י לשווק לצורכי בניה רוויה. לאחר מכן הועלתה על ידי רמ"י הטענה
כי על הסכם החכירה להתייחס רק לבית המגורים ולשטח קטן סביבו, ומשנטען על ידי
המבקשים כי טענה זו משוללת יסוד לאור הנטען בתשובת רמ"י להמרצת הפתיחה, הגישה
רמ"י את בקשת התיקון.
המבקשים טענו כי
רמ"י מתנהלת בחוסר תום לב ועושה שימוש לרעה בהליכי בית משפט, וזאת לאחר שבמשך
למעלה משנה וחצי לאחר ישיבת קדם המשפט שהתקיימה הציגה בפני
המבקשים מצגי שווא, כי
בכפוף להמצאת מסמכים אלה ואחרים תנפיק להם הסכם חכירה על כלל המגרש. נטען גם כי
הצהרותיה של רמ"י בתשובתה להמרצת הפתיחה מהוות הבטחה שלטונית.
המבקשים טענו גם כי
רמ"י הכינה ומסרה למבקשים עוד לפני הגשת המרצת הפתיחה תשריט שהוכן על ידה
ולפיו המקרקעין הם בגודל של כ-1,400 מ"ר, וכי טענתה הנוכחית בדבר היקף
הזכויות של המבקשים סותרת את התנהלותה במשך שנים בכל המגרשים הסמוכים למקרקעין, שם
הוצאו היתרי בניה על בסיס התב"ע החדשה, ללא קשר לגודל הבית שהיה בנוי על פי
הסכם חברת עמידר. בכך יש כדי להפלות את המבקשים לעומת אחרים.
בנוסף, שעה שהמבקשים
באו לרכוש את המקרקעין, הסתמכו הם על התנהלות רמ"י משך שנים, שהעניקה לכלל
הבעלים הסכמי חכירה על כל המגרש, ולא רק על השטח בו ניצב בית המגורים.
עוד טענו המבקשים כי
התנהלות רמ"י נובעת ממניעים זרים, ומרצונה כי המבקשים יחלקו במגרש עם בעל
זכויות המצוי על מקרקעין המיועדים לסלילה אותו חייבת רמ"י לפנות.
כן נטען כי חזקה שרמ"י
מכירה את ההלכה הפסוקה, וחרף זאת פעלה היא אחרת ביחס לכל המגרשים בסביבה, וטענה
אחרת בתשובתה להמ' הפתיחה.
עוד נטען כי הפסיקה
עליה נסמכת רמ"י אינה רלבנטית לעניין מושא התובענה, לאור השוני העובדתי בין
הפסיקה הנ"ל לבין המסמכים הקיימים בתובענה הנוכחית, ובהם ההסכם בין עמידר
לבין המנוח, ממנו עולה כי זכויות המשתכן במקרקעין הן על המגרש בשלמותו.
9.
בתגובתה לתשובה טענה רמ"י כי יש
לאפשר את התיקון, מאחר שמדובר בשלב מוקדם במשפט, לאחר שהתקיימה ישיבת קדם משפט אחת
בלבד, ומאחר שהתיקון יאפשר להביא בפני
בית המשפט את השאלה השנויה באמת במחלוקת
והיא אילו זכויות מקנה חוזה עמידר ההיסטורי, האם את כל המגרש אשר צורף להסכם, או
רק שטח מסביב לבית המגורים.
כן נטען כי רמ"י טעתה בתום לב
ויש לאפשר לה לתקן טעות זו.
עוד טענה רמ"י כי בירור הטענות
העובדתיות הרבות שמעלים המבקשים צריך להתקיים בהליך המשפטי עצמו ולא בדיון בבקשת
התיקון.
כן טענה רמ"י כי הטענה כאילו
ניתן לתושבי השכונה הסכם חכירה על המגרש כולו ולא רק על שטח הדירה נטענה באופן
כללי וללא ראיות, ואף דינה להתברר במהלך המשפט ולא עתה.
בהתייחס לטענות לגבי התנהלות
רמ"י שמנעה מהמבקשים לממש את רכושם ולבנות על המקרקעין נטען כי המבקשים
הסתירו מבית המשפט שהשטח שבהסכם עם עמידר אינו מאפשר בניה במקרקעין.
דיון והכרעה
10.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל
מסקנה כי דין בקשת רמ"י להתקבל, ודין בקשת המבקשים להידחות. תוצאה זו
מתחייבת, הגם שהתנהלות רמ"י מעוררת אי נוחות רבה, אשר תבוא לידי ביטוי בפסיקת
הוצאות.
11.
ככלל, הגישה לגבי תיקון כתבי טענות היא
גישה ליברלית, וזאת ככל שיש בתיקון כדי לסייע בגיבוש השאלות השנויות במחלוקת
ביניהם, וכך לייעל את ההליך המשפטי [אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 321
(מהדורה 12, 2015)].
כמו כן, כאשר נמצא ההליך בשלב מוקדם,
התיקון אינו אמור ל]פגוע בצד האחר, שיהא בידו להיערך לטענות המתוקנות [רע"א
2203/07 ארוך נ' כלל פיננסים ניהול בע"מ (13.8.07)].
התנהלות בחוסר תום לב או שיהוי רב
בהגשת הבקשה עלולים לגרום לדחיית בקשת התיקון, אפילו יש בה כדי להעמיד את השאלות
השנויות במחלוקת על מכונן [אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 323 (מהדורה
12, 2015)].
12.
בענייננו, הסתמכות רמ"י על פסיקה
קיימת בעניין מהות הזכויות המוענקות בחוזי עמידר אינה משוללת יסוד לכאורה, כך
שהתיקון המבוקש יעמיד פלוגתא של ממש בין הצדדים, שלא הייתה קיימת קודם לכן לפי
כתבי הטענות. מקובל עלי גם כי בחינה מעמיקה של הסוגיה צריכה להיעשות במסגרת ניהול
המשפט ולא במסגרת דיון בבקשת התיקון, שכן לא ניתן לומר שהשינוי שמבקשת רמ"י
לבצע בתשובתה מופרך על פניו, וזאת מבלי לקבוע כמובן מסמרות כלשהן לגופו של עניין.
ההליך נמצא גם בשלב מוקדם מבחינת
ההליכים (התקיים קדם משפט אחד), אף כי יש להביא בחשבון שהתובענה הוגשה לפני למעלה
משנתיים; על פני הדברים, לא ניתן לומר גם כי רמ"י נהגה בחוסר תום לב בבקשתה
לתקן את כתב התשובה להמרצת הפתיחה.
13.
עם זאת, אין לכחד כי התנהלותה של
רמ"י מעוררת אי נוחות רבה.
ראשית, טענת הטעות
מעוררת לכאורה תמיהה, שהרי רמ"י מבססת את בקשת התיקון על פסיקה הקיימת זה
מכבר (ניתנה בשנים 1994 ו-2013) בדבר הזכויות במקרקעין שמקנים חוזים שנחתמו לפני
עשרות שנים רבות עם עמידר, פסיקה שהן רמ"י והן באי כוחה מודעים לה, מן הסתם.
עדיין, גם אם מדובר
בטעות שלא הייתה אמורה להתרחש, אין בכך כדי למנוע את התיקון המבוקש ואת ליבון
השאלה שבמחלוקת לגופה (ר' גם חוות דעתו של כב' השופט רובינשטיין בעניין גוזלן).
שנית, משלא נטענה בכתב
התשובה הטענה שמבקשים להעלותה עתה, נראה היה בקדם המשפט הראשון כי ניתן לקדם מתווה
שייתר חלק לפחות מן המחלוקות שבתיק, אם לא את כולן, וכך הומלץ לצדדים מתווה כאמור,
אשר היה מקובל עליהם.
איני סבור כי יש בהסכמה העקרונית
למתווה כדי להוות סוג של התחייבות שרמ"י אינה יכולה לחזור בה ממנו, מה גם
שהמתווה האמור הותווה בכלליות ולא באופן של כריתת הסכם מפורט בין הצדדים.
עם זאת, תוצאת האמור לעיל הייתה כי
המבקשים השקיעו את מאמציהם וכילו את זמנם משך למעלה משנה וחצי בקיום המתווה,
בשיתוף עם רמ"י, עד שזו האחרונה שינתה את טעמה והעלתה טענה שמשמעות קבלתה
מבחינת המבקשים היא פגיעה מהותית בזכויות המוקנות להם לשיטתם במקרקעין ובתכניות
הבניה שלהם על המקרקעין (ביקשו לבנות 5 בתים על המקרקעין). ממילא מובן כי אילו
הייתה נטענת הטענה מלכתחילה, לא היה מוצע מתווה כאמור, וסביר כי קדם המשפט הראשון
היה מוקדש לקידום התיק בדרכים אחרות.
עדיין, לא מצאתי כי יש באמור לעיל כדי
להביא לדחיית בקשת התיקון, נוכח הטענה המהותית שהועלתה כאמור, אותה יש לבחון
לגופה, כאשר במישור הדיוני יהיו זכאים המבקשים, נוכח ההתנהלות המוקשית מאד בלשון
המעטה של רמ"י, לפסיקת הוצאות בסדר גודל שאינו נוהג בשגרה בבקשות לתיקון כתבי
טענות, ועדיין, אין בו כנראה כדי למצות את מלוא הוצאות המבקשים שנגרמו בעטיה של
התנהלות המינהל.
14.
באשר לבקשת המבקשים שנזכרה בסעיף 6 לעיל
(בקשה מס' 10), לא ניתן להיעתר לה, הן נוכח ההיעתרות לבקשת התיקון, והן מאחר
שמבוקשים בה סעדים מהותיים שהתבקשו כבר בתובענה, ולא ניתן להעניקם ללא בירור לגופו.
בשל התנהלות רמ"י שנזכרה לעיל לא ייפסקו הוצאות בגין בקשה זו (להבדיל מהוצאות
בגין בקשת התיקון).
סיכום
15.
נוכח האמור לעיל, בקשת התיקון של
רמ"י מתקבלת ובקשת המבקשים נדחית.
16.
רמ"י תגיש תוך 7 ימים תשובה מתוקנת
(וכן תצהיר מתוקן הנלווה לתשובה), וזאת אך ורק בהתאם לתיקון המבוקש.
17.
נוכח התיקון שהותר, המעמיד על הפרק טענת
הגנה שלא הייתה קיימת קודם לכן, ומאחר שמתשובת המבקשים לבקשת התיקון עולה כי יש
להם טענות רבות נגדה, אני מתיר להם להגיש תגובה לתשובה המתוקנת להמרצת הפתיחה תוך
30 יום מהגשת התשובה המתוקנת.
18.
אני מחייב את רמ"י לשלם למבקשים
הוצאות בקשת התיקון בסך 15,000 ₪.
19.
קדם משפט נקבע ליום 9.7.20 שעה
11:45.
ניתנה היום, י"ב אדר תש"פ,
08 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.
הפ בית משפט מחוזי 72642-01/18 מאיר בן אריה, יוסף בן אריה, רן אהרוני ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז (פורסם ב-ֽ 08/03/2020)