פסקי דין על זיאד חטיב | פסקי דין על האני ח'טיב

8826-10/19 עא     27/02/2020




עא 8826-10/19 זיאד חטיב נ' האני ח'טיב








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים


ע"א 8826-10-19 חטיב נ' ח'טיב







בפני

כבוד השופט איל באומגרט


המבקש

זיאד חטיב


נגד

המשיב
האני ח'טיב



החלטה

1.
לפניי בקשה לפטור את המבקש מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון. מנגד עתר המשיב לדחות את הערעור מהטעם שזה הוגש באיחור.

2.
המבקש הגיש תביעה לבית משפט השלום שבחיפה אשר התבררה בת"א 30617-03-16 ובמסגרתה עתר למתן צו עשה להריסת גדר /חומת הפרדה, גג רעפים ומרפסת, אשר לטענתו נבנו על ידי המשיב בשטח הגובל בין דירות הצדדים ולהשבת המצב לקדמותו, כפי שהיה ערב הקמתן. בית משפט קמא, דחה בפסק דינו את התביעה, תוך שבין היתר הוא מתייחס לכך שהתביעה הוגשה כ – 17 שנים לאחר השלמת עבודות הבניה ומכאן הסיק בית המשפט קמא שעד מועד הגשת התביעה היה המשיב בר רשות ללא תמורה, וכי ניתן לו רישיון מכללא לביצוע העבודות ורישיון זה התבטל עם הגשת התביעה לבית המשפט .

עם זאת, קבע בית משפט קמא, כי נוכח הסכמתו ארוכת השנים של המבקש שינה המשיב את מצבו לרעה, ומשכך נדחתה התביעה מכוח עילת השיהוי. בית משפט קמא סבר שהיה מקום לטענת המשיב, לפיה, נוכח חלוף הזמן, זנח המבקש את זכות
תביעתו. כמו כן, קבע בית משפט קמא שהמדובר בפגיעה מינורית שאינה פוגעת במבקש וכי מתן צו כמבוקש יהווה התעמרות במשיב.

על כן, דחה בית משפט קמא את התביעה.
3.
המבקש ממאן להשלים עם פסק הדין, הגיש הודעת ערעור ובד בבד את הבקשה דנן. כאמור, טוען המשיב כי הערעור הוגש באיחור ועל כן יש לדחות אותו.

מועד הגשת הערעור
:
4.
פסק הדין מושא הערעור ניתן ביום 8.7.19 וגם אם הומצא כדין לב"כ המבקש עוד באותו יום, הרי שהמועד האחרון להגשת הערעור הוא 9.10.19 . הערעור הוגש ביום 6.10.19 ועל כן , הערעור הוגש במועד ואין לקבל את הטענה שיש לדחות אותו נוכח איחור בהגשתו.

הבקשות לפטור מתשלום אגרה ופטור מהפקדת ערבון :

5.
לטענת המבקש הוא נכה בשיעור של 100% וקיומו על קצבאות מל"ל בשיעור של 4,200 ש"ח לחודש. עוד טוען המבקש, כי אשתו אינה עובדת בשכר שכן כל מעייניה מופנים לטיפול בו ולבני הזוג אין רכוש או חסכונות. נוסף על כך טוען המבקש כי הוא חייב כספים רבים והוכרז כחייב מוגבל באמצעים בלשכת ההוצאה לפועל ושם הושת עליו תשלום חודשי של 500 ₪. לחיזוק טענותיו, מצרף המבקש אישור המוסד לביטוח לאומי אודות קבלת קצבאות. וכן תדפיס חשבון בנק המלמד כי אין לרשותו חסכונות וחשבונו נמצא ביתרת חובה.

6.
המשיב מתנגד לבקשות וטוען כי המבקש לא פירט את רכושו ואת רכוש אשתו ובכך לא חשף את מלוא המידע הנדרש. נוסף על כך , טוען המשיב, כי המשיב שילם את שכר טרחת בא כוחו בהליך שהתקיים בבית משפט קמא ואף שילם את חלקו בשכר טרחת מומחה בית משפט.

7.
המבקש, בתגובתו חוזר על הבקשה ומכחיש שהוא עתיר נכסים. עוד טוען המבקש כי הערעור מבוסס על מסקנה משפטית הנובעת מהעובדה שנקבעה על ידי בית משפט קמא, לפיה המרפסת שבנה המשיב מסיגה את גבולו.

לא זאת אף זאת, מפנה המבקש לכך כי חרף העובדה שהתביעה נדחתה חוייב המשיב (הנתבע), בהוצאות המבקש (התובע), בסך של 9,000 ₪.

8.
תקנות 427 ו- 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעות חובת הפקדת עירבון על מנת להבטיח את הוצאות הצד שכנגד היה והערעור יידחה.

בבשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם במאגרים) (להלן: "עניין גורנשטיין"), נקבע כי על בית המשפט לוודא כי דרכו של בעל דין לערכאות לא תיחסם מחמת עוניו. מאידך, נקבע בעניין גורנשטיין, כי על בית המשפט לוודא שהצד שכנגד לא ייצא בחיסרון כיס היה והערעור יידחה.

עוד נקבע בעניין גורנשטיין כי בעת קביעת שומת העירבון על בית המשפט לקחת בחשבון את מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא ומספר הצדדים.

אשר על כן נקבע בעניין גורנשטיין כי על שני תנאים מצטברים להתקיים שעה שבבקשה לפטור מעירבון עסקינן. אלו הם התנאים:
א. סיכויי הערעור טובים.
ב. המבקש הוכיח את חסרון הכיס להפקיד העירבון.

כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, על המבקש להוכיח כי לערעור סיכויי אמיתי ולא די בסיכוי סתמי וקלוש. באשר ליכולת כלכלית או העדרה, נדרש המבקש, כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, להתכבד ולהידרש לפרטי יכולתו הכלכלית ובכלל זה לצרף תדפיסי חשבון בנק, רכוש ולהצהיר על ניסיונו לגייס את העירבון ממעגל חברים וקרובים.

בעניין גורנשטיין, אף נקבעו המבחנים למתן פטור מתשלום אגרה ואלו אף מקלים מהמבחנים שנקבעו לצורך מתן פטור מהפקדת ערבון.

9.

באשר לסיכויי הערעור
- לאחר עיון בפסק דינו של בית משפט קמא ובטיעוני הצדדים, מבלי לקבוע מסמרות, ובכל הזהירות הנדרשת, לא ניתן לקבוע לעת הזו שאלה מופרכים , כפי שסבור המשיב.

לעניין טענת חסרון הכיס – עיון באסמכתאות שצורפו, גם אם אלו אינן מושלמות, אכן מלמד על חסרון כיס אצל המבקש.
עם זאת, כאמור, פסק בית משפט קמא כי על המשיב לשלם למבקש סך של 9,000 ₪ להוצאותיו.

משכך, יעכב המשיב את הסך של 9,000 ₪ אצלו עד להכרעה בערעור, חלף ערבון. נוכח האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה לפטור מתשלום אגרה.
ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשם.
ניתנה היום, ב' אדר תש"פ, 27 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.









עא בית משפט מחוזי 8826-10/19 זיאד חטיב נ' האני ח'טיב (פורסם ב-ֽ 27/02/2020)