פסקי דין על אלברט ונונו | פסקי דין על ק"ש קופי שופ | פסקי דין על עוף הגליל | פסקי דין על מי התנור |

47998-12/17 תצ     25/02/2020




תצ 47998-12/17 אלברט ונונו, ק"ש קופי שופ בע"מ נ' עוף הגליל בע"מ, מי התנור בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"צ 47998-12-17 ונונו ואח' נ' עוף הגליל בע"מ
ואח'




לפני
כבוד השופט
דורון חסדאי


המבקשים

1
.
אלברט ונונו

2
.
ק"ש קופי שופ בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רם דורון


נגד


המשיבות

1. עוף הגליל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ניר שוסטר
2. מי התנור בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד קובי בר לב



החלטה

רקע כלל בקצירת האומר
1.
החלטה זו עניינה בבקשת המשיבות לפסוק לזכותן הוצאות, עם מחיקת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, שהגישו המבקשים.

2.
עם תום הדיון בבקשה מס' 26 אשר הוגשה ע"י המבקשים, נקבע כדלקמן :
" בנסיבות העניין, על רקע בקשת המבקשים לאפשר להם לתקן את בקשתם לאישור על
דרך
הוספת חברת "תנובה הגליל" כמשיבה נוספת, בשים לב אף לאמור בהודעה מטעם
המבקשים מיום 16.4.19, ובשים לב לתיקון הנרחב שמבוקש לבצע בבקשת האישור,
הכולל למעשה חוות דעת חדשה של המומחה בן ליש מטעם המבקשים אשר תבחן את
שלושת האתרים שמיוחס להם מקור למפגע ריח, וכן בחינה של מפגע הריח ככל שזה נוגע
לעיר קריית שמונה או לחלקים ממנה, מצאתי כי אין מקום לאפשר תיקון הבקשה אלא
הדרך הראויה היא הגשת בקשה חדשה, ערוכה כדבעי ונתמכת בחוות דעת הולמת

.
אשר על כן ובהסכמת ב"כ המבקשים, הנני מורה על מחיקת הבקשה לאישור מושא ההליך כאן, לרבות כתב התביעה שלצידה
" (עמוד 3 סיפה ו-4 רישה לפרוטוקול מיום
5.1.20)(ההדגשות אינן במקור – ד.ח.)

3.
בהמשך ההחלטה הנ"ל נקצבו לצדדים מועדים להגשת טיעונם בכתב בסוגיית ההוצאות.
המשיבות הגישו בקשתן לפסיקת הוצאות ביום 15.1.20 , המבקשים הגישו טיעונם ביום
28.1.20 והמשיבות הגיבו עפ"י רשות שהוקנתה להן ביום 13.2.20.

4.
בתמצית יאמר כי המשיבה 2 בדעה שהבקשה לאישור הוגשה בחופזה ובלא תשתית ראוייה, והראייה לכך רצונם המאוחר של המבקשים להגיש חוו"ד חדשה ולצרף משיבה נוספת. לדבריה המבקשים אף נמנעו מלפנות אליה בפני
יה מוקדמת, שיכול והיתה מייתרת את ההליך. לטענת המשיבה 2 התנהלות המבקשים גרמה להם עלויות כספיות נכבדות ויש לחייבם בעלויות ראליות. בגדרי פרק ב (ר' בהרחבה סעיפים 18-14) התייחסה המשיבה 2 לבקשת האישור בה נפלו פגמים מרובים לשיטתה .בפרק ג (ר' בהרחבה סעיפים 27-19 ) נדרשה המשיבה 2 לחוסר תום ליבם של המבקשים בהליך הייצוגי ובגדרי פרק ד לחוסר תום ליבם בהליך זה (ר' בהרחבה סעיפים 39-28).

5.
המשיבה 1 בדעה כי יש לחייב את המבקשים בהוצאות ראליות, וזאת נוכח רשלנותם בניהול ההליך. במסגרת פרק א1 נטען כי המבקשים לא ביצעו פנייה מוקדמת אלא העבירו "דרישה סחטנית" לפיצוי (ר' בהרחבה סעיפים 7-1). בפרק א2 נטען כי בקשת האישור הוגשה באופן רשלני, ללא ביצוע בדיקות הכרחיות אגב גרימת נזקים למשיבה 1 . לשיטת המשיבה 1 ניתן היה להגיע מוקדם יותר למסקנה כי תנובה הגליל ועוף הגליל לא מוזגו, והובאו כשלים נוספים בבקשה כמובא בסעיפים 18-14 (ר' בהרחבה סעיפים 21-8). בפרק א3
פורטה התנהלותם חסרת תום הלב של המבקשים בהליך , אשר לשיטת המשיבה 1 נועדה לקנות להם זמן לצורך "שיפור עמדות" בבקשה נוכח כשלי הבקשה (ר' בהרחבה סעיפים 31-22). בפרק א4 צויינו נזקי המשיבה 1 ,בסכום של כ-490,000 ₪ (ר' בהרחבה סעיפים 39-32). בפרק ב'- פרק הטיעון המשפטי – הובאו אסמכתאות משפטיות בתמיכה לבקשת המשיבה 1 לתשלום שכר טרחה לבאי כוחה (ר' בהרחבה סעיפים 43-40) ולתשלום הוצאות ראליות לה (ר' בהרחבה סעיפים 52-44).

6.
בקליפת האגוז יוטעם, כי המבקשים בטיעונם בדעה, כי שעה שבית המשפט המליץ על הגשת בקשה חדשה "..ושעה
שברור לכל כי זו תוגש.." , הרי שהוצאות המשיבות ישמשו להמשך ההליכים נגדן.
המבקשים מעלים על נס את מעמד הבכורה שניתן לתובענות ייצוגיות בעניינים של "מפגע סביבתי" ולפיכך לדבריהם יש לדחות את רצון המשיבות להטיל עליהם אימה בדרך של פסיקת הוצאות (ר' בהרחבה סעיפים2-1).
לשיטת המבקשים ההוצאות שנשאו בהן המשיבות והתשלומים ששילמו למומחים ישמשו אותן "בהמשך ההליך", ולפיכך על בית המשפט בבואו לדון בבקשה לפסיקת הוצאות ,להתחשב במגמה הרווחת שמטרתה עידוד הגשת תובענות ייצוגיות ( ר' בהרחבה סעיפים 6-4). לטענת המבקשים גם מהחומר המצוי בפני
בית המשפט כעת ניתן להסיק כי אין המדובר בבקשת אישור נטולת בסיס , לדבריהם בחוות הדעת אשר הוגשו ע"י המשיבות ניתן יהא לעשות שימוש בעתיד וראוי להשאיר את עניין "הוצאות הביניים לסוף ההליך החדש "
(ר' בהרחבה סעיפים 19-16). בגדרי סעיפים 32-27 התייחסו המבקשים לכלל המשפטי החל בפסיקת הוצאות.

8.
עיינתי אף בתשובת המשיבות לתגובת המבקשים.
ככלל יאמר כי המשיבות שוללות את טענות המבקשים ועומדות על דעתן כי הן זכאיות לפסיקת הוצאות כמתחייב. לא מצאתי לפרט את טיעונן בתשובות עלי החלטה זו.

המסגרת המשפטית

המתווה הנורמטיבי ככלל
9.

ההוראה העקרונית בנדון קבועה בתקנה 511(א) לתקסד"א, שעל פיה "בתום הדיון בכל הליך, יחליט בית המשפט או הרשם, לענין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט (להלן – הוצאות) לטובת בעל דין אחר, אם לאו
".
10.
הלכה היא כי פסיקת הוצאות משפט מסורה לשיקול דעתה הרחב מאד של הערכאה הדיונית, הרואה לנגד עיניה את מכלול נסיבות הסכסוך, את התנהלות בעלי הדין לאורך המשפט ויתר הגורמים המשפיעים על קביעת שכר הטרחה וההוצאות (ר' ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", פ"ד ס(1) 391; אורי גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי" מה' 10, 2009 745) (ר' גם ע"א 2617/00 מחצבות כנרת נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה,נצרת עילית, פ"ד ס(1) 600, 615).

11.
בבג"ץ 891/05,
ע"א 2617/00
תנובה מרכז שיתופי ומחצבות כנרת נ' הרשות המוסכמת למתן רשיונות יבוא ואח' והועדה המקומית לתכנון ולבניה של נצרת עלית ואח'
(פורסם בנבו, 30.6.05), נפסקה ההלכה לפיה על בית המשפט לפסוק הוצאות משפט ריאליות בכפוף להיותן סבירות הכרחיות ומידתיות (ר' גם ע"א 4630/06 דפנה שפר נ' תרבות לעם (1995) בע"מ (11.6.13)). כן נפסק כי הדין החל בישראל מימים ימימה הוא כי באופן עקרוני המפסיד הוא שנושא בהוצאות המשפט של הזוכה בדין. זהו הכלל המוכר כ"הוצאות לפי התוצאות" (ר' ע"א 26/56 טעם חיים בע"מ נ' אסרי, פ"ד יא (1) 550, 553).



פסיקת הוצאות בתובענה ייצוגית
12.
בע"א 7928/12 אי. אר. אמ טכנולוגיות בע"מ נ' פרטנר תקשורת בע"מ
(פורסם בנבו, 22.1.15), נקבע בין היתר כי:
מכשיר התובענה הייצוגית הוא מכשיר דיוני בו אמורים להיות מיוצגים האינטרסים של הציבור הרחב. על הגנת אינטרסים אלו אמון בית המשפט. במסגרת השאיפה לשמר ולקדם את השימוש במכשיר התובענה הייצוגית, על בית המשפט לנהוג במתינות בבואו לחייב בהוצאות מבקשים שבקשתם נדחתה (להרחבה בסוגיית חשיבות התובענות הייצוגיות והחסמים שבהן, לרבות חסמים כלכליים, ראו: אסף פינק "תובענות ייצוגיות ככלי לשינוי
חברתי" מעשי משפט, כרך ו 157 (2014)). ככל שלא מדובר בתובענת סרק שהוגשה בחוסר תום לב, אני סבור כי יש מקום להימנע מהטלת הוצאות אשר עלולות להרתיע תובעים פוטנציאליים מלנסות להגן על אינטרסים ציבוריים (לעמדה דומה ראו: פרשת אולסייל, בפסקה 7 לפסק דינה של השופטת א' חיות).

13.
בדנ"א 944/15 פלאפון תקשורת בע"מ נ' אי.אר.אמ טכנולוגיות בע"מ
, (פורסם בנבו, 29.3.15)
נקבע בין היתר כי:
לא ניתן להבין מפסק הדין
[ע"א 7928/12 אי. אר. אמ טכנולוגיות בע"מ נ' פרטנר תקשורת בע"מ
– ד"ח]
כי בכל מקרה בו הוגשה תובענה ייצוגית בתום לב ונדחתה, יש מקום להימנע מהטלת הוצאות כדי שלא להרתיע תובעים ייצוגיים פוטנציאלים. הנכון הוא שבית משפט זה קרא לנהוג במתינות בבוא בית המשפט לחייב בהוצאות מבקשים שבקשתם נדחתה (וראו גם דברים דומים מפי השופטת א' חיות בפרשת אולסייל, פסקה 7). התובענה הייצוגית היא כלי דיוני חשוב ה"מאפשרת לצרכנים לחבור יחד למימוש זכות הגישה לערכאות של כל אחד מהם, ולתבוע נזקים שגרמו להם גופים מסחריים תוך איזון פערי הכוחות החומריים שבין הצדדים בבואם לנהל את ההליך" (ע"א 1509/04 דנוש נ'


chrysler corporation
[פורסם בנבו]פסקה 15 (22.11.2007)). אכן, יש להישמר מפני ניצולו לרעה של ההליך להגשת תביעות סרק חסרות בסיס עובדתי או משפטי כנגד נתבעים בעלי "כיס עמוק" המוגשות בחוסר תום לב. אחת הדרכים היא, כאמור, השתת הוצאות ריאליות על תובע ייצוגי שבקשתו נדחתה.

(ר' גם רע"א 5188/16 אי.די.בי. פיתוח נ' יעל כבירי ואח' (פורסם בנבו, 13.10.16).

14.
לסכום יאמר על רקע המובא מעלה כי
ההלכה הפסוקה , באשר לפסיקת הוצאות בהליך של תובענה ייצוגית, קבעה כי ככלל יש לנקוט גישה זהירה ומתונה בכל הנוגע למידת חיוב התובעים בהליכי תובענות ייצוגיות בהוצאות משפט, וזאת על מנת לשמר ולקדם את השימוש במנגנון התובענה הייצוגית ולהימנע מיצירת הרתעה כלפי תובעים פוטנציאליים בבואם להגן על אינטרסים ציבוריים (ר' פרשת אי.אר.אמ טכנולוגיות לעיל
והדיון הנוסף ב

פסק דין
זה בפרשת פלאפון לעיל;
ת"צ (י-ם) 21761-05-14

כהן

נ

'

אגד

-

אגודה

שיתופית

לתחבורה

בישראל

בע

"

מ
(פורסם בנבו,2.9.15)). מנגד, בית המשפט העליון סייג כלל זה, בקובעו, כי העמדה העקרונית לפיה פסיקת הוצאות בתובענות ייצוגיות תינתן במשורה, אינה חלה במקרים שבהם מוגשות בקשות סרק בחוסר תום לב. בהקשר זה ההלכה אף קובעת, כי בבואו של תובע להגיש תובענה ייצוגית, נדרש הוא לערוך מלכתחילה בדיקה יסודית ומעמיקה של התשתית העובדתית והמשפטית הצריכה לעניין (

ר'

בר"ם 4303/12

אינסלר

נ

'

המועצה

האיזורית

עמק

חפר

(פורסם בבנבו, 22.11.12), פסקה 19;
רע"א 2444/08

שופרסל

בע

"

מ

נ

'

כהן
(פורסם בנבו, 21.12.08), פסקה 9(א)).

דיון והכרעה
15.
כאשר לנגד עיני ההלכה, בהתאם לה
לצד הכלל לפיו יש לפסוק לזוכה בדין הוצאות משפט ראליות בכפוף להיותן סבירות,הכרחיות ומידתיות, מצא בית המשפט העליון, עת נדרש לשאלת פסיקת הוצאות בתובענות ייצוגיות, לקבוע כי לאור טיבו של ההליך על בית המשפט לנהוג במתינות בבואו לחייב בהוצאות מבקשים (תובעים) שבקשתם נדחתה
, באתי לכלל מסקנה, כי דין בקשת המשיבות לפסיקת הוצאות להתקבל, אך לא בסכומים שנתבעו על ידן .

16.
ראשית יובהר כי ההחלטה בדבר מחיקת בקשת האישור , היתה בין היתר, על רקע בקשת המבקשים לתקן את הבקשה לאישור על דרך צירוף משיבה נוספת (חב' תנובה הגליל בע"מ) וצירוף חוו"ד מומחה חדשה.

17.
נקבע בשים לב לתיקון המהותי שנתבקש, כי אין זה ראוי להתירו במסגרת 'תיקון הבקשה לאישור' אלא יש מקום להגשת של בקשה לאישור חדשה. לעת הזו לא מצאתי לפקפק בכוונת המבקשים להגישה וזוהי נקודת המוצא בהחלטה זו ושיקול שנלקח בחשבון (ר' גם סעיף 23 להלן).
18.
מקובלת עלי, בעת הזו, עמדת המבקשים לפיה אין מקום לפסוק למשיבות שכ"ט עו"ד והוצאות , משל היינו במצב בו נדחתה בקשת האישור לגופה או על הסף.

19.
אנו בסיטואציה של מחיקת בקשת האישור וזאת בשים לב "..לתיקון הנרחב שמבוקש לבצע.." בבקשה לאישור במתכונתה הנוכחית.
20.
בהקשר זה יצויין כי יש טעם רב לכאורי בטענת המשיבות כי בקשת האישור שהוגשה (ואף על רקע התיקונים המבוקשים) הוגשה באורח לקוי וחסר ויצויין למשל כי: משיבה אחת חסרה
(תנובה הגליל), חווה"ד הנוכחית התומכת בה אינה מספקת, ואין בזו או ביתר הראיות (האובייקטיביות) שצורפו אף התייחסות למפגע הריח ככל שזה נוגע 'לתושבי העיר קריית שמונה'.
לשון אחר : התשתית הראייתית שהובאה בבקשה המקורית אינה מיטבית והולמת (לשון המעטה).

21.
אשר על כן בהינתן האמור ובשלב זה , לא מצאתי לשלול באורח מוחלט מהמשיבות זכותן להוצאות , על רקע בקשת התיקון שהוגשה ע"י המבקשים , בקשה אשר נענתה בחיוב – אך זאת על דרך הגשת בקשה לאישור מתוקנת וחדשה.

22.
לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, ובכפוף אף לאמור בסעיף 23 להלן, מצאתי לחייב את המבקשים, ביחד ולחוד, לשלם לכל אחת מהמשיבות בתוך 30 ימים , סך כולל של 12,500 ₪. מהמועד שנקצב ישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

23.
ככל שמי מהמבקשים (בעצמם או בצירוף אחרים) לא יגיש בקשה (חדשה/מתוקנת) לאישור תובענה כייצוגית בעניין מושא הבקשות שלפניי, כנגד מי מהמשיבות בתוך 75 ימים מהיום, תודיע על כך המשיבה לבית המשפט, שאז לאחר שיתאפשר לצדדים טיעון מתאים, ישקול בית המשפט פסיקת הוצאות הולמות ומתאימות ,בשים לב לכך שהבקשה לאישור התובענה כייצוגית (שנמחקה כאן) לא הוגשה כלל בשנית.

24.
מאליו ברור כי בית המשפט אשר ידון בבקשת האישור המתוקנת אשר תוגש על ידי המבקשים, ידרש לשאלת כלל הוצאות ההליך לרבות בעניין שכ"ט עו"ד ומומחים שונים . בשלב זה , אין בידי לקבוע כי בכתבי הטענות ובחווה"ד אשר
שהוגשו ע"י המשיבות עד כה , לא יעשה שימוש במתכונת כזו או אחרת בהליך החדש. העניין יתברר מן הסתם לגופו ע"י ביהמ"ש בבוא העת.


ניתנה היום, ל' שבט תש"פ, 25 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.










תצ בית משפט מחוזי 47998-12/17 אלברט ונונו, ק"ש קופי שופ בע"מ נ' עוף הגליל בע"מ, מי התנור בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/02/2020)