פסקי דין על שלומי אור רביבו | פסקי דין על איריס רביבו | פסקי דין על חיים רביבו עו"ד יריב לוינסון | פסקי דין על בן ציון בשן | פסקי דין על ורד בשן |

20701-10/19 א     26/01/2020




א 20701-10/19 שלומי אור רביבו, איריס רביבו, חיים רביבו עו"ד יריב לוינסון נ' בן ציון בשן, ורד בשן










administrator
administrator
1
0
2020-03-16t07:36:00z
2020-03-16t07:36:00z
2
1490
7453
microsoft corporation
62
17
8926
15.00


print




false
false
false

en-us
x-none
he












































































































































































































































































































/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}























בית המשפט המחוזי בחיפה












ת"א 20701-10-19 בשן ואח' נ' רביבו ואח'

                          

                                       
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
 
 


 

 





מספר בקשה:
14




בפני



כבוד השופט 

מנחם רניאל





המבקשים:


1
.
שלומי
אור רביבו


2
.
איריס רביבו


3
.
חיים רביבו


4.
עו"ד יריב לוינסון





נגד





המשיבים:




1.  
בן ציון בשן
2. ורד בשן














החלטה






זו "בקשה להארכת מועד להגשת
חוות דעת רפואית ולצידה בקשה חוזרת לדיון בדלתיים סגורות". נטען בבקשה שהיא
מוגשת על פי החלטתי מיום 8.1.2020. הבקשה אינה מוגשת לפי החלטתי מיום 8.1.2020.
ביום 8.1.2020 דנתי ב-"הודעה על הגשת חוות דעת רפואית ולצידה בקשה דחופה
לניהול הדיון בדלתיים סגורות". החלטתי היתה בין היתר -"ככל שהנתבעים
מבקשים להאריך את המועד להגשת חוות דעת רפואית, יגישו בקשה מפורטת, מנומקת ומוכחת
על כך, עד יום 20.1.2020, וימציאו אותה באותו יום לב"כ
התובעים. אם אקבל את הבקשה, ותוגש כדין חוות דעת רפואית, ניתן יהיה לשוב ולבקש
לנהל את הדיון, או את חלקו העוסק במצבו הרפואי של הנתבע 1, ללא פירסום או בדלתיים
סגורות." למרות זאת, הוגשה הבקשה להארכת מועד להגשת חוות דעת רפואית, כשהיא
כוללת כבר את חוות הדעת הרפואית שמבקשים להגיש, וגם בקשה חוזרת לדיון בדלתיים
סגורות, למרות שהחלטתי שניתן יהיה לשוב ולהגיש בקשה זו רק אם אקבל את הבקשה ותוגש
כדין חוות דעת רפואית. בהתאם להחלטתי מיום 8.1.2020, לא אעסוק בהחלטתי זו כלל
בבקשה לניהול הדיון בדלתיים סגורות.

אציין, כי נטען בכותרת הבקשה שאחד
המבקשים הוא עו"ד יריב לוינסון, אך מבקש זה לא חתם על הבקשה, ותמוה כיצד
הוגשה הבקשה כאילו הוא אחד המבקשים.

לטענת המבקשים, לא הגישו את חוות
הדעת הרפואית ביחד עם כתב ההגנה, בשל חוסר יכולתם להגישה מסיבות אובייקטיביות,
שהמומחה לא היה בארץ. לכן הוגשה הבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, אשר נדחתה.
ב"כ המבקשים סבר לדבריהם, שמיד כשיתאפשר להגיש חוות דעת, יוכל לצרף את חוות
הדעת הרפואית. כבר בכותרת של כתב ההגנה צוין מפורשות כי בכוונתם להגיש חוות דעת
רפואית בעניינו של המבקש 1 עד 10.1.2020. הם סברו שדי בכך שיציינו זאת בכתב ההגנה,
ואין צורך להגיש בקשה להארכת מועד. לטענתם, לא מדובר בהתנהגות חסרת תום לב אלא
בפירוש מוטעה של החלטת בית המשפט שדחתה את הבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה.
לדבריהם, חוות הדעת הרפואית היא "ליבה של כתב ההגנה הועיל והיא קובעת כי
המבקש מספר 1 אינו כשיר מבחינה משפטית לחתום על הסכמים ועל כן החוזה שנחתם בינו לבין
המשיבים הינו בטל מעיקרו". יש נחיצות לבירור השנויים במחלוקת ולצורך הכרעה
בהם יצטרך בית המשפט להתייחס לעניינים רפואיים של המבקש מספר 1. על כן מבוקש
להאריך את המועד.

התובעים מתנגדים לבקשה. התובעים
טענו בדבר אי תשלום אגרה על ידי הנתבעים בגין בקשותיהם, והפקדת יפוי כח מטעם נתבע
2 בלבד. המזכירות תבדוק את הטענה לאי תשלום אגרה בגין בקשות הנתבעים. אשר
ליפוי הכח, אכן אין בתיק יפוי כח מטעם הנתבעים 3,1. אשר לנתבע 1, לפי טענת הנתבעים
הוא אינו כשיר לחתום על מסמכים בעלי משמעות משפטית, וכל שכן יפוי כח. על כן, לא רק
שאין תוקף לחוזים עליהם חתם, אלא שאין תוקף ליפויי כח שעליהם יחתום, על פי סעיפים
9-4 ו- 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אלא אם השליחות אושרה על ידי בית
המשפט המוסמך. ב"כ הנתבעים יגיש יפוי כח מטעם הנתבעים 3 ו-1 בתוך 14 יום
מהיום, שאם לא כן לא אכיר בשליחות לפי סעיף 3 (ב) לחוק השליחות.

לטענת התובעים, המועד להגשת חוות
דעת רפואית קבוע בתקנה 127, ועל כן כדי להאריך מועד זה יש להביא טעמים מיוחדים,
לפי תקנה 528. הנתבעים לא הציגו טעמים כאמור, ולא הוכיחו טעמים כאלה. טענתם, שסיבת
העיכוב נעוצה בהיותו של ד"ר פשניאן בחו"ל, לא רק שלא הוכחה אלא אף נסתרה
על ידי המסמכים שצירפו לבקשתם. על פי האמור בחוות הדעת, היא נחתמה ביום 20.12.19,
לאחר שהנתבע 1 נבדק ביום 15.12.19, ועל כן לא היתה מניעה להגיש את חוות הדעת ביחד
עם כתב ההגנה שהיה צריך להגיש ביום 1.1.2020. העובדה שחוות הדעת היתה כבר מוכנה
עולה גם מתוך סעיף 39 לכתב ההגנה, המצטט מתוך חוות הדעת.

עוד נטען, כי גם אם בימים האחרונים
היה ד"ר פשניאן בחו"ל, היתה לנתבעים תקופה של כחודשיים וחצי, מאז שהוגש
כתב התביעה ביום 13.10.19, על מנת להתארגן לעריכת חוות דעת רפואית בתמיכה
לטענותיהם. היה על הנתבעים ליידע את המומחה על המועד להגשת כתב ההגנה, כך שכתב
ההגנה יוגש במועד.

התובעים טענו עוד טענות לגופה של
חוות הדעת, אך לא אעסוק בהן. מכל מקום, טענו שבכתב ההגנה ובחוות הדעת לא נטען כי
הנתבע 1 הוא פסול דין או אדם שמונה לו אפוטרופוס. כמו כן עולה מנספח 19 לכתב
התביעה, כי ב"כ הנתבעים הוא שאימת את חתימתו של הנתבע 1 על תצהיר ביטול הסכם
למיסוי מקרקעין, בו צוין כי ההסכם מבוטל בשל הפרתו היסודית בידי הנתבע 1, שיושבו
לו כספי התמורה בניכוי הפיצוי המוסכם, בלא שנוספה שום הערה בדבר היעדר כשרות
נטענת, כזו או אחרת.

הנתבעים לא השיבו לתשובת התובעים
לבקשתם.

כאמור בתקנה 127, יש להגיש את חוות
הדעת הרפואית מטעם הנתבעים עם הגשת כתב ההגנה, אלא אם פטר בית המשפט את הנתבעים
מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו. על כן, לפי תקנה 528, על הנתבעים לטעון
ולהוכיח טעמים מיוחדים להארכת מועד להגשת חוות הדעת, שהמועד להגשתה חלף כאשר לא
הוגשה עם כתב ההגנה.

הנתבעים הגישו ביום 26.12.19 בקשה
להארכת מועד להגשת כתב הגנה עד 10.1.20, בטענה שב"כ הנתבעים היה בחופשת מחלה
משך חודש ימים, ולכן נוצר עומס במשרדו. בנוסף טענו, כי יום קודם לכן הודיע להם
ד"ר פשניאן שהוא נוסע לחו"ל ויחזור ב-5.1.2020 ואז ישלים את חוות דעתו.
ביום 29.12.19 נתתי את החלטתי לפיה הבקשה נסמכת על הטענה הרפואית שנבצר מב"כ
הנתבעים לעבוד במשך חודש ימים, וטענה זו יש להוכיח באמצעות תעודה רפואית, ומשתוגש
תעודה רפואית, תינתן החלטה בבקשה. קבעתי שהמועד אינו מוארך בשלב זה.

ביום 29.12.19 הוגשה בקשה נוספת
להארכת מועד להגשת כתב הגנה. בבקשה זו טענו הנתבעים, שלא ניתן לקבל תעודה רפואית
לפי תקנות הרופאים, וכי בתי משפט אחרים דחו דיונים לפי האישורים שהוגשו. עוד נטען,
כי אלמלא נסיעתו של ד"ר פשניאן לחו"ל, לא היתה מוגשת בקשה להארכת מועד
להגשת כתב הגנה. כלומר, הנתבעים ידעו היטב שיש להגיש את כתב ההגנה עם חוות הדעת,
ולכן ביקשו להאריך את המועד להגשת כתב ההגנה. בהחלטתי מיום 30.12.19, דחיתי את
הבקשה להארכת מועד, שכן הנימוקים הרפואיים שנטענו לא הוכחו (וכנראה נזנחו), ואין
נימוקים אחרים המצדיקים הארכת מועד להגשת כתב ההגנה.

אני דוחה את טענת הנתבעים, כאילו בא
כוחם סבר בטעות שמשמעות ההחלטה היא שיש להגיש בשלב זה את כתב ההגנה, וכאשר יתאפשר
להגיש את חוות הדעת, ניתן יהיה להגיש את חוות הדעת. שום דבר בבקשה או בהחלטה לא
היה יכול להוביל להבנה כזו.

בהחלטתי מיום 30.12.19 קצרתי באומרי
שאין נימוקים המצדיקים הארכת מועד להגשת כתב הגנה. זאת, משום שעמדו לרשות הנתבעים
60 יום להגשת כתב הגנה, והיה בידיהם להיערך כך שתוכן חוות דעת רפואית, במיוחד כאשר
הם טוענים שחוות הדעת הרפואית היא בסיס כתב ההגנה שלהם. בהיעדר כל הסבר לכך שלא
ניצלו את הזמן להכנת חוות דעת רפואית, לא היו נימוקים מספיקים להארכת מועד.

ואולם, כעולה מחוות הדעת שצורפה על
ידי הנתבעים לבקשה, חוות הדעת ניתנה כבר ביום 20.12.19, לפני נסיעתו של המומחה
לחו"ל, והיא מסתמכת על בדיקה מיום 15.12.19. אכן, כבר בכתב ההגנה שהוגש ביום
31.12.19 ציטטו הנתבעים מתוך חוות הדעת. המסקנה היא, שחוות הדעת היתה מוכנה עוד
לפני הגשת כתב ההגנה, ולא היתה כל מניעה להגשתה עם כתב ההגנה.

על כן, דין הבקשה להידחות, בהיעדר
טעמים מיוחדים המצדיקים את הארכת המועד להגשת חוות הדעת הרפואית. אף על פי כן,
הגעתי למסקנה שיש לקבל את הבקשה בתנאים, לפי הכללים
שנקבעו בע"א 189/66 ששון נ' קדמה, פ"ד כ (3) 477.


פסק דין
ששון נ' קדמה עסק בהעדת עד נוסף על
ידי התובע לאחר שסיים את הבאת ראיותיו, ולפני תחילת עדויות הנתבעת, אך קביעותיו
מנחות את הדרך לטיפול בסטיות מסדר הדין, וכך נקבע:
הפרוצידורה
אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו
לתוכה כנכה או כבר-מינן. הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת
לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת
להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון
בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות.
ב"עוול" מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח
לגוף הענין, ולא רק לאי-נוחות נוהלית.

אי-נוחות מסוג זה ניתנת בדרך כלל לתיקון
בצורה נאותה בלי לקפח את ענינו של אף אחד מבעלי-הדין. כבר אמרנו הרבה פעמים שכמעט
ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על-ידי האמצעי של פסיקת הוצאות. זו הדרך
המתאימה שעל בית-המשפט לנקוט בה ובלבד, כאמור, שלא יהא בכך משום עשיית עוול לצד
השני, כי אין מתקנים עוול בעוול. אילו כך נהגו בתי-המשפט באופן שיטתי היו פוסקות
התנגדויות הסרק הבלתי-מוצדקות מצד עורכי-הדין בעניני נוהל, שמטרתן לנצל עד הסוף כל
שגיאה או צעד מוטעה של הצד

השני, אף כי לא היה בהם כדי לפגוע באופן
ממשי במתנגד או להצר את צעדיו בהצגת ענינו הוא במשפט.


משמע, יש לחלק בין שלושה מקרים: מקום שבו לא נגרמת
כל אי נוחות לצד שכנגד, ואז יש להיענות לבקשה ללא חיוב בהוצאות; מקום שבו נגרם
עוול לצד שכנגד, שאין לתקנו, משום שאין לתקן עוול בעוול; דרך הכלל, שהיא מקום שבו
נגרמת אי נוחות לצד שכנגד אך לא נגרם לו עוול, ואז יש להיענות לבקשה תוך חיוב
בהוצאות. הנתבעים לא הראו כל עוול, ואי הנוחות מוגנת, ועל כן איענה לבקשה כנגד
חיוב בהוצאות משפט ללא קשר לתוצאות.

על פי כל האמור לעיל, אם ישלמו
הנתבעים 3-1 לתובעים הוצאות משפט, ללא קשר לתוצאות, בסך 2,925 ₪ ויוכיחו זאת לבית
המשפט עד יום 2.2.2020, יהיו רשאים להגיש את חוות הדעת הרפואית
שצורפה לבקשתם עד יום 3.2.2020. אם לא ישלמו את הוצאות המשפט או לא
יוכיחו זאת לבית המשפט עד המועד האמור, נדחית בזאת בקשתם.

הנתבעים 3-1 ישלמו לתובעים הוצאות
הבקשה בסך 1,755 ₪.

אני קובע תזכורת פנימית ליום
4.2.2020

לבדיקת תשלום ההוצאות והגשת חוות הדעת. אם תוגש חוות הדעת, אדון בבקשה לניהול
הדיון בדלתיים סגורות. לשם כך, בהנחה שחוות הדעת היא התומכת בטענות הרפואיות
לניהול הדיון בדלתיים סגורות, אקבע מועד שבו יוזמן המומחה להיחקר על חוות דעתו
בעניין זה בלבד.

ניתנה היום, כ"ט טבת תש"פ,
26 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.
    
                                                                       
       








א בית משפט מחוזי 20701-10/19 שלומי אור רביבו, איריס רביבו, חיים רביבו עו"ד יריב לוינסון נ' בן ציון בשן, ורד בשן (פורסם ב-ֽ 26/01/2020)