פסקי דין על משה אשכנזי | פסקי דין על חני אשכנזי ואח' | פסקי דין על אי. אס. קיי. הלח"י פתרונות נדל"ן | פסקי דין על אייל מויאל | פסקי דין על כפיר מימון ואח' |

9603-01/20 הפב     11/03/2020




הפב 9603-01/20 משה אשכנזי, חני אשכנזי ואח' נ' אי. אס. קיי. הלח"י פתרונות נדל"ן בע"מ, אייל מויאל, כפיר מימון ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



הפ"ב 9603-01-20 אי. אס. קיי. הלח"י 7 פתרונות נדל"ן בע"מ
ואח'
נ' אשכנזי ואח'

תיק חיצוני
:
11 מרץ 2020



לפני
כב' השופטת
י. שבח, סג"נ

המבקשים בבקשת הביטול

1. משה אשכנזי
2. חני אשכנזי
3. פיינסטון בע"מ (פורמלי)
ע"י ב"כ עו"ד גיא זהר


נגד


המשיבים בבקשת הביטול

1
.
אי. אס. קיי. הלח"י 7 פתרונות נדל"ן בע"מ
2
.
אייל מויאל
3
.
כפיר מימון
4
.
סאמי ואקד
ע"י ב"כ עו"ד ניסים עזרן



החלטה

בקשת משה וחני אשכנזי לבטל את החלטת בית המשפט מיום 09.02.2020 לפיה התקבלה העתירה
לצירופם להליך הבוררות המתנהל בפני
הבוררת עו"ד אורלי טננבאום.

1.
המחלוקת שברקע לבקשה המתבררת בפני
הבוררת עו"ד אורלי טננבאום (להלן – הבוררת) היא בעיקרה בין חברת אי. אס. קיי. הלח"י 7 פתרונות נדלן בע"מ (להלן- אי אס קיי) לבין חברת פיינסטון בע"מ (להלן – פיינסטון).
ב

פסק דין
מיום 30.03.2018 נתקבלה בקשת פיינסטון והמשיבים 2-4 צורפו להליך הבוררות (הפ"ב 55101-11-17).
בהליך העיקרי שמספרו ברישא עתרו אי אס קיי והמשיבים 2-4 (להלן- בצוותא המשיבים) לצרף גם את
המבקשים משה וחני אשכנזי (להלן - אשכנזי) להליך הבוררות (להלן- בקשת הצירוף). אשכנזי ניצטוו להשיב לבקשה תוך 20 יום.
בחלוף המועד להגשת תשובת אשכנזי לבקשה עתרו המשיבים למתן החלטה, ובהחלטה נושא בקשת הביטול הוריתי כי "בהיעדר תשובה – אין סיבה שלא להיעתר למבוקש".
בבקשה נושא ההחלטה עותרים אשכנזי לביטול החלטת הצירוף.

2.
אין מחלוקת כי עו"ד גיא זהר
, החתום בשם אשכנזי על בקשת הביטול (להלן – עו"ד זהר) מייצג את פיינסטון מתחילתם של הליכי הבוררות; כי ביום 06.01.2020 בו הוגשה בקשת הצירוף הוגדר עו"ד זהר במערכת נט המשפט על ידי משרדו כמייצגם של אשכנזי ושל פיינסטון בתיק שבכותרת; כי כעולה מנט המשפט עיין עו"ד זהר בים 06.01.2020 בתיק, לרבות בהחלטה מאותו יום בה נקבע כי
"הבקשה תבורר לפי מתווה תקנה 241. המשיבים יגיבו לבקשה תוך 20 יום. זכות תגובה לתשובה תוך 10 ימים נוספים. תז"פ עוד 35 יום"; כי כתב בית הדין בהליך העיקרי נמסר למשרדו של עו"ד זהר ביום 14.01.2020 בלא מחאה מצידו; וכי במועד בו הוגשה בקשת המשיבים להכרעה באין תשובה, כבר חלף המועד להגשתה.
3.
אשכנזי עותרים לביטול ההחלטה מחובת הצדק. טוען עו"ד זוהר כי אף ש"מזכירת הח"מ עת רשמה את ייצוגו בהליך דנן אכן רשמה בטעות את הח"מ כמייצג אף של המשיבים 1-2" הוא קיבל על עצמו את ייצוגם של אשכנזי כיחידים רק ביום 22.01.2020, והעובדה שהוא "לא ניסה להערים קשיים בעניין על ב"כ המשיבים", אין די בה כדי להקים המצאה כדין לאשכנזי.
לחילופין נטען כי גם אם התקופה להגשת תשובת אשכנזי תחל להימנות ביום 14.01.2020, יש לבטל את ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד כיוון ש"עקב תקלה ברישומי הח"מ, סבר הוא בטעות כי המועד להגשת התגובה חל בתוך 30 ימים ונערך להגשת תגובה עד ליום 12.2.2020...".עוד ציין כי בעבר הסכים לארכות משמעותיות להגשת טיעונים מצד המשיבים.


באשר לסיכויי ההליך נטען שאלו טובים לאור השתקים שיפוטיים העומדים לזכות אשכנזי, נוכח טענות שעלו מפי ב"כ המשיבים בהליכים קודמים שבין הצדדים, בעיקר בהקשר לאפשרות חיובם של יחידים כצדדים להליך בוררות שבין תאגידים; לאי קיומה של עילת תביעה אישית נגדם לרבות עילה להרמת מסך כלפיהם ביחוד עת המבקשת 2 כלל אינה בעלת מניות ואין לה זכות חתימה בפיינסטון; לשיהוי רב בהגשת הבקשה, ולחוסר תום לב בסירוב המשיבים לבקשת הביטול.

4.
המשיבים מתנגדים לביטולה של החלטת הצירוף.
נטען כי גרסתם העובדתית של אשכנזי באשר לנסיבות ההימנעות מהגשת התשובה במועד וסיבותיה לא נתמכו בתצהיר, ואינה מתיישבת עם התנהלותו של עו"ד זהר, אשר טען בשמם בפני
הבוררת בדיון שעסק בשאלת צירופם של המשיבים, קיבל את כתב בית הדין בשם אשכנזי, ועל מנת שיותר לו לעיין בתיק בית המשפט, ניתנה בשמו הצהרה טלפונית כי הוא מייצג גם אותם - וגם זאת בהמשך לתכתובות עבר שערך בשמם.
לטעמם, גם לו הייתה מתבררת בקשת הצירוף לגופה, היא הייתה מתקבלת במיוחד לאור הטענות וההכרעה בהליך הקודם בו הוחלט על צירופם של המשיבים.

דיון והכרעה

5.
"

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד בשל היעדר המצאה כדין למבקש הוא

פסק דין
פגום מעיקרו הטעון ביטול מחובת הצדק... פגם בהליך ההמצאה משמש, כשלעצמו, עילה מספקת לביטול ההחלטה. אולם כאשר ההמצאה לא נפסלה, אין מקום להורות על ביטול ההחלטה מחובת הצדק...", וזאת בעוד ש"כאשר פסק הדין אינו פגום, סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק-הדין אינה סמכות שבחובה, אלא סמכות המסורה לשיקול דעתו. לעניין שיקול הדעת יש להציב את בשני המבחנים הבאים: א. סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן; ב. סיכויי הצלחה כי הגנתו תתקבל. התשובה לשאלה השנייה היא החשובה יותר" (אורי גורן, סדר הדין האזרחי, מהדורה 12, 2015, עמודים 641-642).

6.
כאמור לעיל, עו"ד זהר טוען לשתי טעויות שביצע משרדו, בהקשר להליך שבכותרת: האחת – מתן הצהרה מוטעית לבית המשפט ע"י מזכירתו בדבר היותו מייצג את אשכנזי בהליך שבכותרת, אף שלא הוסמך לכך; השנייה – רישום ביומנו כתאריך היעד להגשת התשובה ל-30 ימים, חלף 20 הימים הנקובים בתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות) ובהחלטה מיום 06.01.2020.
אלא שעו"ד זהר לא הגיש תצהיר מטעמו, או מטעם מי ממשרדו, גם לא מטעם אותה מזכירה, אלא תמך את הבקשה בתצהירה של המשיבה, שהפרטים אודות אותן שתי הטעויות הנטענות לא אמורים להיות כלל בידיעתה.
איני מקבלת את ההסתמכות על תקנה 521 לתקנות סד"א המתירה למצהיר בבקשות ביניים להצהיר "...גם לפי מיטב אמונתו ובלבד שיציין את הנימוקים לכך" שעל יסודה נטען כי אין פסול בתמיכת העובדות הנטענות בתצהיר אשכנזי. כשירותו הטכנית של תצהיר "לפי מיטב הידיעה" כתמיכה בבקשת ביניים נעוצה ברצון לייעל את ההליכים המתבררים, בהתקיים עובדות רקע שהמחלוקת לגביהן היא
מוגבלת ושולית לנושא העומד לדיון ולחילופין מצריכות בירור ראייתי שטרם הבשיל. אין מדובר בהיתר גורף להציג עדות שמיעה סתמית כתחליף לעדות האמורה להינתן ממצהיר שזמינותו גבוהה ובידיעתו האישית המידע הרלבנטי המשמש ציר מרכזי בבקשה, שלא לומר כי ההימנעות מהגשת תצהיר מטעם עו"ד זוהר ומזכירתו אומרת "דרשני".

7.
גם אין המדובר בביטול החלטה שיפוטית מחובת הצדק, בהינתן מסירה.
ראשית, מטעמו של משרד עו"ד זהר ניתנה ביום 06.01.2020 הודעה לבית המשפט בדבר ייצוגם את אשכנזי. תקנות 472 ו-472ב לתקנות מייחסות להודעה שכזו, שאינה מותנית בהצגת ייפוי כוח, אמון מיוחד, וזו מקנה לעורך הדין המודיע רשות לביצוע פעולות בתיק בית המשפט או עיון בו. יש לשמר אמון זה מכל משמר ולא לכרסם בו. אם בית המשפט ימצא עצמו עוסק בשאלה האם ההודעה נכונה או מוטעית, אנה אנו באים.
שנית, "לגבי עורך-דין, אין התקנה דורשת, שלקוחו יסמיך אותו לקבל

כתבי-בי-דין. די שהוא פועל אותה עת כעורך-דין של הנמען, כדי שייראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי-בי-דין בשמו
", "די... שמקבל ההמצאה יהיה עורך הדין של הנמען, ואין התקנה דורשת, שיהא מוסמך לייצג את מרשו בבית המשפט דווקא" מש"כל תכליתה של הזמנה היא להביא לידיעת הצד את קיומה. אין תכליתה, שהכתב עצמו דווקא יימסר לידי הנמען" (ע"א 23/83 יוחימק נ' קדם, פ"ד לח(4) 309, 315-316). אין חולק כי בין אשכנזי לבין פיינסטון קיימת זהות אינטרסים, המבקש 1 הוא בעל מניות ומורשה חתימה בפיינסטון, וכי עו"ד זהר מייצג את פיינסטון בבוררות. בנסיבות אלו, גם ל"טעות" הנטענת, לו הייתה מוכחת בתצהיר מתאים כנדרש, היה משקל מוגבל.
שלישית, משרדו של עו"ד זהר קיבל את כתב בית הדין בלא מחאה או הסתייגות במועד המסירה הפיזית, והעדר המחאה, שלא לומר השתיקה הרועמת, נמשך עד למתן ההחלטה נושא העניין.
רביעית, מגרסת עו"ד זהר לפיה "...סבר הוא בטעות כי המועד להגשת התגובה חל בתוך 30 ימים ונערך להגיש תגובה עד ליום 12.2.2020 (30 יום לאחר מועד המצאת הבקשה למשרד הח"מ)" (סעיף 6 לבקשה) אין להסיק אלא כי אכן נטל על עצמו לייצג את אשכנזי ולטפל בבקשה, שאם לא כן מה טעם מצא לעצמו לרשום ביומנו את המועד האחרון להגשת התשובה.

8.
בהינתן מסקנתי בדבר המצאה כדין, יש לבחון את מחדל הגשת התשובה במועד במסגרת שיקול הדעת המסור לבית המשפט.
לעצם הטעות - המועד להגשת התשובה שנקבע בהחלטת בית המשפט זהה למועד ברירת המחדל הקבוע ממילא בתקנות, באופן המקים מחסום משמעותי בפני
ביסוסה של "טעות" מסוג זה שנטענה, שאי סבירותה בולט עת היא מתייחסת ל"דין מושרש וידוע", ועל כן "הייתה ניתנת למניעה בנקל באמצעות בדיקה פשוטה של הוראות הדין" (ע"א 2985/19 א.א. שי אחזקות וייעוץ בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ, פסקה 14, ניתנה ב-06.02.2020).



9.
ובאשר לסיכויי אשכנזי להדוף את טענת הצירוף:

בפסק הדין שניתן בהפ"ב 55101-11-17 ביום 30.03.2018, בו נתקבלה עתירת פיינסטון לצירופם של משיבים 2-4 כצדדים לבוררות, נקבע כי "מורשי החתימה" בשם החברות שצוינו בכותרת "הסכם מייסדים" של חברת "פיינסטון & ווד" מיום 18.09.2014, ואשר חתמו על המסמך בפועל, מחויבים גם הם להיות צד להליך הבוררות, נוכח הוראת תנית אי התחרות הקבועה בהסכם והמטילה את החיוב, בין השאר, "על הצדדים ועל בעלי מניותיהם בין בעצמם ובין באמצעות בני זוגם..." או בני משפחתם האחרים, הם מורשי החתימה. מצדה של פיינסטון, בעל המניות ומורשה החתימה שחתם על ההסכם היה המבקש 1 – ועל כך אין מחלוקת. החלת הקביעה שבהליך הקודם גם בהליך הנוכחי, מבססת לכאורה את זכאות המשיבים כי הטענות המופנות כלפי המבקש 1 להפרת התחייבותו לאי תחרות תוכרענה במסגרת הבוררות.

אשר למבקשת 2 - היא אכן אינה בעלת מניות בפיינסטון אלא שמעורבותה בפעילותה של פיינסטון, כמו גם בהתקשרות בהסכם המייסדים משמעותית, משיועד לה במסגרתו תפקיד בכיר, וכבר במסמך "עקרונות להסכם המייסדים" מיום 24.08.2014 נקבע "שכר של חני אשכנזי... מנכ"ל תחום שיש ואבן" (צרופה 4 של פיינסטון לתביעתה בהליך הקודם).

10.
אכן הבירור העובדתי הנדרש להכרעה בבקשת הצירוף לא מוצה, אך לא נדרשות בשלב הדיוני הנוכחי קביעות עובדתיות. די בשילוב שבין מחדלם הדיוני נטול ההצדקה של אשכנזי להגיש תשובה עם הסיכוי הממשי לצירופם להליך הבוררות, לו בוררה הבקשה כסדרה, על מנת להימנע מביטול ההחלטה, ביחוד עת תוצאת הותרת התוצאה על כנה היא מצומצמת – משהיא מתייחסת לאכסניה בלבד וקובעת שטענת המשיבים נגד אשכנזי תבורר בבוררות, להבדיל מהכרעה בטענות לגופן.

התוצאה היא שההחלטה מיום 09.02.2020 – נותרת על כנה.
אשכנזי ישלמו למשיבים את הוצאות הבקשה בסך 20,000 ₪.
ניתנה היום, ט"ו אדר תש"פ, 11 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.
יהודית שבח, שופטת, סג"נ










הפב בית משפט מחוזי 9603-01/20 משה אשכנזי, חני אשכנזי ואח' נ' אי. אס. קיי. הלח"י פתרונות נדל"ן בע"מ, אייל מויאל, כפיר מימון ואח' (פורסם ב-ֽ 11/03/2020)